כ"ה חשון התשפ"ה
26.11.2024

מי רוצה להחריב את בני ברק?

איזה 'קלף מנצח' מחזיק בידו שר הפנים אלי ישי נגד גזירות ארה"ב במזרח ירושלים? ולמה מה שאסור לדיין הגר"א שרמן מותר לשופטת אילה פרקצ'יה? • טורו היומי של יצחק נחשוני

צילום: מנח זרקא
צילום: מנח זרקא








'מחלקת המדינה' מול 'מחלוקת במדינה'


עיזבו. עם 'מחלקת המדינה' האמריקנית, נסתדר בסופו של דבר. מה'מחלוקת במדינה' שלנו, צריך להיות יותר מוטרדים והיא גואה מאז שניבטו המחזות הקשים בשכונות החרדיות בבירה.
האמריקנים רוצים למנוע מהיהודים מלהתיישב במזרח ירושלים? - זה לא יעבוד! אבל יש מי שרוקם תוכניות זדון חולניות להרחיב את ההתנגדות להתיישבות יהודים חרדים בכל אזורי ירושלים ואפילו ל'טרנספר' אותם מ...בני ברק.
בשכונת קרית יובל, כך סברנו, שככה קמעה הפעילות הגזענית. עד שאחת מן הקבוצות החרדיות המתמודדות במכרז על רכישת מעונות הסטודנטים של האוניברסיטה העברית ברחוב שטרן, עמדה על סף זכיה. לפתע בקע לו השד הגזעני שוב מן הבקבוק והוא מרקד ברחובות.
מה הוא אוכל? - במו עינינו ראינו שהוא ניזון, בין היתר, מהמאבקים הפנימיים, בין הליטאים ושליח חב"ד בשכונה, על השליטה בבית הכנסת המרוקן של יוצאי רומניה.
עד שיוכרע המכרז בקרית יובל שהגיע, בעקבות הפרת תנאיו, גם לבית המשפט, משייט לו השד במרכז הארץ. כנראה שירד מכביש 443 דרך 'מכבית' עם מנוחה קצרה בפתח תקווה.
מאז הפגנות בשל פתיחת 'קולנוע היכל' בשבת, לא נרשם שום עימות בין דתיים לחילוניים בעיר הזו והיא היתה דוגמא לדו-קיום. עכשיו יש מי שרוצה להפר את השקט ולהחליף את המילה 'קיום' הצמודה למילה 'דו' במילה 'קרב'. 'דו קרב'.
המקומון 'ידיעות פתח תקווה' מספר לקוראיו כי אלף יחידות דיור העתידות להיבנות בשלושה מתחמים שונים בפתח תקווה מיועדות לציבור הדתי והחרדי בלבד. חיפש כתב המקומון אילן ינקו וגם מצא מתנדב חילוני העונה לשם ג'קי קרמר, וכדי שליבוי היצרים יצליח, גם הדביק לו את התואר הלא מכובד ולא מחייב 'נציג הציבור החילוני'. עכשיו הוא יכול לעטות ארשת רצינית ולהזהיר את הקוראים ש"פתח תקווה עומדת להיהפך לטהרן".
כבר מזמן שמנו לב שבעלי החנויות ברחובות המרכזיים בעיר, מדברים ביניהם פרסית.
על מה יצא הקצף? - לא על משרד השיכון שהקצה קרקעות בעיר לחרדים דווקא. זה לא קרה מזמן. אז על מה כן? - על כך שקבלנים פרטיים פרסמו שלטים שבהם מצוין שבפרויקטים שהם מבקשים למכור יש סוכה ומעלית שבת. עוד יצא קצפם על כך שבעיתונות פורסם שבאותן שכונות יש בתי כנסת ואפילו מקווה.
אולי התכוונו בעיתון לטהרה וטעות יצאה מתחת לידם ונכתב 'טהרן'?
האתר המקומי mynet של ynet מדווח על משהו חמור הרבה יותר. קבוצת גולשים הדורשת, לא פחות ולא יותר, אלא למחוק את בני ברק מעל פני האדמה!
מאות גולשים נרשמו לקבוצה. אחד מהם מציע להעביר את תושבי בני ברק למשולש, כשבשלב השני יוחלף המשולש עם הפלשתינים. "כך ניפרד גם מבני דודינו הערבים הישראלים וגם מאחינו המאוד חורגים החרדים שלא תורמים לנו ולמדינה כלום".
זה כבר לא שמאלני שכותב את הדברים.
רק אחד ממאות הגולשים הביע דאגה מהתוכנית ל"ביטול בני ברק". לא שהגזענות שבתוכנית ישבה לו על המצפון, אלא משום שהדבר עוד יביא, חלילה, לפיזור האוכלוסייה החרדית בכל ערי הארץ.
נורא.
אז מי כאן מביא את טהרן לתוכנו? אלה שרוצים לבנות לעצמם שכונות מגורים עם בתי כנסת ומקוואות? או אלו שרוצים למחוק אותנו - היהודים החרדים מעל פני האדמה בדיוק כפי שאחמניג'אד רוצה לעשות ליהודים?


הקלף של שר הפנים ישי במזרח ירושלים


במסדרונות הפוליטיים יש מי שסבור שהסערה החדשה המגיעה מארצות-הברית, סביב הבניה היהודית בשכונת שייח ג'ראח שבמזרח ירושלים, היא אפילו לא 'עז'. לשיטתם של הסבורים כך, מדובר ב'ביום' מתוכנן שנועד לתת לנתניהו איזשהו מרווח בשרוול הצר שהוא לכוד בו, כדי לנפח שריר. רעיון לגמרי לא רע.

שר הפנים אלי ישי אינו חייב להסכים לסברה הזו, ולכן זו הזדמנות נאותה לשבח אותו על שבנחישותו מצא את עצמו מחזיק בידו את ה'קונטרה' החזקה ביותר לדרישות האמריקניות המשוללות החדשות.

לפני חודשיים, ב'יום ירושלים', היתה אמורה תוכנית המתאר החדשה 'ירושלים 2020' להיות מופקדת בוועדה המחוזית של משרד הפנים, כדי שהציבור יוכל להתייחס אליה ולהגיש התנגדויות. שנים ארוכות הסתובבה התוכנית הזו הלוך ושוב בין לשכות התכנון השונות והוועדות בעירייה. היא אמורה להסדיר, כביכול, את הבניה למגורים והקמת מוסדות ציבור בכל חלקי העיר. בשכונות היהודיות מדובר על למעלה מ-25 אלף יחידות דיור ובערביות שבמזרח ירושלים על 8500 יחידות.

כשנכנס שר הפנים אלי ישי לתפקידו, הוא הורה לעכב את התהליך. מישהו מוסמך הגיש לו חוות דעת האומרת שמי שמקדם את התוכנית היא עמותה בשם 'המקום', הממומנת על-ידי האיחוד האירופי, והיא נוטה לטובת הפלשתינים.

אלישע פלג, נציג הליכוד בעיריית ירושלים, מצוטט במדורו של הכתב הפוליטי שלום ירושלמי במקומון 'זמן ירושלים' כמי שטוען שהתוכנית מכשירה את הבניה הבלתי חוקית במזרח ירושלים, ויוצרת רצף בניה ערבי מאבו דיס ועד הכותל. התוכנית גם פוגעת באפשרות להפוך אי פעם את שטח אי1 שבין מעלה אדומים לירושלים, לשכונה יהודית גדולה. "זו תוכנית החלוקה הרשמית של ירושלים" - אומר פלג לעיתון.

כפרשן פוליטי לוקח שלום ירושלמי את הנושא למחוזות המצומצמים שלו. הוא תולה אותו במאבקי השליטה, שהם עדיין בבחינת ביצה שלא נולדה, בין ישי לדרעי. ירושלמי כותב ש'מקורבי דרעי' טוענים ששר הפנים ישי אינו מגיש את התוכנית, כדי לישר קו עם הימין וכדי למצוא חן בעיני בוחרי שס לקראת חזרתו של דרעי הנחשב כשמאלן שתמך בהסכמי אוסלו.

כאילו שדרעי מצדד בבניה ערבית במזרח ירושלים עד לכותל.

אגב מיהם 'מקורבי דרעי'? - אתם שואלים. בוודאי לא מני מזוז, יועץ הכי- טופל, שרמז אמש, כי דרעי יצטרך להמתין עוד שנה עד שיוכל לחזור לבמה הציבורית.

ישי מכחיש גם הוא את סברות הכרס על הקשר שבין העיכוב בהגשת התוכניות ובין חזרתו של דרעי. במקרה הזה אנחנו מאמינים לו. די אם השתכנע שמאחורי התוכנית עומד האיחוד האירופי, כדי שיביא להקפאתה.

תהיה סיבת העיכוב מה שתהיה, אלי ישי מחזיק בקלף החזק ביותר נגד האמריקנים. אם הם ימשיכו להתערב בבנייה היהודית הפרטית, הנעשית על פי חוק במתחם מלון 'שפארד' שבשייח' ג'ארח במזרח ירושלים, לא תאושר עוד שום תוכנית שתאפשר להניח אבן על אבן בשכונות הערביות של מזרח ירושלים.

ואם יוגש בג"צ? -אנחנו חייבים לשאול את עצמנו, או-אז גם היועץ המשפטי והפרקליטות, שמתפקידם להגן על שר הפנים, יאלצו הפעם לעשות זאת. אם לא יעשו, גם הכסא שלהם יתנדנד. משרד המשפטים שבו יושב היועץ המשפטי מזוז וחבורתו נמצא גם הוא בשכונת שייח' ג'ראח, מטרים ספורים בלבד מ'שטח המריבה' החדש שהאמריקנים מבקשים להלאים מבעליו היהודי. בקצב הזה האמריקנים עוד עלולים להלאים גם משרדיו.

הנציבה הפכה לנציב מלח


חבר בית הדין הרבני הגדול הדיין הגר"א שרמן, שוב מעמיד עצמו בעין הסערה או אם תרצו, עד שתסיימו לקרוא, הוא ימצא עצמו באין סערה.

כזכור, ביטל הגר"א שרמן למפרע את 'גיוריו' של הרב חיים דרוקמן ושל בתי דין מיוחדים אחרים לגיור, שלא הקפידו שה'מתגיירים' ישמרו מצוות. הוא עורר עליו את חמתם של תומכי הרב דרוקמן, פקידונים שונים ונציבת תלונות הציבור נגד שופטים, השופטת טובה שטרסברג - כולם דרשו לבטל גם את מינויו למפרע ולהדיחו לאלתר.

אלא שכל אלה שהגר"א שרמן האשים אותם כמי שגילו זריזות יתר כשמדובר בפסקים בענייני גיור, היו איטיים במיוחד בביצוע פסק דין השדה ובהוצאתו אל הפועל. עוד לפני שהספיקו להתחיל בהליך כלשהו ולנקום את נקמתם בו, מכה בהם ה'נידון' שוב.

הפעם, כבר לא מדובר בפסק דין של בית דין לענייני גיור אלא בעניינים חמורים הרבה יותר - ענייני גיטין. הגר"א שרמן ביטל למפרע פסק דין בענייני גירושין ובני הזוג, שסברו שכבר מזמן התפטרו זו מזה, מצאו עצמם בשעה לא טובה ומאוד לא מוצלחת נשואים שוב עם מריבות כשהיו - במלוא העוצמה.

איך עושים דבר שכזה? מעשה שהיה, כך היה:

לאחר 13 שנות נישואין ביקשה אישה להתגרש מבעלה. מעשה שבכל יום. היא הגישה תביעת גירושין לבית הדין הרבני בתל-אביב. הבעל התנגד לתביעה, והודיע לבית הדין שלא ישחרר את אשתו עד ליום מותו. גם זה אינו מקרה יוצא דופן. בדיון הראשון, גילה הבעל כי רק 2 דיינים נוכחים באולם ולא שלושה. הוא העלה טענה מקדמית שמדובר בהרכב חסר ובית הדין קבע ישיבה נוספת לעוד שלושה חדשים. אז, גילה לפתע הבעל רוחב לב והודיע לבית הדין כי הוא מקבל עליו את סמכותו גם בהרכב החסר של 2 דיינים.

בסיומו של הדיון פסק בית הדין כי הצדדים חייבים להתגרש.

הדברים הגיעו לידיעתו של הגר"א שרמן. כ'דרכו בקודש' הוא החליט להעניש את בית הדין הקודם וביטל למפרע את פסק הדין. מתברר שלא הועילו כל ה'כרטיסים הצהובים' שהוצאו נגדו כשעשה דין לעצמו בפרשת גיורי הרב דרוקמן וביטל למפרע את גיוריו. הפעם הוא אף העז הרבה יותר כשביטל פסק דין בענייני גיטין, שהם חמורים בהרבה מענייני גיור. והכל רק כדי להוכיח למי יש כאן את המילה האחרונה.

הנימוקים לביטול פסק הדין למפרע מקוממים לא פחות מהביטול עצמו. הפעם, הוא לא הסתמך כלל על שיקולים הלכתיים. "בדומה לכל ערכאת שיפוט ממלכתית, כך גם לבית הדין הרבני, אין אלא אותן סמכויות שיפוט שחוק המדינה העניק לו" - נכתב בהנמקה. "דיון בהרכב שני שופטים נגוע בפגם מהותי, היורד לשורש הסמכות הפונקציונלית של בתי הדין ומביא לבטלותם של ההליכים לרבות ההכרעה שניתנה במסגרתם". חד משמעי.

הגר"א שרמן אינו מסתפק בביטול הפסול של פסק הדין למפרע, ובדיוק כמו בהחלטה לבטל את גיוריו של הרב דרוקמן, אליה צירף ביקורת קשה על בתי הדין לגיור הפועלים שלא על פי ההלכה, גם הפעם הוא תוקף את בתי הדין הרבניים המועלים בתפקידם וחורגים מן החוק.

המוזר הוא שהוא אינו מדבר על חוקי ההלכה, אלא על חוקי המדינה. "יש בתי דין רבניים בישראל הנוטלים לעצמם סמכויות לא להם ומתעלמים מהחוק הישראלי ומהלכות בתי המשפט העליון" - מה זה שייך? אבל כך הוא קובע ועל סמך זה מבטל פסק הדין למפרע.
לפטר אותו למפרע! להדיח! להרחיקו לאלתר מתפקידו!

יסלח לנו הגר"א שרמן אם הטעינו מישהו לחשוב שאכן בו מדובר, אבל לכבודו עשינו זאת. לא באנו אלא להציג ולהבליט את המוסר הכפול של ראשי המערכת המשפטית בישראל.

כאשר חבר בית הדין הרבני בגדול, מבטל למפרע החלטת בית דין לגיור הנמוך ממנו שנמצאו בו פגמים , והוא עושה זאת בסמכות וכדי שלא ימעל בתפקידו, מתייצבת מולו המערכת המשפטית כולה, סונטת בו, פוגעת בכבודו וקוראת לפטרו לאלתר. רק לאחד ממנצחיה של אותה מקהלה צעקנית ומשוחדת מותר לבטל פסק דין למפרע, ובלבד שהוא ניתן בבית דין הרבני.

במקרה המתואר של תיק הגירושין, הונח ערעורו של הבעל לפני בית הדין הרבני העליון, אבל הוא דווקא החליט שאין מקום לבטל את פסק הדין למפרע ובמיוחד כשמדובר בנושא חמור כמו גרושין.

ההחלטה הזו כשלעצמה, היתה סיבה מספיק טובה, שכאשר הגיע התיק לידיה של שופטת בית המשפט העליון אילה פרוקצ'יה, היא הורתה מיד לבטל את פסק הדין למפרע. היא אף ניצלה את ההזדמנות להקיא ביב של שופכין על בתי הדין הרבניים בישראל ומה שציטטנו היה רק חלק קטן ממה שניתן לפרסם.

לאן נעלמה נציבת תלונות הציבור על שופטים, השופטת טובה שטרסברג? למה במקרה של ביטול הגיורים למפרע מצדו של הגר"א שרמן היא התייצבה מיד על 'משמרתה' ודרשה את הדחתו המיידית, וכששופטת בית המשפט העליון אילה פרוקצ'יה מבטלת פסקי דין למפרע, ללא כל סמכות, הופכת הנציבה לנציב מלח?!

פרקצ'יה או פרוטקציה?
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 5 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}