ורק שר אחד תפס אומץ

מה שאמור היה להיות 'היום האחרון ללימודים' במשכן הכנסת, הפך, ביום רביעי האחרון, ליום המסטיק, שנמתח ויגיע עד ליום שני הבא.

את הלילה, שאמור היה להיות הלילה האחרון לפני הפגרה הגדולה, בילו חלק גדול מנבחרי הכנסת כשהם ב...פיג'מות. "קואליציה בפיג'מה באמצע הלילה", טבע ח"כ אורי מקלב את מטבע הלשון, שהפכה כאן ללהיט.

תחילתו של הסיפור במפלה הצורבת אותה ספגה הקואליציה ביום רביעי שעבר. לא בכל יום נכשלת ממשלה, בעלת מספר כה גדול של שרים, ואינה מצליחה לגרד את הרוב. בלילה שבין שלישי לרביעי השבוע הלך וגאה החשש לפיו תנצל האופוזיציה את שעות הלילה, כדי לבצע מחטף במהלכו תכשיל את 'חוק ההתפלגות' המכונה 'חוק מופז' - ואזהרה דחופה הועברה לכולם: 'לא יוצאים מהבירה'.
כדי לשמור היטב 'על המצב' הוזעקו סגני יו"ר מהקואליציה בלבד לתורנות לילה, כאשר היו"ר עצמו, רובי ריבלין, מסרב להיות חלק מה'הצגה'.

כך מצא עצמו ח"כ אורי מקלב ער ברוב שעות הלילה, דרוך, מוכן ומזומן להיקרא אל דוכן היו"ר, תוך שהוא מנצל את שעות הערות כדי לטוות אמירות מעניינות.

ביום המחרת מצאנו אותו בלשכתו כשעיניו טרוטות מעייפות. "יו"ר הכנסת הבטיח 'עד 45 שעות נאום' ושעה וחצי התראה לפני ההצבעה", אמר. בהגיע השעה 12:30 ידע כי תם הסיפור נכון להיום.
זהו היה האות, עבורו, לרכון שנית אל הניירות שעל שולחנו ולהמשיך בעבודה השוטפת. למרות עייפותו, הוא המשיך להאזין לטלפונים של 'עמך' המבקש עזרה כזו או אחרת, ממלא את דפי ה'מזכר' שלו בשורות צפופות של עוד ועוד מטלות.

מקלב נשאר מקלב, אנחנו אומרים - והוא מחייך.

"אני מאמין בעשייה", הוא אומר.

אבל שלא כרבים מחבריו לתנועה הקדושה, מקלב הוא האיש האחרון שיזנק אל רדיפת הכותרות הנצחית. מבחינתו, הוא ו'דפי המזכר' וה'טובות' שהוא עושה לכל פונה.

הממשלה שלך תקיא אותך

בבוקרו של יום רביעי מצאנו רק בודדים מחברי הכנסת בתוך אולם המליאה, מפהקים ומתקשים לשמור על ריכוז, לאחר שביום האתמול סערו כאן הרוחות עם נאומים חוצבי להבות אש. "ישראל היא לא קובה", ירה שאול מופז בראש הממשלה, בנימין נתניהו. 'חוק מופז' או לא חוק מופז, מה שברור הוא שמופז עצמו נמנה על המתנגדים לו.

מטרת החוק היא לאפשר לקבוצה של שליש ממפלגה, או לחילופין שבעה מחבריה (הפחות מבין השניים) לערוק, אם יחפצו בכך, למפלגה אחרת. כשמסיכות לבנות עוטפות את אפם התייצבו חברי כנסת מ'קדימה' בתוך האולם, אומרים, ללא מילים, את אמירתם בגנות החוק. "צריך שהציבור כולו יידע איזה ריח רע נודף היום מהכנסת", הכריז ח"כ יואל חסון.

הבוקר הזה לא היה באולם המליאה כל זכר לח"כים מקדימה. התעייפו מן הסתם.

עוד ועוד נאומים משעממים, שאילולי מצלמת ערוץ הכנסת הייתה לוכדת אותם, חבל על כל לירה שהושקעה בתשלום לכותביהם.

אבל אז נורתה הפצצה.

בצעדים מדודים, כשהוא נשען על מקלו, עלה ח"כ יעקב כץ מהאיחוד הלאומי אל בימת הכנסת, מישיר מבט קדימה ונושא דברים חריפים. באומץ לב, כפי שרץ כצל'ה יודע, זעק אל נתניהו, שלא היה באולם באותה עת. "נתניהו הוא ראש ממשלה שלא היה גרוע ממנו בתולדות ישראל!", זרק לחלל, רגע לאחר שסיים לספר את סיפורי החורבן המתובלים במדרשי אגדה וסיפורים.

"אני עומד בכנסת ישראל בערבו של יום ט' באב, כשבראש ממשלת ישראל עומד ראש הממשלה הגרוע ביותר בתולדות ישראל! זהו האיש שנתן הוראה שלא לבנות בביתר או בפסגת זאב. הלוואי יחזור אלינו אולמרט! אולמרט בנה בביתר עבור הציבור החרדי, הוא בנה גם במעלה אדומים ובפסגת זאב. אתם, חברי הכנסת הערבים, יכולים לחגוג ולשמוח עם ראש ממשלה כזה. אדרבה, הצביעו בשבילו".

ולא נח ולא שקט עד שסיים את נאומו בקריאה של פאתוס, שהמשיכה להדהד בחלל גם לאחר שסיים את דבריו הקשים.

"אתה תיפול!", זעקה מספר אחת - ודקה של דומיה.

"הממשלה שלך תקיא אותך מקרבה!" - זעקה מספר 2 ועוד דקה של דומיה.

"אתה בלתי נסבל", אמר, וירד מן הדוכן.

האיש שפסע על רגבי העפר

פגשתיו במסדרון, כמה דקות לאחר מכן.

"אתם, האתרים החרדיים, חייבים לזעוק את הזעקה", פנה אלי, עדיין מתנשף מן הנאום. "הגיע הזמן שהציבור החרדי יבין שביבי רע להם. רק המפלגות החרדיות יכולות למנוע את הפגיעה שלו בציבור שלהם. אילו היו עושים לו אולטימטום, מחייבים אותו להמשיך בבנייה בביתר עילית ובמודיעין עילית. אבל כולם שותקים".

• אמרת דברים קשים מאוד נגד ראש הממשלה.

"ברור. אמרתי לו את הדברים גם בפנים. אני סבור שהוא שקרן מדאורייתא. כולם סביבו חושבים כך, כולל אשתו. גם כשהוא מסתכל על עצמו במראה, הוא אינו מאמין לעצמו.

"אני לא מבין אתכם. בכל יום, בכל חודש, מתחתנים אצלכם כל-כך הרבה זוגות. למה אתם שותקים?! הציבור שלנו אינו מפונק, זוגות מסכימים לגור בבתי בוץ ובקרוונים, במקומות שונים ומפוזרים. אבל הציבור החרדי גר במשותף, במאורגן, והוא לא רוצה לגור בעיר מעורבת. יש קרקעות גם בביתר וגם במודיעין עילית, שעומדות מוכנות לבנייה. בעוד אטיאס מדבר על פתרונות ארוכי טווח, יש שטחים זמינים. למה חברי הכנסת שלכם לא דורשים לבנות שם?! למה הם שותקים, למה?!".

וכשכצ'לה מדבר על בנייה ועל שטחים, מי כמוהו יודע את אשר הוא מדבר. נזכיר, למי שאינו זוכר, כי זהו האיש שליווה, צעד אחר צעד, את בניית קרית ספר. הוא האיש שפסע, יחד עם יזמיה של ה'עיר בחיתולים', על רגבי העפר, נושא עיניים וחולם על יישוב יהודי חרדי גדול. אריאל שרון, בולדוזר הבנייה, הוא ששלחו, ולא קם פרויקטור טוב מכץ לציבור החרדי. רבים מתושביה הראשונים של העיר, הממוקמת 'חצי שעה מבני-ברק, חצי שעה מירושלים', כפי שהבטיחו אז משווקיה, עוד זוכרים לו את חסד נעוריו.

רק חשוב לסייג, ובמיוחד בימים הללו, כשאנו מציינים 4 שנים להתנתקות. שרון אכן היה הבולדוזר הגדול מכולם. נתניהו יכול רק לחלום להיכנס לנעליו הגדולות. אבל שרון היה גם האיש ששלח את הסוסים, הפרשים והחיילים לעקור, להרוס, לשרוף ולהשמיד כל זכר לשטחים אותם בנה הוא עצמו.

ואולי דווקא מהמקום הזה נובע כאבו הגדול של כץ, לשעבר חברו בלב ובנפש של אריק, שבגד בו וברעיון. ליבו, שותת דם העקירה, מבקש לעשות הכול כדי לזכות ולראות גם את שלב הבניין.

לא ללכת לערכאות

"מאיפה האומץ", פניתי אל השר יעקב מרגי, שר הדתות, שהעז השבוע לפעול 'נגד האליטות', באומץ לב ראוי להערכה. מה שעורר את זעמו היה מכתב, שנשלח בידי היועץ המשפטי של משרדו, עו"ד ישראל פת, ובו הוראה יוצאת דופן לרבנים, המקבלים שכר מהמדינה, שלא לצאת בגנות הדיינות משפטית בבתי המשפט, הקרויים בשפת היהדות 'ערכאות'.

עו"ד פת, נציין למען ההגינות, הוא יהודי שומר מצוות, ואת המכתב נאלץ לכתוב בהוראת היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, כפי שמסבירים גורמים בכירים במשרד הדתות, המבקשים לדון אותו "לכף זכות".

זמן קצר לאחר שנשלח המכתב אל היעדים המדוורים, פנה מרגי אל הרבנים, ובגילוי לב אמר להם: "אני, כשר בממשלה, ולא כרב, מי שיבוא לשאול אותי אם להידיין, אני אומר לו: לא ללכת לערכאות, ואני חושב שאף רב לא צריך להיענות לדרישה הזו".

איך מעז שר בישראל, הכפוף לחוקי המדינה, לצאת נגד מכתב רשמי, שנכתב בידי יועץ משפטי? – שאלנו את מרגי, שאינו מבין את השאלה.

"כיהודי חרדי, איך אפשר שלא לומר ליהודים 'תנהגו על פי ההלכה'?!", הוא משיב.

זו לא הפעם הראשונה בה מפגין מרגי אומץ לב. במשרדו, יש לומר, עובדים בקדחתנות על לפחות שני נושאים, שהם חומר נפץ של ממש. האחד: טיפול בדו"ח מבקר המדינה בנוגע למצב בתי הקברות בארץ ועוד אי אלו שחיתויות הקשורות בנושא. "מבחינתי, דו"ח המבקר זו תוכנית עבודה המנחה אותי, ואני מתכוון לטפל בנושא עד הסוף", הוא אומר. ועובר אל חומר הנפץ הבא: תיקון הליקויים במערכת הכשרות, ליקויים שאף עליהם הצביע דו"ח המבקר. "משגיח כשרות יקבל שכר מהרבנות", הוא קובע. "כלומר מהגוף נותן ההכשר, ולא מבעל הבית תחתיו הוא עובד!".

• אתה מודע ללחצים שיופעלו עליך? מכיר את הנפשות הפועלות? מבין על אלו גופים איתנים אתה מבקש לדרוך?

"יודע גם יודע, אבל לא נרתע".

רשמנו. יהיה מעניין לעקוב אחר התוצאות.

לא רק בשל השפעת

ביהדות התורה נשמו השבוע מעט לרווחה אחרי הדאגה הגדולה שנרשמה שם סביב מחטף חוק הגיורים. החוק הזה, נזכיר, יועלה לדיון רק לאחר הפגרה, כך שיש די זמן כדי להתכונן לקראתו.

"הוא נחת עלינו במפתיע", מודה מקלב, שעדיין רותח על האופן בו ניסו לבצע את המחטף. "אין זה סוד כי לפני כניסתנו לקואליציה השתהינו רק בגלל החוק הזה. התעכבנו על כל סעיף וסעיף. אמרו לנו 'לא תחתמו, תקבלו מה שיישאר', אך למרות שיכולנו לקבל, בסופו של חשבון, משרדים טובים יותר, לא נכנענו. והנה, בין לילה, מבצעת הקואליציה מחטף שכזה? – זו הייתה שערורייה של ממש. 'זה בסדר, זה בדיוק כמו שרציתם', ניסו להגיד לנו. אבל כעסנו בעיקר על האופן שבו עשו זאת, מבלי ליידע אותנו ומבלי שנראה על מה אנחנו אמורים להצביע".

גם בתנועה-האחות לא ישנים. פגשנו שנים מהם בלשכותיהם, אחוזי תזזית, בעיצומם של ביצועים, שגם הפגרה לא תוכל להם להפסיקם.

"בעבודה הזו אין חופש", אומרים בלשכתו של סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, וממהרים לבשר לי על 'ועדת בדיקה', שפרסומה שוחרר ל'בחדרי חרדים' רק דקות ספורות קודם לכן.

האם סגן השר לא מתחרט על שנכנס, ראשו ורוב, אל עין הסערה 'המרעיבה'?, אנחנו שואלים. שהרי, הנושא, כך הולך ומתברר, כה סבוך, עד כי טובי המומחים מתקשים למצוא בו ידיים ורגליים.

"מדובר בסגן שר במשרד הבריאות, וככזה הוא היה חייב לתת גיבוי לבית החולים הדסה. כעת, משראה כי הנושא הולך ומסתבך, הקים את ועדת הבדיקה, בראשות פרופ' חיים הרשקו, והוא יצפה לממצאים".

בין 'שפעת החזירים' לחקירה ברומניה, לא מזניח ליצמן את ביקורי הפתע שלו בבתי החולים. לא בכדי העניק לו 'גלובס' את התואר איש השבוע. כאחוז תזזית הוא אץ רץ מפעילות אחת לאחרת, מרומניה לישראל, ממעייני הישועה אל בית המשפחה במאה שערים. לא בכל כנסת מוצאים סגן שר, המבקר ב-7 בתי חולים בתקופה שעולה רק במעט על מאת הימים, או מוציא כמות ענק כזו של כותרות.

אז נכון, שלא בכל העיתונים, תוכלו לקרוא על עשייתו, אפילו לא על 200 אלף השקלים שהושבו השבוע אל כיסו עם סיום הצורך בערבות עבור האם. אבל אפילו אויביו (מבית) מודים בפה מלא כי "הוא דווקא עושה את התפקיד לא רע".

סיפורו של 'איש השבוע' הוא בעצם סיפורו של משרד, שאיש לא חפץ בו, אבל הפך לכוכב תקשורתי, ולא רק בשל התפרצות השפעת.

אנחנו נשלם, כמובן

אז מה היה לנו שם, ביום רביעי האחרון?

נאום פרידה מרשים של יו"ר הכנסת, שהודיע על יציאה לפגרה לא לפני שהודיע על ה'ריתוק' של יום שני הקרוב, ופגרה שהסתיימה בכישלון צורב של הקואליציה, תוך מתיחה עורית של מושב הקיץ למספר ימים נוספים, שיצילו אותה לאחר שהחרב כבר הונחה על צווארה.

מתפזרים ומתכנסים.

ביום שני יעלה ויבוא חוק מופז, כמו גם חוק הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל. שניהם, תרשו לנו לנחוש, יעברו את משוכת הרוב, ולו רק בזכות הטרור אותו הפעילו על כל מרים אצבע פוטנציאלי.
הכנסת תצביע, אנחנו נשלם, כמובן.

קישורים:
הרוב לא קובע • יום בכנסת
יום בכנסת • טור חדש

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!