פרס נשיא רק לאסירון העליון

האתר הרוסי הפופולארי NEWSRU פרסם אתמול בהרחבה את המאמר, פרי עטו של עו"ד מרדכי ציבין, בקשר למדיניות האיפה ואיפה שנוקט הנשיא שמעון פרס, בקשר לאוכלוסיות שונות בחברה הישראלית.

חלק מהמאמר, צוטט ביום ו' האחרון, בעתון 'ידיעוןת אחרונות', בטור היוקרתי של העתונאי הבכיר, נחום ברנע.

ציבין מסיים את מאמרו בשאלה: "אז מה בדיוק חסר לו, ליאיר קליין, שיש לשנקמן ולגוסינסקי ואשר בגינו זכו הם למה שלא זכה הוא? יכול להיות שמעט כסף? וילה יפה בהרצליה פיתוח? מטוס פרטי? מה פתאום. לא יכול להיות. בעצם, רק רגע, כן יכול להיות".

הנה המאמר המלא:

מן התעלומות הישראליות הותיקות ביותר הוא הנסיון להתחקות אחר טעמו האנין של נשיא המדינה שמעון פרס. איש מקורי, פרס, ובלתי צפוי לחלוטין. יחד עם זאת הוא ממלכתי, כולו הוד והדר ואיש אינו מטיל ספק ביושרו ובטוהר כוונותיו.

לנשיא פרס יוקרה בינלאומית רבה. למעשה, היוקרה והמוכרות הבינלאומית שלו היא אחד הנכסים האסטרטגיים העיקריים בשירות החוץ של ישראל.

לעיתים נדירות נעשה שימוש בנכס הזה, כמו למשל לפני כחודש, אז ביקר הנשיא פרס בקזחסטן לביקור ממלכתי מתוקשר מאוד. מעט מאוד פרטים על הדברים שנדונו בביקור דלפו החוצה, מן הסיבה הפשוטה שלא היו הרבה כאלה. ביניהם בלט ביותר נושא אחד עליו דן הנשיא עם עמיתו נשיא קזחסטן, נורסולטן נזרבייב, והוא גורלו של סוחר הנשק הישראלי בוריס שנקמן, העצור בקזחסטן בקשר לעסקאות נשק גדולות. פרשה שמסעירה את קזחסטן כבר חודשים אחדים ואף הביאה להדחות ולפיטורים בצמרת השלטון.

הבחירה של פרס להתגייס לטובתו של שנקמן היתה קצת תמוהה, לאור החוק הבלתי כתוב לפיו אין להתערב בענייניה של מדינה זרה. התגייסות זו תמוהה עוד יותר לאור העובדה כי משרד החוץ פנה לפרס ערב הביקור וביקש ממנו, כך ע"פ מקורות במשרד, להימנע מהתערבות כזו.

אבל שום דבר, כך מסתבר, לא עומד בדרכו של חתן פרס נובל לשלום בשעה שלנגד עיניו עומדת מצוקתו של ישראלי הסובל במדינה זרה.

זה יפה, זה הומאני וזה יהודי מאוד.

השאלה היא כיצד בדיוק בוחר הנשיא פרס עבור מי להתגייס ועבור מי לא. אין זו הפעם הראשונה בה בוחר פרס להשתמש בקשריו לטובת יהודי במצוקה. בפעם הקודמת זה קרה בספרד, לטובתו של איל הון אחר, ולדימיר גוסינסקי - עוד יהודי יקר ובעל ממון רב שהסתבך עם הנשיא פוטין, והפעם, כאמור, זה קרה במקרה של בוריס שנקמן.

מה משותף לגוסינסקי ולשנקמן? מדוע דווקא עבורם התערב כבוד הנשיא? אולי השורשים הליטאיים של פרס, יליד וולוז'ין, הם שעוררו בו את רגש האחווה הנושן? במרחק כמה אלפי ק"מ מבוריס שנקמן, במוסקבה בירת רוסיה, נמק בכלאו תא"ל (מיל.) יאיר קליין. קצין בכיר ישראלי, בעל עבר בטחוני מפואר שאין עליו עוררין, שממתין להחלטה האם יוסגר לקולומביה, שם הוא מבוקש בעוון אימון כוחות מורדים לפני שנים אחדות.

כל מי שמצוי בנושא יודע שעל ראשו של קליין מרחפת, אם יוסגר, סכנת מוות. העיסוק בעניינו הוא, אפוא, הצלת חיים ממשית. האם נעשה די בזירה הדיפלומטית כדי להציל את יאיר קליין? לא ממש.

חבריו מהצבא, ביניהם אלופים במיל. ורמטכ"ל לשעבר עושים ככל יכולתם, אולם לא מצליחים לפרוץ את תקרת הזכוכית של הדרג המדיני-דיפלומטי. שרת החוץ לשעבר ציפי לבני הזיקה לעניין יותר משהועילה, ראשי הממשלה לא עסקו בנושא והנשיא פרס, שבקי בפרטי הפרשה, מתחמק במפגיע מלהזדקק אליה.

יאיר קליין, כידוע לכל קורא עיתונים, הוא שובב גדול. הרפתקן צמא ריגושים שבכל ימי חייו הרגיש טוב ונוח יותר ביערות-עד מאשר במסעדות ממוזגות. אבל האיש הזה לא חטא ולא עווה שום חטא מוסרי, אתי או חברתי. הוא ביצע בקולומביה עבודה לגיטימית, כמותה מבצעים בימים אלה ממש קצינים בכירים ישראל בעולם כולו. הוא גיבור ישראלי עתיר זכויות שאלפים בארץ חבים לו את חייהם, והוא, באופן כללי, בחור טוב. בחור טוב ואומלל, יש לציין.

כל החומרים האלה, מסתבר, אינם מספיקים לו לאדם כדי לגייס לצידו את כבוד הנשיא פרס. אז מה בדיוק חסר לו, ליאיר קליין, שיש לשנקמן ולגוסינסקי ואשר בגינו זכו הם למה שלא זכה הוא? יכול להיות שמעט כסף? וילה יפה בהרצליה פיתוח? מטוס פרטי?

מה פתאום. לא יכול להיות.

בעצם, רק רגע, כן יכול להיות.

הכותב, עו"ד ציבין, מייצג בהתנדבות את סא"ל (מיל.) יאיר קליין, בישראל ובשטרסבורג

קישורים:
לכתבה באתר הרוסי

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!