הבחור מושלם מכל ה'בחינות'

• בוחן פתע • דיווח מיוחד ובלעדי

אם אתם עוקבים רק אחר הדיווחים על התפרעויות ושריפת פחים ברחובה של עיר, כנראה שאתם רחוקים מהסוגיה החמה, בכל מובניה, המעסיקה בימים אלה רבים באוכלוסיה החרדית.

בימים אלו תמצאו כמעט בכל בית-כנסת בחורי חמד החוזרים ומשננים, מכינים ולומדים את החומר הנלמד בת"ת או בישיבה, לקראת הבחינות לישיבות הקטנות. יחד עם שמחת התורה והחיים, נסוך על פניהם גם מתח רב לדעת היכן ילמדו בשנה הבאה. הורים, מחנכים וילדים - נערים כאחד, כולם בציפייה ובדאגה אחת - איך והיכן הם יהיו בא' אלול הבעל"ט?

לפי החלטת ועדת הרבנים, שמונתה על-ידי הגרי"ש אלישיב, מתקיימות הבחינות לישיבות הקטנות והגדולות בסמיכות, מה שמעמיד את ראשי הישיבות הקטנות בלחץ אדיר. מצד אחד הם מבקשים לקבל את המיטב שבתלמידי תלמודי התורה, ומנגד צריכים לדאוג לשיבוץ התלמידים המסיימים את הישיבות הקטנות בישיבות גדולות - ושיהיו מהטובות. האחד מקרין על השני - אם מהישיבה שלהם מתקבלים בוגרים לישיבות גדולות טובות וידועות, אזי גם השוחרים לפתחיהן יהיו מהמצוינים.

אבל לא רק לאיכות התלמידים מופנית תשומת לבם, צוק העיתים, המגביר את טרדותיהם, מביא את ראשי הישיבות לשקול שיקולים נוספים. אברך ת"ח מספר לאתר 'בחדרי חרדים' כי התקשרו אליו מהישיבה אליה נרשם בנו הרבה לפני המבחן, ובקשו לשלוח צ'קים ל-12 חודשים, כדי שיוכלו לסגור את הרשימה.

"אני תוהה", אומר לנו האברך. "אם בני צריך רק להביא את הצ'קים או שאולי גם יבחנו אותו קצת" - הוא שואל רטורית ומוסיף: "זוהי דרך נוחה מאוד למפקחים של תלמודי תורה לסגור הכול מתחת לשולחן וכמה שיותר מהר. גם לתלמוד תורה חשוב שכולם ידעו שמהתלמוד תורה שלהם יוצאים לישיבות הכי טובות".

אחד מראשי הישיבות הקטנות בירושלים מודה באזני כתב 'בחדרי חרדים' כי אכן בימים אלו מתקיימות הבחינות לישיבות, "אבל למעשה, בישיבות הקטנות הכול סגור כבר מאז חג השבועות. כבר לפני חודש וחצי ידעתי בדיוק מי סגור אצלי. הבחינות הן רק תפאורה".

ירידה במספר הנרשמים

דבר מפתיע נוסף אירע השנה: מספר הילדים בשכבת הגיל שבמחזור פחותה משנה שעברה בכ-220 ילד. הדבר מנחית מכה קשה על ישיבות שנפתחו בשנה שעברה ועדיין לא התבססו דין. הישיבות הוותיקות אינן דואגות מהתופעה, שכן הן כבר עשו להן שם הממלא את ספסליהם ברישום מוקדם.

אם עד השנה היוו התלמידים הספרדים כעשרה אחוז מבוגרי הת"תים, השנה עלה מספרם ל-20 אחוז על חשבון התלמידים 'הליטאים'. הישיבות הוותיקות ובעלות השם אינן מוכנות להתחשב בעליה זו, והן מסרבות להעלות את היחס ב'מכסת' התלמידים בני עדות המזרח. אלה מתוכם שיתעקשו ללמוד בישיבות הליטאיות, יאלצו להצטרף לישיבות פחות טובות או חדשות.

לאחר שנים של ניסיונות, קמו בשנתיים האחרונות מספר ישיבות לנערים ספרדים שלמדו בתלמודי תורה אשכנזים. הם משתלבים בהן מלכתחילה. הסיכוי שלהם להצליח בהן עולה לעיין ערוך על זה שבישיבות ה"אשכנזיות". לישיבות אלה מגיעים חמישה תלמידים אשכנזים, שאינם מטובי הבחורים, והשאר כולם ספרדים.

אחד ה'רשמים' באוכלוסייה הספרדית התורנית, תפקיד חדש יחסית בעולם הישיבות, נשאל מהו הפתרון למצב החדש שהתהווה?

"לפני הכול" - הוא אומר כנרעש ומזועזע - "אני הרבה שנים מתעסק בסידור נוער לישיבות, וכעת סיימתי שיחת שכנוע כושלת עם אבא 'ליטאי' שבנו לא התקבל לשום ישיבה. אמרתי לו : 'בא לישיבה שלנו'. ומה הוא השיב לי? - 'זה כמו להטביל את הילד שלי לנצרות'! לא פחות! לא יעלה על הדעת שאני אכניס את הילד שלי לישיבה שברובה ספרדית. אני חייב להכניס את הבן שלי לישיבה אשכנזית טהורה. לא הגבתי וסיימתי את השיחה. זו בעיה קשה העומדת על הפרק בכל שנה ושנה וללא פיתרון.

"הבעיה מתחלקת לשניים, הראשונה - ילדים מבתים ספרדים שמגיעים מתלמודי תורה ספרדים לישיבות אשכנזיות. הם באים ונופלים. המנטאליות לא מתאימה, צורת הלימוד שונה, התייחסות המנהלים הספרדים קשוחה יותר, בהשוואה לראשי הישיבות האשכנזיות שמתנהלות באווירה מלטפת יותר. ברגע שהם רואים פתח פתוח הם רצים לשם ונופלים. צריך להבין שמדובר בילדים צעירים שרק עכשיו הגיעו לעול תורה ומצוות".

ה'רשם' ממשיך ומסביר כי הבעיה הנוספת היא בילדים הספרדים המגיעים מתלמודי תורה אשכנזים, ולא בכל פעם המפקח או המחנך מצליחים לסדר להם ישיבה אשכנזית. "הילד מרגיש מקופח והוא מגיע לישיבה פחותה באיכות ממה שהוא צריך לקבל, ואז הדרך להיפלט מתחילה כבר בתחילת הלימודים והיא קצרה מאוד".

הבורסה של 'הרשמים'

ה'רשמים' הם תופעה שלא אוהבים לדבר עליה. התפקיד הזה, כך מסתבר, אינו קל כלל ויקר. "זו עבודה קשה מאוד. תפקידו של רשם הוא לגייס את הבחורים הטובים לישיבה שהוא פועל מטעמה או לסגור מכסת בחורים לשנה הבאה שמתחלקת לפי אחוזים שנקבעים מראש. יכול ראש ישיבה בינונית להציב לרשם דרישה שיביא לו חמישים אחוז בחורים שיוגדרו כמצוינים והשאר בינוניים ומתחת לממוצע. והרי ידוע שקשה להביא בחורים טובים לישיבה בינונית" - אומר לנו אחד מהרשמים.

מי שבעיקר התחיל להפעיל 'רשמים' אלו הישיבות הטובות שבשנים האחרונות נרשמה נסיגה במעמדם אחרי שישיבות חדשות הצליחו ליצור לעצמן שם טוב.

עבודת ה'רשמים' מתחילה עוד לפני פסח באיסוף מידע. מיד אחרי פסח הם כבר יודעים מה מידת ההשפעה של ההורים על המשך לימודו של בנם ומה המקום שניתן להמלצתו של המחנך.

ל'רשם' קל יותר לכוון לליבו של המחנך ולהבטיח לו שאם הוא רושם כמה בחורים מצוינים כעת לישיבה שאותה הוא מייצג, ידאג לקבלתו של אחד מצוין פחות.

"זוהי בורסה לכל דבר" - מודה בפנינו אחד מהרשמים הידועים כיום בעולם הישיבות. "אני לדוגמא רשם של שלוש ישיבות. הראשונה, ישיבה גדולה ומכובדת, השניה ישיבה ספרדית, והשלישית ישיבה קטנה. לא נעים לומר על תופעה של סחר בבחורים. אבל בא ראש ישיבה קטנה לרשם ואומר לו, אני יכול לתת לך את הבחור הטוב ביותר בישיבה, בתנאי שאתה מבטיח לסדר לי את שני הבחורים הספרדים הפחות טובים בשיעור בישיבות טובות. אותו ראש ישיבה יודע שהספרדים האחרים יסתדרו לבד, אבל הוא אינו מעוניין להמתין לרגע האחרון ואף לא להיכנס ל'בין הזמנים' כשהוא צריך לחפש ישיבות לבחורים שלא התקבלו".

למרות כל הדילים הקיימים אצל רשמים, הבחינות בישיבות הגדולות קשות וראשי הישיבות עושים בירורים מקיפים על יראת שמים וצורת התנהגותו של בחור בקרב חבריו. לאחר הבחינה שנעשית על פי רוב על ידי ראש הישיבה, מקיים המנהל הרוחני (המשגיח) ראיון אם הבחור, ואז מחליטים מנהלי הישיבה אם הבחור יתקבל או לא.

המידע שראשי הישיבה אוספים הוא בדרך כלל על הבחורים שהרשמים אומרים להם שהם המומלצים שלהם לשנה הבאה, ומתוך 200 נרשמים אוספים מידע על פחות מ-80 בחורים.

התמורה - 'שטאלה'

עוד לפני שעוסקים בשאלת 'מיליון הדולר' - כמה שכרם של רשמים אלו? - קיימת צורת תגמול נוספת לעבודתם. יש מראשי הישיבות שלוקחים רשם שיהיה דמות ממשפחה של ראשי ישיבה או דמות תורנית ידועה, ומציעים להם להיות רשמים בישיבה בתמורה ל'שטאלה' (משרה) כר"מים בישיבה. בנוסף זוכים ה'רשמים' בסכום 'צנוע' של כמה אלפי דולרים. כך יודעים כולם שהבן או החתן של ראש ישיבה האחרת הוא 'מאן דאמר' בישיבה זו, ואם הוא הרשם וגם ר"מ בישיבה הזו ולא אצל אביו או חותנו, כנראה שהישיבה הזו טובה. כך סוחפים את התלמידים לישיבתם.

וכעת לסכומי הכסף. בישיבות הקטנות מחירו של 'רשם' טוב נע בין 3.000$ ל-10.000 $. בישיבות הגדולות עמדו השנה הסכומים על 30.000 דולר ועד ל-60.000 דולר!

לשאלה שהפנה 'בחדרי חרדים' לכמה מהרשמים המובילים האם לא מדובר בסכום גבוה מידי, והאם התורמים לישיבות יודעים לאן הולך הכסף - כל הרשמים היו תמימי דעים שזהו סכום סביר. "לפרויקט קשה שאין בו יום ואין בו לילה מאחרי פורים עד תחילת חודש אב, בהחלט מוצדק לבקש סכום שכזה ועיניך רואות שראשי הישיבות מוכנים לשלם".

"האם התורם יודע כמה כסף הולך לטבח?" - מנסה אחד הרשמים שקצת איבד את הפרופורציה להצטדק.

אין זה סוד שלראשי הישיבות קשה עם ההחזקה השוטפת. גם לכך נמצא פתרון והרשם עובד 'על בטוח'. הכסף מופקד בידי צד שלישי עד לסיום העבודה. בעוד ימים אחדים יקבלו עשרות הרשמים את שכרם השנתי.

מגמות חדשות בישיבות הגבוהות

בישיבות גדולות התמונה שונה בתכלית. גם בהן נערכות הבחינות בימים אלו, בישיבת 'תפרח' נערכות הבחינות ב... בשבת. כאן, לא הכול נסגר מראש. הבוגרים הטובים של הישיבות הקטנות ייבחנו בשתים-שלוש ישיבות. לישיבות הטובות אין 'רשמים' וממילא הן גם לא נענות לסגירת דילים עם ראשי הישיבות הקטנות. גם 'משחקי כבוד' יש כאן, ואסור שיווצר הרושם שהישיבה 'רודפת' אחר בחורים.

בשנים האחרונות נפתחו ישיבות חדשות שבתוך זמן קצר יחסית נחשבות לקלאסיות ומבוקשות. הסנונית הראשונה היתה ישיבת 'מיר ברכפלד', אליה הצטרפה ישיבתו של הרב סולבייציק ברמת שלמה ועוד כהנה ישיבות. ההצלחה של הישיבות הקלאסיות החדשות גרמה נזק כבד לישיבות הגדולות, ורבים מטובי הבחורים מעדיפים היום את ישיבות אלה שיש בהן אווירה חדשה.

למרות המיתון, נפתחו השנה שלוש ישיבות בראשותו של הגראי"ל שטיינמן, שהצליחו מעל ומעבר מהמצופה. מנהלי הישיבות החדשות איתם שוחחנו תולים את ההצלחה בכך "שהבחורים היום רוצים התחדשות. הם פתוחים להבין שישיבות גדולות במספר הם מקום ללכת בהם לאיבוד".

אחת הישיבות שהיא מודל להצלחה היא ישיבת 'אורחות תורה' בבני ברק, שהגראי"ל שטיינמן פתח לפני פחות מעשור. היא הפכה מישיבה קטנה ואיכותית לישיבת גדולה ומצליחה מאוד. זו הסיבה שפותחים עוד ועוד ישיבות בסגנון דומה בניסיון לשכפל את ההצלחה.

בשנה שעברה נפתחה ישיבת 'נתיבות חכמה' בראשותו של הרב דניאל וולפסון בשכונת בית וגן. פחות משנה מאז נפתחה לומדים בה כבר כ-100 בחורים.

השנה נפתחו גם ישיבת 'נתיב דעת' בשכונת רמות בירושלים בראשותו של הרב בונים שרייבר ובניהולו של ר' נפתלי קפלן. בישיבה כיום 60 בחורים. ישיבה נוספת היא ישיבת 'משכן אשר' בשכונת 'רוממה' בראשות ראש ישיבת 'יד אהרון' הגר"י אייכנשטיין והרב יוחנן יעקבס. בישיבה לומדים כיום 60 בחורים. בישיבה זו למשל, למרות היותה חדשה דבר המחייב חיזוק ותמיכה, לא הפעילו 'רשמים'. ראש הישיבה הרב אייכנשטיין ידוע כאחד המתנגדים הגדולים למרדף אחר בחורים. את הרישום וקבלת הבחורים מחלק הרב אייכנשטיין בין ישיבת 'יד אהרון' לסניף החדש 'משכן אשר' ובכך הוא מרים את הישיבה החדשה 'משכן אשר' שהיא סניף ל 'יד אהרון' הותיקה והטובה שבשכונת קטמון בירושלים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!