חיים של שפע • גלריה

בקריית צאנז בנתניה התקיים ביום ג' בערב דיבר הוקרה לגמ"ח המרכזי שעל-ידי מוסדות צאנז.

היוקרה בהתחלה סינורה אותי, ותהיתי לעצמי האם לא חבל על הכסף הרב שנשפך, כדי להפיק ערב כזה. כאילו שאלתי בקול ואחד ממארגני האירוע ענה לי שאחת מקופות החולים מימנה חלק ניכר מהערב - והשאר מתרומות נדיבים.

מקהלת ילדי חמד עלו לשיר ממיטב ניגוני החסידות, מה שאצלי העלה אמוציות רגשיות על מוזיקה שהייתה וקצת נעלמה מן העולם.

נואמים ממכובדי החסידות עלו אחד אחרי השני, כדי לדבר על חשיבות קופה זו למשפחות העומדות לקראת נישואי ילדיהם.

מסמר הערב הייתה המצגת. מצולמת היטב, מבוימת היטב. היה קשה שלא להשתכנע.

גם שר השיכון, אריאל אטיאס, הגיע לכבוד האירוע ובעיקר כדי לפרוש את משנתו.

אטיאס מנה מספר מעכבים עד היום (לפני שהתמנה לשר השיכון) למצוקת הדיור והבטיח שינוי. את הנאום סיים אטיאס בפאתוס: "חזרתי עכשיו מביתו של האדמו"ר ואמרתי לו - כל מקום שכבוד קדושת האדמו"ר יראה לנכון להקים גרעין התיישבותי של החסידות, אנחנו במשרד השיכון נסייע ונעזור". הקהל מחא כפיים במרץ.

לקראת סוף האירוע כיבד כבוד קדושת האדמו"ר בנוכחותו את קהל החסידים.

האדמו"ר דיבר על החשיבות של קופת הצדקה וסיים בברכת "איש אל אחיו יאמר חזק".

כיתתי את רגלי ליציאה ועודי מהרהר, כמה כוח יש לנציג ציבור כדי לטעת תקווה בלב אנשים.

ומצד השני, כמה הרס יכולה תקווה זו לגרום כשהיא לא מתקיימת. כולנו מאחלים ומקווים שאכן תתקיים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!