שניים מקרא ואחד אהבת ה' • וידאו

האדמו"ר מצאנז הגיע השבוע אל בית הגרי"ש אלישיב. השיחה בין האדמו"ר להגרי"ש התנהלה ביידיש.

אתר 'בחדרי חרדים' מגיש את התמליל המלא משיחות האדמו"ר עם הגרי"ש אלישיב והגר"ע יוסף:

בשעה 11.30 לפני הצהרים יצא האדמו"ר מצאנז לירושלים. תחילה סר לביקור בביתו של הגרי"ש אלישיב:

האדמו"ר: צריך לתת שבח והודאה להשי"ת שזוכים אנו שוב לקבל את פני הרב שליט"א לאחר תקופת זמן. השי"ת יעזור לילך לקראת משיח צדקנו בבריאות השלימה.

הגרי"ש: כולנו יחד לקראת משיח צדקנו.

האדמו"ר: אמן.

הגרי"ש: בבריאות חסר לנו עדיין השלימות...

האדמו"ר: השי"ת הוא בורא רפואות, והוא בורא בכל עת ועת רפואות וכוחות רעננים כפי המצטרך.

הגרי"ש: האיך מרגיש הרבי שליט"א? מה נשמע אצלכם בישיבה?

האדמו"ר: ב"ה, חסדי השי"ת. המצב בכלליות אצל כל הכלל ישראל אינו כ"כ במיטבו.

הגרי"ש: אכן צרת רבים.

האדמו"ר: ממש צרת רבים. כ"ק מרן אאדמו"ר זי"ע היה מרגלא בפומיה דלא מצינו בנבואות הנביאים ובחז"ל שבימים לקראת ביאת המשיח יהיה המצב טוב, שיחיו במנוחה ושלוה בלא מחסור, אלא אדרבה חז"ל נבאו על דור עקבתא דמשיחא שיהיה דור גרוע ביותר. כל הסימנים כבר נתקיימו בשלימות.

הגרי"ש: נו, ער מיז קומען, נחיה ונראה... דאס איז די מצב. באיזה יום היארצייט (של כ"ק מרן זי"ע)?

האדמו"ר: ביום רביעי, בעוד יומיים.

הגרי"ש: כמה שנים כבר עברו מפטירתו?

האדמו"ר: ט"ו שנים.

הגרי"ש: אה, חמש עשרה שנים... היכן נטמן?

האדמו"ר: בבית העלמין בנתניה.

נתעורר אצלינו לאחרונה שאלה במרכז הרפואי צאנז, דהנה עפ"י חוק כאן במדינה הוציא משרד הבריאות הוראה לבתי החולים, שכשאשה באה להבדק אצל הרופא קודם הלידה, והרופא רואה ספק שהולד הוא בעל מום, צריך הוא להודיע על כך קודם למשפחה, כדי להציע שיעשו הפלה ולא יוולד בעל מום, ואצלנו כמובן שאין עושים ח"ו הפלות, אך השאלה האיך מסתדרים עם מה שהחוק אומר שבאם לא הודיעו קודם לכן, אזי הרופא אשם בכך, ואפשר לקבל קנס וכו'.

הגרי"ש: אין שום שאלה בזה, שבאם חייבים באמת לעשות ההפלה מחמת סכנות נפשות, הרי מחוייבים.

האדמו"ר: השאלה הוא לא על הוודאי - שזה פיקוח נפש ודוחה הכל, אלא הקושי הוא שהם אומרים אפי' לא במקום סכנה, ורק משום שהולד הוא בעל מום, שחייבים להודיע ולהציע לעשות הפלה.

הגרי"ש: בוודאי שאסור.

האדמו"ר: לבד מזאת רואים בחוש הרבה פעמים אחרי שהרופאים הדאיגו שעתיד חלילה להוולד בעל מום, ולבסוף היה זה דאגת שווא, כי נולדו ב"ה ילדים בריאים ושלמים.

הגרי"ש: אפילו על אחוז קטן של סיכון, הרופאים כבר אומרים לעשות הפלה, וזה ממש רציחה, רציחה ממש.

האדמו"ר: הבעיה היא שהרופאים היום מפחדים שיתבעו אותם אחר כך...

הגרי"ש: יש מציאות שאכן צריכים לעשות, אך לא בכל ספק, ויש פעמים שהוא רק ספק רחוק, וזהו ממש רציחה.

האדמו"ר: אמרתי להורות לרופאים ששומר מצוה לא ידע דבר רע.

הגרי"ש: הרב של ביה"ח שם הוא הרב (הגרח"י) שוורץ שליט"א.

האדמו"ר: אכן, הוא ת"ח מובהק מאד.

הגרי"ש: אכן, מכיר אנכי אותו.

האדמו"ר: מה דעת הרב שליט"א לגבי קריאת התורה כעת שהפרשיות חלוקות באר"י לחו"ל (שבאר"י קורין פר' קרח ובחו"ל פר' שלח וכיוצ"ב), האם יכול בן חו"ל לעלות לתורה כשהוא כאן באר"י?

הגרי"ש: כשבן חו"ל כאן הוא אינו מחוייב לקרוא הפרשה הזאת, אך כמו קטן שעולה למנין ז' קרואים אף שהוא אינו בר חיובא, ומה הנפק"מ בבן חו"ל אף שאינו מחויב מ"מ עולה הוא למנין ז' קרואים, אין הכי נמי שהוא אינו יוצא הקריאה בקריאה של בן אר"י, שהרי זה אינו הפרשה שלו (יעויין בשו"ת בית יעקב ח"א סי' מ' שמביא ראיה זו).

האדמו"ר: ואם אינו יוצא הקריאה האיך באמת יכול הוא לעלות למנין ז' קרואים?

הגרי"ש: היינו כפי שאמרנו לפי שאינו גרוע מקטן.

האדמו"ר: כמו שאמרו חז"ל (מגילה כ"א) הכל עולין למנין שבעה אפי' אשה ואפי' קטן, וכן נפסק להלכה (סי' רפ"ב סעיף ג').

אני חשבתי בזה דהנה יש בשו"ת דברי יציב (אור"ח סי' קכ"ט) מכ"ק מרן אאדמו"ר זי"ע, שנסתפק בזה בשורש התקנה של קריאת התורה אם זה מגדר לימוד התורה או שהוא חלק מסדר התפילה.

הגרי"ש: מצינו (ב"ק פ"ב א') דעזרא תיקן להם לישראל כדי שלא יהיו ג' ימים בלא תורה.

האדמו"ר: זהו לגבי הקריאה של שני וחמישי. אך לגבי קריאה"ת בשבת רוצה כ"ק מרן אאדמו"ר זי"ע לתלות זאת במחלוקת הראשונים, ומובא בב"י (סי' קמ"ג), כשנמצא הס"ת פסול אם יצאו ידי חובת קריאה.

דהרמב"ם ס"ל (תשובת פאר הדור סי' ט') דבקריאת התורה המצוה הוא הקריאה בין שקרא בספר כשר ובין שקרא בספר פסול.

הגרי"ש: שאם הטעם הוא משום לימוד התורה אין נפק"מ היכן הוא קורא.

האדמו"ר: ושם כותב אאדמו"ר זי"ע שאם הוא מחמת לימוד התורה אין נפק"מ היכן הוא לומד ובאיזה ספר הוא קורא, אבל אם הוא מסדר התפילה אינו יוצא, יעו"ש באריכות. ואפ"ל דגם שאלה דידן תלוי בהכי, דאם הוא מחמת לימוד התורה הרי יש עליו חיוב לימוד התורה, והוא יוצא בכל מקום שלומד.

נמצא למעשה בדיעבד סובר הרב שליט"א שאפשר לקרות גם לבן חו"ל שאינו הפרשה שלו.

הגרי"ש: אכן, זהו לימוד התורה, שעזרא תיקן להם לישראל, והיינו עוד קודם לכן בימי משה.

האדמו"ר: כפי שאומרים שם בגמ' (שם) שנביאים הראשונים תקנו שיהיו קורין בשני ובחמישי, ומעיקרא תקנו חד גברא תלתא פסוקי, או תלתא גברא תלתא פסוקי, ועזרא תיקן ג' גברי ועשרה פסוקי.

תורה הוא למעלה מן הזמן, ואין נפק"מ מה והאיך לומדים ובאיזה זמן.

הגרי"ש: צריך גם לעבור הסדרא בכל שבוע שנים מקרא ואחד תרגום, והרבה יש שמזלזלין על כך, אפי' בני תורה, ואיני יודע על מה סמכו.

האדמו"ר: הרי זהו הלכה פסוקה בשו"ע (סי' רפ"ה סעיף ד'), שצריך לגמור הפרשה קודם סעודת שבת.

הגרי"ש: הרי אסור לפתוח בסעודת שבת כל זמן שלא סיימו לעבור על שמו"ת. ויש שאוכלים ושותים ואינם שמים אל לב החיוב של העברת הסדרה...

האדמו"ר: והא דמצינו בגמ' (ברכות ט' ע"ב) סבר לאשלומינהו במעלי יומא דכיפורי, כנראה משום שהיה אונס ולא יכל להשלים זאת בשבת.

הגרי"ש: אכן, שזה רק בדיעבד.

כי גם אם היה אנוס בשבת, אך החיוב נשאר עליו.

האדמו"ר: שם בתשובה כותב מרן אאדמו"ר זי"ע מה שמביא הב"י אם צריך לתרגם בציבור, דזה תליא בהנ"ל דאם הוא מטעם לימוד התורה צריך להבין מה שלומדים, כי אם אין מבינים אינו נחשב לימוד התורה, ואם הוא סדר התפילה אזי אפי' אם אינו מבין.

הגרי"ש: כל התרגום נתקן כדי שיבינו הלימוד, וכתבו הפוסקים שכהיום שאין מבינים תרגום ילמדו פי' רש"י, ועכ"פ שיקראו תרגום אם מבינים התרגום.

האדמו"ר: כ"ק מרן אאדמו"ר זי"ע היה מאוד מזהיר על כך שיקראו תרגום ופי' רש"י, ושלא יזלזלו בה.

איני רוצה לעכב.

הגרי"ש קם ללוות את האדמו"ר.

האדמו"ר: שהרב ח"ו לא יטריח א"ע.

הגרי"ש: השי"ת יעזור בברכה והצלחה.

האדמו"ר: למען יאריך ימים על ממלכתו וכו'.

השי"ת יעזור ויתן כוחות רעננים לילך בבריות גופא לקראת משיח צדקנו במהרה.

הגרי"ש: אמן, וכן למר.

האדמו"ר: אמן.

ונפרדו לשלום.


משם נסע האדמו"ר לשכונת הר נוף בירושלים, לביקור במעונו של הגר"ע יוסף, לברכו בברכת מז"ט לרגל שמחת נישואי נכדתו, בת לבנו הרב משה. וזהו תוכן השיחה:

הגר"ע יוסף: ברוך הבא.

האדמו"ר: אנחנו מודים להקב"ה שאנחנו שוב פוגשים את הרב שליט"א... שיעזור השי"ת ויתן להרב שליט"א הרבה שנים בריאות וטובות.

הגר"ע יוסף: השי"ת יעזור לכם שתרוו רוב נחת מכל יוצאי חלציכם, בנים ובני בנים, דשנים ורעננים, וזכותו של אותו צדיק יגן עליכם.

האדמו"ר: אמן. השבוע חל יומא דהילולא של מרן אאדמו"ר זי"ע, ואנחנו צריכים את הזכות הזאת.

הגר"ע יוסף: ביום ט' תמוז...

האדמו"ר: אכן...

הגר"ע יוסף: עליו השלום, הוא היה אוהב ישראל, הוא אהב גם את הספרדים, לא היה אצלו הבדל בין אשכנזים לספרדים, היה אוהב את כולם כאחד...

האדמו"ר: הוא הראה אותות חיבה גדולה לאחינו הספרדים, וקירב ביותר את הספרדים... הוא אמר לי פעם בדרך צחות: כנראה שבגלגול הקודם הייתי ספרדי, שאני אוהב אותם כל כך...

הגר"ע יוסף: גם מהלך דרך הלימוד שכותב בספרו דברי יציב הרי זה כמהלך גדולי ספרד, ולא כהאשכנזים...

כשהגעתי פעם לנתניה לרגל מעמד חנוכת הבית למרכז הרפואי בקרית צאנז, והגעתי אז סמוך לשקיעת החמה, ובאמצע ביקשתי רשות מאביכם האדמו"ר זי"ע שאני רוצה להכנס לביהמ"ד להתפלל מנחה, אמר לי האדמו"ר: הרי כבודו כותב בספר יביע אומר (ח"ב סי' ר"א) לפסוק כשיטת ר"ת, ומה הנכם ממהרים... הוא ידע גם שו"ת יביע אומר.

האדמו"ר: אנחנו נהנים ללמוד בספרים של כב' הרב שליט"א.

הגר"ע יוסף: תבורך מפי עליון, שה' יעזור אורך ימים מימינה ובשמאלה עושר וכבוד, כל טוב, עוד יעלה מעלה מעלה, זכותו של אותו צדיק יגן עלינו, עליכם, ועלי...

האדמו"ר: אנחנו מחכים להמשך הדפסת הספרים מאור ישראל על הש"ס, וכן שאר הספרים מכבוד הרב שליט"א.

הגר"ע יוסף: תבורך מפי עליון, ה' ישמור אתכם, שיתן לכם ג"כ כח וחיל להגדיל תורה ולהאדירה, לזכות את הרבים...

האדמו"ר: השי"ת יאריך ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים, לילך לקראת משיח צדקנו במהרה.

הגר"ע יוסף: אמן, וכן למר, כל טוב הרבה שנים טובות...

ואיחל האדמו"ר להחתן: שהזיווג יעלה יפה יפה לבנין עדי עד, זכות האבות יגן בעדך.

ואיחל האדמו"ר להמחותן הרב משה יוסף רוב ברכות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!