גיל ויין: "מה יישאר לנו בחיים אם לא ערכי היהדות?"

נעים להכיר

"גיל ויין, 26, נשוי, מתגורר בתל אביב, מוזיקאי".

ניצוץ של נוסטלגיה

"אחד הדברים שאני זוכר באופן הכי משמעותי מגיל צעיר הוא החיבור שלי למוזיקה. אני מרגיש שכל החיים היה לי חיבור למוזיקה. כבר בגיל שמונה אמרתי להורים ולחברים לי שאני רוצה להיות מוזיקאי כשאהיה גדול. אולי זה נשמע הזוי, אבל כשהייתי בן עשר הקלטתי דיסק בבית, עם שירים שכתבתי, הלחנתי והפקתי. הייתה אז תוכנת מחשב מאוד פשוטה שאפשרה את זה, ובעזרתה הפקתי את הדיסק. בשנים האחרונות חיפשתי אותו בטירוף, ולא מצאתי. אבל אולי בעצם טוב שכך, לך תדע כמה זה יהיה מביך".

ניצוץ של שורשים

"גדלתי בבית חילוני, כזה שחוגגים בו את ראש השנה ופסח, אבל לא יותר מזה. כשגדלתי, התעניינתי במסורת, התחלתי לחקור קצת יותר לעומק את העניין, ביררתי למה עושים דברים מסוימים, ואז החלטתי לקיים מצוות שונות, לעשות מעבר למה שעושים אצלנו בבית. מאז למשל אני צם בכל כיפור, מקפיד בפסח על איסור אכילת חמץ, ועושה כל שבת קידוש אצל ההורים של אשתי. הרצון שלי לעשות מעבר למה שהכרתי בבית אולי גם נובע מזה שהייתי בגן דתי, ואני רואה שזה משפיע עלי עד היום. לדעתי זה גם משפיע על המוזיקה שאני עושה.

"השירים שלמדתי בגן משפיעים עלי עד היום בכמה אופנים. זה גם מופיע דרך הכתיבה, בכך שאני מרגיש שיש משהו רוחני בכתיבה שלי. אי אפשר באמת להסביר את זה במילים, אבל אפשר  להרגיש. מעבר לכך, אני אפילו מרגיש את זה יותר חזק בלחנים. יש לי שירים, חלקם יצאו וחלקם עדיין לא, שאני ממש שומע את הלחן שלהם ומדמיין תפילה, שבת, בית כנסת.

"בנוסף, כשיהיו לי ילדים – ברור לי שארצה שהם יכירו את הדברים הבסיסיים ביהדות וישמרו עליהם. בסופו של דבר מדובר בדברים הכי יפים שיש לנו בתור עם. מרגש אותי לראות איך בכיפור למשל רוב האנשים לא נוסעים, וזה מדהים בעיניי. ואני מדבר על מרכז תל אביב, באזור של הבית שלי, לא על עיר חרדית. ובכלל, יש הרבה יותר מסורת בתל אביב ממה שאנשים חושבים. למשל, בשבתות רוב החנויות ברחובות הכי מרכזיים סגורות. שנה אחת הייתי בראש השנה בדירה שלי במרכז תל אביב, והייתי בשוק מזה שכמעט הכל סגור. בינינו, מה יישאר לנו בחיים אם לא ערכי היהדות?".

צילום: דיאבלו

ניצוץ של יהדות

"אני מרגיש שיש בי משהו שמושפע מהמוזיקה היהודית העתיקה, מהפיוטים. כמו שאמרתי, כילד הייתי בגן דתי, פשוט כי הוא היה מאוד קרוב לבית שלנו. כשאתה מתחנך בגן דתי, וכמובן מכיר ושר את השירים והתפילות ששרים בגן, משהו בזה דבק בך, ואני מרגיש וחושב שזה משפיע עד היום על המוזיקה שלי".

ניצוץ של עשייה

"אני מרגיש באופן מסוים שאלוהים קשור ליצירה שלי. ההרגשה היא שאני מקבל את השירים שלי יותר מאשר יוצר אותם בעצמי. יש שירים שמאוד עזרו לי בחיים, ואני רוצה לתת את המתנה הזו, בזכות מה שקיבלתי, גם לאחרים. בעניין הזה אני יכול לומר שהדבר שהכי מרגש אותי זה כשאנשים אומרים לי: 'השיר שלך ריפא אותי'. ובכלל הקשר שלי לה' מתבטא גם על ידי כך שוויתרתי על הרבה דברים יקרי ערך בשביל שיקרו דברים טובים בעולם".

ניצוץ של שבת

"שבת מבחינתי היא המקום שבו באמת יש לי זמן לעצמי. בכל השבוע אני מקדיש זמן לגיל המוזיקאי, ובשבת לגיל האדם. אני גם לא עובד באולפן בשבת, וגם לא מופיע בשבת. לפני כמה שנים היה בי משהו פנימי שדרש ממני להפסיק לעבוד בשבת, וזה מה שאכן קרה. היום אני יכול לומר שזה מה שמשאיר אותי שפוי. בלי השבת הייתי חי את העבודה 24/7".

ניצוץ של תפילה

"אני מדבר עם אלוקים מדי יום. מעבר לזה, אחד מהשירים באלבום האחרון שלי נקרא 'סצנות', ומבחינתי כולו תפילה. הדרך של אמן רצופה קשיים ומכשולים, אז לא פעם אני מתפלל לאלוהים ופשוט מבקש את עזרתו, מבקש ממנו שיראה לי מה אני צריך לעשות, שיאיר לי את הדרך.

"אצלי התפילה יכולה להיות על הדברים הכי קטנים בחיים, וזה קורה ממש באופן יומיומי, ולפעמים היא גם על הדברים הכי חשובים וגדולים בחיים. מעבר לכך שעצם התפילה עליהם בטוח עוזרת, התפילה גם עוזרת לי לזהות מה באמת חשוב לי. אתה רואה כמה אתה רוצה דברים לפי איך וכמה שאתה מתפלל עליהם. התפילה מהבהירה לי דברים, ממקדת אותי, ושמה דברים באיזון הנכון שלהם".

ניצוץ של לימוד

"לפני החתונה, בפגישות שעשינו עם הרב שחיתן אותנו, מאוד נהניתי להכיר את הפן הרוחני העמוק של היהדות, שאני מודה שלא כל כך הכרתי עד אז באותה רמה של עומק. זה מאוד עניין אותי, כי הרבה שנים אני מאוד מחובר לאמונה וליהדות, לומד המון דברים שקשורים לרוחניות. אני בהחלט רוצה להמשיך עם זה וללמוד עוד ועוד על היהדות".

צילום: דיאבלו

ניצוץ של מצווה

"אני מאוד מחובר למצוות כיבוד הורים בפרט, ול'ואהבת לרעך כמוך' בכלל. בקשר להורים שלי אני יכול לומר שאני מאוד משתדל לכבד אותם, וכיום, כשאני יותר רחוק מהם פיזית - אני גר בתל אביב והם בכרמיאל - אני אפילו מרגיש יותר את הצורך לכבד אותם, להרים טלפון, להתעניין בשלומם ולעזור להם במה שאני יכול.

"בקשר לכבוד הכללי לכל אדם, אני יכול לומר שאני משתדל מאוד שלא לפגוע באנשים, ושאני משתדל תמיד לשים את עצמי בצד השני, במקום של מי שאני מדבר איתו, כולל לדמיין איך הוא יקבל את הדברים. לכן, למשל, אני משתדל לדבר לאנשים באופן שבו הייתי רוצה שאנשים ידברו אלי. ולעשות או לא לעשות לאנשים דברים שהייתי או לא הייתה רוצה שיעשו לי. זה ערך בסיסי בעיני, ואני מאוד משתדל ליישם אותו בחיים".

ניצוץ של סיום

"מה שארצה להשאיר אחרי בעולם זו שאלה מאוד גדולה וקשה. אני בן אדם שחושב למרחקים של חמש שנים קדימה, גג עשר, אבל אף פעם לא חשבתי מה יישאר ממני אחרי שאלך. אני מקווה שהשירים שלי ימשיכו להשפיע לטובה על אנשים, ואני רוצה שתהיה לי תרומה משמעותית לתחום שאני עוסק בו, המוזיקה. ועם זאת, כמובן, אני רוצה להשאיר ילדים טובים שימשיכו את הדרך הנכונה בעולם הזה".

פורסם לראשונה באתר הידברות

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!