בעקבות מאבק: יישוב לא מוכר ביו"ש זכאי לוועדת קבלה

אלוף פיקוד המרכז חתם לאחרונה על צו המסדיר את נושא ועדות הקבלה ביישובים לא מוכרים ביהודה ושומרון. הצו נחתם בעקבות עתירה לבג"ץ שהגישו בני זוג שביקשו לרכוש קרקע לבנייה ביישוב אלון, אך לא עברו את ועדת הקבלה. ברחבי יהודה ושומרון יש יישובים רבים שהוקמו כשכונות או כהרחבות של יישוב אחר, ובמשך השנים לא קיבלו הכרה כיישובים נפרדים, אף על פי שהם מנהלים אגודה שיתופית בנפרד לחלוטין מיישוב האם. כך, למשל, היישוב אלון שבבנימין, שהוקם כשכונה של כפר אדומים (חלק מגוש אדומים הכולל גם את נופי פרת) ומתנהל כיישוב נפרד, עם מערכת קהילתית נפרדת, אף על פי שאין לו סמל יישוב.

לפני כמה שנים הוחל חוק ועדות קבלה גם על יו"ש. הוא קובע, בין השאר, כי קיום ועדת קבלה יחול רק לגבי יישוב שבו מספר בתי האב קטן מ־400. כך נוצר מצב שבו יישובים עצמאיים, שמוכרים כביכול כשכונות של היישוב הסמוך והגדול יותר, לא היו רשאים לקיים ועדות קבלה כאשר סך בתי האב גדול מ־400.

בני הזוג שביקשו לרכוש קרקע ביישוב אלון שבמועצה האזורית מטה בנימין ולא עברו את ועדת הקבלה הגישו עתירה לבג"ץ בטענה כי היא אינה חוקית. זאת מכיוון שהיישוב אלון משויך מוניציפלית ליישובים כפר אדומים ונופי פרת, ויחד הם מונים הרבה יותר מ־400 בתי אב. מנגד, טען היישוב אלון, באמצעות עו"ד איתן מימוני, כי לאלון, שבו כ־190 משפחות, מאפיינים מובהקים של יישוב נפרד, והוא בעל תפיסת חיי קהילה אחת הדוגלת בחיים משותפים של חילונים ודתיים, ויש לאפשר להם לשמור על מאפיינים אלו בעזרת ועדת קבלה.

בתשובתה לבג"ץ הודיעה המדינה בחודש מאי אשתקד כי היא בוחנת אפשרות לתקן את החוק ביו"ש כך שיישוב לא מוכר, עם פחות מ־400 בתי אב, יוכל לקיים ועדת קבלה כמו ביישוב מוכר. וכך נעשה. בצו האלוף נקבע כי אם קיימת אגודה קהילתית להתיישבות, נפרדת, הפועלת בתחום יישוב ושמספר בתי האב בה אינו עולה על 400, היא תהיה רשאית לקיים ועדת קבלה כמו ביישוב מוכר.

עו"ד איתן מימוני, שמייצג את אלון: "תיקון החקיקה מהווה ניצחון גדול של אלון, שיוכל לשמור על מאפייניה הייחודיים של הקהילה הדוגלת בקיום חיים משותפים ושוויוניים של חילונים ודתיים. התיקון מהווה מסר ליישובים הלא מוכרים בגושי התיישבות נוספים ביו"ש".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!