"המשטרה מדליפה על חקירות שלא היו"

שלושה שוטרים שהגיעו אתמול סמוך לביתה של האם החשודה בהרעבת בנה, נרגמו באבנים וזכו למטר קללות מצד קבוצת חרדים שהתגודדו במקום.

היום (ד) פורסמה השכונות החרדיות של ירושלים חוברת צבעונית, בת 16 עמודים, הסוקרת בהרחבה את פרשת האם - תחת הכותרת "עלילת דם". בספרון מוצגות שאלות שלא זכו למענה, דוגמת: "איך יכול להיות שהילד היה מאושפז שנתיים בבתי חולים כשבמשך כל הזמן מחפשים הרופאים מחלה עלומה מבלי להבחין שהאם מרעיבה. שנתיים!?"

יצוין, כי השאלות המוצגות בחוברת נלקחו מפורום 'בחדרי חרדים'. הגולשים הציגו באשכולות הרבים שנפתחו בעקבות הפרשה את השאלות הקשות, המפנות אצבע מאשימה כלפי הרשויות, ומפיצי החוברת נתנו לשאלות אלו ביטוי פומבי.

הבוקר (ד) המשיכה הסאגה סביב האם. לטענת המשטרה, האם זומנה לחקירה בשעות הבוקר, אולם החוקרים ציפו לה לשווא. האם לא הגיעה לחקירה.

בתגובה לפרסום, אמר פרקליטה של האם, עו"ד דוד הלוי, כי האם כלל לא הוזמנה לחקירה: "לאחרונה אנו עדים להדלפות שונות מצד המשטרה וכלי התקשורת, שתכליתן להשחיר את שמה של מרשתי ולפגוע בה".

יצוין, כי האם לא שיתפה פעולה עם החוקרים עד היום, ובכל החקירות בהם השתתפה שתקה.

במשפחתה של האישה זועמים על הפרסומים של המשטרה ואומרים: "המשטרה לחוצה מהאשמות חסרות הבסיס שהטילו באם בשבועות האחרונים ובוחרים להדליף על חקירות שלא היו".

"הנה, הגעתי לאושוויץ"

העיתון 'מעריב' פרסם היום חלקים נוספים מתוך הראיון הבלעדי שיפרסם העיתון במוסף 'סופשבוע', שיןופיע ביום שישי. וכך סיפרה האישה בראיון עם העיתונאית שרי מקובר-בלינקוב:

"הבן שלי מאוד ביישן, כשכל ילדי התלמוד תורה מהכיתה שלו יצאו לרחובות והניפו שלטים 'אימא תחזרי הביתה‭,'‬ הוא יצא איתם. החזיק את השלט וצעד בראש. ביקשו ממנו לדבר ברמקול, והתבייש. אז החברים שלו צעקו במקומו ביידיש: 'מאמי, קים אהיים' (בואי הביתה‭.(‬ אומרים שלא הייתה עין שלא דמעה‭."‬

האם החשודה תיארה בפרטי פרטים את תנאי המעצר שבו שהתה, ובייחוד את שותפתה לתא, הידועה בשם "אמא טליבאן‭."‬

"שמו אותי בכלא באותו תא עם הטאליבן‭,"‬ היא מספרת. "אמרו לי, תקבלי אותו טיפול כמו שהיא מקבלת. כשראיתי את העיניים שלה חשבתי שאני רואה איזה שד. והיה ריח נורא, השם ישמור, והמון זבובים. היא לא חרדית בשום אופן. היא הייתה חילונית פעם ונהייתה לכאורה בעלת תשובה. היא לא מתנהגת כמו חרדית‭." ‬

על תנאי המעצר סיפרה י‭:'‬ "ברבע לחמש כבר שמעתי ספירה. הייתי צריכה לקום ולעמוד דום. אמרתי לעצמי, הנה, הגעתי לאושוויץ. כשנודע לי על ההפגנות, הרגשתי, ברוך השם, עושים משהו למעני. אני לא יושבת פה סתם. כשיצאתי מבית הסוהר ביום שישי ראיתי שלושים אברכים שקיבלו הארכת מעצר בגלל ההפגנות. אמרתי להם, תתחזקו, תדעו שעשיתם דבר מאוד גדול. והם אמרו, אה, זאת את, האמא? אם זה את, אז בסדר.

"הטריד אותי ששלושים איש נשארו בבית המעצר. לא נעים לי. הנשים הם החוזק והגבורה בסיפור הזה. שלחו את הבעלים ואמרו להם, תלכו להפגנה, תשבו בכלא, אנחנו כבר נסתדר. כשיצאתי מבית הסוהר פגשתי אישה של אחד האברכים. למרות שהייתי מכוסה עם הפנים היא זיהתה אותי. אמרה לי, תהיי גאה, אנחנו גאים בך. הנה שלחתי את בעלי לשבת בכלא ואת יוצאת הביתה"‭.
‬
על החובה להיבדק אצל פסיכיאטר בחשד לתסמונת מיכנהאוזן אומרת האם: "זו הייתה בקשה משפילה. יצא לי להכיר אנשים פסיכים פה ושם. מה לי ולזה? הייתי הפרח במשפחה, הפרח בקהילה, הפרח בין החברות. הייתי ממש מהמוצלחות ביותר. הבקשה הזו לא מתאימה. אצלנו אין דברים כאלה, הזנחה, התעללות, הרעבה. במגזר החרדי אין מצב שאימא תעשה דברים כאלה לילדים שלה. החינוך שלנו הוא לגמרי אחר‭." ‬

קישורים:
להורדת החוברת עלילת דם - לחץ כאן

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!