אראל סגל שובר שתיקה ומסביר: "דעותיי ידועות"

כמדי יום בשעה 11:00, פתחו אראל סג"ל והמגיש האורח יריב אופנהיימר את תוכניתם ברדיו 103FM עם סקירת האירועים החמים בגזרה המדינית והפוליטית. הפעם שוחחו השניים בראשית הדברים על השעייתו של סג"ל מתאגיד השידור כאן 11, זאת בעקבות השתתפותו בסרטון לצד ראש הממשלה בנימין נתניהו והעיתונאים ינון מגל ושמעון ריקלין. 

סג"ל פתח את דבריו והסביר את הדברים: "כולם מצפים שאני אתן את דעתי ואצא בחמת זעם אבל מכיוון שאני מנהל איזשהו הליך מסודר משפטי מול מעסיקיי שאני מאוד מכבד, אני אתן ככה בקטנה, אני לא אלך את ה-200 קמ"ש. בעדינות? לא קמפיין ולא נעליים. זה פרויקט של ינון, שמעון ושלי, של שירי שבת שבסוף אנחנו רוצים להבשיל איתו למשהו יותר גדול שלא נפרט כאן. היו פוליטיקאים אחרים שהיו אמורים לשיר איתנו ואולי עוד יהיו. חשבנו שזה נחמד לעשות את זה לקראת מערכת הבחירות עם פוליטיקאים, לעשות את שירי השבת האלה. ברגע שראש הממשלה מסכים לבוא לשיר איתך שיר שבת זה יותר חזק מהכול ויותר גדול מהכול. אז עשינו את זה".

"אני חושב שאנשים שמאזינים לי מכירים אותי, מעולם לא הסתרתי את עמדותיי, אני כותב ב'ישראל היום' דברים שהם הרבה יותר בוטים ומוחלטים וממש אמירות לטובת ראש הממשלה. השיר הזה, במקרה הזה, לא היה חלק מהקמפיין - אם כבר חלק מקמפיין שלנו. אנחנו נשב לדבר עם אנשים טובים מהתאגיד וננסה להגיע להבנות בנושא הזה, אני כמובן לא מקבל את הטענה שהשתתפתי בקמפיין. זה לא קמפיין - זה שיר לשבת, 'שבחי ירושלים'. לא אמרנו מילה בעד הליכוד ומילה בעד נתניהו. התאגיד הביא אותי בין היתר בגלל שעמדותיי ידועות, אני מייצג ציבור גדול, ואני מרגיש כסוג של שליח ציבור בתקשורת של כמעט מיליון איש מצביעי ליכוד. אני חושב שהקול שלהם צריך להישמע".

אופנהיימר: "העם רוצה לשמוע אותך, לא אותי. אתה קול חשוב מאוד בתקשורת הישראלית, אתה עיתונאי מציין, אתה חריף, חד, דעתן וטוב שאתה בתקשורת ובלב התקשורת, על זה יש כמעט קונצנזוס לדעתי. השאלה פה היא שאלה אחרת, כשאתה כותב בעיתון טור שלם בעד ביבי זה בסדר, זה חלק מעבודתך המקצועית. אפילו אם היית מזמין את נתניהו לאולפני התאגיד או לכאן, ושר איתו פה, תוך כדי הריאיון היו מעקמים פרצוף, אבל זה חלק מהעבודה העיתונאית. מה לעשות שהאדם הסביר, האובייקטיבי, שפתח את הטוויטר, פייסבוק, וואטסאפ וראה את הסרטון הזה, הוא לא ראה עבודה עיתונאית? הוא לא ראה ראיון, הוא לא ראה את דעתך, הוא ראה חיבוק שבועיים וחצי לפני בחירות למועמד לראשות הממשלה שנלחם על חייו הפוליטיים. זה הופך את הסרטון הזה ממשהו עיתונאי או הבעת עמדה - להשתתפות בקמפיין. מי שראה את הסרטון הזה ראה קמפיין של הליכוד כאשר שלושתכם לוקחים חלק בקמפיין הזה, אין שם שיחה, זה לא שיר, זה תשדיר. זה מה שאנשים ראו וזאת הסיבה לדעתי שאנשים כל כך התרגזו".

"העניין היה לשיר"

סג"ל: "כל הזמן אתם טוענים כלפינו, כלפי החבורה הזאת, האחים שלי, גם שמעון וגם ינון, שאנחנו מדברים בצורה גסה, שאנחנו משסעים, שאנחנו שונאים. אני לא חושב שזה נכון ואני מציע גם לכולם לבדוק את הציוצים שלי. אני משתדל להיות ענייני ולענות לכל אדם, להיות מנומק, לא לפגוע ולהגן על חופש הביטוי של כולם. במיוחד של אלה שאני לא מסכים איתם. אם האירוע הזה היה חד פעמי אז היית יכולת לבוא ולהגיד 'הם משתתפים בקמפיין של הליכוד'. אבל מכיוון שאנחנו כבר מקיימים את זה כבר כחודש וזו הכוונה שלנו והיו עוד אחרים..."

אופנהיימר: "לא היו עוד פוליטיקאים עד עכשיו".

סג"ל: "נכון, כי ראש הממשלה הוא הפוליטיקאי הבכיר ביותר במדינת ישראל כרגע, יכול להיות שבעוד שבועיים יהיה פוליטיקאי אחר, והוא הסכים להשתתף בדבר הזה".

אופנהיימר: "ברור שהוא הסכים כי זה שיחק לטובתו, בחייך".

סג"ל: "יפה, כי זה גם שיחק לטובתנו כי אנחנו מייצרים שוב משהו אחר. אם אתה חושב שהרגע הזה שבו שרים שיר, ומסיימים לשיר, הוא תעמולה פוליטית בוטה - בסדר מה אני אגיד לך, בעיני לא".

אופנהיימר: "אני חושב שבעולם שלנו שבועיים וחצי לפני בחירות זה לא שיר זה תשדיר והאדם הסביר שראה את הקטע הזה ראה תשדיר למען נתניהו. הוא לא ראה ריאיון או טור דעה, הוא לא ראה שום דבר".

סג"ל: "נכון, כי לא דיברנו, זה כל העניין. העניין היה לשיר".

אופנהיימר: "אז נניח וזה תמים, לא נכון היה לעשות את זה אחרי הבחירות? אתה יודע שנתניהו נלחם על חייו, הוא צריך כאלה תשדירים כי זה עושה לו טוב. זה נותן לו לגיטימציה, שם אותו כחלק מהחבר'ה, הלוואי עליי. באמת זה נראה אחלה, אם אני אתמודד פעם..."

סג"ל: "לא כל כך הצלחת בהתמודדויות שלך לצערנו, יכול להיות שהיית צריך לשיר שירי שבת, יכול להיות שזה היה מביא לך את הניצחון".

אופנהיימר: "אני חושב שאתה כעיתונאי, אם אתה רוצה להישאר עיתונאי, אתה צריך להיזהר בדברים האלה. במיוחד בתקופת בחירות ולא לעשות סרטון שנראה כמו סרטון בחירות. אין מה לעשות".

סג"ל: "אני אומר לך שזה לא סרטון בחירות, השאלה היא מי היוזם, מי היוצר, מי בעל הזכויות. אני מנסה לייצר פה דיון מאוד זהיר בגלל שיש פה הליך משפטי ואני נפגע פה כי הושעתי, אני לא אחשוף את כל הדברים שאני מתכוון להעלות בשיחות עם המנהלים שלי. הנה כותבת לי 'אדם סביר' ואומרת לי 'אני האדם הסביר לא הבנתי שזה תשדיר רק התבאסתי שלא הייתי שם'. ברור שזה לא תשדיר. תראה, אני קיבלתי הצעה מראש הממשלה להיות חלק מרשימת הליכוד ואני אגלה לך סוד, יכולתי גם בבחירות הללו להיות חלק. אני לא רוצה להיכנס לפוליטיקה, כי התפקיד שלי הוא אחר, אני מביא פה את הדברים שאף אחד בתקשורת לא התעסק בהם, לא בוקסנר, לא באקשטיין. בממד החמישי אנחנו היינו בין היחידים שהתעסקנו בזה, בזיהום החקירה ובכל הדברים האלה פה. בתקשורת אף אחד לא עמד לידי, כשאנחנו קראנו לשמירה על חופש הביטוי של אנשים כמו אושרת קוטלר , אף אחד. ביום חמישי הייתה מתקפה של עיתונאים, חלקם של קולגות שלי, חלקם בכירים ביותר, על חופש הביטוי שלי. קראו לפטר אותי ולהשעות אותי בגלל ששרתי שיר".

"גם עם בני גנץ ויאיר לפיד הייתי שר"

אופנהיימר: "מחר נתניהו רוצה שתנחה כנס של הבחירות, מה תענה?"

סג"ל: "מה פתאום, אם נתניהו היה מבקש ממני 'בוא תשתתף בתשדיר בחירות לליכוד' - לא הייתי מסכים. אבל אנחנו, השלישיה, ינון מגל, שמעון ריקלין, אנחנו פנינו לעוד אנשים, והראשון שהסכים לבוא להופיע והוא הסכים לבוא ולעשות את זה איתנו היה נתניהו. לכן זה עשינו את זה. בגלל השיר אני מקווה שעוד פוליטיקאים יצטרפו עכשיו לפני הבחירות. לפני הבחירות באפריל, 'נאג' חמאדי' שזה עוד הרכב שאני מופיע בו שאף אחד בו לא ימני, פנינו לפוליטיקאים והיינו אמורים להופיע שבוע לפני הבחירות ב'אוזן בר'. רצינו שיבואו פוליטיקאים לשיר איתנו, היחידי שאגב הסכים היה אמיר אוחנה, ובסוף של דבר זה לא יצא אל הפועל. זה היה נראה לנו נחמד לתת שינוי, אתה יודע בתוך כל הגועל, לשיר שיר. גם עם בני גנץ הייתי שר שיר, וגם עם יאיר לפיד הייתי שר".

אופנהיימר: "אז תהיה חכם ולא צודק, אם אתה חושב שזה נחמד אז תתחיל אפילו עם פוליטיקאי שלא מסכים עם עמדותייך, ואז תזמין את נתניהו. כשזה בא בסרטון, אתם ונתניהו, זה נראה שאתם אחוקים".

סג"ל: "אחוקים נכון, אסור לי?"

אופנהיימר: "מותר לך".

סג"ל: "תגיד לי כשיושבים עם גבי אשכנזי, בכירי העיתונאים של ערוץ 12 מותר?"

אופנהיימר: "הם לא עושים סרטון מזה".

סג"ל: "כשיגאל גואטה מתראיין ליאיר לפיד בפודקסט שלו, אין בעיה עם זה".

אופנהיימר: "אני חושב שזו הייתה טעות מבחינתו, השאלה היא גם מה הוא אמר בפודקסט הזה".

סג"ל: "אני לא דיברתי פוליטיקה, אני רק שרתי וצחקתי. אני אגיד לך מה כואב, ראו פה את ראש הממשלה אנושי. וואו. משהו אנושי. וואו. הרי לא דיברנו פוליטיקה, מי שראה את זה יצביע ליכוד כי שרנו שבחי ירושלים? איזה מחשבה מגוחכת".

אופנהיימר: "כן זה סרטון שנותן לגיטימציה לנתניהו, זה נותן לו מומנטום, כל הסערה הזאת משחקת לטובתו, אל תהיה נאיבי ואל תקטין את העניין הזה".

סג"ל: "אני עשיתי את הסערה?"

אופנהיימר: "היה ברור לך שתהיה סערה, אתה חדש בתקשורת?"

סג"ל: "לא צפיתי דבר כזה, לא האמנתי שאנחנו נגיע לכזה טירוף ששלושה ימים מתעסקים בשיר. זה רק מעיד על רמת האמוציות שנתניהו מעורר בשני הצדדים".

אופנהיימר: "כי אתה שבועיים וחצי לפני הבחירות, אתה בתקופה הכי רגישה, בחירות שלישיות".

"כולם עסוקים רק בדבר אחד"

סג"ל: "אשתי כותבת לי שכשגנץ פוגש עיתונאים במקרה זה לא מעניין אף אחד, ברור שזה לא היה במקרה. אתה יודע למה מדברים עליי? כי לא מדברים על הדברים שאני באמת מביא, אכיפה בררנית, זיהום חקירה, כל הדברים האלה".

אופנהיימר: "בהחלט מדברים"

סג"ל: "תקשורת עלובה, עלובה, עלובה, עלובה"

אופנהיימר: "היה ראיון עם בני גנץ שהממד החמישי לא עלה?"

סג"ל: "טוב בסדר, איך הוא אמר? לא היה מכרז".

אופנהיימר: "וקסנר לא עלה בשום מקום?"

סג"ל: "שום מקום".

אופנהיימר: "אפשטיין לא עלה בשום מקום"?

סג"ל: "שום מקום".

אופנהיימר: "רק אתה דיברת על זה?"

סג"ל: "כמעט ולא".

אופנהיימר: "לא נכון, אולי אתה התחלת את זה אבל כל התקשורת דיברה על זה".

סג"ל: "אופנהיימר אל תבלבל את המוח. אם היה מדובר על פוליטיקאי כמו נתניהו, פוליטיקאי מהימין שיש לו קשרים עם פדופיל כמו שהיה לאהוד ברק התקשורת פה הייתה יום יום פותחת, זה היה מופיע בכותרות בכל העיתונים ובכל המהדורות חדשות. זה אחד הסיפורים הכי גדולים, אני שנתיים מבקש תגובה מנציבות שירות המדינה ומקרן וקסנר".

אופנהיימר: "קרן וקסנר לא חייבת לך שום דבר, זה לא התקשורת".

סג"ל: "שישאלו את תמיר אשל, זה שנסע יחד עם גנץ, שהוא יו"ר בוגרי קרן וקסנר בישראל מהי עמדתם. הרי היה פרסום גם על לסלי וקסנר בעצמו בניו יורק טיימס בשבוע שעבר, אבל אף אחד לא שואל שאלות. אתה יודע למה? כי זה לא מעניין אותם. כי כולם עסוקים רק בדבר אחד, אבל בוא נתקדם".

עריכה: עופרי גליכמן

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!