י"ג חשון התשפ"ה
14.11.2024

הסברס כשר?

האם יש בסברס הנמכר בעונה זו בצידי הדרכים על-ידי נערים חשש ערלה? האם חובה להפריש מהם תרומות ומעשרות? • הרב יוסי שטיינברגר מפרט בטורו 'מבט לכשרות' • ויש גם תזכורת

הסברס כשר?




האם הסברס הנמכר בעונה זו בצידי הדרכים על ידי הישמעאלים או להבדיל על ידי נערים יהודיים. יש בו חשש ערלה. והאם חובה להפריש מהם תרומות ומעשרות.

ובכן, יש לחלק בין סוגי זני הסברס ודרכי גידולם.

צבר מצוי

הסברס הקוצני המצוי הנקרא גם בשם צבר וזאת על שם שצובר ואוגר בעליו וביתר איבריו כמות גדולה של מים כדי שיוכל לעבור את הקיץ מבלי להתייבש.


ערלה:

צבר זה פטור מערלה מכמה סיבות.

א] משום עץ פרי שגידלוהו לשם סייג (גדר) שהוא פטור מאיסור ערלה. וכיוון שרוב הצבר בארץ ניטע כצמח גבול (צמח משוכות) בשל היותו קוצני ובלתי-עביר. עד שבעבר הייתה מחשבה לגדר את גבול ישראל מצרים בצבר, לכן פטור הוא מן הערלה.

ב] עץ פרי שעלה מאליו באדמת טרשים פטור מהערלה. ככל הנראה זה היה גם ההיתר של רבי שמעון בר יוחאי לאכול מעץ החרובים שגדל בין לילה בפתח מערתו, שלא הוצרך להמתין שלוש שנות ערלה, כי העץ גדל מאליו באדמת טרשים.

ג] רוב מוחלט של עצי הסברס הקוצני הקיים כיום, הינם מבוגרים וכבר חלפו למעלה משלוש שנים מנטיעתם. בשל תנאי האקלים בארץ זרעיו אינם יכולים לנבוט והוא מתפשט בדרך כלל באופן טבעי כאשר הענפים נופלים לקרקע ומשתרשים. בצורת ריבוי זאת, ולאור העובדה שהצבר המצוי הקוצני גדל פרא בו אין הוא מטופל, יעברו למעלה משלוש שנים עד שהצבר יוציא פרי.


מעשרות

בהפרשת תרומות ומעשרות גם אין הוא מחויב,

כיוון שרוב הסברס הינם הפקר. ובאם גדל אצל אינו יהודי וודאי שפטור מהמעשרות. אך הרוצה להדר יעשר ללא ברכה.


צבר עופר

סוג סברס שני הוא מזן "עופר" והוא ללא קוצים או עם קוצים מועטים, והוא חייב בערלה ובמעשרות כיוון שהוא אינו גדל פרא, אלא מגודל במטעים מוסדרים. צבר זה איני נמכר בצידי הדרכים והוא יקר מאד ומיועד בעיקר לייצוא אם כי ניתן להשיגו גם בשווקים המקומיים.


צבר אדום

מין נוסף אשר גם הוא ככל הנראה חייב בערלה ובמעשרות הוא "צבר אדום", המשמש בעיקר לנוי, אך פריו האדום כהה אכיל, והוא מעניק צבע עמוק ללפתן ולריבות


צבר נפוליטיס

מין נוסף הוא צבר "נפוליטיס" שפריו שלו קטן ואינו נאכל, ואשר מגדלים אותו לאכילת העלים אשר יש הטוענים שי להם סגולות רפואיות. עלים אלו ככל הנראה חייבים בערלה.


תזכורת:

המעוניין לנטוע עץ פרי ולא להמתין שלוש שנים שלימות יש למהר ולנטוע עד ט"ו באב, שאז ייקח לעץ להיקלט-להשתרש באדמה במשך שבועיים עד ראש חודש אלול. ושלושים הימים שיעברו עד כניסת השנה החדשה תחשב כשנה שלימה לעניין מניין שנות הערלה.

יש להשתדל לרכוש שתיל במשתלה ששמרה שמיטה כיוון שאסור לנטוע שתילים בשנת השמיטה. על אף שמעיקר הדין אין צורך לחשוש ואם בעל המשתלה אומר ששתל לפני השמיטה ניתן לרכוש.

הרב יוסי שטיינברגר הוא יועץ ומומחה כשרות, ומגיש תכנית הכשרות של רדיו 'קול חי'

תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 8 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}