לשון הרע ברשת: כמה תשלמו על פוסט פוגעני ומתי אפשר לתבוע?

28 ימים טרם הבחירות והאמוציות בשיאן, זירת הקרב עברה מזמן לרחבי הרשת, סיעות הבית משקיעות את מירב המאמצים בסרטונים מרגשים, מו"מ כמו גם אולטימטומים מבוצעים דרך קרבות ציוצים, וכשצצה בעיה פשוט מוחקים.. קבוצות הוואצפ רועשות וגועשות, ואנו מתוודעים פעם אחר פעם אחר פעם על מופנמים 'מהחיידר' אשר הפכו ל 'גיבורי מקלדת' עם עשרות אלפי עוקבים.

אז מה הסיכוי שהתחביב הזה יכניס מאן דהו לסיוט מתמשך, אשר במקרה הטוב יסתיים בהסדר פשרה כזה או אחר שלא נדע אחריתו, ובמקרה הפחות טוב ייאלץ את הצייצן / הכותב הרגשני להיפרד מעשרות אלפי שקלים אם לא מאות אלפים?

אז ככה: חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 פשוט וברור.

החוק, אשר נגזר מהזכויות לכבוד לקניין ולפרטיות המעוגנות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, עוסק בהגנה על כבודו של אדם ושמו הטוב, באמצעות הטלת איסור על פרסום ביטויים העלולים להשפילו ולבזותו. לשון הרע יכול להוות עוולה אזרחית נזיקית המזכה בפיצויים וסעדים נוספים (הן לפי חוק לשון הרע והן לפי פקודת הנזקין) דוג' פרסום הכחשה או תיקון, וכו' ויכול אף להתגבש לכדי עבירה פלילית.

על פי סעיף 1 לחוק, הגדרת לשון הרע היא פרסום דבר המוביל לאחת מארבע תוצאות כדלהלן: 1. להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם. 2. לבזות אדם בשל מעשים או התנהגות או תכונות המיוחסים לו. 3. לפגוע באדם במשרתו, ציבורית או אחרת, בעסקו, משלח ידו או במקצועו. 4. לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית, או מוגבלותו.

דרכי פרסום לשון הרע על פי חוק לא מותירים מקום לספק.. בעל פה או בכתב, בדפוס או ציור, דמות או תנועה, בצליל או באמצעי אחר. אם הייתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה, או הייתה עשויה להגיע, לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע, ואין נפקא מינה אם הובעה במישרין ובשלמות או הייתה משתמעת מן הפרסום או מנסיבות חיצוניות, ואין צורך בזדון שכן הכוונה אינה חשובה אלא למצבים מסוימים.

אז נכון, ישנם גם הגנות / חריגים בחוק, היינו, שבפרסומם למרות היותם עונים על הגדרת לשון הרע הם מותרים, דוג' אמת דיברתי, הגנת תום לב או דברים שיש בהם עניין ציבורי, ועוד. אך מי מאיתנו מעוניין להיכנס להליך יקר – נפשית וכלכלית – לשם הוכחה כי מה שפרסם בקבוצת הווצאפ השכונתית חוסה תחת כנפי החריגים שבחוק.

עו"ד עקיבא חופי

אם עד שנת 98 תביעת לשון הרע הייתה מצריכה הליך מסודר, הוכחת הפרסום הפגיעה הוכחת הנזקים הנלווים הכלכליים הנפשיים, בא סעיף 7א לחוק וקבע פיצוי של עד 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק, מה שמשפר את סיכוייו של התובע לזכות, אך הופך את חייו של הנתבע למסובכים יותר.

לאחר שהובנו הדברים וחומרתם בדבר מפרסם פרטי, נשאלת השאלה, האם מנהל קבוצת ווצאפ או פייסבוק וכדו' מכוח היותו 'מנהל' אפשר ויתבע / יחויב בתשלום פיצויים לנתבע? והתשובה על כך בגדול חיובית, נקבע בפסיקה, כי מנהל קבוצה, אשר יש לו היכולת לשלוט על תכנים המפורסמים או להסירם ונמנע מלעשות כן, עשוי להיות מחויב בפיצויים מכוח חוק לשון הרע ומכוח פקודת הנזקין ובסכומים לא מבוטלים. 

למען הסר ספק יובהר, כי אף 'בשיתוף' פוסטים והעלאתם מחדש (גם בתוספת המילים העתק הדבק..), נקבע בפסיקה כי הדבר מהווה פרסום לשון הרע, והמשתף / המעלה חושף עצמו לתביעה / לתשלום פיצויים בגינם. להבדיל משיתוף, עשיית לייק לפוסט או הודעה המכילה לשון הרע לא מהווה פרסום כמשמעותו בחוק.

האם יש מחירון לקללות וגידופים ? נראה שלא, אך כל סיטואציה תגרור את המפרסם להליך משפטי ארוך ויקר, שבטח ובטח לא חשב או התכוון לכך עת פרסם את הגיגיו ברבים, כאשר התוצאה תיבחן לפי המקרה ונסיבותיו.

כך, אדם שגייס את השואה לצרכיו וקרא לאחר 'נאצי' תוך גיוס סממני שואה ואיחולים לבביים נוספים, חוייב על ידי בית המשפט בירושלים בתשלום 200 אלף ₪ בתוספת 10 אלפים ₪ הוצאות משפט. במקרה נוסף, בו כינה מאזין שעלה לשידור את קודמו 'דתי בטלן, שלא עבד יום בחייו, ולא עשה צבא' חוייב על ידי בית המשפט בנתניה בתשלום 40 אלף ₪ פלוס מכתב התנצלות. יש גם חידושים.. אדם אשר כינה אחר בברכת 'פרענק'  נאלץ להתמודד עם תביעה על סך 30 אלף ₪, היינו, בזמן שהתובע יבלה עם משפחתו בחופשת בטן גב בקריביים הלה ישלם על כך בתשלומים מכרטיסו האישי.

וישנם מקרים, בהם התחשב בית המשפט בנסיבות מקלות ועשה חסד עם המפרסם, כך קרה בבית המשפט בנתניה, אדם יצירתי שכינה את שכנו 'שקרן גנב ומנוול' נאלץ לשלם לו 8 אלפים ₪ פלוס 5 וחצי אלף ₪ הוצאות משפט, וזאת לאחר התחשבות שהדברים נאמרו מול שישה אנשים בלבד ובשעת כעס.

וכאמור לעיל, מנהל קבוצה בפייסבוק, אשר עלה בה פוסט ממנו השתמע כי גנב אדם ממקום עבודתו, חוייב בתשלום 15 אלף ₪ פלוס הוצאות משפט על סך 4 וחצי אלף ₪, וזאת על אף שהסיר הפרסום לאחר שעות ספורות עקב השיהוי בהסרת הפוסט.

אז בפעם הבאה, בטרם נעלה פוסט או נשלח הודעה, עצמית או 'בשיתוף', מעבר לפן האתי והמוסרי, נעצור לרגע ונחשוב, זה משתלם??? וכשישאלו אותנו אתם מכירים את חוק איסור לשון הרע ? לא נצטרך לומר, מה? מה פתאום!..   

*אין באמור לעיל כדי ציטוט החוק, ייעוץ משפטי, חוות דעת, או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד. האמור לעיל הינו תיאור כללי ולא מחייב של עיקרי החוק והפסיקה בלבד, לשם הזהירות ולתועלת הכלל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!