על הסכין

פלחי המנגו העסיסיים שהוצבו מעדנות על הבר המרכזי ההדור בסעודת 'שבע הברכות' שנערכה בשבוע שעבר לנכדתו של הגר"ע יוסף באחד מאולמי השמחות בירושלים, הפכו שלא במפתיע לשיחת כמה יושבי השולחנות, הנמנים על פטרוני הציבור החרדי ושקועים היו בעיצומה של שיחה אקטואלית מעמיקה.

"אני לא מבין על מה הרעש הגדול", התבטא אחד מיושבי השולחן תוך כדי נעיצת קיסם העץ בפרי הטרי. "הרי ההנחיה להטלת המע"מ על הפירות והירקות אינה מכוונת לאוכלוסיות החלשות. רק לתעשיינים. לאלה שמתחמקים מתשלום המס. מדובר בעיוות היסטורי שהאוצר רוצה כעת לתקנו, ותו לא".

עמיתו לשולחן הזדעק. ראה בדבריו משום חתירה תחת בסיס מצע התנועה הקדושה. "איני מבין את דבריך. הרי לא לשם כך הגענו למלכות", השיב בנימה נוקבת. "אנו חרטנו על דגלנו את הדאגה לשכבות החלשות. הובלנו להעלאת קצבאות הילדים. לא ייתכן שיכניסו כסף ביד אחת ויוציאו ביד השניה".

אולם הדובר הראשון לא הרפה. "גם היד השניה תכניס כסף, ומלאך רע בעל כורחו יענה אמן. האוצר מעוניין להקים מנגנוני פיצוי לשכבות החלשות. האוצר מציע כספים לעמותות. אבל אין מי שמקשיב בצד השני. אין היענות מצד מנהלי המשא ומתן בצד החרדי".

תקציב המדינה הולך ומתקרב לישורת האחרונה, כשאחת הסוגיות, סביבה ניטשת מחלוקת עזה בין חברי הקואליציה וסובבי שולחן הממשלה היא הטלת המע"מ על הפירות והירקות. בשוק הזה אין מחנות של קואליציה ואופוזיציה. חילוקי הדעות בסוגיה הזו הפכו לנחלת הכלל, ואף בתוככי הסיעות החרדיות. יש המתנגדים בקולות תרועה, יש המותחים ביקורת עניינית ונלחמים על הטמעת החלופות, ויש המצדדים בהטמנת הראש ובהסתפקות בדובדבני האוצר.

במידה מסוימת ניתן לומר כי המחלוקת העניינית בין האוצר והמתנגדים לו הפכה במרוצת הימים למין מאבק מקודש. סימבולי, שמאחוריו מסתתרים המניעים הנסתרים. שטייניץ רואה בסיפור הזה את יוקרתו האישית. את המבחן הראשון שלו כשר אוצר עצמאי שאינו מוכפף לתכתיבים מלמעלה. בכך הוא מקדש את המלחמה נגד מעלימי המס בקרב הבסטיונרים בשווקים ומוביל לאיזון תקציב המדינה.

מתנגדיו רואים בסיפור הזה פגיעה בתדמיתם החברתית, ואף יותר מזה: זלזול באינטליגנציה הבסיסית, לאחר שהציגו קבל עם וקהילות הקודש את ההסכמים הקואליציוניים בעלי האופי החברתי. משכך, לדידם של המתנגדים, לא תעזורנה הצעות פיצוי אלטרנטיביות. כפי שזה נראה כעת, קיימת נכונות עקרונית בקרב ראשי המאבק אף לשלם מחירים מופקעים לשם כך, ולו בכדי שהמנגו והעגבנייה לא יחטפו קוועטש מהמע"מ.

כשראש הממשלה נתניהו הופיע בשערי האולם הסתיים באחת הוויכוח הסוער. האיחולים המלבבים למשפחת המלוכה שנטפו כנופת צוף מפיו של ראש הממשלה, הצליחו לחלץ פרצי חיוכים בנדיבות לב אף מחמורי הסבר שבשולחן. מאז ומעולם הקפידו ראשי ממשלות בישראל לשמור על קשר חם עם הבית ברחוב הקבלן, ותהא המדיניות אשר תהא. כותבי הנאומים עשו את עבודתם נאמנה, וביבי אף יצק את התבלינים הרצויים אותם שזר בין מילותיו הישר לאוזניו של המנהיג הדגול. גם התקרית המביכה בדמות הפסקת חשמל אקראית, שהבריחה אותו עם מאבטחיו, לא הצליחה לעמעם את הרושם החזק שהותיר אחריו.

כל זאת, עד למחרתו של יום. בתום תפילת הבוקר קרא הגר"ע יוסף לקברניטי התנועה וביקשם להתנגד בכל תוקף להטלת המע"מ על הפירות והירקות. הגר"ע יוסף אף התבטא במילים קשות נגד היוזמה המדוברת הנוגדת את תפיסתה החברתית של הממשלה הקיימת. בכירי התנועה מכחישים אמנם את הפרסום ב'דה מרקר' בדבר האיום המפורש של הגר"ע יוסף שעשוי להוביל לפרישה מהקואליציה, אולם מנימת דבריהם ניתן ללמוד על חשיבותה של ההוראה. מה שנותר לשרי ש"ס לעשות, הוא לספק לביבי את הסולם המתאים בכדי שזה יוכל לצעוד בו מדודות כלפי מטה ומבלי להיפגע.

ביבי לא אהב את ההתנהלות הזו, בלשון המעטה. חש בהפניית גב בלתי צפויה על ידי שותפיו האישיים ביותר. לאוזניו אף הגיעה דבר הפגישה הטעונה שהתקיימה ביממה שקדמה לשמחה בין אלי ישי למנכ"ל האוצר ירום אריאב ורביב סובול סגן ראש אגף התקציבים. בפגישה הזו הודיע ישי, כי לא ייתן את יד התנועה לגזירת הפירות ויהי מה. ישי הגדיל לעשות כשהודיע כי יש מקום לשקול העלאה של חצי אחוז נוסף במע"מ. ובמספרים: יעמוד המע"מ על 17 אחוז.

כשפגש בשר השיכון אטיאס במבואות הכנסת שפך בפניו את מררתו. "קיבלתם קצבאות, מה אתם רוצים ממני עכשיו?!" קבל בפניו. "עקשנות זו למה עושה?!".

אבל אטיאס המשופשף סירב לשחק את המשחק. "מה אתה משווה בכלל?!", השיב לביבי ופצח בחשבון מהיר: "בקצבאות הילדים הוספת מיליארד וחצי שקל על פני שנתיים, ואילו כעת אתה חותך מיליארד ושמונה מאות מיליון שקלים. לא זו בלבד: משפחה בת ארבעה ילדים ומשפחה בת שמונה ילדים זוכה למענק אחיד, לעומת הפגיעה העתידית בהטלת המע"מ בפירות ובירקות שתתעצם עם כל ילד נוסף במשפחה".

אומרים שבחיים הכל עניין של פוקוס. "אתה מתמקד בחלשים", מסביר ביבי בלמדנות ישיבתית את נימוקו שלו, "אבל מה עם בתי החולים, הצבא, בתי המלון ומפעלי התעשייה?! מדוע שאניח להם להשתולל על חשבון המדינה?! האם גם אלה נמנים על האוכלוסייה החלשה שלך?!".

אטיאס מבין לליבו. מנסה להיכנס לראש שלו. לחישובים הפוליטיים של האיש שמעולם לא ידע מצוקה כלכלית מהי. ליבו אמנם לא שלם עם הצעתו של ישי (במוסדות התורה יש כבר מי שמכין את שלטי המאבק אם אכן יעלה המע"מ בחצי אחוז נוסף תמורת וויתור על מע"מ הפירות) בשל מגרעותיה, אך מאידך דעתו חלוקה על מכופפי הראש בסיעות החרדיות.

אך מי אמר שאטיאס אינו יצירתי. "הרי בנית לעצמך את תוכנית הפחתת המס הגרנדיוזית בשני אחוז", פתח אטיאס במשנה חדשה בגרסה משלו. "תפחית בתקציב הנוכחי רק אחוז אחד, ותקבל מיליארד וחצי שקל, כשאת הפחתת האחוז הנוסף תדחה לתקציב 2011".

ביבי נשך שפתיים. שקל שלא לענות. אך לא יכול היה להתאפק: "השתגעת?! זוהי סיסמת הבחירות שלי. אתה רוצה ששוב פעם ישחטו אותי?!".

הדיאלוג האקראי בא אל סיומו והשניים נפרדו. עושה רושם שביבי מתקשה לרדת בסולמות שמציבים לו שרי ש"ס. הוא מבכר את אלו שמיישרים קו עם משנתו שלו, ותהא התמורה אשר תהא. מקורבי ישי לעומתו, דבקים אף הם בעמדתם ומבטיחים ניצחון (לדידם כבר נפל דבר בסוף השבוע האחרון).

וכיצד יסתיים סיפור המנגו? האם הבסטיונרים ינצחו והדגל החברתי שוב יונף אל על, או שמא נגלה ששטייניץ הצליח גם הפעם לעשות עבודה טובה? כמו תמיד זה ייגמר, כנראה, איפשהו באמצע. על פי הפשרה המסתמנת לעת עתה (צהרי יום ראשון), המע"מ על הפירות יעמוד בשנה הקרובה על 5.5% בלבד ויעלה בהדרגה בשיעור של 5.5% לשנה במשך שלוש שנים, כשבמקביל, תהליך הפחתת מס הכנסה ומס החברות יואט ויתבצע בקצב זהה. ואל תחפשו כאן מנצחים.

עבודה בעיניים


פעמים ובכדי לייצר עבודה טובה נזקקות הנפשות הפועלות לקורטוב של עבודה בעיניים. לקראת הכרעת המערכה על המנגו וסעיפים תקציביים אחרים - מחפשת ש"ס אצבעות תומכות, ולשם כך כמעט כל האמצעים כשרים, לרבות סחר-מכר וגניבות סוסים מאחורי הקלעים.

כפי שזה נראה על פניו, אחד מבני הערובה של ש"ס הוא הח"כ לשעבר ניסן סלומיאנסקי. לראותו משוטט בפרוזדורי הכנסת לאיטו ולהתבייש בשבילו. הבן-אדם מסתובב מחדר לחדר ומבקש במילים ברורות את רחמי החברים חובשי ונטולי הכיפות לתמיכה בחוק הנורווגי שעבר לפני כשבועיים בקריאה ראשונה, ושעשוי בתום החקיקה להזניק אותו חזרה לעמדת חבר כנסת בשורות הבית היהודי.

קשה לסרב לו. לא כי מדובר בסלומיאנסקי אלא משום שהרווח הפוליטי של חברי הקואליציה בולט לעין. ראשה של הקואליציה יהיה טרוד פחות במציאת הרוב הקואליציוני במליאת הכנסת באזעקת שרים לקראת ההצבעות השונות, וכוחן של המפלגות יגדל משמעותית.

הגדילו לעשות כמעט כל חברי הכנסת של יהדות התורה, שבשיחות אישיות עימו במהלך השבועיים האחרונים הודיעוהו כי לא יערימו קשיים מיותרים על המשך חקיקת החוק בטיעון המופיע בהסכם הקואליציוני ולפיו ייעשה מאמץ לשלב בחוק אף את פיטורי סגני השרים, ולמרות (המונח המדויק בכדי שלא נחטא לאמת – בכדי) שר' ישראל אייכלר לא ייכנס לכנסת (אחד מהם הודיע לנפשות הפועלות בש"ס בזה הלשון - הניסוח מעודן לחומרא: "חסר לך אם תסכים לתיקון של סגן שר"). נדיבות לב שכזו.

כעת מוטלת הצעת החוק אל פתחה של ועדת החוקה, כשהיו"ר דוד רותם העניק לסלומיאנסקי כבר בתחילת השבוע שעבר את הסכמתו העקרונית לקידום החוק.

מזה שבועיים חלפו והצעת החוק לא נידונה בוועדת החוקה. בירור קצר שערך נשוא החוק העלה כי קודקודי ש"ס מעכבים את ההצעה ואינם מאפשרים את העלאתה לדיון בוועדה מסיבות שאינן ברורות.
האם בש"ס יש מי שחפץ לבלום את כניסתו של מזור בהיינה למפתן הסיעה הקדושה? חלילה. הש"סניקים אינם חשודים בכך.

עסקני סלומיאנסקי שהעמיקו בחקירתם גילו את ההסבר המפולפל הבא: עסקת בהיינה הינה דבר נאה ומתקבל, אך בראייה עתידית, גורסים בש"ס הרשמית, יש להציב אי אלו בטחונות שכיום אינן בנמצא.
ובמה דברים אמורים? על פי החוק העתידי, במידה והשר יחפוץ לחזור לכהן כחבר כנסת מסיבה כלשהי - למשל, אם מזור בהיינה יחליט לקרוא תיגר על מנהיגותו של אלי ישי ויעלה הצורך להזיזו מהכנסת (אריה דרעי ישוב לראשות ש"ס לפני שזה יקרה) - הוא ייאלץ להתפטר מהממשלה ובכך יחזור לשורות הכנסת, ובהליך מחודש במליאה ימונה לשר בשנית.

וכאן, לדידה של ש"ס, טמון הכלב. "מי ערב שאיווט לא יסחט אותנו פוליטית באותו מעמד בתמורה למינויו המחודש של השר?", הסביר הש"סניק המדופלם למפד"לניק הלא-תמים.

בבית היהודי התיישבו לטכס עצה כדת מה לעשות בדרישה התמוהה המחבלת בקידומו של החוק, ובתום הליך סיעור מוחות מייגע הועלתה הצעת הניסוח הבאה: השר שיחפוץ לחזור לשורות הכנסת, יוכל לעשות זאת באמצעות החלטה בתוככי סיעתו, ומבלי לחוות את סאגת הפיטורין מהממשלה. על פניו נשמע רעיון מצוין.

הוגה הרעיון אץ לש"ס ובאמתחתו הפיתרון המיוחל, אך להפתעתו, שוב נתקל בקלחת צוננין: "היעלה על הדעת שסיעה שאינה זזה בלא הוראתו של הגר"ע יוסף תקבל עצמאות שכזו?!, נימק הש"סניק את תשובתו השלילית ואף מהל אותה במין פליאה מעושה.

הלה הבין עם מי ומה יש לו עסק ופנה לנסות את מזלו באפיקים נוספים בש"ס, שאולי יסללו את הדרך לליבו של אלי ישי. "אלי ישי נופש בפריז, אך יש למצוא אצל מי הוא השאיר את המפתחות", התבטא בפנינו בתסכול בלתי מוסתר.

על הנימוק האמיתי לעיכוב החקיקה לא מדברים בש"ס בקול. עם או בלי קשר, בצהרי יום רביעי האחרון, חיפשו נואשות עושי דברו של אלי ישי את דניאל הרשקוביץ. על פי כל ההערכות בצמרת, הסכמה זוטרה על כמה סעיפים תקציביים בתקציב המדינה העתידי, תפתח את הדלת לניסן עוד לפני הפגרה, ותאמר שלום מבעדה לישראל אייכלר שיוותר בחוץ לשנתיים נוספות. עבודה בעיניים כבר אמרנו?

חצר בייאוש


אמנם חצרו של מזור בהיינה אינה מהווה איום על הצמרת, אך בש"ס נרתעים מנציגים המייצגים חצרות ומנהיגים בקנה מידה הבולט לעין. תשאלו את ח"כ הרב חיים אמסלם הוא ייטיב להאריך במקומות שאנו מתקשים להאריך.

משכך, לר' שלמה בניזרי, שעוד כחודש וחצי ייכנס אזוק לכלא, לא היו ציפיות גדולות מהחברים לשעבר לאחר שבית המשפט העליון הקריא את גזר הדין הצולפני. הוא גם לא הופתע מהיחס הצונן של חלק נכבד מעמיתיו, ואף לא הזדעק מרה כשאחד מבני החבורה התבטא בכנס סגור באחד הערים בדרום הארץ כי "מי שגנב צריך לשבת בכלא".

בניזרי זוכר היטב את ימות נעוריו. זוכר את מלחמותיו האין סופיות עם אריה דרעי. זוכר את 'משפט השדה' שערכו לו חבריו כשהתקבלה החלטה בש"ס של ישי כי ח"כ השרוי בחקירות לא יכהן כשר. הוא גם זוכר כי לולי פועלם של הגר"ש בעדני והגר"ש הכהן למענו, הוא היה נותר מחוץ לרשימת ש"ס אף בקדנציה הקודמת.

בש"ס חוששים מכוכבים (עולים וחוזרים היינו הך). בניזרי נחשב בשעתו לכוכב עולה במונחים פוליטיים עם חצר גדולה ומבוססת מאחוריו. איש לא הרים גבה על פשר דחיקת הרגליים. קרב הבלימה היה אפוא צפוי.

עלייתו המטאורית של אטיאס נתפסת עד היום כחידוש במסדרונות ש"ס. את האמירה הבאה מייחסים לסגן השר כהן שבעבר התבטא כי "אינו דומה שר המתגורר ברחוב הקבלן לשר המתגורר באשקלון". היה או לא היה, יש בזה הרבה יותר מזה.

בניזרי מאוכזב מהחיים הפוליטיים. כשהוחלט להגיש נגדו כתב אישום לפני כשנה ומחצה הודיע לגר"ע יוסף כי אין בכוונתו לחזור לקלחת העכורה. "אני רוצה אותך לידי בתום הקלון", אמר לו הגר"ע. אך הוא ביקש להישאר מחוץ לתמונה לצמיתות. ואף לא בסמיכות למסגרת.

הפוליטיקה, מבחינתו, שייכת להיסטוריה. לטוב ולמוטב. האילוצים הנוכחיים אף מחקו לו כנראה את משקעי העבר. בניגוד לשמחות קודמות, הזמנה לחתונת בתו שתיערך ביום רביעי הקרוב נשלחה לכולם כולל כולם (כן, כולל לרבי אריה, שבאותם ימים יסיר את הקלון מעל ראשו - סביר להניח שיהיה מעניין למדי בחתונה הזו) ומבלי לסמן את הטעונים סימון. את כל האינטריגות והדם הרע הוא מעוניין, לפחות בינתיים, להשאיר מאחוריו.

בימים אלה הוא שוקל את המשך דרכו. על פי הדיווחים העולים מסביבתו, פעילות מטה הפעולה (כן, יש דבר כזה) לא תעבור דרך מעשיהו, אך בהחלט עוברת בימים אלה את מפתנם של טובי המשפטנים בארץ. "לא אגיש את ראשי לשחיטה. אעשה כל שביכולתי להוציא את הצדק לאור יום", אמר למקורביו בסוף השבוע האחרון.

אחת האופציות הנשקלות היא הגשת בקשה למשפט חוזר, שיתנהל, במידה ויתנהל, מתוך כתלי הכלא. תקדימים בודדים לזיכוי קיימים בהיסטוריה המשפטית של מדינת ישראל (משפט עמוס ברנס וכנופיית מע"צ). בניזרי, לדברי חברי כנסת ששוחחו עימו בשבוע האחרון, מעוניין לתת לזה צ'אנס. אחרי שכל כך הרבה חרבות חדות הונחו על צווארו, ר' שלמה אינו מתייאש מן הרחמים, ואף לא מן הדין האמיתי הצרוף.

במקביל, על פי אנשי ביתו, מבקשים עורכי דינו למחוק לו את הקלון. בניזרי לא זקוק לזה. הוא רוצה לראות את משפחתו החמימה בירושלים בתום שנתיים וחצי (בניכוי שליש על התנהגות טובה) והלאה החיים הפוליטיים. כמה בש"ס זקוקים לזה. אולי כדי לנופף למישהו בעיניים. לשחיטה הזו, סביר להניח, יגיש בניזרי את ראשו.

תמוה משהו, אבל הגאון הרב ראובן אלבז, פטרונו הרוחני, כבר מחפש ממלא מקום תחתיו לבחירות הבאות. בשמחת השבע ברכות לבנו של רבי משה יוסף ניגש הגר"ר אלבז לגר"ע ותינה את מצוקת מוסדות 'אור החיים'. "אם היה לי נציג בכנסת היה לי קל יותר", אמר לגר"ע. בתגובה ענהו הגר"ע כי מזור בהיינה, שייכנס ברוטציה יוכל להיות נציג ראוי למענו. הגר"ר אלבז ביכר שלא להגיב, והשיחה באה אל קיצה מהר מדאי.

ואנו נמנעים מהענקת פרשנות מיותרת לשיח גדולי ישראל.

טורו של מאיר בר מתפרסם בעיתון 'מרכז העניינים

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!