כמעט שהוסיפו עוד ח' על פשע

מי אתה ד"ר שלוימל'ה חיים ממאה שערים?

מי מכיר ומי יודע: שלוימל'ה חיים, בן למשפחה ממאה שערים, ללא אב וללא אם. לפני 35 שנה הוא נמסר למוסד מסיבה שאינה ידועה, ועד היום הוא אינו יודע מי הוא ומי משפחתו.

לעומת כל חוסר האנושיות הבולטת בהתייחסות התקשורתית לכל הפרשיות הקשורות בחרדים ומתפרסמות לאחרונה, הסיפור הזה הוא אנושי ממש, וגם קשה להסביר אותו.

ד"ר שלומי דורון, הוא אחד מה'מומחים' הרבים שצצו בתקשורת, מאז פרצו לחיינו הפרשיות האחרונות. דורון, מרצה לאנתרופולוגיה במכללה באשקלון, נחשב כמומחה לענייני חרדים, ואת עבודת הדוקטורט שלו כתב על חוזרות בשאלה.

בימים טרופים אלו ההתמחות המקצועית שלו אמורה גם להביא לו פרנסה טובה.

את פרשת הילד החולה הוא מלווה מראשיתה. במקרה שלו אין ספק שהמעורבות בה היא מאוד רגשית. למרות זאת, ראוי להדגיש, לא הבחנו בכל הכתבות שהופיעו עליו, ובפרשנות שלו עצמו, בשום עקבות של תסכול או דחף אישי בלתי נשלט. הוא כאילו מתבטא משני צידי המתרס, כילד ממאה שערים וכדוקטור מהאקדמיה.

העיתונאי אשר קשר, הקדיש לד"ר שלומי דורון כתבה מרתקת בעיתון 'ידיעות ירושלים'. "כשד"ר שלומי דורון דילג מעל שרידי הפחים השרופים באזור כיכר השבת במאה שערים, קשה היה שלא לחשוב כי רק במקרה הוא עצמו לא היה בין השורפים, מפגין נגד אכזריות הממסד הציוני ודיכוי החברה החרדית בידי החילונים. יכול להיות שעם יכולותיו הרטוריות והמילוליות הוא היה גם כותב את הפשקווילים הזועמים" - כותב קשר.

הוא נולד בשם שלמה חיים למשפחה חרדית בשכונת מאה שערים. הוא מניח שההורים שלו נפטרו כשהיה בן ארבע, אם כי בתיק האימוץ לא מצא כל אימות לכך. מאז, נתלש מסביבתו הטבעית בשכונת מאה שערים, הסתובב בין מוסדות ומשפחות אומנה בכל חלקי הארץ, ברובן לא דתיות.

"אף פעם לא ביררתי מי היו הורי הביולוגים. זה לא היה רשום בתיק האימוץ שלי. אותו הדבר לגבי האחים שלי. אני לא יודע אם יש לי או אין לי אחים ואחיות. בתיק לא היה רשום דבר על כך וכיום כבר אין שום דרך לגלות את זה. אין לי שום זיכרונות ממאה שערים. מה שיש לי זה חור שחור ענק מאחוריי, שיכולתי להתחבר אליו רק בעבודת הדוקטורט שלי".

בגיל בר מצווה איתרו העובדות הסוציאליות של השירות למען הילד, משפחה מתאימה, חילונית, שתגדל אותו. היתה זו משפחת דורון מכפר סבא שאימצה אותו. "הם היו האנשים הראשונים שיכולתי לקרוא להם אבא ואימא, ואני עושה את זה עד היום" - הוא מספר לעיתונאי.

הוא אינו מכיר את זהותו, ובשל כך מתקשה גם לקבוע את זהותו הפנימית. "רציתי לעשות את הדוקטורט שלי בנושא אימוץ, אבל המרצה שלי, פרופ' רובין, אמר לי שהוא לא עוסק בזה והציע לי שאעסוק בחזרה בתשובה. אתה יודע איזה דמיון מדהים יש בין אימוץ לחזרה בתשובה או בשאלה?" - הוא שואל את המראיין - "ככל שהעמקתי יותר במחקר, הבנתי איזה קשר אוטוביוגרפי מדהים יש בין החיים שלי לנושא המחקר שלי".

מאז פרצו הפגנות השבת בירושלים, ועד לימים אלה ממש, מגיע ד"ר דורון כמעט מדי יום לשכונת מאה שערים שבה נולד, וחש מקרוב את האווירה ברחוב. "אני מסתכל על האנשים ואומר לעצמי, 'אולי זה אח שלי, אולי ההוא. אולי הדירה הזו והמרפסת הזו הם המקום שבו ביליתי את השנים הראשונות לחיי'? אין ספק שיש משהו כאן שמדגדג לי בנפש" - הוא אומר.

אתה מרגיש לפעמים הזדהות עם המפגינים החרדים? - שואל אותו העתונאי.

"אני מרגיש כעס עליהם, כי אפשר לפתור את הדברים אחרת. נכון שיש לי מין אמפתיה שנובעת מהמקורות שלי ומהמחקר שלי, אבל אני שונא שקוראים לאנשים נאצים, זה הקו האדום מבחינתי".
אצל הדרוזים היו ללא ספק מייחסים קשר של 'גלגולי נשמות' בין סיפור החיים שלו לבין סיפורו של הילד ח'.

ולחשוב שגם גורלו של ח' עלול היה, חלילה, להיות דומה לשל שלוימל'ה חיים...

'חוסה' לך ברח!

'הכל דיבורים' היא אחת מתוכניות הדגל האקטואליות של רשת ב'. לאחרונה היא מלווה במסע פרסום אגרסיבי, שנועד להגדיל את אחוזי ההאזנה שלה על חשבון התוכניות המקבילות, המשודרות באותה שעה ממש, בתחנות רדיו אחרות.

ירון דקל, מגיש התוכנית, עומד במרכזם של התשדירים ומוצג בהם כמי שמנצל עד תום את כל האובייקטיביות שעוד נותרה בתקשורת, נצמד לאתיקה וגם קיבל על כך את 'פרס סוקולוב' לעיתונות.

כבר ראינו, במקרה של 'פרס ספיר', מה ערכם של פרסים מהסוג הזה. אבל אחרי שבדקנו והיינו בטוחים שיו"ר ועדת פרס סוקולוב אינו דודו של ירון דקל, היינו מוכנים ל'משכן' את ה'עיטור' לטובת אשראי האמינות הגדול שהעמדנו לדקל עד אתמול.

אתמול נאלצנו לחלט אותו ולהוריד את רמת האשראי.

זה לא קרה בגלל משהו שהוא עצמו יזם, אבל כמי שנמנה על להקת 'כלבי השמירה של הדמוקרטיה' הוא אינו יכול להרשות לעצמו שלא לנבוח, גם אם הזאב הטורף רק חושף שיניים ונוהם.

לקראת סופה של התוכנית שלו אתמול, עלתה לשידור חברת קיבוץ עין החורש, העונה לשם רחל קנטור, ושטחה את מר ליבה על מקרה טראגי שאירע למשפחתה, וביקשה את עזרת הציבור. אחיה, מוגבל שיכלית וחולה אפליפסיה, נעלם כאילו בלעה אותו האדמה ואיש אינו יודע מה אירע לו.

האישה סיפרה כי לאחרונה החליט האח החולה, משום מה, שאמו נפטרה. אחת הסברות היא שהוא עזב את המוסד כדי להוכיח לעצמו שהוא צודק ונקלע לבעיה כלשהי.

היא בקשה מכלי התקשורת האלקטרונים לסייע לה לרתום את הציבור לחיפושים, אבל ערוץ 2 הסכים לפרסם את תמונת הנעדר רק בשעה 12 בלילה, שעה מאוחרת שמעט מאוד צופים בה בחדשות ובוודאי שלא יצאו בפיג'מות לחיפושים. "כנראה שחיי אדם חשובים בעיניהם פחות מלידתו של פיל חדש בספארי ששודרה בחמש אחר הצהריים כשיש מספר שיא של צופים" - אמרה. גם המשטרה כבר הפסיקה לחפש את אחיה הנעדר והעבירה את הטיפול למישור המודיעיני.

אחר-כך עברה הדוברת להערכות מה יכול היה לקרות לאח? אין ספק שיש לה, לקבוצניקית הזו 'מחשבה חיובית': "אולי מישהו לקח אותו 'טרמפ' ? אולי נהג אוטובוס הסיע אותו ואם יראה את תמונתו ייזכר? אולי מישהו לקח אותו לעבודה בשכר ומחפש לאן להחזיר אותו. אני יודעת?" - אמרה.

וכאן באה ההשערה המציאותית ביותר, שאמורה היתה להוציא אלפי מחפשים מבתיהם ולמצוא את האח האובד: "אולי מישהו לקח אותו והחזיר אותו בתשובה" - שאלה הגב' קנטור בשידור בשיא הרצינות, אך בדאגה רבה.

זה כבר באמת עלול להיות תסריט אימה שחור משחור. תחשבו כמה אכזרי - חוסה מוגבל בשכלו, חולה באפילפסיה, נלקח משומקום, מעבירים אותו תהליך מזורז של חזרה בתשובה, והוא נשלח מיד, עם חומר תבערה בידו, לשרוף צפרדעים בשכונת מאה שערים בירושלים.

איזה חוסר אחריות! מי נותן חומר דליק לחוסה? אתם שם החרדים השתגעתם? כך לא עושים!
אנחנו מכירים אותם. אם זה אכן מה שקרה, וסביר שהאחות מעין החורש יודעת מה שהיא מדברת, מובן גם למה המשטרה הפסיקה את החיפושים. לא יעזרו דיוויזיות של יס"מניקים, וגדודים של פרשים. כולם יחטפו והאח לא יושב למוסד. החמאס ישחרר את גלעד שליט יותר מהר.

כמי שמצויים בחברה האכזרית הזו, החוטפת חוסים כדי להחזירם בתשובה, ויש אלפי כאלה, אנחנו אומרים לך, גברת קנטור שמ'עלילת הדם' הזו רק הגולם מפראג יכול להציל אותו. תשמעי מה שהמומחים אומרים לך!

די! לא רוצים לחשוב על זה יותר. נעשה מפחיד. הם עוד ישדלו אותו להשתמט מהצבא! יחתנו אותו עם גיורת בגיור לחומרה - ולא של הרב דרוקמן! ירעיבו אותו ביום כיפור! ינתקו אותו מהאינפוזיה! יאסרו עליו לצעוד במצעד בירושלים! ישללו ממנו את זכות החניה לנכים בשבת! מה עוד הם יכולים לעולל למסכן הזה? עד כמה הם יכולים להתעלל בו?

ואם יימצא חלילה שהוא לא חזר בתשובה אלא נדרס ונפצע פצעים קלים ואושפז ללא ידיעת האחות? אוי, אל תביאו אותי לחשוב אפילו שהשופט עלול שלא להרשיע את הנהג הדורס רק משום שהוא רוצה להיות דיין.

ואיפה היה ירון דקל כשהיא דיברה, ולמה שתק? אל תגידו לנו שגם הוא נעלם או נחטף על ידי מחזירים בתשובה.

אנחנו כבר יוצאים לחפש אותו בישיבת 'אור שמח'...

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!