העתונות החרדית: הטוב, הרע והמכוער

למה הקים פ. חובב 'חומת מגן' להדסה?

שני צעדים אחורה וצעד אחד קדימה - זוהי ההגדרה ההולמת ביותר למה שהעיתונות החרדית עוסקת בו היום. שני צעדים אחורה, אחד של 'המבשר' ואחד של 'יתד נאמן'. לצעד אחד ואפילו גדול קדימה, לוקח אותנו העיתון 'המודיע'.

העלאת גרה אינה מתכונותיו של האדם הטהור. מי שנזקק לחזור על דברים שכבר נלעסו, מעלה עם אותו חומר לעוס גם את הסברה שמשהו לא היה תקין. הוא אינו משדר בטחון.

זה מה שקורה ל'המבשר' היום. כותרת ענק בצד שמאל של עמוד השער מבשרת לנו ש"היהדות החרדית בארץ ובעולם עדיין תחת הרושם הכביר של הכינוס ההיסטורי של מרנן ורבנן מועצות גדולי ישראל של 'אגודת ישראל' ן'דגל התורה'.

"עדיין תחת רושם"? פחות מ-48 שעות מהכינוס עצמו? מה החידוש? רק אתמול הגדירו בעיתון הזה וב'יתד נאמן' את התכנסותם של גדולי התורה כ"רב רושם". רק אתמול הבטיחו ש"ישאיר רישומו לדורות", וכבר היום צריך להזכיר לנו שהוא בכלל התקיים?

בידיעה עצמה אין שום דבר חדש. אולי המושג "ארזי הלבנון" לא הוזכר אתמול גם לא "רועי החסידות", אולי לא דובר שם על "השולחן הגבוה", אבל להשחית מקום רק כדי להוכיח כשרון פיוטי שבלהט הכתיבה אתמול לא בא לידי ביטוי? - באמת מיותר.

אה, כן, מצאנו משהו.

"...חברי נשיאות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל עמדו בראש הכינוס הכביר, כאשר רוב מתוך חמשת חברי המועצה הצטרפו כבר למהלך החוקי להקמת העמותה החדשה של 'מרכז החינוך העצמאי' בחתימה על המסמכים החוקיים".

הטיעון הזה אכן לא נכתב אתמול בסגנון זה, אבל אם מישהו ב'המבשר' או במשרדי 'שלומי אמונים' הרגיש צורך להעלות אותו היום, סימן הוא ש'המודיע' הצליח אתמול ל'דגדג'.
'יתד נאמן' שלא שב לחפש את היום שחלף, מקרין הרבה יותר בטחון עצמי בצדקת דיווחיו אתמול על אסיפת גדולי התורה.

אגב, תוך כדי ההתעסקות החוזרת באותה 'עיסה', נכשל היום 'המבשר' באחד מחטאי 'המודיע' אתמול. הוא מתעלם ללא משים מחברי מועצת גדולי התורה בארה"ב, שגם הם השתתפו במעמד ההיסטורי. אנחנו יכולים להניח שכותב הידיעה, ובעיקר מנסח הכותרת, התכוון לכלול אותם ב'מועצת' של אגודת ישראל, אבל הם עצמם דווקא נוטים יותר ל'דגל התורה' וזכאים לאזכור נפרד, אותו לא קיבלו.

'יתד נאמן' חוזר גם הוא היום אחורנית, לפרשת האימא ש הילד החולה שכבר שייפה את הציפורניים שהותירו חתכים עמוקים מלאים בחיידקי שנאה. אבל 'יתד' חוזר להתבוסס בקיא.
מה ראה לזה? דאגה עודפת ומאוד משונה לבית החולים 'הדסה עין כרם' ששמו הטוב נפגע מאוד מהפרשה.

לבית החולים 'הדסה' יש ללא ספק חלק מכריע במסכת העלילות הכואבות שנקשרו באימא, בילד החולה ובכל מה שנופח סביבם. את התמיהות על התנהלותו של בית החולים שבמעבדותיו צמח ונבט ה'וירוס' שאיים לטרוף את ירושלים, לא המציאו עסקנים חרדים. הנושא העסיק גם את התקשורת החילונית. די אם נזכיר את העתונאי נחום ברנע, שאינו נחשד באהבה עודפת לחרדים וגם לא בשנאה מוגזמת לרופאים, שכתב בקטע שצוטט גם במדור זה אתמול: "את השאלות הנוקבות הראשונות בקשר לפרשה צריך היה להציג לבית החולים: איך עבר כל כך הרבה זמן עד שהתעורר החשד שהבעיה היא של האם ולא של הילד? אילו טיפולים מיותרים ומזיקים הוא עבר? מה עשתה בעניין המחלקה הסוציאלית בבית החולים, האם עשתה מאמץ לטפל במקרה הקשה הזה בשיתוף פעולה עם הקהילה? ילד שמאושפז בבית החולים נמצא תחת אחריות בית החולים, לא תחת אחריות אמו. לפני שאנחנו הופכים אותה למפלצת, אולי כדאי לראות מה עשה בית החולים באחריות שניתנה לו".

והוא מוסיף: "בתי החולים של הדסה מתפרנסים מחרדים. יש להם נסיון ארוך בטיפול בהם. הרבה בעיות, גם בעיות נפשיות, נפתרו שם לאורך השנים בדרך דיסקרטית, בדו שיח עם רבנים. הרי אפילו שונא חרדים קיצוני לא מאמין שיש רב בעדה החרדית שרוצה במותו של ילד חרדי".

מותר לפ. חובב מ'יתד נאמן' לחלוק על נ. ברנע. מותר לנו כקוראים גם לשאול מה מביא אותו להגן על בית החולים באופן נחרץ שכזה? אבל אסור לו, בשום פנים ואופן, להוריד את האשם מחבל התליה ולהחליפו במי שמילא את תפקידו כשדיווח על פשעיו של 'התלוי'. מי שעושה זאת מפליל את עצמו.

חובב, מאשים את 'אתרי התקשורת החרדיים' ב"התנפלות ברוטאלית וחסרת הבחנה על בית החולים הדסה". הוא מציב אמנם 'חומת מגן' לבית החולים, אבל ממהר למצוא לעצמו מחסה מאחוריה: "אותם כלי תקשורת" – כותב חובב - אף הרחיקו לכת והתקיפו את היומונים החרדים אשר במצוות שולחיהם הקפידו לאורך כל הדרך לגלות את מידת האחריות המתבקשת בעקבות האירועים שיצאו מכלל שליטה".

'הדסה' היא אסתר? מסתבר שלחובב 'הדסה' היא רק ה'הסתר'.

כמי שמכירים מקרוב את מי שחובב מכוון אליו, מחובתנו לומר לו שלא כל העיתונים החרדים 'הותקפו' על ידו. 'המבשר' דווקא דיווח בצורה הוגנת ואחראית על הפרשה. ולגופו של עניין: אם בהגנה על מחדליו של בית החולים 'הדסה' רואה חובב "גילוי מידת אחריות מתבקשת", הרי ששוב הוא נושא לשווא את הסיסמא הנבובה 'האחריות מחייבת'!

גלשת, ר' פ., את זה אנחנו מבינים, ובוודאי גם את זה עשית במצוות 'שולחיך', אבל אנחנו חייבים לומר לך שגלשת קצת יותר מדי...

רגע. לפני שאני עובר ל'המודיע' אומר לי כאן מישהו שפ. חובב כותב בדרך כלל 'פליטונים' בעיתונו. אז אם גם 'עדות האופי' והגיבוי הסוחף שהוא נותן, בוודאי חינם אין כסף, לבית החולים 'הדסה' נעשה בציניות, זה באמת חוסר אחריות מצדו.

לעומת שני מתחריו, 'המודיע' הוא היום עם הפנים קדימה. בעוד עשרה ימים תחל תקופת החתונות עד שתגיע שיאה, ולכתב העיתון יעקב רייניץ יש 'סקופ' אמיתי הקשור בהן -"חתונה פלאן" - תקנות החתונה המלאות של חסידות בעלזא שנכנסות לתוקפן.

הידיעה המתפרסמת בחזית מוסף 'מכל מקום' - על החדשות המקומיות וחדשות הקהילות - יודעת לספר כי לאחר חצי שנה של בדיקות, התאמות ושקלולים, גובשו סופית תקנות החתונה של חסידות בעלזא, בהכוונת ובהדרכת האדמו"ר, ומעתה הן מחייבות את כלל החסידים, גם את אלה החיים בצמצום וגם את בעלי היכולת.

התקנות עצמן, המתפרסמות לראשונה במלואן, יעוררו ודאי קנאה גם אצל מי שאינו נמנה על חצר בעלזא. יש בה רשימה מפורטת של המתנות שמותר לקנות לחתן : או ש"ס או שולחן ערוך, או גביע עם תחתית או קופסת אתרוג, או שעון או תפילין דר"ת. או ואו ולא שניהם. גם אצל הכלה כך: או עגילים או שרשרת פנינים, או צמיד או מיקסר ופמוטים ובטבעת, מותר לשבץ רק יהלום סינטטי (זרקון) ולא אמיתי. בבורסה ודאי לא ישבעו נחת.

אסור לשלוח מתנות בט"ו בשבט, בפורים או בימי הולדת, לא לחתן – כלה ולא למחותנים. שבת העליה לתורה ו'שבע הברכות' אם נערכת בבית אין עליה מגבלות. כמה כבר אפשר לדחוק בדירת שנים וחצי חדרים? אבל באולם רשאים להזמין רק סבים וסבתות משני הצדדים, את אבי החתן וצאצאיו כולל הנשואים ואת אבי הכלה רק עם צאצאיו שאינם נישואין. אין הסבר לצדו. "כל השאר שיתכבדו להישאר בבית ולשמוח מרחוק" – נאמר בתקנון.

לסעודת החתונה ניתן להזמין עד 350 מנות ללא תוספות מעבר לסטנדרט. אם בני המשפחה בקרבה ראשונה, אחיינים ולא בני דודים, הם יותר, מותר להוסיף לפי הצורך. בר לאורחים מותר להזמין ל-450 איש וזה בהחלט מספיק.

את התזמורת, הצלם והבדחן יש לקחת מרשימת המומלצים של הוועד, וכן לקנות את הרהיטים וכלי החשמל בחנויות שחתמו על הסכמים. "המחיר לשטריימל נקבע ל-1400 דולר בלבד ולא 2000 כפי שמקובל בשוק", ולא ידוע אם חוק ה'שועלים שהלכו בו' נלקח בחשבון בחישוב הזה או לא.

כך או כך, הנה לכם 'סקופ' שאפילו מתכנני 'פורום המנהלים' של 'המודיע' לא הצליחו להקדים בו את כתב העיתון יעקב רייניץ.

ושיהיה במזל.

החרדה התנחלה להם בסלון

אל תתפלאו אם בסופו של דבר דווקא השמאל יהיה המתנגד הגדול לפינוי ההתנחלויות. פתאום נופל להם ה'אסימון'. הם מעלים טיעונים שאפילו הימין הקיצוני לא חשב עליהם נגד פינוי ההתנחלויות.

הכתבה של העיתונאי ניר חסון ב'הארץ', היא הסנונית הראשונה בכיוון הלא צפוי הזה. "חמישה פארקים ענקיים, דיור זול לצעירים, שימור מבנים היסטוריים, בניה ידידותית לסביבה ופיתוח מתחמי תיירות ותעסוקה, כל אלה הם חלק מהעתיד הורוד שמובטח לתושבי ירושלים בתכנית המתאר החדשה של העיר" - הוא כותב - "עכשיו מאיימים הלחצים המדיניים להקפאת ההתנחלויות להביא בעקבותיהם תהליך התחרדות מהיר לעיר ולהעמיד בסימן שאלה את מימוש התוכנית".

כך, דוגרי בפנים, שוטחת התקשורת השמאלנית את חששותיה החדשים שלא ידוע מהיכן באו לה.
בעשור האחרון מתבסס המאזן הדמוגרפי של ירושלים על זרם של זוגות צעירים חרדיים, העוברים אל מחוץ לעיר, והחילונים תופסים את מקומם. גם אם מדובר בחלומות באספמיה, אובמה קוטע להם אותם, והם לא מתכוונים לסלוח לו.

"רבים מהחרדים מצאו בית ב'התנחלויות החרדיות' הגדולות, ביתר עילית ומודיעין עילית" - כותב חסין - "אם תאלץ ישראל להקפיא את הבניה בהתנחלויות ויציאת החרדים מירושלים תיעצר או תיחלש משמעותית, צפויה טלטלה דמוגרפית שתטרוף את הקלפים של מתכנני העיר ושל תושביה החילונים".

ה'מומחים' הדמוגרפים נעזרים גם בנתונים סטטיסטיים כדי להגביר את תחושת החרדה: "הערים החרדיות החדשות, ביניהן מודיעין עילית וביתר עילית, מחזיקות בשיאי הפריון. נשים בערים אלה יולדות שמונה ילדים בממוצע - יותר מאשר בקהילות חרדיות אחרות בישראל. קצב הגידול של האוכלוסייה במודיעין עילית הוא פי חמישה מגידול האוכלוסייה בירושלים. השאלה היא איך יושפע גידול האוכלוסייה שם, אם הלחצים המדיניים יביאו להקפאת הבניה בהתנחלויות?".

אם זו היתה כתבה מצולמת היינו רואים כאן סצנה של חילוניים, ששיניהם נוקשות מפחד, שמא 'מתנחלים החרדים' עם שמונת הילדים יתבעו לממש את 'זכות השיבה' ויפלשו לביתו של עורך 'הארץ' או כותב הכתבה, לא עלינו.

ובעוד אנחנו נהנים מחרדת התחרדות העיר שקפצה על מעודדי ההקפאה והפינוי, ומהרהרים במחשבה קרה וקפואה שאם להבלים שנכתבו היה בסיס, אולי כל 'ההקפאה' כבר כדאית, קופצת למול עינינו התייחסות המיוחסת בכתבה ליעקב לופו, חוקר העולם החרדי.

אם איננו טועים, גם הוא הלך באותו כיוון מחשבה - להעצים את הפחדים אצל העומדים מאחרי הכתבה, כדי שכבר הלילה יתקשו לישון, ממש כמו תושבי המאחזים.

לופו לכתב: "אם יקפיאו את הבניה במודיעין עילית ובביתר הלחץ יגבר. מה שקרה ברמת אשכול ובשמואל הנביא יקרה במקומות נוספים, בקרית יובל, בבית וגן ועוד. החילונים יסתלקו מהשכונות האלה, ויעברו לגור רק במובלעות חילוניות, סביב עמק רפאים,ארנונה וטלביה".
מבהיל.

מיטב ה'מומחים' גוייסו לצדם של מפיצי החרדות. אפילו מהנדס העיר ירושלים, שלמה אשכול, מהנדס אותם ומעריך ברצינות תהומית: "ירושלים עשויה להיקלע לבעיה. יכול להיות תסריט של התחרדות שכונות קצה כמו גילה, הר חומה, קרית יובל. בנוה יעקב זה כבר קורה. זה יחייב חשיבה חדשה".

ועד שהוא יחשוב אנחנו תוהים באיזו קלות הפכו תושבי ביתר וקרית ספר ל'מתנחלים' ואנשי השמאל התגלו 'כחרדים'.

ה'פיגוע' הועתק מתל אביב לבני ברק

הידיעה הכי הזויה והכי נבזית הושמעה אתמול במסיבת עיתונאים שנערכה בתל אביב. נטען בה שבשכונת 'נוה צדק' היוקרתית, נמנע מדי יום פיגוע המוני. שמעתם על כך קודם לכן?! גם אנחנו לא!

לדברי הדובר גם לא מדובר בסתם 'פצצה' אלא בכזו המונחת על ידיי אלף בנות 'שאהידיות' המגיעות לשכונה מדי יום ומאיימות פשוט לפוצץ אותה.

'פצצה' של ידיעה, אה? וזו לא הפצצה היחידה שהוטלה באותה 'מסיבה' לעיתונאים.

ה'פצצה' הנוספת דיברה על עוד מוסד חרדי מיתולוגי שעומד להעלם מנופה של תל אביב ולהידחק לתוך בני ברק הצפופה והמיוזעת. סמינר שרנסקי, שבו התחנכו עד כה רבבות בנות להיות אמהות ומורות בישראל, עומד להעתיק את מושבו מתל אביב לבני ברק. בכך יצטמצם גם המרחק בינו לבין סמינר וולף, גור או הכלל חסידי, שעשה את כל ההבדל המאופיין ביניהם.

כמה חבל.

הסמינר, שבו לומדות אלף בנות בכל שנה, שוכן בבית גדול מימדים וישן, ברחוב יצחק אלחנן, במשולש המדהים שבין הים, שכונת נווה צדק ושכונת שבזי.

שכונת נווה צדק, הראשונה שבשכונות העיר הראשונה, כבר הפכה מזמן לנכס הנדל"ני היקר בעיר. החילונים מעדיפים אותה על פני סביון, כפר שמריהו, ואפילו רצועת החוף שבגעש. המשקיעים השתלטו על כל פיסת שטח - בית הרב קוק, בית שלוש והבתים התאומים המסוגננים שהיו בבעלות המשפחה המפוארת הזו, ועוד שורה של בתים היסטוריים שערכם לא יסולא בפז.

לאור הביקוש הרב, גם בימים טרופים אלה לכלכלה העולמית והישראלית, החליטה השבוע עיריית תל אביב להגדיל את פרויקט היוקרה האטרקטיבי ביותר באזור ב-10 קומות נוספות. הפרויקט , ששמו "נווה צדק על הים", ממוקם בין הרחובות יצחק אלחנן, מוהליבר והתבור בשכונת שבזי בתל אביב, ממש בסמוך לסמינר שרנסקי.

העיתון 'גלובס' מדווח כי ב'עיתוי מקרי' החליטה מועצת העיר באותה הזדמנות גם להפוך את רחוב יצחק אלחנן לדרך עירונית בעלת 4 מסלולים, ולהרוס את בניין הסמינר. תושבי נווה צדק זועמים על החלטת ההריסה והעברתו של הסמינר לבני ברק. לטענתם, השטח החילופי נרכש על ידי יזמי מגדל נווה צדק על הים, מתוך שיקולים כלכליים ושלא לרווחת התושבים.

"במקום להקים בית ספר בשכונה, העירייה הורסת אותו ורוצה להעביר עליו כביש רב מסלולי שיהפוך את השכונה לציר תנועה ראשי" - טוענים בוועד הפעולה של התושבים.

חיים פייגלין, מנכ"ל צמח המרמן, החברה המקימה את הפרויקט, שבה שותפים גם יהלומנים חרדים מבלגיה, הודף את הטענות. הוא מאשר כי הסמינר יקבל בית ספר חדש בבני ברק, על חשבון החברה שהוא עומד בראשה.

למה הם עושים זאת? - הנה ההסבר המעניין שהוא מצא לתת במסיבת העיתונאים: "העובדה שכל בוקר מגיעות אלף בנות מבני ברק באוטובוסים רבים זה פיגוע עבור נווה צדק"...

הוא מוכן לשלם הרבה מאוד כסף כדי ש'הפיגוע' הזה יתרחש בבני ברק ולא בנווה-צדק.

פגע וברח.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!