מנדלבליט על דן אלדד: "לא פועל מתוך שיקולים פוליטיים"

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט התייחס הבוקר (שני) במהלך כינוס 'בשבע' להחלטת המשנה לפרקליט המדינה דן אלדד לפתוח בחקירה פלילית בפרשת 'המימד החמישי'.

"בחרתי למקד את דבריי בנושא מרכזי שעומד לאחרונה על סדר היום הציבורי, ובעיניי הוא כבד משקל ומשמעותי ביותר", אמר מנדלבליט בפתח הדברים.

"הכוונה היא לנושא העצמאות של מערכות החוק והמשפט במדינת ישראל והטענה משוללת היסוד שנשמעת לאחרונה כי הייעוץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה פועלים כביכול משיקולים שאינם ענייניים, או אף חמור מזה – חלילה, משיקולים פוליטיים". 

לדברי היועמ"ש, "הטענה הזו היא כמובן חמורה מאוד. מרכיב יסודי במדינה דמוקרטית הוא שמערכות החוק והמשפט יהיו עצמאיות ומנותקות מהשפעה או מהטיה פוליטית. זהו תנאי בסיסי לאמון הציבור בהן.
זהו גם תנאי בסיסי ליכולתן של מערכות אלו להגשים את תכליתן – שהיא הבטחת שלטון החוק במדינת ישראל".

"חשוב לי בהקשר הזה להבהיר את תפיסת עולמי, כפי שהסברתי אותה פעמים רבות בעבר. – שלטון החוק איננו שלטונו של המשפטן. אנחנו לא קובעים את המדיניות – זהו תפקידה של הממשלה ושל חבריה השרים. אנחנו גם לא מחליפים את הדרגים המקצועיים – מנכ"לי המשרדים, ראשי זרועות הביטחון, מנהלי יחידות במשרדי הממשלה השונים, וכן הלאה – הם אלו שאמונים על גיבוש העמדות המקצועיות ועל יישום החלטות המדיניות של הממשלה".

מנדלבליט הוסיף, "תפקידו של המשפטן הוא לסייע לכל אלה – שרי הממשלה והדרגים המקצועיים – להגשים את מדיניות הממשלה בגבולות הדין. וכך אני פועל מהיום הראשון שלי בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. בתקופה הזו סייעתי לממשלה, יחד עם מערך הייעוץ המשפטי לממשלה, לאשר מאות רבות של החלטות ממשלה. פרקליטות המדינה – הפועלת תחת הנחייתי, ייצגה נאמנה את הממשלה באלפי עתירות לבג"ץ".

"מדובר בעשייה אדירה של המשפטנים בשירות הציבורי במגוון הנושאים המשפטיים, המדיניים, הביטחוניים, הכלכליים והחברתיים הרגישים ביותר. סייענו לממשלה לגבש את המדיניות הקשורה להקשרי השבויים והנעדרים, כדי להעמיד לרשות גורמי הביטחון כלים אפקטיביים בנושא. פעלנו יחד עם הגורמים המדיניים והביטחוניים הבכירים ביותר לתת מענה למערכה המשפטית בזירה הבינלאומית".

לדבריו, "פעלנו יחד עם הדרג המדיני לקדם פתרונות להסדרת בנייה ביישובים באיו"ש, וראינו בהקשר הזה הישגים משפטיים יוצאי דופן – בפסק הדין של בית המשפט המחוזי שאישר את התיזה המשפטית שלנו להסדרת מאחז "מצפה כרמים", בפסק הדין של בית המשפט העליון שאישר את התיזה המשפטית שלנו להסדרת תכנית המתאר בעופרה, בחוות הדעת התקדימית להסדרת דרך גישה ליישוב חרשה, ועוד דוגמאות רבות".

"פעלנו עם הדרג המדיני להסדרת נושאים רגישים של דת ומדינה, כדוגמת אישור חוק המרכולים לאחר פסק הדין העקרוני שעסק בנושא המרכולים בתל אביב. בתקופת כהונתי טיפלתי, יחד עם מערך הייעוץ המשפטי לממשלה, בקידום מאות חוקים, בכל תחום אפשרי, כולל רפורמות מרחיקות לכת בתחומי המקרקעין, חדלות פירעון, תקנות סדר הדין האזרחי, ועוד".

עוד הוסיף היועמ"ש כי, "גם בעת הזו, בה עומדת מדינת ישראל בפני אתגרים כבירים לרבות המתיחות הביטחונית, והמצב הרגיש באשר לנגיף הקורונה, אנו פועלים ללא לאות לסייע לדרג המדיני כמיטב יכולתנו. העשייה הזו נעשית בשיתוף פעולה מלא עם הדרג המדיני, לשם הגשמת מדיניותו, גם במקרים בהם הנושאים שעמדו על הפרק עוררו קשיים משפטיים לא מבוטלים. כך היה למשל בנושא תאגיד השידור הציבורי, או פינוי המאחז עמונה".

"במקרים אלה, אימצתי עמדה משפטית לא פשוטה בכלל על מנת למצות כל מאמץ להגשים את מדיניותה של הממשלה, וזאת אף אל מול התקפות במישור הציבורי ותוך התמודדות עם בהליכים משפטיים מאתגרים. ההתקפות האלה במישור הציבורי לא הרתיעו אותי, מאחר שידעתי שאני עושה את תפקידי נאמנה – לסייע לממשלה כמיטב יכולתי להגשים את מדיניותה בגבולות הדין. העבודה המשותפת של הייעוץ המשפטי לממשלה ביחד עם הממשלה נעשית כל העת תחת ההבנה שבמדינה דמוקרטית, הממשלה נדרשת לפעול החוק.

"ההבנה הזו כל כך בסיסית ומושרשת במסורת הדמוקרטית של מדינת ישראל, עוד מראשית ימיה, במסמכי היסוד של המדינה; בדבריהם של מנהיגי המדינה – מכל הקשת הפוליטית; וכמובן במסורת היהודית, עד שאין מקום לערער עלייה. מדינת ישראל היא מדינת חוק. לא מדינה שבה איש הישר בעיניו יעשה. ובמדינת ישראל שלטון החוק מחייב את כולם – את האזרח ואת רשויות השלטון, את הפקידות ואת נבחרי הציבור. אלה הם כללי המשחק בדמוקרטיה.

"אי אפשר לשנות אותם לפי נוחות או שיקולים מזדמנים. אי אפשר להתאים אותם לאינטרסים פוליטיים או סקטוריאליים. צריך לכבד את החוק גם כשזה לא נוח או קשה. צריך לכבד את הפסיקה של בתי המשפט, גם כאשר עמדת המדינהנו לא מתקבלת. למרבה הצער, כך גם ראיתי לאחרונה שמושכלת היסוד הזו – של חובת כיבוד שלא מכבדים את הפסיקה, בפרט פסיקתו של בית המשפט העליון, של בית המשפט העליון, הולכת ומתערערת על-ידי גורמים מסוימים. גם ביחס לענייני שלי.

"הדבר התעורר, בין היתר, בהקשר האישי שלי – הנוגע לפרשה המכונה "פרשת מסמך הרפז". התייחסותי המפורטת לטענות שעלו ביחס להתנהלותי בפרשה הוצגה הן בפני ועדת האיתור, בראשות נשיא בית המשפט העליון השופט אשר גרוניס, והן בפני בית המשפט העליון, שדן באופן חריג בהרכב מורחב של חמישה שופטים בעתירות הקשורות למינוי שלי לתפקיד.

"חמשת חברי ועדת האיתור סברו כי אין בטענות שעלו נגד התנהלותי בפרשת מסמך הרפז כדי למנוע את המינוי שלי לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. כך גם סברו כל חמשת שופטי בג"ץ שדנו בעתירותה נגד המינוי ובחנו את כלל הטענות נגדי, ובפרט לרבות אלו הנוגעות לבפרשה זו. בפסק הדין נקבע , אשר מצאו כי החקירה בענייני נסגרה בחוסר אשמה; כי לא נפל רבב בהתנהלותי; וכי לא נפל פגם במינוי.

"הנושא נבחן למעשה פעם שלישית, במסגרת הבקשה שהוגשה ע"י עיתונאים להסרת צו איסור הפרסום על השיחות שהוקלטו בלשכת הרמטכ"ל בקשר לאותה פרשה. בפסק הדין שניתן בבית המשפט העליון נדחתה פה אחד הבקשה להסרת הצו, זאת לאחר שהשופטים עיינו בתמלילי השיחות עצמן והיו מודעים היטב לכלל הטענות הממוחזרות הנשמעות כיום בתקשורת.

"אין בכוונתי להרחיב בנושא, אולם הבאתי הדברים כדי להראות שבמדינה דמוקרטית, שבה שלטון החוק עומד כערך עליון, ישנו אך ורק מוסד אחד מתאים לבירור טענות שכאלה, שאת הכרעותיו חובה על הכול לקבל – זהו בית המשפט העליון. על הכרעתו הסופית אין עוררין. כאשר גורמים כאלה ואחרים, מטעמים שאינם ממין העניין, מבקשים לנסות ולפגוע בלגיטימציה של החלטותיי כיועץ המשפטי לממשלה בנוגע לעניין שונה, וזאת באמצעות מחזור טענות חסרות ביסוס מהעבר, אני מציע לכולם למצוא את התשובה המוחצת והחד-משמעית לטענות הללו בפסיקתם של לא פחות משמונה שופטים של בית המשפט העליון פה אחד בהליכים שונים. חשוב להדגיש שבכוונת מכוון לא הבעתי כל עמדה בהליכים שהתנהלו בערכאות השונות לגבי איסור הפרסום על תוכן הקלטות.

"לא הייתי צד להליכים אלה, ולא התערבתי הגשתי עמדה במסגרתם. כאמור, בית המשפט העליון, בשני הרכבים שונים, נחשף לתכנים הרלוונטיים להכרעותיו. פסיקתו פה אחד בשני ההליכים מדברת בעד עצמה. מי שקורא שלא לכבד את הפסיקה הזו, או מפר באופן מכוון את הפסיקה הזו, הוא זה שפוגע במעמד של שלטון החוק במדינה. והדברים האלה לצערי אינם מקריים. כאשר גורמים בכירים בדרג המדיני מתבטאים על כך כי ניתן להימנע מלכבד את פסיקת בית המשפט העליון; כאשר גורמים בדרג המדיני מבהירים כי אין בכוונתם לשקול ולכבד את חוות דעתו המשפטית של היועץ המשפטי לממשלה; כאשר החלטה על כתב אישום שמתקבלת לאחר תהליך שלם וסדור, של בחינה מעמיקה של ראיות, קיום הליך של שימוע, ושקילת כל הטענות באופן ענייני ומקצועי, מתוארת כ"הפיכה שלטונית"; כל הדברים האלה מביאים להחלשת המעמד של שלטון החוק. ויש להצר על כך.

"מערכת המשפט במדינת ישראל פועלת יומם וליל לשם קידום שלטון החוק במדינה, באופן עצמאי ונטול פניות, ובמנותק משיקולים פוליטיים. יש כאלה שמצפים שהמערכת הזו תגלה נאמנות לגורם פוליטי. אם תרצו – "נאמנות בפרקליטות". הציפייה הזו חותרת תחת העקרונות הבסיסיים ביותר של שלטון החוק במדינה דמוקרטית. כלל יסוד בעבודת התביעה הכללית הוא שעבודתה מקצועית ומנותקת משיקולים זרים כלשהם. היא נסמכת אך על הראיות והדין החל עליהן.

"שיקולי התביעה הכללית לחוד, והשדה הפוליטי לחוד. בימים האחרונים ישנם אנשים שמבקשים, באופן מלאכותי, לערבב בין הדברים. ליצור מצג שווא כאילו עבודתנו מביאה בחשבון שיקולים חלילה מהשדה הפוליטי. לא היה כדבר הזה, ובטוחני כי גם לא יהיה כדבר הזה. בכל הקשור לתיקי החקירה הנוגעים לראש הממשלה, התייחסתי בעבר בהרחבה ובפירוט לאופן המקצועי בו נערך הטיפול בהם, וכיצד עשינו כל מאמץ להימנע אפילו ממראית עין של השפעה על הליכים פוליטיים.

"כך, למשל, כאשר בסמוך להחלטה על שקילת הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע, ביקש ראש הממשלה לעכב את מסירת חומרי החקירה לידי באי-כוחם של החשודים השונים בתיק, בכדי למנוע לטענת באי-כוחו את זליגתם לתקשורת, ויצירת השפעה פוליטית פסולה כתוצאה מכך, הבקשה נענתה בחיוב. ההחלטה עצמה על שקילת הגשת כתב אישום (כתב החשדות) התקבלה 40 ימים לפני הבחירות. ההחלטה על הגשת כתב אישום התקבלה עם סיום הדיונים לבחינת טענותיו של ראש הממשלה בשימוע.

"במועד זה, כבר הסתיימה התקופה בה הופקד המנדט להרכבת ממשלה בידי חבר הכנסת בני גנץ, באופן ששלל להבנתנו את החשש מפני השפעה פוליטית. באותה עת, כלל לא היה ידוע בוודאות שיהיו בחירות שלישיות. הבחירות התקיימו למעלה משלושה חודשים לאחר קבלת ההחלטה. לבסוף, הגשת כתב האישום עצמו נעשתה מעל לחודש לפני מועד הבחירות הנוכחיות. מועד ההגשה המדויק נקבע, למעשה, ע"י ראש הממשלה עצמו, כאשר החליט למשוך את בקשת חסינותו מוועדת הכנסת.

"הואיל ובקשת החסינות היא שמנעה את הגשת כתב האישום לאחר שהוחלט עליו, משיכת הבקשה הובילה, מניה וביה, להגשת כתב אישום באופן מיידי. לעניין זה, פעלתי לפי סעיף 4(ב) לחוק חסינות חברי הכנסת, שקובע כי לאחר משיכתה של בקשת חסינות "דינו של חבר הכנסת, לכל הכרוך באותה אשמה, כדין כל אדם". הקשר נוסף שאבקש להתייחס אליו הוא החלטת מ"מ פרקליט המדינה מהימים האחרונים לפתוח חקירה בנושא חברת "המימד החמישי", אשר נטען כי היא נובעת כביכול משיקולים פוליטיים, ולא היא. אומר לכם במה דברים אמורים.

"מבקר המדינה פרסם דוח ביקורת, בין היתר, בנושא התקשרות המשטרה עם חברת המימד החמישי. לאחר שדוח מבקר המדינה פורסם, ובמסגרת בחינת פניות שהתקבלו אצלנו בנושא, ביקשנו ממשרד מבקר המדינה לקבל לידנו חומרים הקשורים לאותה התקשרות של המשטרה עם חברת המימד החמישי, זאת כדי לשקול האם יש הצדקה לבדוק את הדברים במסגרת פלילית. עד לחודש ינואר השנה עוד המשכנו לקבל, לבקשתנו, מסמכים ממשרד מבקר המדינה, שהיו דרושים לנו לצורך גיבוש החלטתנו. לאחר קבלת החומר מידי משרד מבקר המדינה ולימודו על ידי פרקליטות המדינה, קיימתי בפניי ישיבה בנושא.

"בישיבה זו, שהתקיימה לפני כחודש, בשלהי חודש ינואר, הוצגו בפניי עמדות נציגי הפרקליטות וכן גורמים נוספים וממה שהוצג בפניי עלו שני דברים: הראשון הוא שלפי חומר הראיות הקיים אין נבחר ציבור מעורב בפרשה, והשני הוא שהנושא טרם בשל להכרעה סופית משום שיש עוד דברים שנכון לברר לפני קבלת החלטה. לפיכך קבעתי בפניי ישיבה נוספת בנושא, וזאת לסוף חודש פברואר. ביני לביני, ולפני הישיבה הנוספת שהייתה קבועה בפניי, מ"מ פרקליט המדינה נדרש לדברים וגיבש עמדתו בעניין. הוא הציג בפניי שוב כי אין נבחר ציבור מעורב בעניין, וכן הציג בפניי את עמדתו כי לאחר הידרשותו לדברים, הוא סבור כי ניתן לקדמם.

"לפיכך, כפי שגם פורסם, הודעתי כי מדובר בנושא שעל פי הנהוג מוכרע בפרקליטות המדינה ולא על ידי היועץ המשפטי לממשלה, ונכון שכךן יהיה. באותו היום הודיע מ"מ פרקליט המדינה כי החליט לפתוח בחקירת משטרה. אני משוכנע, ואני רוצה להגיד את זה כאן בצורה ברורה, כי ממלא מקום פרקליט המדינה איננו פועל מתוך שיקולים פוליטיים. זוהי טענת כזב. היא נועדה לפגוע באמון הציבור בפרקליטות, ויש לדחות אותה בכל תוקף.

"אני גם רוצה לומר פה בצורה הברורה ביותר – ממלא מקום פרקליט המדינה ואני נחושים לעבוד בשיתוף פעולה מלא למען קידום שלטון החוק במדינה, ולמען ביצור מעמדה העצמאי של התביעה הכללית. בהקשר זה, חשוב לציין כי מובן מאליו שמתיחת ביקורת היא לגיטימית, ואנו משתדלים תמיד להיות קשובים על מנת שנוכל להשתפר כמערכת כל הזמן. עם זאת, כאשר הביקורת מתעלמת ונמנעת מהתמודדות עם הסברים הזמינים לכל דורש, נראה כי היא הופכת מכלי שמטרתו להאיר ולשפר, לכלי ניגוח שמטרתו להחליש ולעשות דה-לגיטימציה מכוונת. על כל פנים, אבקש להדגיש שזוהי האחריות שלי כיועץ המשפטי לממשלה להיות קשוב לרחשי לב של גורמים מן הציבור, לשמוע את הביקורת בנפש חפצה, ולקיים בחינה פנימית מתמדת כיצד ניתן לקדם ולשפר את אמון הציבור בעבודתנו".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!