"אין הכי נמי, תפעילו את גפני"

רחוב חנן, שכונת מאה שערים. השעה 05:00 בבוקר. קבוצה של ארבע נשים עומדות בפינת הרחוב. בזווית עיניהן ניתן לראות דמעות. הן מחזיקות בספר תהילים, לא מרפות. זהו כלי הנשק האחרון שלהן.

השעה 05:50, קולנועית נהוגה בידי אחד מנאמני ביתו של הגרי"ש נמצדת לבית מס' 10 בסימטת חנן. הגרי"ש אלישיב יורד מביתו ונכנס לקולנועית.

קבוצת הנשים סוגרת את ספרי התהילים, וניגשת לקולנועית. הן פורצות בבכי. ארבע נשים מבוגרות מיללות בבכי. הרחוב רועד, המחזה לא קל.

הן ניגשות אל הגרי"ש. אחת מהן מציגה את עצמה כאם של האימא החשודה בהרעבה. המילים יוצאות מפיה שבורות ומרוסקות. קשה לה. היא מבקשת מהרי"ש שיעזור, שיתפלל, שיעשה כל מה שאפשר שהבת תצא מבית המעצר.

הגרי"ש, שלא מצליח להבין את הסיפור, שואל את נאמן ביתו במה מדובר. הוא מספק בקצרה את הסיפור, והגרי"ש אומר: "אין הכי נמי, תפעילו את גפני".

הוא מברך את הנשים בברכת הצלחה, וממשיך לתפילה בבית הכנסת.

גם לאחר התפילה ניגש אחיה של האישה אל הגרי"ש ומבקש: "רב'ה, תתפלל על אחותינו. הגזר דין יתקבל היום".

הגרי"ש אומר שיתפלל, וכבר ביקש להפעיל את חברי הכנסת למען הסיפור הקשה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!