בתי אבות לתשושי נפש, לא מה שחשבתם

מספר הקשישים החיים כיום בישראל נאמד במאות אלפי אנשים וזהו אינו מצב סטטי, כמובן. לא ירחק היום שבו מספרם של בני הגיל השלישי יעלה על מיליון. פתרונות המגורים והטיפול באותם בני הגיל השלישי כוללים מגוון רחב של בתי אבות. למשל, בתי אבות לעצמאיים, בתי אבות לסיעודיים ,בתי אבות לתשושי נפש. על הסוג האחרון נסביר להלן.

בתי אבות לתשושי נפש

אין לבלבל בין המלה "תשוש" שבצמד המילים תשוש נפש לבין עייפות כללית. אין מדובר על מצב שבו מנוחה טובה ואולי שילב עם וויטמינים ותוספי תזונה יספקו את שפע האנרגיה הנחוצה להחלמה. בתי אבות לתשושי נפש נועדו בעצם לא למטרות החלמה (מעין בתי הבראה) אלא כסוג של בית אבות. המקום שבו מספקים סביבה מוגנת ובטוחה לאנשים הסובלים מירידה קוגניטיבית ברמה כזאת או אחרת. אנשים הסובלים מדמנציה או אלצהיימר אשר זקוקים לשילוב של טיפול מצד אחד והשגחה מתמדת מצד שני.  

בתי אבות לתשושי נפש, לא מה שחשבתם

הגישה המודרנית לטיפול בבני הגיל השלישי (ואפילו בני הגיל הרביעי) גורסת כי תמיד מוטב להעניק טיפול בקהילה. כך נוסד הדיור המוגן, שמיועד לאנשים בעלי תפקוד מלא. אך למרות שבית אבות לתשושי נפש איננו יכול להתנהל באותו האופן שבו מתנהל בית אבות או דיור מוגן לעצמאיים, עדיין המתודה הבסיסית חותרת להתייחס לכל שוהה במקום כאל אדם במלוא מובן המילה. הגישה של קהילה באה לידי ביטוי בקו הזה: בניגוד לגישה הקשיש כ"חוסה" כפי שהיה מקובל בעבר הוא למעשה דייר - מטופל. רבים מהמוסדות הללו מתוחזקים בצורה מיטבית, נקיה, אסתטית, עם גינות ופרחים, אזורי פנאי ורווחה.

לצד בתי האבות שתומכים בקוד משרדה בריאות שהינו מימון חלקי או מלא מהמדינה. אלה הם מתחמים פרטיים, לעיתים מחלקות סיעודיות בתוך בית אבות לעצמאים. חשוב להבין כי מרבית מטופלים המאובחנים עם תשישות נפש. הם עשויים להיות בעלי תפקוד גבוה, ובכל זאת זקוקים להשגחה. לצורך כך עומדים לרשותם, 24 שעות ביממה, צוותי מטפלים, אחיות סיעודיות וביקורי רופא קבועים.

הצוות אחראי לטיפול מסביב לשעון, הן בקשישים והן במגוריהם. בין היתר, מספקים אוכל חם וארוחות. חלק מהמטופלים בעלי תפקוד די גבוה רשאים לאכול בעצמכם ואילו אחרים מסתייעים במטפל או מטפלת המאכילים אותם. הצוות אחראי להלביש את הקשישים, לקלח אותם, לדאוג לביטחונם ולרווחתם. במידת האפשר, מתקיימות פעילויות חברה ופנאי, ריפוי בעיסוק וכדומה. מקובל כי בני משפחה מגיעים לביקורים מעת לעת, באופן חופשי ולפי רצונם ויכולתם.

לאור המודעות הגוברת לשינויים בקוגניציה ובזיכרון, הולכות ומתרבות הפעילויות שנועדו לשמר יכולות קיימות ולהאט את הירידה הקוגניטיבית. הסביבה הבטוחה חשובה הן למטופלים עצמם והן עבור השקט הנפשי של בני המשפחה (ילדים, ובני או בנות הזוג).

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!