באדיבות מכבי: טיפים לתזונה בריאה בט"ו בשבט

מה הבעיה בפירות יבשים?

הבעיה מתחילה בכך שכיום, בניגוד לעבר, לא מייצרים את רוב הפירות היבשים על ידי ייבוש טבעי בשמש, כפי שהיה נהוג בעבר, אלא באמצעים מלאכותיים. אלה כוללים הוספת כמות גדולה של סוכר לצורך שימור ושיפור הטעם, חומרים משמרים להארכת חיי המדף וצבעי מאכל מושכים וצבעוניים שיוצרים במוחנו אשליה כאילו למוצר יהיה טעם טוב (בדיוק כמו סוכריות צבעוניות).

בעת עיבוד הפירות משתמשים למשל בצבעי מאכל מקבוצת זפת הפחם כמו הטטרזין ואדום אלורה, בגופרית דו-חמצנית שמשמשת כחומר משמר אך מעוררת רגישויות למזון ואף שמן פרפין שתורם למראה המבריק של חלק מהצימוקים.

כמובן שכל זה הופך את הפירות היבשים המעובדים ליפים ומושכים אך בלתי מוצלחים בעליל מבחינה בריאותית.

מה מומלץ לאכול?

ראשית כל, תמרים, שקדים, חרובים ואגוזים למיניהם ממילא נשמרים באופן טבעי ולא זקוקים לתוספות מלאכותיות לצורך שיפור ושימור, לכן העדיפו אותם. בחרו כמובן באגוזים הטבעיים ולא בקלויים מכיוון שהקלויים מכילים לרוב כמויות מלח גדולות וחלק מתכונותיהם הטובות נהרסות בתהליך הקליה וההמלחה.

שנית, בדקו את האריזה. כשהפירות היבשים מגיעים באריזה, החוק מחייב לציין על גביה מה בדיוק הוסיפו לשם ועל כן קראו מה כתוב והשאירו על המדף את הפירות הלא-טבעיים.

אבל מה נעשה כשהם נמכרים בתפזורת? לצורך זה כדאי להבין כמה דברים על תהליך הייצור של פירות יבשים.

בתהליך הייבוש הטבעי של הפירות חומרי הצבע שבתוכם מתפרקים. הדבר קורה בעיקר בפירות האדומים, הכתומים והירוקים שמקבלים גוונים שונים של חום. על כן דווקא הפירות היבשים החומים וה״מכוערים״, אלה שנראים פחות מבריקים ופחות יפים לעין, הם כנראה טבעיים יותר ויפים יותר לבריאות. כך לדוגמה אננס, מנגו ומשמש יבשים טבעיים לעולם לא ישארו כתומים לאחר הייבוש אלא יקבלו גוונים חומים למיניהם. לעומתם, הפירות הצבועים ועתירי הסוכר הם פפאיה כתומה, מנגו כתום זורח, משמשים כתומים בהירים, אננס צהוב, קיווי ירוק ושאר פירות שצבעם דומה לצבע המקורי של הפרי הטרי.

עוד רמז נוכל לקבל גם מעובי הפירות וממידת הרכות שלהם. פירות מיובשים טבעיים יהיו דקים יותר למראה וקשים במרקם מכיוון שבתהליך הייבוש הטבעי כל המים שבתוכם מתאדים ונעלמים ונותר מהם בעיקר ״השלד״ שעשוי מסיבים. לכן אם אתם נתקלים בפירות מיובשים בעלי מרקם עבה דעו לכם שכנראה הוסיפו להם כמות גדולה של סוכר וחומרים משמרים שנועדו ״לנפח״ אותם וליצור מרקם רך ואשליה של עסיסיות. דוגמה לכך הוא האננס המיובש שצבעו צהוב בהיר והוא עבה, מתוק וכמובן מעובד, לעומת אננס דק, חום, יבש ומעט חמצמץ, שהוא פרי מיובש טבעי.

מה עוד נוכל להגיש?

מעבר לפירות היבשים ניתן להגיש גם מאכלים סמליים נוספים שיהפכו את השולחן לצבעוני, טעים ומשמח, כגון מגוון פירות טריים. בעונה זו ניתן למצוא תפוחים בכל הצבעים, אגסים, אפרסמון, פירות הדר מכל הסוגים (כולל פומלה שחביבה מאוד על רבים), תות שדה, קרמבולה (פרי חמוץ-מתוק וטעים שכאשר חותכים אותו נראה כמו כוכב) ועוד. ניתן להגיש גם אננס טרי ואגוז קוקוס חתוך לפרוסות, שהם אמנם מיובאים אך לפחות טבעיים לגמרי.

חיתכו יפה את הפירות והוסיפו בצידם מבחר של פירות מיובשים טבעיים, אגוזים ושקדים לא קלויים על סוגיהם (הזהרו מילדים צעירים) הגישו הכל בצורה יפה ומקושטת והרי לכם מבחר מאכלים שמייצג את חג האילנות באופן נפלא.

להעשרת השולחן אפשר להכין גם גלילות תמרים ושקדים, תמרים ממולאים באגוזים, סלט פירות צבעוני בכוסיות קטנות ויפות, עוגת פירות וכדומה.

לסיכום

שולחן ט״ו בשבט יכול להיות חגיגי, צבעוני ובריא במיוחד, אם רק נהיה יותר מודעים למה שאנו בוחרים לקנות ולהגיש. על אף שהעין נמשכת באופן טבעי לצבעים העזים והחך מחפש את הטעמים המתוקים ביותר, חשוב להשתמש בידע שבידינו ולהבין שלא כל הנוצץ זהב, הזהרו מאשליית היופי החיצוני ובחרו בבריאות- עבורכם ועבור משפחותיכם.

הכותבת: ענת תבור, דיאטנית ילדים ומבוגרים במכבי שירותי בריאות באלעד, מרצה ומנחה קבוצות בריאות, כתבה שני ספרי ילדים המלמדים מהי תזונה בריאה ומגוונים דרך סיפורים משעשעים.

פירות יבשיםצילום: יח"צ

פירות יבשיםצילום: יח"צ

פירות יבשיםצילום: יח"צ

פירות יבשיםצילום: יח"צ

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!