יהודה בן שמוע והשמפניה החרדית

הפגנות זה טוב. הגמ' במסכת תענית (יח.) מספרת על ההצלחות של היהודים באמצעות הפגנות. הרומאים אסרו על קיום מצוות ברית מילה, על לימוד תורה ברבים, על התכנסות בבתי כנסת (מעניין מי היה היועץ המשפטי הרומאי ותחת איזה סעיף בחוקי רומא מנע את ההתכנסות לתפילה...). ליהודים נאסרה הכניסה לירושלים שהפכה להיות עיר נוכריה ואלילית בשם 'איליה קפיטולינה' (מעניין מי היה היועץ המשפטי הרומאי ותחת איזה סעיף בחוקי רומא מנע את ה"השתלטות היהודית" על השכונות בירושלים...).

רוב הגזירות בוטלו לאחר שחכמי ישראל שכרו אשת יחסי ציבור (בארמית: "מטרוניתא") ברומי שהמליצה ליהודים ללכת ולהפגין בלילה ברומי. הטיעונים, אגב, שהשתמשו בהם היהודים בהפגנות היו טענות של שוויון: "לא אחים אנחנו? לא בני אב אחד אנחנו? לא בני אם אחת אנחנו? מה נשתנינו מכל אומה ולשון שאתם גוזרין עלינו גזירות רעות?"

מה נשתנו ההפגנות דאז להפגנות דהיום?

ובכן, הפגנות ומחאות הן דבר רצוי, ודאי לציבור מקופח ונרדף. אבל כאן שואל החכם מי מתיר לאדם שלבושו מעיד עליו כי הוא מקפיד על קלה כבחמורה ליידות אבנים ולנפץ חלונות של רכבים. איזה היתר הלכתי או תורני יש לשריפת פחי אשפה או לניפוץ שמשות רכבו של ראש העיר ירושלים (אף שמדובר בראש העיר שונא הדת והגרוע ביותר שהיה מאז ימי טדי קולק, ולהבדיל הרומאים הנ"ל).

הרי יש כאן שאלות רציניות של חילול שם שמיים, של גזל מובהק, של לעבור על דברי חכמים (בד"צ העדה החרדית באופן קבוע קורא להימנע מאלימות בהפגנות) ועוד.

כבר אמר פעם פוסק הדור, מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, כי בזמננו מה שנחשב לחילול השם הוא האיסור החמור על בן תורה לצאת לרחוב עם רבב על בגדו: "אנו מחויבים להצטייר בעיני הבריות כאנשים נימוסים והגונים, נקיים מכל שמץ של עוולה, כדי להקהות את עצמת ההסתה הנוראה המשתוללת בחוצות כנגד הדת ומחזיקיה".

מן הצד השני יש לתמוה, איך זה שמשטרת ישראל ומערכת המשפט, שיודעים כל-כך יפה לטפל בכל אם שחשודה כמרעיבה או לא ובכל אברך שדחף או לא דחף קופאית מרכבו - איך זה שכל המערכת האדירה הזו שיודעת לדרוס כה יפה כל חרדי שנופל לרשתה – איך זה שהיא לא מצליחה להניח את ידה על אותם בודדים בעלי חזות חרדית, שדרכם היא דרך האבן והזרוע באירועים מתועדים ומצולמים היטב?

יש לי יסוד סביר להניח, כי יש לנו פה עסק עם "סוכנים מדיחים".

תזכורת: בעבר הפעילו רשויות החוק בישראל סוכנים מדיחים. מי שזהותו נחשפה היה אבישי רביב שכונה "שמפניה". אותו סוכן, שקיבל את שכרו מקופת המדינה, הוביל את יגאל עמיר והסית אותו לרצוח את רבין. אותו פעיל ימין מחופש הסתובב במשך שנים ניפץ חלונות של רכבים ערביים, ארגן הפגנות אלימות, חתך את צמיגי רכבו של ראש מועצת קרית ארבע, היכה את ח"כ תמר גוז'נסקי, ואפילו הפגין מול ביתו של כרמי גילון (שהיה ממונה על הפעלתו של אבישי רביב) בעת שהתמודד על ראשות השב"כ ונזקק לכאורה ל"ראיות" שהוא נרדף על ידי הימין.

אותו רביב גילה גם כשרון יצירתי (אולי אלו המפעילים שלו שהיו כה יצירתיים), והפיץ כרוזים שבהם נראה רבין בתלבושת של קצין SS, לצד טקסי השבעה סודיים לארגון ימין קיצוני שהקים.

הפרקליטות והמשטרה שיתפו פעולה בסגירת ומריחת עשרות כתבי אישום מדומים. נשיא בית המשפט העליון, מאיר שמגר, קבע לאחר מעשה כי הפעלתו של רביב נועדה למטרות של הכפשה פוליטית. כל-כך הרבה טורי דעות שמאלניים תקפו את כל הימין על הפעילות שעשה - בסופו של דבר - סוכן אחד שהופעל על ידי מדינת ישראל במשכורת מכובדת. יש מי שטוענים שעד היום מסתובבים בשולי הימין בישראל דמויות שונות, שאף הן מתפרנסות יפה מקופת המדינה ופועלות במלאכת ההשחרה וההכפשה הפוליטית.

הרעיון הבסיסי שעומד מאחורי הפעלת "סוכן מדיח" הוא לגרום לגורמי אכיפת החוק לקבל מודיעין אנושי אודות כוונות עתידיות של גורמים שונים המהווים סכנה, כביכול, ליציבות המשטר. אותו סוכן מדיח, אמור לארגן הפגנות, לזרוק אבנים, לעורר מהומות, להדפיס כרזות ולהתבטא בקיצוניות על מנת לגרור אחריו גורמים קיצוניים אחרים (שעליהם יושמו אזיקים בבוא היום), דא עקא, שלא ברור אם לשמאלם קיימים עוד גורמים שכמותם.

אין לי מידע מבוסס בעניין, אך אין לי הסבר הגיוני אחר להתנהגות של אותם בודדים הנחזים כחרדים ומתנהגים כאחרוני הבריונים בידוי אבנים על אנשים ועל מכוניות.

בהחלט מתקבל על הדעת כי אותם דמויות עושות את מעשיהם אלו לצורכי פרנסה גרידא. המצב בשוק קשה, תמיד אפשר למצוא הצדקה אידיאולוגית ולדמיין שאתה קנאי כפנחס, חלילה.

כך או אחרת, על דבר אחד אין חולק: אבישי רביב, כמו גם יגאל עמיר, כמו גם אנשים בלבוש חרדי המנפצים חלונות של רכבים ושורפים פחי אשפה – עונים על אותו קריטריון: מדובר באנשים שאינם לדעת תורה ואינם כפופים להלכה (כל אחד מוזמן לפתוח את הגמ' ביומא פו' וללמוד עד כמה עונשם חמור).

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!