"הנחמדות בתקשורת לא הוכיחה עצמה"

הכתבה שעלתה באתר 'בחדרי חרדים' על מעורבותה של הכתבת לעניני משפט של אתר YNET - אפרת וויס, בדיון בבית המשפט נגד האם החשודה בהרעבת בנה, העלתה שוב לסדר היום הציבורי את המתקפה התקשורתית חסרת-התקדים נגד הציבור החרדי.

• משפחת האם תוקפת: התקשורת רוקדת על הדם

בחודשים האחרונים עלתה ההתקפה הזו שלב. אין יום שבו הציבור החרדי אינו סופג חיצים מורעלים של שנאה. קל לתרץ את התופעה ב'שנאת עמי הארצות לתלמידי חכמים', אך דומה שהתופעה ומניעיה צריכים להילמד. חשבון הנפש חייב להעשות, ומהטעויות שומה עלינו להפיק את הלקח.

יחס תקשורתי עוין, רציף, המובל על-ידי מתווי המדיניות התקשורתית, אסור שיפטר כך סתם בלא כלום.

מי שבמשך שנים ניצב בחזית ההסברה החרדית הוא דודי זילברשלג. כמי שעוקב אחריו במשך שנים רבות, אני יכול להעיד: זילברשלג הביא הרבה כבוד למגזר. טוריו היו ללחם חוקם של המסבירנים החרדים, והתבטאויותיו התקשורתיות הפכו לקאלט.

אלא שמסתבר שגם הוא עורך היום חשבון-נפש.

השיחה, שהחלה בבקשת תגובה על כתב האישום שהוגש היום נגד האם, הפכה לדו-שיח מרתק. זילברשלג מכה על חטא, מתייסר מטעויות העבר, וכמי שמכיר היטב את התקשורת החילונית, הוא אומר היום: "אני היום קיצוני יותר מכולם. אני נמצא מימין לגאב"ד. אין דרך אחרת. הנחמדות פשטה את הרגל".

בנוגע לאם הוא מבהיר כי אינו חפץ להתראיין: "קיבלנו החלטה לא לדבר יותר על הפרשה. כתב האישום שהוגש היום אין בו ממש, וכל אימא מסורה שנמצאת ליד בנה יכולה לקבל כזה כתב אישום. הכל עניין של פרשנות, איך שהשופט יפרש את העובדות. יתירה מכך, העובדות יכולות לשמש ככתב אישום נגד בית החולים. אבל אני לא רוצה להתייחס לכך. קיבלנו החלטה שלא לדבר, ואני חושב שזו ההתנהלות הכי טובה. אין גם עם מי לדבר".

• מה קרה לאיש שהיה חביב אמצעי התקשורת? פתאום החלטת לא לדבר, מה קרה?

"הדוגמה שהבאת היום מאפרת וויס, כתבת לענייני משפט, היא דוגמה שאני חוויתי אותה בפרשה המדוברת אין-ספור פעמים. הכתבים לענייני משפט מתערבים בצורה אישית בדיונים. הכתיבה מונעת משנאת חרדים, ואין לי מה להגיב. שינהלו דו-שיח עם עצמם".

• ממה נובעת השנאה העמוקה הזו?

"המניעים הם ברורים. הכתבים חייבים לשמור על קשרים טובים עם דוברות המשטרה והפרקליטות, ופשוט משמשים להם כפה. הם עושים את זה בצורה הכי מכוערת".

• ליבוי השנאה לא מגיעה דווקא מכתבי המשפט. התקשורת כולה עושה זאת. איך ניתן להסביר את זה?

"יש כאן משהו הרבה יותר עמוק. לאחרונה מתפרסמים נתונים מטילי אימה, לפיהם בשנת 2025, החרדים ישתלטו כאן על המדינה. הנתונים הללו, שמזרים אימה על הציבור החילוני, גורמים להם במודע או שלא במודע לשנאה עמוקה. האיום הדמוגרפי מטיל את חיתתו על קובעי המדיניות, ולכן ככה זה נראה.

"אומר את האמת, הנתונים האלה מפחידים גם אותי. אני חושב מה יקרה ביום שהציבור החרדי ישלוט כאן, ואני מפחד. די לראות את כל ועדות המהדרין, בשביל להבין שהסיטואציה לא תהיה פשוטה. אבל זה מסביר את ההתנהלות התקשורתית. אנשים רוצים לבלום את ההתפשטות החרדית. אמרתי היום בהרצאה, שהאיום הכי גדול על הציבור החילוני הוא הרחם של האם החרדית. ההשתלטות החרדית היא הסיוט, האימה, חזון אפוקליפטי".

• ואיך ניתן להתמודד עם זה?

"הם צריכים להבין, שגם אצלנו האם זה הדבר הכי מקודש. התפרצות הרגשות שראינו בפרשיית האם נבעה מפגיעה בערך הכי מקודש לנו - 'האימא'. הראנו שמאחורי כל אימא יש ציבור גדול שלא יתפשר. אי-אפשר להעריך מה יקרה אם ישלחו אותה לכלא. ירושלים תרעד. ואני תומך בזה. אני חושב שצריך להוכיח שיש גב לאם החרדית. ואם זה בצורה של הפגנות - שיהיה".

• איך אתה רואה את האשמה של הציבור החרדי בפרשת "רצח השנאה"?

"זה האשמה שערוריתית. האמירות בליל הרצח לפיהם לניסים זאב יש דם על הידיים, זה פשע. אני רק רוצה להזכיר לציבור שבמשך 62 שנות קיום המדינה מעולם לא נתפס כאן רוצח חרדי. מעולם. עומד ח"כ ניצן הורביץ המנובל ומאשים את הציבור החרדי. אם יתברר בסופו של יום שהרוצח לא נמנה על מחנינו, צריך לשים את ראשו של הורביץ תחת הגליוטינה. אסור לעבור על זה בשתיקה. את הציבור הכי איכותי במדינת ישראל, להאשים ברצח? שיראה כמה רוצחים יצאו מהציבור החילוני, איך הוא יכול להאשים אותנו? כל האמירות בתקשורת שהרוצח מגיע מהציבור החרדי, יצטרכו לעמוד למבחן ביום פקודה".

• מה הפיתרון לדעתך?

"צריך פשוט להתנתק מהתקשורת. הנחמדות החרדית בתקשורת, לא הוכיחה את עצמה. שידברו אחד עם השני. אני קורא לכל דוברי הציבור החרדי: די לדבר! שיתבשלו במיץ של עצמם. כל התגובות שלנו רק מלבים את האש. יש להם על מי לנהל דיאלוג. היום אני מבין: לא צריך להיות נחמדים, יש לנו את הערכים והעקרונות שלנו, ואנחנו צריכים לעמוד עליהם בכל תוקף".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!