"הילדים קפצו עליי בכאלה צרחות"

הילד החולה, שהעובר מבית החולים 'הדסה' לבית חולים במרכז הארץ, הולך ומתאושש - והוא צפוי להשתחרר מבית החולים ביום שישי הקרוב או בתחילת השבוע הבא.

מאז הגיע לבית החולים זוכים הילד ובני משפחתו לטיפול צמוד מצוות בית החולים כולו - מהאחות הזוטרה ועד מנהל בית החולים עצמו, שנראה אתמול מתרוצץ במחלקה בה מאושפז הילד.

לדברי בני המשפחה, בכל צעד הנוגע לטיפול בילד, נועדים הרופאים עם קרובי המשפחה ומשתפים אותם בכל הלבטים וההחלטות.

בתוך כך העניקה אימו, שנחשדה בהרעבה על-ידי בית החולים 'הדסה' ורשויות הרווחה, ראיון לעיתונאית שרי מקובר-בלינקוב מ'מעריב', בו היא מספרת, בין השאר, על מחלת בנה הקטן, החשדות נגדה, הפגנות העדה החרדית, המעצר הטראומטי והשחרור המיוחל לביתה.

"הגעתי הביתה ונפלתי על צוואר הילדים. מי שלא ראה את השמחה באותה שעה פשוט הפסיד. הילדים קפצו עליי בכאלה צרחות. הגדולה התחילה לבכות. הקטנה שאלה, אמא, את מזהה אותי? בכינו וצחקנו בערבוביה. ובשבת הייתי צריכה לראות רופא. היו לי כאבים חזקים. בקושי התכופפתי, אבל למען הילדים הייתי האמא הכי חזקה. הרגשתי שאלוקים נתן לי את הילדים במתנה. הייתה לנו שבת נפלאה ביחד. ניצלנו כל דקה. הילדים אפילו ישנו איתי. והגדולה פחדה, מה יהיה במוצאי שבת? שוב נצטרך להיפרד? הרגעתי אותה שאני נשארת בבית, בעזרת השם, לתמיד‭."‬

"השוטרים אמרו לי, 'את מבינה בכלל במה מאשימים אותך? את יודעת שהרבה שנים לא היה מקרה דומה לשלך? יושיבו אותך ל־40 שנה‭'!‬ ואני הייתי המומה שמדברים אליי ככה. אני רגילה לסביבה שבה רק מכבדים אותי. לא מתוך גאווה אני אומרת, אבל הייתי האישה הכי תומכת במחלקה בבית החולים. וכשחזרתי הביתה והשכבתי את הילדים, קיבלתי טלפונים מחברות שהייתי צריכה לתמוך בהם. אני שביעית מבין שמונה ילדים, ובכל זאת ניהלתי את כל המשפחה. הדרכתי את האחיות שלי לפני החתונה ואחרי החתונה. ופתאום, הן אומרות לי, לא היה לנו עם מי לדבר. אמרתי לעורך הדין, מהפרח של המשפחה הפכתי לבוץ של תחנת המשטרה‭."‬

"התייחסו אליי בצורה מזעזעת‭,"‬ היא מספרת ל'מעריב' על המעצר והחקירות, "בכל רגע מישהו נכנס ושאל 'מי זו‭'?‬ והחוקרים ענו, 'זאת'י הפושעת המפורסמת‭.'‬ הסתובבתי וראיתי שכתוב על השולחן, 'תיק פלילי‭.'‬ הרגשתי שאני הולכת להתעלף. מה יש לי עם פלילים בכלל? יש לי קשר עם כלים, עם כביסה, לא עם פלילים. לקחו אותי לטביעות אצבעות ולא רציתי לחתום. וכל הזמן העליבו אותי. אמרו, יאללה, תשימי כבר את האצבע יה פושעת. אמרתי לעצמי, אני צריכה לשמור גם על זכות הרגשות‭."‬

"ישבתי בחדר המיון בחוץ על הספסל, עם אזיקים על הידיים והרגליים. הרבה אנשים מוכרים וזרים עברו מולי והסתכלו. לא הורידו לי את האזיקים, כאילו הייתי פושעת הכי מסוכנת. החוקרת נכנסה אחריי אפילו לבדיקת שתן. אמרה לי, תביאי את השתן בעצמך אל האחיות. היו לי אזיקים, אז הייתי צריכה ללכת עם השתן בידיים מעל האזיקים, כמו משלוח מנות, לאורך כל המחלקה. איזה בושות! כולם פחדו להסתכל. אפילו את העירוי הכניסו לי כשהייתי אזוקה בידיים. זה היה מזעזע‭."!‬

היא מכחישה מכל וכל שהרעיבה את בנה. "הילד היה חולה במחלה חיסונית, סוג של כשל אוטואימוני‭,"‬ היא אומרת. "הוא סבל מתת תזונה קשה, חום והקאות. אף אחד לא ידע מה יש לו. בבית החולים עשו עליו את כל הניסויים בעולם. מיליוני בדיקות שלא הצליחו לזהות את המחלה שלו. ואני התערבתי אצל הרופאים. לא ישבתי בשקט. בתקופה האחרונה כבר לא האמנתי להם. כל הזמן ביררתי מה עושים לילד, וכנראה שהם לא אהבו את זה‭."‬

הראיון המלא יפורסם ב'סופשבוע' של 'מעריב'.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!