התיעוד שנחשף ב'בחדרי': השוטרת שהעלילה על חרדי ננזפה ונקנסה

חרדי שהואשם בתקיפת שוטרת במהלך הפגנה בי-ם זוכה מאשמה לאחר שהציג תיעוד שהוכיח כי השוטרים שיקרו בעדותם. כפי שפורסם לראשונה ב'בחדרי חרדים', השופט אמר כי "המחשבה כיצד עלול היה המקרה להסתיים אלמלא הוצג הסרטון - מדירה שינה מעיני". כשנתיים וחצי לאחר מכן, לפני כחודש, בית הדין למשמעת של משטרת ישראל גזר עליה נזיפה חמורה והורדה בדרגה לתקופה של ארבעה חודשים - גריעה של כ-1,300 ש"ח לחודש, ובסך הכל כ-5,200 ש"ח.

השוטרת נופר בן רוחי, סמלת מבצעים במג"ב ירושלים, הועמדה לדין והורשעה בבית הדין למשמעת של משטרת ישראל, בעבירה של התרשלות במילוי תפקידה בשל כך שלא הקפידה לדווח במדויק על העובדות שהתרחשו באירוע כהווייתן. כך דיווח לראשונה לירן תמרי ב-mynet.

התובעת המשטרתית ציינה בפני בית הדין כי "משטרת ישראל מוצאת עצמה מבוישת ונכלמת אל מול האמירות הקשות של השופט מינטקביץ' לפיהן הודעות ועדויות השוטרים מדירות שינה מעיניו, ועוד יותר אל מול מעשה הרשלנות בו הורשעה הנאשמת". עוד אמרה כי "אמירת האמת ודיוק הדיווח, הם אבני יסוד בעבודת המשטרה. מצופה מכל שוטר ושוטרת, בכל מצב, לנהוג תמיד ביושר ובאמינות. הערך של דיווח אמת ודיוק בדיווח הוא היסוד עליו מושתתת עבודת המשטרה ובלעדיו יאבד הציבור את האמון בארגון".

עוד הוסיפה, כי השוטרת "הפרה כל תו ותג בהגדרת ערך היושרה וגם בהכרעת הדין נקבע כי עדותה לא עוררה בלב השופטים אמון ולא שכנעה בכנותה". התובעת הדגישה כי התרשלות השוטרת, ששיקרה, "גמרה לנזק רב, ראשית למתלונן ששהה במעצר ובמעצר בית ואילולא הסרטון יכול היה גם לרצות עונש מאסר, שנית, נגרמה פגיעה קשה לתדמית המשטרה בעיני הציבור שיחוש סלידה, בוז וחוסר אמון במשטרה בעקבות פסק הדין". עוד הוסיפה, כי לשוטרת היו לא פחות משלוש הזדמנויות לדווח דיווח נכון או לפחות לסייג את דבריה, אך היא בחרה שלא לעשות זאת.

לסיכום דבריה ציינה כי תכלית הדין המשמעתי, הינו הגנה על הארגון ותדמיתו בעיני הציבור והרתעת שוטרים אחרים, שהיא "מחייבת גישה מחמירה מצד בית הדין לשם העברת המסר הנחוץ" וביקשה להשית על השוטרת עונש של נזיפה חמורה, הורדה בדרגה בפועל לתקופה של שמונה חודשים ולשיקול דעת בית הדין אם להשית בנוסף עונש של הורדה בדרגה על תנאי.

עורכת הדין של השוטרת, ביקשה להתחשב בטיב שירותה המצוין של הנאשמת והעובדה שלאור הרחקתה מעבודה עם קהל נמנע ממנה לעבוד בשכר, דבר שהשפיע על הנאשמת מבחינה כלכלית, כמו גם הורדת רמת הפעילות מב' ל-ג' עם העברתה למרד"ם (מרכז הדיווח המבצעי), בהתחשב בפציעה הקשה ממנה היא סובלת עד היום שכל כולה נולדה באותו אירוע עתרה הסנגורית להסתפק בעונש של נזיפה בלבד, ולחילופין בעונש של נזיפה חמורה ללא מרכיב כלכלי.

נצ"מ רקפת לוין גורדון, ראש הרכב בית הדין למשמעת והשופטים נצ"מ טל שקמה וסנ"צ תמר עמית, אמרו בגזר הדין כי "אמינות השוטרים היא תנאי בל יעבור לשירות בארגון ופועל יוצא מדרישה זו הוא כאמור, אמירת אמת ודיוק בדיווח. התנהלות אחרת ושלא לאור ערכי הארגון היא הרת אסון ולא ניתן להשלים עמה או להכשירה".

הרכב ביה"ד אמר כי לאור התנהלות השוטרת והשוטרים הנוספים שהיו עדים בכתב האישום שהוגש כנגד גרומן, הפרקליטות החליטה לחזור מכתבי אישום אחרים בהם היו אותם שוטרים מעורבים או הגיעה להסדרי טיעון מקלים. "עינינו רואות כי להתנהלות כושלת ורשלנית של שוטר יכולות, ובמקרה זה אף היו, השלכות מרחיקות לכת. משכך, הדרישה הבלתי מתפשרת להקפיד על אמירת אמת ודיוק בדיווח, בכל עת ובכל מצב, היא דרישה בסיסית וחיונית ואין בלתה".

בפסק הדין הוכרע כי "הארגון אינו יכול להסכים עם התנהלות מעין זו", עם זאת, החליטו להקל מעט בקביעת משך תקופת ההורדה בדרגה בפועל לארבעה חודשים, ובמקום זאת להשית עליה תקופה ממושכת יותר של עונש על תנאי "לאור טיב שירותה החיובי והעובדה שמדובר במעידה חד פעמית שחריגה להתנהלותה לאורך כל שנות שירותה".

עו"ד נדב גדליהו, שהביא לזיכוי של מרשו אהרן גרומן, אמר ל'בחדרי חרדים', כי זו "אכן המדובר בהמשך מיצוי הדין עם האירוע החמור שארע למר גרומן. בית הדין אמר את דברו בדבר אי אמירת האמת של השוטרת שלכאורה הותקפה באופן קשה על ידי מר גרומן - אך למעשה היא יחד עם חבר מרעיה תקפו את מר גרומן תקיפה קשה".

בחודש אייר תשע"ז, פורסם ב'בחדרי חרדים' תיעוד וידאו בלעדי שהביא לזיכוי של אהרן גרומן בן 40 ואב לשישה. בכתב האישום שהוגש נגדו נכתב, כי בהפגנה שנערכה ברחובות יחזקאל ושמואל הנביא בירושלים, בהשתתפות מאות בני אדם, גרומן, ניגש לעבר שוטרת והכה אותה בכמה אגרופים בגבה. השוטרת נחבלה בכתפה ונזקקה לטיפול רפואי.

השוטרת וארבעה שוטרים נוספים העידו נגד גרומן וטענו כי הוא פעל באלימות נגד השוטרת והיה צורך לחלץ אותה מידיו. השוטרת עצמה, שהותקפה, העידה כי במהלך ניסיון פיזור ההפגנה אחד המפגינים תקף אותה מאחור, "הביא לי אגרופים בגב ודחף אותי", היא הרגישה כאבים אך לא זוכרת יותר ואינה מזהה את הנאשם. על הטענה כי במהלך העימות הייתה עם הפנים אליו אמרה שזה "שקר וכזב" וכי הייתה עם הגב אליו

אלא שפרקליטו של הנאשם, עו"ד נדב גדליהו, הציג סרטון, שהתפרסם לראשונה ב"בחדרי חרדים", שתיעד את האירוע והוכיח כי השוטרים שיקרו בעדותם. השופט ירון מינקטביץ' מבית משפט השלום בירושלים אמר כי הסרטון "שונה בתכלית מהאירוע המתואר בכתב האישום". השוטרת עצמה לאחר שהוצג בפניה הסרטון - שינתה את גרסתה ואמרה כי היא אינה זוכרת אך עדותה ניתנה עוד בטרם פונתה לטיפול רפואי כפי שזכרה אותו.

השופט מינקטביץ' קבע, כי "המגע היחיד שהיה בין הנאשם לבין שוטרת התמצה בכך שדחף את ידה - ואינו דומה לנטען על ידי עדי התביעה: לא אגרופים לגב, לא אגרופים לראש, לא בעיטות ולא יריקות". עוד אמר כי "אין מנוס מלהגיע המסקנה הקשה אך המתבקשת, כי עדויותיהם של חמשת השוטרים - לא היו אמת". לאור זאת, החליט השופט לזכות את הנאשם מהעבירות בהן הואשם.

בעקבות מסקנה זו, השופט ביקש להעביר את ההחלטה לידי המחלקה לחקירת שוטרים. שנה ושלושה חודשים לאחר מכן, החליטה ראש מח"ש קרן בר מנחם החליטה לסגור אותו מחוסר ראיות, ולהעביר את הטיפול בעניין לבחינת מחלקת המשמעת של המשטרה. במח"ש אמרו אז ל'בחדרי', כי "אין די בתיעוד זה כדי לשלול את טענת השוטרים כי דיווחו אמת ולא שיקרו, ברמת ההוכחה הנדרשת בפלילים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!