כנראה שסבא זצ"ל שוב צדק

לאחר השואה, עם בוא שארית הפליטה לארץ-הקודש, עלו עמה גם מרנן ורבנן גדולי ישראל, אודים מוצלים מאש, כשהם פצועים וחבולים, שסועים ורצוצים מהשואה האיומה, בה הושמדו 6 מיליון מאחיהם.

כעבור כמה שנים החלה להירקם תכנית הפיצוי לנפגעי השואה - הידועה בשם 'השילומים'. רבים סרבו לקבל את כספי השילומים, לא רק בגלל השם מעורר הפלצות, אלא משום שאין מחיר דמים שיכסה על הדמים ועל הזוועות האיומות שבוצעו על-ידי העם הגרמני שבקרבו פעלו הנאצים ימ"ש,

אבל היו גם מי שחשבו אחרת.

היו שסברו שחייבים להוציא מהנאצים כמה שרק ניתן, כדי לשקם את החורבן הגדול.

הקבוצות התחלקו באופן די ברור. כל מי שנשמע למצפונו - לא נטל אגורה אחת מכספי השילומים, למרות המצב הכלכלי הקשה ששרר באותה עת בארץ. כל מי שהראש (והרעב) הצליחו להשתלט על הלב המדמם, נטל את כספי 'השילומים'.

והיו גם שהרחיקו לכת ונטלו את הכספים ללא מחשבה שניה. מה היה להם להתלבט, אם כלל לא היו בשואה ורק הונו את הגרמנים וקיבלו את הפיצויים במקומם של אלה שדחו אותם?! בעצם, הם אמרו, מדוע לא להעניש את אותם נבלים ולהוציא מהם ממון למען העם היושב בציון?

דודי שליט"א פנה אז לסבי, הגאון רבי דוד פוברסקי זצ"ל, שהיה ראש ישיבת פוניבז', והציג בפניו את השאלה המוסרית של נטילת ה'שילומים' על ידי מי שלא היה קורבן המחנות. זאת מאחר שאחד מחבריו, עורך דין במקצועו, שטיפל בתביעות 'שילומים', הציע לו ולחבר נוסף להרשם ברשימת הזכאים ולזכות בכספים מן ההפקר.

סבא זצ"ל השיב לו באופן נחרץ: בשום פנים ואופן לא!

מדוע? - תמה הדוד - וכי צריך לחוס על הגרמנים שעוללו לעם היהודי את הנורא מכל ועל כספם?

"לא" - ענה סבא - "אינני חס על הגרמנים, אלא עליך אני חס. היום תיטול מהגרמנים ומחר מהיהודים. מי שמסוגל ליטול כספים שלא כדין טבועים בו תכונות הגנב, וגנב אינו יודע להבדיל בין גרמני שפל ואכזר לבין כל אדם אחר. גניבה צריכה להיות מחוץ לתחום!"

בסופו של דבר דודי לא נטל את השילומים. חברו נהג אחרת.

במקרה או שלא, הפרשות של חוסר יושר ונקיון הכפים המנסרות באוויר, מתקשרות לפרשת השבוע - פרשת 'עקב'. הפרשה פותחת במה שגם אצלנו טרם הסתיים: "והיה עקב תשמעון".

מסביר רש"י ומדגיש: אם המצות הקלות שאדם דש בעקביו תשמעון. רש"י הק' דיבר על המצות הקלות. כנראה שבתקופתו היו דשים רק במצוות אלה.

ואני לעצמי חשבתי: איך זה שתמיד כל אלו ש"רק גנבו את הרשויות" עומדים לפתע במרכזן של פרשיות 'הלשנה', 'שוחד', 'הונאה' וחילול ה' נורא.

כנראה שסבא זצ"ל שוב צדק.

---
בשולי הדברים:

לאור פניות שקבלתי מקוראי הטור, הריני להבהיר כי דברי לא כוונו כנגד איש באופן אישי, ואף לא באופן מרומז. אינני חורץ דין ואף אין בכוונתי להביע דעה על פועלם והתנהגותם של איש מהמעורבים בפרשיות האחרונות. הדברים נכתבו מתוך תחושת אי נוחות כללית, שהאירועים האחרונים הותירו בי.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!