המשמעויות הכלכליות של תאונות הדרכים בישראל על המשק הלאומי

מחקר שנערך על ידי חברת הייעוץ BDO עבור הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ודה-מרקר, בוחן את המשמעויות הכלכליות של תאונות הדרכים בישראל על המשק הלאומי, מעבר לפגיעה הקשה בחיי אדם והסבל הנגרם לפצועים.

בשלוש שנים האחרונות היו בישראל בממוצע שנתי כ-190,000 תאונות דרכים, מתוכן כ-56,000 תאונות דרכים עם נפגעים, כ-81,000 פצועים, וכ-343 הרוגים. מעבר לפגיעה הקשה בחיי אדם והסבל הנגרם לפצועים ולמשפחותיהם, תאונות הדרכים יוצרות נטל כלכלי כבד על המשק הישראלי. מחקר זה, שנערך על ידי חברת הייעוץ BDO עבור הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ודה-מרקר, בוחן את המשמעויות הכלכליות של תאונות הדרכים בישראל על המשק הלאומי.

מתודולוגיית הערכת העלות למשק הלאומי נערכה במודל ייחודי בשיטת Bottom-Up, הכולל ניתוח פרטני של מרכיבי העלות של תאונות הדרכים בחלוקה לנזקי גוף ונפש, נזקי רכוש ופגיעה בתוצר בשל אובדן זמן כתוצאה מגודש בכבישים.

ממצאי המחקר מעלים כי העלות המשקית של תאונות הדרכים בישראל הינה כ-17 מיליארד ₪ לשנה, המהווים כ-1.3% מהתוצר הלאומי. עלות זו כוללת פגיעה בגוף ובנפש בסך של 9.5 מיליארד ₪ עבור כ-80,000 נפגעים בתאונות דרכים, פגיעה ברכוש בסך 5.5 מיליארד ₪ מכ-330,000 רכבים שנפגעו ובפגיעה בתוצר הלאומי בסך 2 מיליארד ₪ בשל אובדן של 13 מיליון שעות עבודה, בנוסף להשפעות הנגזרות מכך על הפריון במשק. אומדנים אלה גבוהים בכ-3 מיליארד ₪ מממצאי מתודולוגיית משרד התחבורה, המתעלמת מהשפעת אובדן שעות עבודה על הפיריון במשק, ואינה כוללת עלויות של תאונות ללא נפגעים.

ב-7 השנים האחרונות נותרה עלות התאונות למשק הלאומי ברמה דומה וללא מגמת ירידה, וזאת למרות תרומת השיפורים הטכנולוגיים וכניסת מערכות בטיחות להפחתת מספר התאונות, וחרף תרומת הכפלת היקף דוחות התנועה. להערכתנו, השימוש בסמארטפונים בזמן הנהיגה, לצד ירידה במלאי ההון של השקעות בתשתיות כבישים, מהווים את הגורמים המרכזיים אשר מונעים בשנים האחרונות ירידה בעלות המשקית של תאונות הדרכים.

בישראל, אחת מכל חמש תאונות דרכים השנה היו קשורות בשימוש בסמארטפון בזמן הנהיגה. ממצאי הסקרים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מראים כי כ-55%-38% מהנהגים משתמשים בסמארטפון בזמן הנהיגה, זאת בזמן שמחקרים בינלאומיים מראים כי אומדן ההסתברות לתאונה בעת שימוש בסמארטפון גבוה פי 10. העלות למשק של תאונות דרכים הקשורות בהסחת דעת בשל שימוש בסמארטפון נאמד בכ-3.2 מיליארד ₪ בשנת 2019. לפיכך, נדרשת תוכנית חירום לאומית לפיתוח ואימוץ טכנולוגיות, חינוך והסברה, אכיפה מותאמת ותמרוץ להפחתת השימוש בסמארטפונים בזמן הנהיגה.

תת-השקעה בתשתיות כבישים מהווה מרכיב נוסף בעלות התאונות במשק. מלאי ההון של תשתית הכבישים בישראל ביחס לנסועה ירד ב-5 השנים האחרונות בכ- 10%. צעדים כגון הגדלת היקף ההשקעות בתשתית הכבישים והעלאת מלאי ההון בעקבותיו, נדרשים בעיקר להתמודדות עם בעיית גודש התנועה בישראל, אך התאמתם לגורמי הסיכון עשויה להוות גורם מסייע חשוב גם לתרומה להפחתת עלות תאונות הדרכים.

המחקר מצביע על צורך בגיבוש מדיניות מותאמת למרחב העירוני. 65% מעלות התאונות, כ-11 מיליארד ₪ בשנת 2019, נובעים מתאונות במרחב העירוני, מהם כ-2.3 מיליארד ₪ עלות פגיעה בהולכי רגל במרחב העירוני.

שימוש גובר באופניים מהווה גורם חיובי ותורם להקטנת עומסי תנועה וזיהום אוויר, אך דורש השקעה בתשתיות מתאימות, בעיקר במרחב העירוני. העלות למשק הלאומי של תאונות אופניים נאמדת בכ-1 מיליארד ₪ בשנה, 60% מתוכם עלויות תאונות אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים. עלות גבוהה זו מצביעה על הכדאיות הגבוהה למשק הלאומי בהגברה משמעותית של פריסת נתיבי אופניים ייעודיים.

אנו תקווה כי מחקר זה ישמש כלי עזר למקבלי ההחלטות לגיבוש מדיניות לאומית להפחתת תאונות הדרכים בישראל, אשר בנוסף להיותה מצילת חיים, מהווה גם השקעה בעלת תרומה משמעותית לכלכלת ישראל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!