חווים משבר בזוגיות? הנה 4 כללים להתנהלות נכונה בשעת המשבר

כלל ראשון: לשחרר, לשתוק,  לעצור את רכבת ההרים

שאנחנו בעיצומו של משבר, רוב המלל שלנו רק מחמיר את המצב, בואו נודה באמת, אנחנו רגשיים עכשיו, זה קצת כמו לנסות לפשר ילד בוכה וכועס שכרגע נאלץ לוותר על המכונית שהוא הכי אוהב, כל מה שתגידו לו בעת הזו ייפול על אוזניים ערלות, הוא כרגע בשיא המשבר, ככה גם אנחנו, בואו נחשוב לרגע, כמה פעמים קרה שאמרנו דברי הבל וריק לאנשים קרובים ואהובים בשעת משבר בזוגיות, באותו רגע האמנו בלב שלם שאלה דברי אמת לאמיתה, אבל שהסערה שככה, הבנו שהיינו לוקחים כמעט הכל בחזרה. 

דווקא בשעת משבר צריך לזהות שעכשיו לא צריך הרבה מילים, צריך לשהות בזה, לתת לרגשות להסתדר במקומן, להוריד לחץ ופוקוס על הבעיה ולהיזכר שהבעיה קיימת רק בשביל שנזכר במהות האמיתית שלנו, שגם הבעיה הזו רק בתחפושת ומתחתיה היא אהבה טהורה. אז נכון, קשה לדבר במושגים של אהבה שכרגע אנחנו סוערים ובוערים, רוצים רק לברוח ולעלות את הזוגיות על המוקד. 

זה לא חשוב אם אנחנו הצד "הפוגע" או הצד "הנפגע" מהמשבר, האסטרטגיה היעילה לכל הצדדים, בשלב הראשון, זה להניח לזה. 

אפילו שאתם גרים תחת אותה קורת גג, ובן הזוג שלך מסרב להזיז הצידה את הבעיה, אז אימרה פשוטה כמו "כל מה שאני אגיד לך עכשיו זה לא באמת הלב, אני מוצף רגשית וצריך זמן לעקל את הדברים" ובמידה ובן הזוג ממשיך ללחוץ כדי לעורר לתגובה, אז שתיקה בהחלט יכולה להיות יעילה באלפי מונים לא סתם אומרים "סייג לחכמה שתיקה", כי זה השתיקה מגנה על החוכמה, זה פותח את הפתח לשינוי משיח אגרסיבי שממנו כולנו יוצאים מדממים לזמן שבו אנחנו מעקלים את המשבר ומפיקים ממנו את המתנות שיש לו להציע.   

העניין מאוד פשוט ומאוד אפקטיבי, ההפוגה הזו, זמן השהייה שבה אנחנו יכולים לבחון את הדברים לעומק יקרה מפז. ותהיה יקרת ערך בזמן משבר. 

יש לזה חשיבות עליונה, כי ללא השלב הזה, אנחנו רק נזין את הכעס ואת העצב בעוד שכבות, למילים יש כוח, האדם ניחן בזיכרון פנומנלי שמדובר במילים פוגעניות, אז כל הזנה של מעגל השינאה הזה, רק יביא לעוד מאותו דבר.  

כלל 2: קבלה, ארך אפיים וצדק 

הנטייה הטבעית שלנו זה לפתור את הבעיה, יש עכשיו בעיה ביננו ואז זה גורם לאווירה עכורה בבית, הילדים מרגישים את זה, השכנים, כל העולם שלנו נצבע בצבע הזה של המשבר. 

אז הנטייה הטבעית שלנו היא לפתור את זה וכמה שיותר מהר. כל אומן בכל תחום שאי אפשר ללחוץ יצירה להגיח לאוויר העולם, צריך להרפות קודם מהכל ואז היא יכולה להגיח לאוויר העולם, כמו בלידה ככל שהאישה יותר מכווצת ככה זמן הלידה מתארך. אז ככה ממש בזמן משבר, צריך להפעיל את ארך האפיים. עכשיו לא צריך ללחוץ פיתרון. 

צריך הרבה גבורה פנימית להתגבר על הייצר לפתור משהו מיד, על הדחף האינסטינקטיבי להיות צודק וישר שהצדק יצא לאור. 

דווקא המקום שמקבל את הבעיה באהבה מפשיט את הבעיה לשורשה, הבעיה נולדה מתוך מקום של חוסר באהבה כלשהו, ועכשיו ע"י הקבלה שלה בחיינו מבלי לנסות לפתור, לזרז ולדחוק בה, אנחנו למעשה מאפשרים לה להתפשט ולהתגלות כאהבה.  

העניין מאוד פשוט, תחשבו על זה שנתקעתם עכשיו עם הרכב בבוץ באיזה שום מקום ועכשיו האינסטינקט הטבעי שלנו זה ללחוץ על הגז ולצאת מזה, בגלל שאנחנו מפחדים להיתקע שם, בגלל שאנחנו לחוצים בזמן, אז אנחנו לוחצים על הגז עוד ועוד, כל לחיצה על הגז משולה לניסיון מלאכותי לפתור את המשבר, וככה חופרים את עצמנו לדעת. 

אבל ברגע שקלטנו הנה אנחנו נתקענו בנקודה הזו, יוצאים מהרכב, מתבוננים על הגלגלים, נושמים עמוק, מיד אנחנו מקבלים הארה לגבי הפיתרון היעיל ביותר, רוח היצירתיות נחה עלינו כשאנחנו רגועים, המוח והלב יכולים לתקשר ביניהם ולהעביר אינפורמציה חיונית. 

ואז יש לנו גישה ליכולת בתוכנו להתגבר על האינסטינקטים ולמצוא דרכים יצירתיות ליישב את המשבר בדרכי שלום. ארך אפיים דורש מאיתנו להרגיש הכי צודקים ולא לפעול מתוך הצו הזה, כי כמה פעמים יצא לי לשמוע אנשים הכי צודקים שיש ושניהם הצליחו לשכנע אותי בצדקתם, אבל הצדק הזה היה חסר משמעות, כי כל אחד בחן את זה מתפיסת עולמו. 

אז כדי לצלוח משבר אנחנו צריכים לוותר על הצודק, זוגיות לא באה להוציא את הצדק לאור, היא באה לקיים אהבה במקום שאין בו צדק. 

כלל 3: שחרור תבניות, אנחנו השקרנים הכי גדולים לעצמנו

בעיצומו של המשבר אנחנו מחזיקים ומחזקים תבניות על בן הזוג, לדוג' נניח ואנחנו חושדים שבן הזוג שלנו קמצן וזה מטריד את מנוחתנו, אז ברגע הראשון שהוא מפגין קמצנות ואנחנו רבים איתו בלהט, הוא בעצם מחזק את התבנית שיש לנו בראש עליו מלכתחילה. 

משבר לא נולד בחלל ריק, למשבר יש רקע, הוא נבנה בתוכנו בצללים ומתוך כך מחפש חיזוקים כל הזמן, עד שיהפוך לתבנית מוצקה. למה הדבר דומה, נניח ובן הזוג נכנס להיריון ועכשיו פתאום, כל העולם מדבר על תינוקות, אוטובוסים מקושטים בתמונות חיתולים, ברגע ששמנו את ההריון בפוקוס אז אוטומטית מתגלה לנו עולם הריוני, איפה שהפוקוס שלנו שם מתגלה העולם. 

איפה שמרכז תשומת הלב שלנו שם אנחנו חושפים את מה שאנחנו רוצים לחשוף. התבניות הללו יכולים להיות המסמרים בארון הקבורה של הקשר הזוגי שלנו, כי ככל שיש יותר תבניות מוצקות על בן הזוג, ככה גם הקושי לשקם ולגלות מערכת יחסים אחרת. בעיצומו של משבר הדימיון חוגג, הרגשות והמחשבות מספרות סיפור ומעצימות את אותם תבניות ומחמירות את המצב. 

עבודה פנימית שקטה אבל יקרת ערך, לשבור את התבניות בתוכנו, להפעיל את כוח המודעות, להיות מודעים איפה הפוקוס שלנו נמצא, וכל תבניות שיש לנו על בן הזוג לשבור אותה, זה גם ככה לא האמת, דרגת האמת שלנו נקבעת לפי סקאלת העוצמה שאנחנו נותנים תוקף למחשבה מסויימת. 

צריכים ללמוד שאנחנו השקרנים הכי גדולים לעצמנו, הבנה כזו עמוקה, יכולה לשחרר אותנו מהשיעבוד לתבניות המחשבה שלנו, איך יודעים מה הוא השקר ומה האמת ? יש לנו מצפן בלב, ממש מצפן שמורה לנו איפה האמת בכל רגע, רק צריך ללמוד להשתמש בה. במידה ותבנית המחשבה מרחיבה את הלב אנחנו יודעים שאנחנו בדרך לאמת העמוקה יותר, כל תבנית אחרת שמרגישה לכם בלב מצמצמת זה גם המרחק שלה מהאמת. 

צריך הרבה יצירתיות לשחרר תבניות על בן הזוג, כל תבנית ששמנו על בן הזוג שמנו על עצמנו, כל כלא שהכנסנו אותו אליו זה אותו כלא שלנו, המפתח מהכלא הזה זה שחרור התבניות, משבר נועד לחשוף את קיומם של תבניות, ברובד של התת מודע וברובד המודע. אז בואו נשאל את עצמנו שאלה, איזה תבנית שיש לנו מציף לנו משבר הזוגיות שלנו ?   

כלל 4: המפתח לשינוי נמצא אצלנו, לא מחכים לכלום

לא משנה איזה משבר אנחנו חווים, אפילו כזה שמרגיש שאין פיתרון ואנחנו במבוי סתום, נקודה האור שלנו זה העבודה הפנימית שלנו על עצמנו, המפתח לשינוי נמצא אצלנו, אנחנו יכולים לעשות שמיניות ובורג באוויר ולצפות שבן הזוג ישתנה וזה לא יקרה, הסוד נמצא בנו, ממש כמו הסיפור על הקבצן שישב על חבית מלאה באוצרות, עד שעובר אורח שאל אותו הסתכלת על מה אתה יושב ? הקבצן אמר אין שום כלום, עזוב. 

ככה אנחנו, על עוד אנחנו מצפים שבן הזוג ישתנה ואז משהו יקרה, אנחנו כמו מקבצי נדבות שמחכים לעוד נדבה מבן הזוג, נו תשתנה עוד קצת, זה לא עובד ככה, אנחנו משפיעים, אנחנו יוצרים, אנחנו מתעוררים למקום הזה שאנחנו אלה שצריכים לחולל את השינוי בתוכנו, כל שינוי, אפילו במעלה אחת בלבד, יכול לחולל פלאים בזוגיות. אנחנו צריכים ללמוד לנהל את הרגשות שלנו בתוך הזוגיות ולדייק את הפן המנטלי, היכן תשומת הלב שלנו בכל רגע נתון, אנחנו לא מחכים לכלום, כל שינוי הקטן ביותר בתוכנו יכול לחולל שינויים מהותיים בבן הזוג, בילדים ובכל הסובבים. 

לסיכום, 

צריך לדעת איך לתעל את המשבר בזוגיות, כמו כל דבר בחיים, איפה שתשומת הלב שלנו נמצאת לשם החיים שלנו ינווטו. כל משבר, הוא השתקפות מהעולם הפנימי שלנו, שמבקש תשומת לב לאותם תבניות ששמנו. התנהלות לא מאשימה, כזו שלא מחפשת צדק בכל מחיר, התנהלות גמישה ואוהבת ולפעמים שותקת, יכולה לעשות פלאים בכל משבר זוגי ולתעל את המשבר זוגי להתקרבות מחודשת לבן זוג. כל משבר הוא עטיפה שמסתירה את המתנה שנמצאת מתחת.  אנחנו צריכים לגלות מה נמצא שם מתחת לכל "הדרמה" והמלבושים שהמשבר עוטה על עצמו. חשיפת תכלית המשבר תגלה לנו התפתחות וקפיצה משמעותית באיכות הזוגיות שלנו. 

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!