גם בלינץ' בחוף הים אשמים החרדים!

תראו מה קורה ב'מעריב'

צריך מידה גדושה של טמטום שכל, רוע לב ואטימות, כדי לקשור גם בין הלינץ' שביצעו שמונה רוצחים מג'לג'וליה ושתי משתפות פעולה, באריק קרפ הי"ד, שטייל לתומו עם אשתו ובתו בחוף הים בתל-אביב, הוכה והוטבע עד שנפח את נשמתו.

בן כספית מ'מעריב' מבצע היום בעשר אצבעותיו ועם מקלדת בלבד, את אותו לינץ' בציבור החרדי, ובמנהיגיה הרוחניים של 'העדה החרדית'. הוא שולח את קוראיו ואת האחראים על שמירת הסדר ומיגור האלימות בישראל,שכבר מזמן נרדמו בשמירה וכשהתעוררו מצאו עצמם בסדום ועמורה, לפתח בית המדרש של האדמו"ר מקאליב בירושלים, שלידו יידו כמה 'רודפים' שאינם נשמעים לאיש, אבן בראש עיריית ירושלים ניר ברקת. מבחינתו, שם נוצרה הבריונות הראשונה עלי אדמות, שהרצח בליל שבת בחוף ימה של תל אביב הוא הגירסה ה'מתקדמת' שלה.

שמונת מקרי הרצח בדם קר שאירעו רק בחודש האחרון בישראל, וכל 'בר בי רב' מג'לגוליה, ינקו רק משם ומבית זופניק - מרכז 'העדה החרדית', את כל מידת האכזריות ותכונות הרוצחים שטבועה בהם...

על אחריותם של ה'קאדים' ו'השייח'ים' המסיתים של הערבים ספוגי הדם על הידיים, ואפילו של החינוך החילוני המשחית, הוא לא יעז לכתוב. פוחד. רק על החרדים ומנהיגי 'העדה החרדית'.

"זה קרה בשבוע שעבר" - נזכר כספית בראשית מאמרו על הרצח - "השר לביטחון פנים יצחק אהרנוביץ, הגיע לביתו של מנהיג העדה החרדית בירושלים, יחד עמו בא גם מפקד מחוז ירושלים של המשטרה וגם סגנו. אהרונוביץ חבש כיפה שחורה על פדחתו והוכנס פנימה, אחר כבוד, בניסיון ל'הגיע לפשרה' עם החרדים, אף שעל פי הכתבת לענייני משטרה של הרדיו המילה פשרה לא נמצאת בכלל בלקסיקון של המנהיג החרדי".

חבל שלא ניסו לחפש בלקסיקון שכל-כך מוכר להם או ב'מכבסת המילים' של התקשורת את המילה 'הודנא'. היא נפוצה מאוד לאחרונה. 'פשרה' זה פאסה!

כספית: "על פי הטלוויזיה אהרנוביץ לא העלה בשיחה את התקרית שאירעה יום קודם לכן, בה הותקף ראש עיריית ירושלים על ידי חרדים בעירו. למה לא העלה? 'כדי לא להעכיר את האווירה.
"מי ששואל את עצמו איך הגענו למצב הזה שבו צעירים שתויים מבצעים לינץ' באורח תמים על חוף הים של תל אביב, כל חצי יממה מתגלה גופה מרוטשת חדשה, ופעם בשנה קוטל אב 'נורמטיבי' את בתו הפעוטה" - כותב בן כספים בקור רוח של חוקר ותיק למעשי לינץ' ורצח - "צריך להתבונן שוב בתמונה המבישה הזו בשבוע שעבר בירושלים: נציגי הריבונות והחוק הישראלים מגיעים, נזופים, לביתו של מנהיג כנופיית פורעים אלימים, ומחלים את פניו".

לא ראינו את כספית מתבטא כך על השייח' הדרוזי שאליו הגיעו ראשי משטרת הצפון בעקבות הפרעות ביהודים בפקיעין, או על מנהיגי הערבים שאליהם הגיעו לאחר הפוגרומים בשפרעם ובעכו. רק במנהיגי קהילה חרדית, שכל רצונה הוא לשמור על המעט שנותר מהסטטוס-קוו בירושלים, מותר ואולי אף חובה להתעלל.

כספית עושה זאת ב'כשרון' רב ומנצל עד תום את כל תמצית השנאה שבו: "בסיום הדיון מצהיר השר ש'הכל פתוח למשא ומתן' והוא עדיין אופטימי. כל זה לכבוד חבורה מתבדלת של פורעי חוק שכלל אינם מכירים במדינה חותרים תחת מוסדותיה (כל ה'מרגלים' הרי יצאו מ'מאה שערים' ולא מגן שמואל) מתחבקים ומתנשקים עם המסוכנים שבאויביה (שמעון פרס גר ברחוב שטראוס בירושלים?) לא משלמים מסים (טוב, ג'קי מצא וחבורתו החרדית פטרו אותם), ולא משתתפים בנטל (רק השבוע פורסם שתל אביב ולא ירושלים נמצאת בתחתית רשימת המתגייסים לצה"ל). אבל הם נהנים מאוד מרגימה, הצתת פחי זבל והשלטת טרור על מדינה שלמה, בלב בירתה ה'מאוחדת לנצח' (נהנים? לא יותר ממך בן כספית, כשאתה משחיר את פני החרדים ותוקע בהם ציפורן נובעת).

"אין מקום אחר בעולם שבו חבורה כזו היתה מקבלת ביקור בית של צמרת החוק והשלטון" - ממשיך כספית בדברי ההסתה שלו - "רק בישראל. אין מקום אחר בעולם שבו חבורה כזו היתה ממשיכה להשתולל חופשי. רק כאן. אבל כשהחתול פשט רגל - העכברים חוגגים. שלטון החוק הפך לבדיחה עגומה, המשטרה איננה, הרחובות נטושים, וכל אחד מאיתנו יכול, בנסיבות הכי רגילות בעולם למצוא את עצמו מחר בבוקר, שחוט על החוף, או דקור ברמזור, או דרוס ברחוב ואין פוצה פה ומצפצף.כשהשלטון המרכזי דועך, השבטים מתקוממים, וזה בדיוק מה שקורה לנו".

אל מבצעי הלינץ' בחוף ימה של תל אביב הגיעה המשטרה במהירות, גם בעזרת סרטים שהוצאו ממצלמות המפוזרות לאורך תוואי הרצח.

אם חלילה לא תפסק התופעה והאלימות תמשך, אנחנו מציעים להם לבסס את החקירה גם על הכתבה היום של בן כספית ב'מעריב'.

הבריונים הבאים נמצאים בוודאי בין קוראיה המוסתים.

ד"ר צמרת מול צמרת המשטרה

ראש הממשלה בנימין נתניהו מזועזע ומוטרד ממעשי האלימות הקשים המתרחשים לאחרונה בישראל. נתניהו והשר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ מתייחסים היום בעיתונים למציאות הקשה של אלימות ובריונות שהשתלטו על החיים בישראל, ומבטיחים למגר אותה. השר אהרונוביץ: "אפעל לקדם דיון חשוב בממשלה בנושא האלימות בחברה ולהעלאת הנושא לראש סדר העדיפות הלאומית".

אלא שבצרוף מקרים נדיר, מתגלה בסוף השבוע, כי גם מי שנמנה על מנהיגי ישראל נקט בדרכים אלימות וברוטאליות כשיטה. הדברים מתפרסמים לראשונה וכאילו באקראי.

הפרשן שלום ירושלמי מגלה, שפתרון אחת מהתעלומות החמורות של מעשי בריונות קשים שנעשו נגד חרדים בירושלים, ושחקירתה לא מוצתה, מצוי בידיו ובידי לא אחר מאשר ד"ר צבי צמרת, מנהל 'יד בן צבי', שהפעם לא הגיע אליו במסגרת מחקר היסטורי שערך, אלא מיידע אישי ומכלי ראשון.

במדורו, שמתפרסם במקומון 'זמן ירושלים', תוקף גם שלום ירושלמי את השר לביטחון פנים אהרונוביץ "שנכנע לאלימות, הגיע לביתו של הרב יצחק טוביה וייס, מנהיג בד"צ העדה החרדית, וניסה להגיע איתו לפשרה על פתיחת חניון אחר בשבתות במקום חניון קרתא.

"אהרונוביץ יצא, כמובן, בראש מורכן ובידיים ריקות. גם הלך לקנוסה וגם חטף מים מעופשים על הראש" - כותב ירושלמי. "אהרנוביץ פוגע באיזונים החדשים המתחילים להתקיים בעיר, שהוא בכלל לא מכיר. ראש העיר צודק כאשר הוא מסרב לשתף איתו פעולה. הוא שובר לו את המנהיגות".
עוד 'מנהיג' כזה ואבדנו.

איזו ברירה אחרת עמדה לשר אהרונוביץ, חוץ מלהגיע להבנה בדרכי שלום?

ההצעה שאליה רומז ירושלמי במדורו, מביאה לסיומה את אחת התעלומות הגדולות באלימות האקטיבית שהופעלה נגד יהודים חרדים בירושלים. למי שזוכר, אלו היו התקפות נגד חרדים שהסתיימו בהרבה דם ניגר. הם בוצעו באמצעי חבלה שונים, סכינים, מברגים ואפילו...שלשלאות ברזל ענקיות והסעירו את רחובות ירושלים.

ד"ר צבי צמרת, עמד בראש הוועדה שהוקמה, בהמלצת בית המשפט העליון, כדי למצוא "פתרון של פשרה" בסוגית הנסיעה בכביש בר אילן, בשבת. הוא המליץ לאסור את תנועת המכוניות ברחוב רק בזמן התפילות.

13 שנה אחרי מתברר עד כמה היה משוחד.

"לפני שצמרת החליט על הפתרון, הוא נועץ בהרבה אנשים, ביניהם טדי קולק" - מגלה ירושלמי, ומוסיף שקולק פרש לפניו סיפור מדהים.

"בימים שבהם התלקחו מלחמות דת אלימות בין חרדים לחילונים, הוא נהג לשלוח עשרות בריונים לרחובות חרדיים, כדי שיפגעו בחנויות ובמכוניות, ינפצו זגוגיות של בתים ויטילו אימה על האנשים. אלימות נגדית אינה פסולה במקרים כאלה - אמר קולק לצמרת".

כדי שלא נטעה לחשוב שרק קולק הברוטלי סבר כך, מדגיש ירושלמי בכתבה שאיש האקדמיה ה'מתקדם', ד"ר צבי צמרת - ה'נייטרלי' של בג"צ - הסכים עם קולק.

מסתבר שירושלמי צודק. כדי שנאמין לשר אהרונוביץ שהוא אכן מתכוון למגר את האלימות מישראל, הוא חייב קודם כל להעמיד לדין את מי שאחראי לה ומי שקורא להשתמש בה, גם אם הוא עושה זאת בעקיפין. עוד לפני שהוא ניגש ל'שיחות השלום' עם הגאב"ד וראשי ה'עדה החרדית' היה צריך השר לביטחון פנים אהרנוביץ, להורות למשטרה הנתונה למרותו, לעצור את שלום ירושלמי, המכוון לחזור אל שיטת הבר- מינן טדי קולק ולפרוע באלימות בחרדים.

גם את ד"ר צבי צמרת חייבת המשטרה לחקור על מה שידוע לו על הפרעות ההן.

על 'אלימות' לא חלה 'התיישנות', כפי שלעיתונאי אין 'חסינות' מפני החוק כשהוא מסית להשתמש בה. היא אף פעם לא מתיישנת ותמיד חוזרת על עצמה. מקרי האלימות הקשים שנתניהו ואהרונוביץ מתייחסים אליהם בעיתוני היום, מוכיחים זאת בפעם המי יודע כמה.

כש"ויואל משה לשבת" מול עתונאי ישראלי

30 שנה מלאו בימים אלה להסתלקותו של האדמו"ר בעל ה'דברי יואל' מסאטמר זצ"ל ובשבועון 'משפחה' מתפרסם מאמר מרתק אודותיו משולב בשיחה עם האדמו"ר מסאטמר דהיום, רבי אהרן. הישג עיתונאי ראוי לציון. השיחה היא רב-לשונית לא רק בעניינים המגוונים שבה, אלא גם משום שנעשתה על-ידי הרב יצחק פרנקפורטר באידיש, פורסמה לראשונה בשפה האנגלית, והופיעה במהדורת השבועון בשפה זו, ורק אחר-כך תורגמה לעברית והודפסה בשבועון היוצא בירושלים. כך הרחיק האדמו"ר עדותו על מי שהיה המתנגד הגדול ביותר ל'ציוינים', ת"ק אמה על ת"ק אמה ויותר, מהמדינה שאותה הקימו.

האדמו"ר מסאטמר משרטט את דמותו ומצייר את הנהגות חייו של 'הפעטער' זצ"ל, כמי שהוא מכנה אותו, ביד אומן שרק ממשיך דרכו יכול להיות ניחן בה. כשהוא מתאר את 'ימי הדין' שאנו קרבים אליהם, ואת הבכי שהתפרץ בנוכחים ברגע שבו נראתה דמותו של האדמו"ר זצ"ל בפתח, בערב יום כיפור, כשהוא לבוש ב'קיטל' הלבן ועוטה טלית, שאנו הולכים וקרבים אליהם, הוא משאיר בקורא את התחושה כאילו גם הוא הסתופף שם במחיצתו. גם לכותב, הרב יצחק פרנקפורט, יש חלק חשוב בדיוק הנגיעה הרגשית הזו, ובלא להכירו ניתן להתרשם ששורשיו נטועים עמוק-עמוק בחסידות סאטמר.

לשני אירועים מיוחדים שהאדמו"ר מסאטמר מגדיר אותם 'ידיעות חדשותיות' הוא מתייחס בשיחתו, כמי שהעציבו את שמחת דודו משום שפגעו בכבוד שמים. "כשהאפיפיור הגיע לישראל בפעם הראשונה, הביקור שלו היה 'סנסציה' עולמית שרבים השיחו בה. הייתי בביתו נאווה קודש כאשר אחד מהנוכחים הזכיר את המאורע. 'הפעטער' קיבל את הדברים באופן קשה ביותר. הוא התבטא ואמר לי, תוך שהוא אוחז בידי: 'הטומאה הקתולית, הקליפה הנוצרית - מגיעה לארץ ישראל ומזהמת את ארץ הקודש'".

גם הנחיתה של האדם על הירח הכאיבה לו מאוד. "למה צריך להגיע למקומות שלא שייכים לבני אדם? - תמה. הירח מקומו בשמים ומקומו של האדם על הארץ".

ואם תשאלו עצמכם איך זה שהאדמו"ר כה חשוב מעניק שיחה לעיתון, ומנפץ באחת את כל הטענות מצדם של מתחרים, שבכל פעם שהשיגו אותם בשיחות מעניינות מהסוג האיכותי הזה עם גדולי תורה והחסידות, דאגו שהמשתתפים יכחישו כי התקיימו כלל? התשובה המפתיעה נמצאת בגוף הכתבה עצמה. מסתבר שגם 'הפעטער' זצ"ל, רבי יואליש זצ"ל, העניק לפני 40 שנה ראיון - ועוד לעיתונאי ישראלי.

את שמו של המראיין העלימו מאיתנו ב'משפחה' אבל ב'שעה טובה' לא חששו לספר שמדובר בשמואל הכהן-אבידור מ'פנים אל פנים' המיתולוגי. הדברים שמופיעים בו נותרו אקטואליים כאילו נערכה השיחה היום.

כשהוא נשאל בנושא ההפגנות שהיו הנשק היעיל של חסידי סאטמר גם בימים ההם השיב: "אין לנו ברירה. ברחוב שבטי ישראל, הם יותר חזקים מאיתנו, יש להם שוטרים וחיילים היכולים להכות אנשים, נשים וטף. יש להם מכונות כיבוי היודעות להציף במים בתים של יהודים עניים בבתי אונגרין. יש להם את כל האמצעים כדי לשבור את היהודי החרדי. הם גם מוכנים לכך מבחינה נפשית. דמו של היהודי החרדי הותר בעיניהם. אבל מהגויים הם מפחדים. ההפגנות עוצרות אותם".

כשנשאל האדמו"ר זצ"ל איך זה שכל החרדים האחרים אינם מצטרפים להפגנות האלה, השיב במה שהעיתונאי כינה "הומור חריף": "ההבדל ביני לבינם הוא כהבדל בין מי שישן על מיטה לבין מי שישן על הארץ. הם, ישנים במיטה ומפחדים לזוז שמא יפלו חלילה...אני כבר ישן, ברוך ה', על הארץ. אני איני מפחד ליפול מן המיטה. לי אין מה להפסיד".

מסמך נדיר של חכמה יהודית שאם השר לביטחון פנים וצוותו היו קוראים בו לפני הפגישה שקיימו עם הגאב"ד ואנשי ה'עדה החרדית' יתכן שמשהו היה בכל זאת יוצא ממנה.

נפל לנו האסימון...

הכותרות הראשיות בעיתוני סוף השבוע על גניבת מספר כרטיס האשראי מ'הקצין הבכיר ביותר' סיפקו לנו הסבר למה בוועד למען שחרורו של גלעד שליט אמרו בדיוק השבוע שלאותו קצין בכיר נגמר אצלם כל האשראי.

פשוט 'גנבים קטנים' או במקרה שלהם 'חמסנים גדולים' רוקנו אותו...

קצרים בתקשורת: 7 קטעים בשולי עיתוני סוף השבוע

1. ה'פליטה' המגוחכת ביותר

בתכנית 'שישי אישי' של מוטי לביא, המשודרת בצהרי ערב שבת קודש ברדיו 'קול חי', עלה לשידור הרב איתמר כהן, העומד בראש מוסדותיו של הגר"מ מאזוז באשקלון, ובשצף קצף הצדיק את טענותיו של ח"כ הרב חיים אמסלם שהועלו בראיון התוקפני שהעניק לעיתונאי אבישי בן חיים ופורסם במוסף השבת של 'מעריב'. עיקר הדברים - ראשי ש"ס הספרדים השולחים את בניהם לישיבות אשכנזיות פוגעים במורשת הספרדית, ומנציחים את תלותו ונחיתותו של הציבור המזרחי בישראל.

אלא שהרב כהן עצמו, שהתראיין לתוכנית הישר מהחוף הנפרד בכנרת, ויש לקוות שהזכיר שמם של גדולי הרבנים הספרדים בסילודין כשהוא לבוש בכבוד, נכשל בלשונו. כאשר ביקש לבטא את המילה 'תואר' יצא לו, בשגרה דלישנא, לומר: "טייטעל".

"טייטעל", כבוד הרב, היא מילה אידישאית טיפוסית, שהפכה אפילו לשם משפחה אשכנזי-פולני-חסידי.

הגם אתה ב'נופלים'?


2. העלילה השקופה ביותר

שבוע אחרי מעצרו המאוד מתוקשר של חייל ה'נח"ל החרדי' שמואל פריימרק, שמראהו החיצוני כ'חרדי' נתן מחדש נשק בידי מטווחי הציבור החרדי, נחשפת העלילה הנוראה ורק באקראי. תחת הכותרת "החרדי שאיים" מבליע 'מעריב' כי ההודעה המאיימת שפרסם באינטרנט ושבגללה נעצר, נרשמה על ידו ב...שבת: "הכל היה כשמנהל הפורום ב'תפוז' מחק הודעה שכתבתי והרחיק אותי מהפורום. החלטתי לעצבן אותו ודווקא ביום שבת".

ואת מחלל השבת הזה ממשיכים בתקשורת לזהות כ'חרדי' וצה"ל ממשיך להכיר בו כשייך ל'נח"ל החרדי".

בכתבה מורחבת שמתפרסמת עליו השבת במקומון 'זמן ירושלים' מתגלה 'החייל החרדי' כ'שמפניה' ימנית, והצגתו בלבוש חרדי כפרובקציה מתוכננת.

הכתבים משה שטיינמץ ויוסי אלי מספרים, כי הוא שייך למאחז 'גבעות עולם' שליד איתמר. "כשפריימרק הגיע למאחז ואימץ את הלוק של 'נוער הגבעות', שכולל כיפה סרוגה שמכסה את הראש מאמצע המצח ועד אחרי הקרקפת". אז איך זה שגם את הכתבה הזו מעטרת תמונת ענק שבה נראה החייל כ'חרדי' לכל דבר? גם אנחנו שאלנו את עצמנו וקיבלנו תשובה מיד: ""במהלך חקירתו חזר פריימרק לחזות החרדית המוכרת". במלים אחרות-תחפושת.

מה זה אם לא פרובקציה?


3. ההודאה המפתיעה ביותר

עיתון 'במחנה' של חיילי ישראל יצא במהדורת 3000 מיוחדת, ובה החזיר את כל כתבי העבר הידועים ששירתו ב'יחידה הלוחמת' שסיסמתה "עושה חדשות - בעל מלחמות", לכתיבה עיתונאית. אף עיתונאי דתי ששירת בעיתון בכל זמניו, לא הוזמן להצטרף, אפילו לא ידידיה מאיר המוערך והעסיסי.

אהוד אולמרט, ראש הממשלה לשעבר, שגם הוא שירת ביחידת 'במחנה' ומשם נטל, כנראה, את המונח 'מחנה אולמרט' שכל-כך מאופיין עמו, כתב מאמרון שבו הוא מודה שהעיתונות היא הצד שבאמת חזק אצלו.

ידענו את זה כבר מזמן, מאז שגייס את התקשורת למבצע 'אתרוג' הסודי שלו, אבל זו הפעם הראשונה שהוא מודה במשהו, וזה כשלעצמו צעד עיתונאי חשוב מאוד.

לתשומת לבה של המשטרה והפרקליטות.


4. הביקורת הקטלנית ביותר

תמי ארד, ההיא, מפרסמת במהדורת סוף השבוע של 'כלכליסט' טור שבקריאה ראשונה נראה כהומוריסטי, אך מהר מאוד הופך לעצוב וטראגי.

תחת הכותרת 'תקיעה גדולה' היא כותבת: "בימים אלה מנהל סגן שר הבריאות 'קרבות בלימה'. הוא מנסה להשיג חיסונים בארצות-הברית, ביבי מדבר עם הצרפתים, ונשיא המדינה מפעיל קשריו בשווייץ. כמו שזה נראה כרגע המקובלים יצליחו יותר. רופא מודאג אמר לי שאין בבתי החולים בארץ גם מספיק מכונות הנשמה שאחד מהסיבוכים של השפעת מצריך את עזרתן. 'אין עם מי לדבר' - הוא אמר בכאב על מערכת הבריאות, שנראית כמו הימ"חים במלחמת לבנון השניה".

נו, אז זה מצחיק או מאו מדאיג?


5. המודעה המרגיזה ביותר

מודעה 'תמימה' לכאורה, של אוניברסיטת בר אילן מזמינה את הציבור ליום עיון של החוג המשולב למדעי החברה, המגמה לבריאות הציבור, וניהול מערכות הבריאות שיתקיים ביום חמישי. מה הייתם מצפים שאוניברסיטה דתית תתרום לציבור בנושא בריאות בראש חודש אלול? בימים טרופים אלה, היה מן הראוי שתרגיע את הפחדים מ'שפעת החזירים' וכל הנובע מהם.

אבל לא. באוניברסיטה חושבים שיש להם משהו אטרקטיבי יותר למשוך את הציבור. פרופ' מירצ'יה סיגל,מנהל בית החולים 'פרדסיה' או 'לב השרון' בשמו החדש, ירצה על "כל מה שלא רציתם לדעת על...תסמונת מינכהאוזן".

אנחנו דוקא כן היינו רוצים לדעת איך קוראים לתסמונת שאוניברסיטת בר אילן סובלת ממה.


6. בעיתוי האומלל ביותר...

בסוף השבוע שבו האשימה ח"כ ציפי ליבני את נתניהו באחריות לעליה המדומה במספר היורדים מישראל, מתפרסם ב'סופשבוע' של 'מעריב' ראיון עם הסופר חיים גורי, חתן פרס ישראל, ובו הוא מיצר על ה..."תחמנות שהפכה לערך" וכואב על ששירים עבריים ישנים כמו 'הרעות' ו'באב אל –וואד' מושרים בפי יורדים.

איזה צרוף מקרים.

ולא פחות מעניין: המראיין, מרדכי חיימוביץ, מספר לגורי, ששני חבריו חיים חפר ונתן זך החליטו להיקבר בשכנות זה לזה, בקבורה חילונית בקיבוץ עינת. ומה עם גורי?

חיים גורי: "אם כך הם רוצים למות - רצונו של אדם כבודו. תראה, כל-כך הרבה נהרגים וכל-כך הרבה סובלים, שזה נראה קצת בנאלי להתחיל לעסוק בעצמך: איך תמות, מתי תמות, האם בלוויה שלך יקראו שירים או יתקעו בחצוצרה. בשנים האחרונות גוברת אהבתי לתל אביב שבה נולדתי. בבוא היום הייתי רוצה שחברי יביאו לאדמת הטרשים הירושלמית כמה שקיות מחולות הזהב של תל אביב".

גורי רוצה להיטמן בקבורה יהודית באדמת הקודש ב'ירושלים של זהב' אך בתוך 'חול' הזהב של תל אביב.

לידיעת ה...חבר'ה וה'חברה קדישא'.


7. הגילוי המעניין ביותר

הכתב שלומי ריזל חושף את מה שלא ידוע בציבור, שיפתח מור יוסף, שנרצח מכדור טועה של עבריינים שהסתכסכו ברמלה, הוא תלמיד ישיבת 'דרך חיים' השוכנת ב'שעלבים'. יפתח, חזר בתשובה מתוך הכרה פנימית עמוקה. גיל יארקט חברו הטוב עוד מלפני שיפתח החליט על התפנית בחייו: "כששמעתי שיפתח נפצע רצתי לבית החולים ובין אמירת פרק תהילים אחד למשנהו קיבלתי על עצמי לחזור בתשובה לזכותו. גם עכשיו, לאחר שיפתח, לצערנו נפטר, אשתדל לעמוד בדיבורי, בלי נדר, ואני לא היחיד".

חזרה ראשונה בתשובה לקראת חודש אלול - חודש התשובה שהשבת אמרנו עליה את 'ברכת החודש'.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!