בחזרה אל 'רישומי העפרון' ממשפט אייכמן

אך מעט לפני שמשפחתה של 'אם המריבה' פונה גם אלינו, כמו אל התקשורת החרדית כולה, בבקשה שנגזור על עצמנו איסור פרסום מרצון בנושאים הקשורים לפרשה, כפי שדיווח כאן אמש לראשונה שי איזנברג עמיתנו לאתר, אנחנו חייבים להספיק ולהעביר אליכם עוד זווית אחת ומאוד לא צפויה בסוגיא הזו. אל תגידו בגת, אבל משהו לא צפוי שהתפתח מ'אם המריבה' עוד עשוי להיות 'אב להשלמה' בתוך הציבוריות החרדית.

ארבע שנים אחרי פינוי גוש קטיף נחשפים לראשונה מסמכים חדשים, מהם עולה שמספר חודשים לפני ה'התנתקות' וגירוש היהודים מחבל עזה, הסכים ראש הממשלה אריאל שרון להקים ועדה ציבורית רחבה שתבדוק את כל היבטיה של ההחלטה הקשה העומדת להתבצע וההשלכות שיכולות להיות לה על בטחונה של מדינת ישראל ומרקם החיים בה.

היה זה היועץ המשפטי לממשלה שאסר על ראש הממשלה להקים ועדת בדיקה שכזו, והחליט שהממשלה חייבת קודם כל לגרש את כל היהודים מבתיהם. אם תרצה, תוכל לאחר הריסת ומחיקת הישובים עד ליסוד, לבדוק את ההחלטה שוב לעומק - עומק האדמה החרוכה, כמובן.

נשמע כלקוח ממשטר טוטליטרי? יכול להיות, אבל מה לעשות - זו היא השיטה הנהוגה במדינת ישראל.

שלוש שנים אחרי מלחמת לבנון השניה, נחשפים מסמכים חדשים שגם מהם עולה תמונה דומה. היועץ המשפטי לממשלה הורה בזמנו לאסור את התכנסותה של 'ועדת וינוגרד' לבדיקת התנהלותם של הדרג הצבאי והמדיני, עד שמנהיג ה'חיזבאללה' נאסרללה ייתפס וראשו יונח על שולחנה של הוועדה.

במקרה הזה החליט השופט וינוגרד שלא להמתין עד לסיומו של ה'מירדף' אחר ה'ראש', שכלל לא התבצע, וכינס את הוועדה על אפו וחמתו של היועץ. היועץ המשפטי לממשלה התרעם על שאין לו נציג בוועדת וינוגרד שבאמצעותו יכול היה לכוף עליה את הוראתו. כזכור, היא קיימה בסופו של דבר דיונים ארוכים מאוד, ושנתיים ויותר אחרי שהם הסתיימו במסקנות חמורות, עדיין נותר ראשו של נאסראללה צמוד לעורפו ושניהם ירדו יחד למחתרת.

כזו היא תמונת המצב גם בחקירת האחראים למחדל חטיפתו של החייל גלעד שליט.

היועץ המשפטי לממשלה הורה שלא להקים ועדת חקירה שתבדוק כיצד התאפשרה חטיפתו של שליט, עד שלוחמי סיירת מטכ"ל לא יאתרו את המנהרה שבה הוא מוחזק בידי שוביו, וראשי החמאס האחראים לחטיפה יועמדו לדין בינלאומי ויתלו בככר המרכזית של בריסל.

ובארה"ב הוקפאה חקירת התקפת הטרור הרצחנית במגדלי התאומים עד לאחר שבן לאדן ייתפס.
יכול להיות?! - רק במשטר רודני ודיקטטורי מטורף שכל דרך לטייח את שמתרחש בו מקובלת!
אהה,ו/ או במשרד הבריאות הישראלי ובתנאי שבראשו יעמוד סגן שר חרדי, כמו ח"כ יעקב ליצמן.

ליצמן, כידוע, פעל כפי שמתחייב מתפקידו, והורה לראשי משרדו להקים לאלתר ועדה שתבדוק את תיפקוד בית החולים 'הדסה עין כרם' בפרשת הילד החולה. אבל היועץ המשפטי לממשלה, מגן ה'חזקים', החליט משום מה שיש לעכב את הרכבת הוועדה עד לסיום חקירתה של האם החרדית.
מה הקשר בין החקירה המשטרתית של האימא לבין בדיקת תיפקודו של בית החולים? אין קשר! זה בדיוק כמו להתנות את חקירת מלחמת לבנון השניה בעריפת ראשו של נאסראללה, או את בדיקת אסון התאומים בלכידת בן לאדן!

'משוואת הצדק' המעוותת של היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, אומרת, כנראה, שכשיינתן פרסום סופי להחלטה שהתקבלה כבר מזמן, להגיש כתב אישום חמור נגד האימא, יטוהר בית החולים 'הדסה עין כרם' מכל אחריות, והבדיקה נגדו תהפוך למיותרת.

העיתון 'ידיעות אחרונות' שהופיע השבת, עוד לפני שהסתיימה 'ההצגה השניה' שבה מציגה המשטרה לצופים דרך במות התקשורת מחזה תעתועים, כאילו יש עדיין צורך בהשלמת החקירה נגד האימא והיא אינה משתפת פעולה ומסרבת להגיע אליה, כבר יודע לצטט מפי גורם בכיר בפרקליטות כי "המדינה תזדעזע מכתב האישום". איזה כתב אישום אם לא הסתיימה עדיין החקירה? איש אינו מעז לשאול.

בכתבת ענק, המתפרסמת בעמודי החדשות הכפולים, מלווה בציורי עפרון המזכירים את האיורים מאולמות המשפט של אייכמן ודמניוק, כבר יודעים הכתבים ירון דורון ודני אדינו אבבה לדווח בוודאות שהאם תואשם בהתעללות ובגרימת חבלות חמורות לקטין חסר ישע.

אחרי קריאת הכתבה אי-אפשר להשתחרר מן הרושם שכתבי העיתון כבר יודעים גם את גזר הדין שייגזר על הנאשמת, אחרי הערעור בבית המשפט העליון, אבל הם נמנעים מלפרסמו כדי שלא לבזבז את כל תחמושת ה'סקופים' שלהם בצרור אחד.

לא מן הנמנע שכבר בימים הקרובים, עוד לפני שיוגש כתב אישום ויקבע הרכב השופטים , הם יפרסמו כבר את העונש שתחרוץ הערכאה הראשונה - בית המשפט המחוזי בירושלים.

אז מה הפלא, שמני מזוז, הקרוב יותר לצלחת שדואגת שקוראי 'ידיעות אחרונות' לא יסבלו חלילה מתת תזונה תקשורתית, יודע גם שבית החולים 'הדסה' יצא נקי מכל הפרשה וחבל לבזבז כסף וזמן על ועדות בדיקה?!

ליצמן אינו מוכן לשקול שוב את החלטתו במאזני הצדק המזייפים האלה והוא עומד על תביעתו - הקמת ועדה שתבדוק לאלתר את הטיפול של בית החולים, ללא כל קשר להיטפלות לאמו של הילד החולה. הוא דורש שכל אחד יפעל בתחומו - מזוז, אם יתעקש, יוכל להמשיך להכתיב למשטרה ולפרקליטות כיצד לפעול והוא - מתוקף סמכותו כסגן שר המחזיק בתיק הבריאות - יורה לבדוק את בית החולים הכפוף למשרדו.

המילה האחרונה ב'הורדת הידים' הזו עדיין לא נאמרה. על פי עיתוני סוף השבוע ינחית מזוז את הוראת העיכוב על ליצמן בדרך השמורה רק לבעלי זרוע ארוכה הפועלים בכל משרדי הממשלה במדינה המתוקנת שלנו. אם לא יישמע ליצמן לתביעתו להרפות מבית החולים, היועץ המשפטי של משרד הבריאות הוא שיאסור על הקמת ועדת הבדיקה.

ליצמן, על פי הנהלים הנוהגים כיום, יהיה חייב להישמע לו. בית החולים 'הדסה' יימלט בחסות היועץ המשפטי של משרד הבריאות מהחובה החוקית שחלה עליו לשתף פעולה עם הממונים הממשלתיים עליו, ולתת להם דין וחשבון על פעילותו בכל פעם שיידרש לכך.

מהרגע שזה יקרה, היום או מחר, יתכן שתיפול הכרעה הסופית בסוגיה שונה לגמרי העומדת בימים אלה במרכז מאבקי הכח המתרבים בין רשויות השלטון הנבחרות בישראל לבין היועצים המשפטים שהשתלטו עליהם ממש כמו הבג"צ.

כשהגיש ח"כ משה גפני, הנמנה על קונפדרצית 'יהדות התורה' שגם ליצמן חבר בה, את הצעת החוק שתגביל את סמכויותיהם ותקופת כהונתם של היועצים המשפטיים לממשלה ושלוחותיהם במשרדי הממשלה, הוא לא ידע שליצמן עלול להיקלע לסיטואציה הזו. האם היה מגיש אותה גם אם היה יודע? זו שאלה היפותטית לחלוטין. אבל הוא עשה זאת כי התכוון לסייע לכל נפגעי הכח שמפגינים לאחרונה היועצים המשפטיים ברשויות השונות. לא כל הנפגעים האלה הם חבריו. אורי לופוליאנסקי, למשל, אינו נמנה עליהם, אז מה איכפת לו שגם ליצמן יהנה. לא בגללו הוא ייסוג.

כמה דוגמאות למה שמעוללים היועצים המשפטיים למערכות השלטון: היועצת המשפטית של הכנסת נורית אלשטיין עושה לאחרונה הכל כדי לחשק את היו"ר רובי רבלין ולהוכיח לו מי בעל הבית האמיתי במשכן.

היועץ המשפטי של עיריית ירושלים, יוסי חביליו, הכין חבילות של מקלות ותקע אותם אחד אחד בגלגלי מרכבתו של ראש העיר החרדי לשעבר אורי לופוליאנסקי, לאורך כל תקופת כהונתו. עכשיו הוא ניצב לצידם של אלה הרוצים לשלול בתי כנסת ממתפללים בשכונותיה של ירושלים.

ישראל פת, היועץ המשפטי של משרד הדתות, החליט לאחרונה להפגין את סמכויותיו מכוחו של היועץ המשפטי לממשלה מול השר יעקב מרגי מש"ס. הוא הוציא הנחיה לכל רבני ישראל, האוסרת עליהם להתבטא נגד רשויות החוק בישראל ולנקוט באמצעים הלכתיים נגד המתדיינים בבתי משפט ולא בבתי דין רבניים. "רבנים המקבלים את שכרם מהקופה הציבורית אינם רשאים לאסור על אחרים להתדיין בערכאות המדינה הנושאת בעלות שכרם וודאי שאסור להם להחרים אחרים הפונים לבתי משפט של המדינה או לאיים בחרם כזה" - הודיע פת חובש הכיפה לרבנים. וגם איום מופיע לצד ההודעה: כי מי שלא יפעל על פי הנחיה זו שמקורה בלשכת היועץ המשפטי לממשלה צפוי לעמוד לדין משמעתי, עם כל המשתמע מכך, כלומר יפוטר.

אלה רק חלק מהמקרים שהביאו את ח"כ משה גפני, ובעקבותיו גם את שר המשפטים, יעקב נאמן, למסקנה שמול הממשלה הנבחרת יצר היועץ המשפטי לממשלה 'ממשלת צללים' שבה חברים כל היועצים המשפטיים, הפועלים מטעמו בתוך משרדי הממשלה.

התקשורת נמצאת בעיצומו של מסע יום-יומי נגד כוונת הממשלה להפסיק את המצב שבו עוד גולם, מלבד בית המשפט העליון, קם על יוצרו, והיועץ הופך לרועץ.

פרשת ועדת הבדיקה שליצמן נחוש, בינתיים, להקים בנושא תפקודו של בית החולים 'הדסה עין כרם', ובדרך כלל הוא יודע לעמוד על שלו, עשויה לגלגל דווקא הישג לידיו של גפני, אבל גם להביא לצמצום סמכויותיהם ותקופת כהונתם של היועצים המשפטיים שמתפקידם לסייע ולא להפריע.
כך עשויה האם מ'העדה החרדית' להיות ה'אינפוזיה' שתוביל בעקיפין לשיתוף פעולה בין נציגי שני חלקי יהדות התורה.

חילופי האוכלוסין בציבור החרדי נכנסים לתקפם

עם משונה הוא העם היהודי ואנחנו לא מחדשים לכם דבר. רק שהיום בולטת תכונתו זו במיוחד. שלושה שבועות התעצבנו, גזרנו עלינו צום ואבל על הגלות, ועד שהגיעו סוף-סוף ימי הנחמה, כבר בשבוע הראשון משבעת השבועות שנועדו לכך, אנו גוזרים על עצמנו שוב 'גלות' מרצון.

חילופי האוכלוסין בציבור החרדי נכנסים מהבוקר לתקפם. ירושלים עוברת לקרית צאנז שבנתניה ולאשדוד, תקופת הנדודים מבני-ברק לירושלים, לצפת ול'צימרים' בצפון החלה. תזזית של ממש. איש לא נותר על מקומו. חריקת המזוודות וגלגלי העגלות המתגלגלים מפה לשם ומשם לפה, יוצרת ממש בשעה זו במרכזי הערים החרדיות מערבולות של אבק שרבי, המוכרות רק מסופות המדבר.
לכתך אחרי לארץ לא זרועה.

אין עיתון חרדי שבסוף השבוע הזה לא התייחס להוריקן התוקף רק את אזורי החרדים ומבריח את תושביהם מבתיהם, גם כשהם חסרי כל. כולם היו מלאים בהצעות של הרגע האחרון, למי שכבר החליט לנוס, אבל עדיין לא יודע להיכן, והיעדים כוללים את כל מפת העולם. ממירון ובר יוחאי עד לפויאנה-ברשוב שבהרי הקרפטים, לא הרחק מהעיירות שבהם חיו בצמצום רב הבעש"ט ותלמידיו.

מערד, מצפה רמון, העיירה זמרינג עם ההיגוי האידישאי שבאיטליה או וילאר, דאבוס וארוזה שבשווייץ שרבי שמשון רפאל הירש נהג לנסוע אליהן לנופש ולהסביר שהוא עושה זאת רק מתוך חשש, שמא יגיע לבית דין של מעלה ויישאל האם התבונן בפלאי הבריאה שב'שווייצל'ה הקטנה'...

העיתונות החרדית, היודעת להוכיח את הציבור החרדי בעניינים חשובים שהוא נכשל בהם, וגם בשוליים על אף שאינו נכשל, לא הציבה לעצמה מחסומים בעידוד ריצת העמוק הזו. המודעות הרבות על מבצעי נופש בחו"ל לא סוייגו בתנאי ההלכה לנסיעה לצורך בריאות. בריאותם של המתפרנסים מהמודעות חשובה, כנראה, יותר. גמ"חים מיוחדים לאלה שידם אינה משגת, אבל הם נגררים בלחץ החברתי לתוך זרם האדם הנוטש את הערים, עדיין לא קמו, אבל 'פתרונות זולים' לנופש מיוחד רק לנשים ולנערות, בצרפת, בלגיה והולנד, שכבר בשנה שעברה נאסרו יוזמות דומות להן על-ידי כל גדולי ישראל, מתפרסמות בהן ללא מצפון.

מהיכן יממנו את הטיסות האלה? - מקצבאות הילדים שנלקחו מהם? מי שלא נפגע מהמצב הכלכלי הקשה שהביא משפחות ברוכות רבות עד לפת לחם, ורוצה לצאת לחו"ל, אינו צריך את הטיולים המיוחדים לנשים ולנערות ויכול להרשות לעצמו להטיס את המשפחה כולה.

רק בעיתון 'בקהילה', שקיבל כפי הנראה פחות מודעות בנושאי הנופש מה'קולגות', ניכרות עקבות נקיפות המצפון. עורכיו מנסים להשקיט אותן באמצעות שתי כתבות, מעניינות, חייבים לומר, המשכנעות את הקוראים שהיציאה לנופש היא מצד אחד התגשמות 'מי רואה אותם יוצאים ואינו יוצא' וגם תורמת להפצת יהדות בעולמו של הקב"ה.

בכתבה המתפרסמת בחלק החדשותי של השבועון, וששם הכותב נשמט ממנה, מקבל ציבור בני התורה את הגושפנקא לצאת בכל מקרה לנופש במסר המגיע אליו הישר מברכת יששכר. הכתבה פותחת בפסוק "וירא מנוחה כי טוב". אבל בימי בין הזמנים היכן ימצאו 'זבולון' שיממן להם מנוחה זו?
הכתבה אמנם מספרת שהגרי"ש אלישיב יישאר הקיץ בביתו ואפילו לבית חתנו בשכונת בית וגן, שאליו היה עובר בשנים קודמות, לא יגיע. גם הגראי"ל שטיינמן, האדמו"ר מבעלזא, האדמו"רים מסלונים, סרט-ויז'ניץ, מודז'יץ סטריקוב לא יעזבו הפעם את ביתם, והגר"ח קנייבסקי רק יתבודד בחדרו ולא יקבל קהל.

אבל אחרי המפץ הגדול בעקבות כינוס מועצות גדולי התורה, מה זה כבר חשוב כיצד נוהגים אותם גדולי עולם התורה והחסידות? די אם האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק שוהה בסוקל שבשווייץ, והאדמו"ר מנדבורנא באיטליה, כדי להוסיף גם את אבק רגליהם ל'סופות המדבר' ולהפוך לחסידיהם גם את אלה מקפידים כל חייהם שלא ל'היכשל' חלילה ב"ויצמח פורקנה".

כתבה אחרת באותו עיתון, לא פחות מושקעת, של שרה גל מעודדת את בלייני הקיץ החרדים להפוך ל'שגרירים' של תורה ואמונה. "צוות בקהילה יצא לתור את הצפון וגילה יישובים ששינו את פניהם בזכות הנופשים החרדים: בתי כנסת שהוקמו, מקוואות מתוכננים, מסעדות כשרות והתחזקות ביהדות. התופעה כה בולטת עד שבכפר ורדים נפתח מאבק על רקע התחזקות תנועת התשובה". כל המסר החיובי והמדרבן הזה לצאת לחופשה, מופיע בכותרת הכתבה שהושפעה אולי בהשראת האתר שלנו ונקראת ב"חרדים חדרים".

אם המשימה חשובה כל כך יתכן שנמצא בה השנה היתר לממן את החופשה בכספי מעשר. אבל מה יעשו אלה שגם את מעט הכספים האלה כבר כילו, בין השאר, כדי לממן את המנוי על העיתונים שמעודדים אותם לבזבז כספים על מבצעי נופש?!

ב'סוד שיח' ושרפי קודש

שאול שיף נמנה בעבר על הכתבים הפוליטיים המובילים בישראל. רשימותיו וגילויו הרבים, התפרסמו אמנם רק בעיתון 'הצופה', אבל כישרונותיו הבריגו אותו אל הצמרת התקשורתית שעל פיה יישק דבר פוליטי.

כעתונאי שומר תורה ומצוות הוא ניווט עצמו על גלי ההצלחה הזו גם למחוזות הכתיבה המעמיקה יותר. הוא בנה תבנית מיוחדת של מדור, שקרא לו 'בסוד שיח', ויצק לתוכה סינטזה נדירה של כתיבה על מציאות שטחית המתהווית לעינינו מול עולם רוחני שהולך ונעלם. על אף שבכתיבתו האמנותית לא ניכר כל קשר בין שני חלקי המדור, כל בר דעת שקרא אותו הבין עד כמה הם משולבים.

כך, אט-אט, עוררו החשיפות שהביא מחדריהם של גדולי החסידות בעבר, התפעלות עד שעלתה בעוצמתה על הידיעות הבלעדיות שפרסם מהמסדרונות ומהמטבחים הפוליטיים.

עיתון 'הצופה' נסגר, ובעליו שלמה בן צבי לא השכיל לשמור על הנכס לאחד מערוצי התקשורת האחרים שהוא מפעיל. וכך, שאול שיף הפך את מדורו ב'סוד שיח' לאחד מהעלונים השבועיים המוערכים ביותר. העובדה שהוא אינו מתגלגל בין בית הכנסת למכולות ה'גניזה', אלא מגיע למנויים עליו בדואר האלקטרוני ובאמצע השבוע, עושים אותו למיוחד עוד יותר, ולאחר הקריאה גם לבעל ערך ארכיוני.

השבוע, 4 שנים לאחר העקירה בגוש קטיף, הביא שיף בעלון את הסיפור המרגש הבא:

"אלידע בר שאול, נכדו של הרב אלימלך בר שאול זצ"ל, הוא מדריך סיורים מבוקש. אחד ממסלוליו: בית העלמין שעל הר הזיתים. אחת התחנות בסיור היא ליד מצבת קברה של צדקת בת דורנו. תפארת היימנרט ע"ה. בסמוך אליה ממש נחצב קברה של טל שורשן, ילדה כבת שש בעת הסתלקותה. בחייהן ובקברן לא נפרדו. גלגוליה הבלתי מפוענחים של ההשגחה הפרטית.

כשהיתה תפארת בת 14 נרצח אביה של טל, דורון שורשן הי"ד, ממתיישבי כפר דרום, סמוך לחממות שלו בדיר אל באלח. בשבע בבוקר שלאחר 'השבעה', נשמעה נקישה על דלת ביתה של משפחת שורשן. כשפתחה אם המשפחה, שלה שמה, את הדלת, הופתעה לראות מולה נערה צעירה מאירת עיניים, המסגירות את טוב לבה. "אני תפארת ובאתי לעזור לכם" - אמרה.

שלה לא הכירה את הנערה, והסיקה כי אינה נמנית על מתיישבי כפר דרום. בסערת הרגשות של היום הקשה הזה, אפשרה לה שלה להשתלב ברוטינה של אותו בוקר. תפארת עזרה בהכנת הילדים הקטנים לגן ובית הספר, ואז אמרה שלום והלכה לדרכה.

למחרת חזר הסיפור על עצמו וכך יום אחר יום במשך שנה שלימה. חברותיה של תפארת לא ידעו על מעשה החסד שלה ובתחילתו גם לא שיתפה את הוריה. הנערה, בת ה-14 סך הכל, הגיעה דבר יום ביומו, תמידים כסדרם, מנוה דקלים לכפר דרום, והתייצבה בשבע בבוקר, שטופת שמחה של מצווה בפתח ביתה של משפחת שורשן, נכונה לעשות כל שתידרש.

כעבור מספר שנים חלתה טל שורשן במחלה קשה שממנה לא החלימה. כששכבה בבית החולים ונשאלה במה אפשר לשמח אותה? ענתה: בתפארת. ואכן תפארת לא איחרה לבוא וסעדה את טל עד שעצמה את עיניה.

חלפו כמה שנים ו'תפארת שבתפארת' נאספה ברצון יודע תעלומות לעטר את כסא הכבוד שלו והיא בת 21. תפארת נספתה באסון אולמי ורסאי, ונטמנה בבית העלמין בגוש קטיף, לא ממש ליד טל שורשן.
כאשר פונה בית העלמין של הגוש בעקבות ההתנתקות הבזויה, חברו השתיים, והפעם זו ליד זו בהר הזיתים, עד יבוא גואל ותקוים ההבטחה: הקיצו ורננו שוכני עפר".

מי יגול עינינו מעפר להבין את 'סוד השיח' של התיאור הזה.

קצרים בתקשורת: 8 הערות בשולי עיתוני סוף השבוע

1. הידיעה המפדחת ביותר

יש. גם לנו יש את 'שיטת השקשוקה' שלנו. היא לא באה לידי ביטוי ביחסי הון ושלטון, אלא ביחסי הון והשלטן - הגבירים החרדים שמסתנוורים מהכסף הבוהק ומעגלים פינות בענייני אמונה עד שמקבלים צורת מטבע.

העיתונאית נווית זומר מ'ידיעות אחרונות' גילתה בסוף השבוע שאיש העסקים החרדי ר' שולם פישר עומד להיות שותף בחברת 'בריטיש ישראל', המפעילה כמה וכמה קניונים ומרכזי קניות בשבת. בריטיש ישראל עומדת לרכוש את חברת 'אירוס הגלבוע' שבבעלות משפחת ברונפמן ושולם פישר, ולתת להם בתמורה 10% במניותיה. יתרת המניות של החברה מוחזקים גם הם בידי יהודי חרדי - איש העסקים לואי נאה מאנגליה.

מעתה יפעלו חלק מהחנויות בצומת ביל"ו, מתקני האוכל והשעשועים בגראנד קניון בחיפה, בתי הקולנוע והמסעדות בקניון אבנת והקניון שבמלון 'מלכת שבא' באילת, מדי שבת בבעלות חרדית.
אוי לאותה בושה.

לא פחות מרגיז מעצם ההעזה של יהודי חרדי להרוויח מחילולי שבת יותר משמרוויח מפעיל 'חניון קרתא' בירושלים, היא תגובתו של דובר קבוצת ברונפמן-פישר לידיעה בעיתון. הוא מנסה להסביר כי "החברה שבה שותף פישר תחזיק רק מניות מיעוט בבריטיש ישראל. מדובר בהשקעה פיננסית ללא כל מעורבות בניהול". כאילו ששמירת שבת מחייבת רק מנהלים ולא משקיעים, ומי שמחלל את השבת בעמדת 'מיעוט' לא עובר על איסורי תורה.

אם פישר מתפשר מה יאמר שותפו לשעבר ויסמן מ'שפע שוק'?


2. האזהרה היעילה ביותר

קמתם עכשיו? רוצו לבדוק את המחשב שלכם. בלוח דבר בעתו של הרב מרדכי גנוט, חומר הקריאה מעניין לא פחות מהעיתונות השבועית. נכתב שם שבמוצאי שבת 'נחמו', כלומר הלילה, השתולל וירוס המחשבים האינטרנטי (?) 'קוד רד'. "פגיעתו רעה במחשבים ביתיים באמצעות הדואר האלקטרוני. אם לא הורדתם בחינם 'טלאי תכנה' אתם בקבוצות הסיכון. בדיוק בשבת 'נחמו' קיבלה האמרה 'תיפח נפשם של מחשבי קיצין"' משמעות חדשה.


3. המשל הקולע ביותר

שלמה בניזרי מצוטט ב'הארץ', בדיוק חודש לפני שהוא עומד להתחיל בריצוי עונש המאסר הארוך שהוטל עליו, כמי שנשא את המשל הבא: "אדם שחט כמה יונים. יונה אחת נשכחה ובבוקר נמצאה על אדן החלון מנפנפת בכנפיה. שאלו את הרב עובדיה לפשר הדבר והוא הסביר שבזווית מסוימת של הסכין יכול הפצע להתאחות והיונה יכולה לשרוד גם אחרי השחיטה. אני זוכר סיפור שבמרוקו היה תרנגול שהמשיך ללכת 10 ימים אחרי ששחטו אותו. כשבאים על האדם ייסורים, אני לא אגיד לכם שזה קל, אבל כמו שנאמר אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים".
להצדיע לכוחות הנפש והאמונה של האיש.


4. הסקר הסודי ביותר

סקר T.G.I הבודק את החשיפה לתקשורת בישראל, תופס תמיד מקום בעיתונות החרדית, מעבר לכל פרופורציה שהוא ראוי לה. כל עיתון המוצא ולו נתון אחד להתהדר בו, עושה זאת בצורה מוגזמת, בידיעות ובמודעות, לפעמים מוטות ומטעות, וטוען לבכורה.

השבוע התפרסם הסקר החדש בכל עיתוני ישראל ורק העיתונות החרדית התעלמה ממנו.

נאדה.

הגדילה לעשות רשת 'קו עתונות דתית' שלא רק שלא פרסמה את תוצאות הסקר החדש, אלא מצאה לנכון לחזור, בחלק מעיתוניה, על הנתונים המחמיאים שהעלתה מתוך הסקר הקודם. למה? – זה כבר שווה חשיפה בפני עצמה.


5. הידיעה המפתיעה ביותר

אריה בלום ב'בקהילה' מביא כמה תשובות מעניינות במיוחד, שהשיב, לדבריו, הגרא"ל שטיינמן, לשואלים בענייני 'בין הזמנים'. בין השאר יש ביניהן אחת מפתיעה במיוחד, שלנו לא היה האומץ לפרסם אותה, אם לא ש'בקהילה' הקדים אותנו. "כיצד יש לנהוג בבחור שמתקשה להשכים בבוקר בין הזמנים" - נשאל הגראי"ל לדברי כתב השבועון והשיב: "הוריו של הנער אינם נדרשים לנסות ולהקיצו משנתו יותר מפעמיים, אף אם הוא עלול לאחר את זמן קריאת שמע שהיא מדאורייתא, בשל כך."

הגראי"ל שטיינמן הבהיר כי טמון בכך היבט חינוכי שכן הנזק עלול לגבור על התועלת. חלק גדול מהעימותים והמדנים שהתגלו בין אבות לבניהם - הסביר - החלו על רקע ניסיונות היקיצה הבלתי פוסקים הללו שעלו בתוהו וגרמו לקרע שהתרחב בהמשך. "צריך להמתין שהוא מעצמו ירצה להתעורר ואז הוא יצליח ובינתיים להתפלל לה'".

רק רגע, אני ניגש לראות מה עם הבן יקר שלי...


6. הכתבה המרתקת ביותר

בתוספת 'שבת' של 'מקור ראשון' מביא הרב אליהו בירנבוים רשמי ביקור בקהילת יהודי אוקלנד שבניו זילנד המרוחקת והמבודדת, שלאחרונה שופץ בית הכנסת הוותיק שלה. תוך כדי הביקור המעניין הוא גילה את צאצאי ה'מאורים' - שבט סגור שאליו משתייכים התושבים הראשונים והמקוריים באי, המקפידים לדבר בשפתם המיוחדת. המאורים אומרים שלום זה לזה דרך נשיפה מהאף, ומלבד המנהג המוזר הזה יש להם מנהגים רבים המזכירים את היהודים, כמו שמירת שבת וכשרות, תפילה ל'מזרח' ואפילו 'מקווה' יש להם.

לא, אל תבהלו, הם אמנם טוענים שמוצאם הוא מאור כשדים, אבל לעומת שבטים רבים אחרים בעולם כולו, הם אינם מתכוונים לממש את 'זכות השיבה' ומסתפקים באהבת ישראל והיהודים מרחוק.
מה נגיד לכם? - החכמה הזו שלהם מוכיחה גם היא שהם קשורים בעם היהודי.

כדאי לקרוא.


7. הקמפיין השערורייתי ביותר

מהדורת סוף השבוע של 'דה מארקר' חושף את הפרסום הזול והפרובקטיבי שבאמצעותו מבקשים הסוכנות היהודית ומשרד ראש הממשלה למשוך צעירים להצטרף לתכנית 'מסע', ולהגיע לישראל. "קמפיין מבזה" - אומרים עליו בעיתון אלה שהוא מיועד לעודד אותם והם מתרחקים במקום להתקרב.

אלפי הצעירים שמגיעים לישיבות 'מיר', 'בריסק', אש התורה והישיבות האחרות ימשיכו לבוא לישראל דווקא משום שאינם נחשפים לקמפיין הזה.


8. החרדי המדובר ביותר

הסנטור האמריקני ג'ו ליברמן הוא האישיות החרדית המדוברת ביותר בשבוע האחרון. ברק רביד מ'הארץ' מגלה על שיחות שהתקיימו עם בכירים אמריקניים שהגיעו לישראל שבהם נשטחה לראשונה התוכנית האמריקנית לפגוע בכושר הייצור של הנפט האיראני, אם עד לעצרת האו"ם, שתתקיים בחודש ספטמבר, לא ייענה אחמניג'אד להצעת הנשיא אובמה לנהל דיאלוג על פיתוח הנשק הגרעיני. האמריקאנים עדכנו אותנו כי ג'ו ליברמן כבר הכין יוזמת חקיקה בעניין זיקוק הנפט שאיראן לא יכולה לבצע אותו לבד, ולאחר ש-67 סנטורים כבר חתמו עליה היא נמצאת לקראת השלמה.
מסתבר שכשבכנסת בישראל קוראים מתוך 'המפוזר מכפר אז"ר' מקדמים בסנט האמריקני נושאים חשובים קצת יותר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!