פתקא טבא • מיוחד

אם מישהו היה צריך עוד הוכחה שהקב"ה שולח ברכתו ממקומות שאינם צפויים, ובעיקר כדי לחתן ילדים ולהקים בית יהודי נוסף בישראל, הסיפור הבא, שאירע ממש בימים אלה, מספק אותה ובצורה חותכת.

אברך בן תורה מבני-ברק, אירס את בתו למזל טוב, וטרדות החתונה והוצאותיה קפצו עליו באחת. הוא כבר נטל גמ"ח מכל מקום שניתן היה לקחת, גייס את כל שיכל לגייס מבני משפחה, ועדיין נותר פער של הוצאות בסכום הגון.

בעוד הוא מתאמץ לחשוב מהיכן יוכל להשיג את יתרת הסכום ואפילו בהלוואה, נזכר כי בידיו פתק פשוט, מהסוג שהיו תולים בעבר על עצים, ובו הודעה על חברת תהילים המתקיימת בשבת לילדי הרחוב.

לפי המידע שהיה בידו, ה'מודעה' שברשותו נכתבה על ידי הגר"ח קנייבסקי בהיותו ילד. ברור היה לאבי הכלה, שאם אכן מדובר בכתב ידו של הגר"ח הרי שיש בידו דבר בעל ערך, שאספנים בוודאי ישלמו בעבורו סכום הגון.

אך איך יידע שהכתב הוא אכן של הגר"ח, ומי אומר שמותר לו למכור את המודעה?

השבוע, במצוקתו כי רבה, הגיע האברך אל ביתו של הגר"ח קנייבסקי, סיפר לו את הסיפור והציג בפניו את הפתק. "האם אכן מדובר בכתב ידו של הרב"? - שאל.

הגר"ח נטל את הפתק, עיין בו, ואישר בחביבות רבה: "זה כתב שלי" - 'מודעה' שתלה בילדותו, כדי לאסוף את ילדי הרחוב לומר פרקי תהילים בשבת.

"האם מותר לי למכור את המודעה כדי להשיא את בתי"? - שאל האברך.

הגר"ח נדהם מהשאלה, אישר מיד את בקשתו והוסיף: "אם הייתי יודע שזה יעזור לאנשים, הייתי כותב עוד כמה כאלה..."

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!