ליברמן הגיש עתירה לבג"צ נגד הרבנות ונדחה

שופטי בג"ץ דחו היום (רביעי) אחר הצהריים את העתירה שהגיש ח"כ אביגדור ליברמן בטענה שבתי הדין הרבניים מחייבים לערוך בדיקות גנטיות ובירורי יהדות לאנשים שאינם צד לדיון.

מדובר בעתירה שהגישה מפלגת 'ישראל ביתנו' בראשות אביגדור ליברמן, נגד הרבנים הראשיים והרבנות הראשית, בטענה כי בתי הדין הרבניים מחייבים לערוך בירור יהדות מחדש וכן בדיקות גנטיות לאנשים שאינם צד לדיון.

בית הדין הרבני מציע לעיתים לערוך בדיקה גנטית כדי להכיר ביהדותו של אדם. שאלה אחת שעלתה בדיון היא האם ישנה חובה לערוך בדיקה כזו. שאלה שנייה היא מהו המשקל שיש לתת לסירוב לערוך אותה. שאלה שלישית היא מהן ההשלכות של פתיחת פתח זה ביחס לתיקים נוספים.

באשר לעריכת בדיקה גנטית, הסכים נציג בית הדין הרבני שלא ניתן לחייב לערוך את הבדיקה. באשר למשקל הסירוב ואילו מקרים נכון לבקש לערוך בדיקה, השופט הנדל אמר "סבורני כי מוטב שיהיה נוהל ברור". גם השופט סולברג, הכיר במסגרת נימוקיו בחשיבות של קביעת כללים כתובים, אלא שלשיטתו עדיפה בהקשר זה הגמישות בהפעלת שיקול הדעת.

השופט הנדל הציע למחוק את העתירה. זאת, בין היתר, בעקבות עמדת נציג בית הדין הרבני, לפיה יביא לפני מועצת הרבנות הראשית את הערות בית המשפט לעניין הצורך בקביעת נהלים כתובים, המתייחסים לסוגיה של הצעה לערוך בדיקה גנטית ומשמעותו של סירוב להיבדק. אולם, אם לא ייקבע נוהל כתוב בתוך תקופה של שנה מהיום, יהיה נכון לאפשר הגשתה של עתירה חדשה עקב כך.

גם השופט קרא הסכים שיש לאפשר למועצת הרבנות הראשית תקופה של שנה לצורך גיבוש כללים כתובים לעניין דרישה לבירור יהדות מחדש. "קיומם של כללים כתובים היה מייתר הגשת העתירה דנן, שהוגשה על רקע טענות לאפליה בישומם של כללים שאינם ידועים ואינם מעוגנים בכתב. קיומם של כללים ברורים וכתובים ייתר מחלוקות ותחושת אפליה בעתיד".

השופט סולברג כתב בפסק הדין, כי הוא אינו מוצא פגם בהצגת האפשרויות לפני המבקש, לידיעתו ולבחירתו, לערוך בדיקה גנטית שתסייע בבירור היהדות.

עוד הוסיף השופט סולברג כי עובדתית, רק במקרים בודדים בלבד נעשתה פנייה לנשיא בית הדין הרבני הגדול לאישור ביצוע בדיקה גנטית, כי 97% מהבקשות לבירורי יהדות אושרו ללא כל בדיקה נוספת והדברים "לא 'כצעקתה'. רוּבּא דרוּבּא של הבקשות לבירור יהדות – אושרו; מתֵי מעט ביקשו לבצע בדיקה גנטית".

בעניין טענת האפליה, אמר, כי "מסתבר שלחינם נטענה טענת אפליה". הליך בירור היהדות נעשה בשווה לגבי יוצאי ברית המועצות לשעבר, כמו גם ליוצאי הונגריה, מזרח אירופה, הודו, אנגליה וארצות הברית. "לשווא נטענה טענת אפליה, ופשיטא שלא ראוי לה, לטענה סתמית שכזו, להצמיח סעד למי שטען אותה".

בסיום דבריו כותב השופט סולברג כי "מוטב להותיר לבית הדין גמישות בהפעלת שיקול דעת בהתאם לדין, להלכה, ולראיות". הוא דחה את הצעת חבריו להרכב לקבוע כללים כתובים שאין בהם בהכרח פתרון לכל תרחיש אפשרי שיבוא בשערי בית הדין. "על הדיינים לעשות כחכמתם, בשׂום שכל וברגישות, כנדרש בנסיבותיו של כל עניין העומד על הפרק" כך השופט.

כאמור, בסופו של דבר, העתירה נדחתה, ובמידה ולא ייקבע נוהל כתוב בתוך שנה, יהיה נכון לאפשר לעתור מחדש.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!