תבוסת הדתיים ל'טיב טעם' מוצגת כ'נצחון'
איך מציגים תבוסה ל'טיב טעם' כ'נצחון'?- תשאלו את 'מקור ראשון' • מי שהיה ראש תחום התמיכות זקוק לתמיכה מיידית • וגם: מי רוצה למחוק את המילה 'שואה' מהלקסיקון? • מדורו היומי של יצחק נחשוני
- יצחק נחשוני, בחדרי חרדים
- י' תמוז התשס"ט
- 2 תגובות
איך לוקחים הפסד צורב וכואב שיש לו השפעה על כלל הציבור ומציגים אותו כהצלחה אדירה? אולמרט, ניסה לעשות את זה במלחמת לבנון השניה. הוא האמין שאם יכריז בכל הזדמנות "ניצחנו" יצליח לשכנע את ספרי ההיסטוריה ואולי גם את ועדת וינוגרד. כידוע זה לא קרה.
אמש נעשה נסיון נואל לחזור על אותו 'תרגיל' במרכז הארץ, בגבעתיים, ובעזרת המהדורה הדיגיטלית של העתון 'מקור ראשון'.
כותרת ענק בעתון בישרה ש"הציבור הדתי בגבעתיים ניצח את 'טיב טעם". באמת בשורה טובה. איך ניצח? בכותרת המשנה מצאנו הסבר מנומק ופשוט: "בית המשפט אסר על הרשת המתמחה במכירת חזיר לפתוח שעריה בשבת". עכשיו המשכה של כותרת המשנה כבר מובן מאליו: "נציגי הציבור הדתי הביעו שביעות רצון – פסק הדין מאשר סגירת עסקים בשבת".
הלוואי על ירושלים.
מרוצים עד למאד, כמעט כבר עברנו לידיעה הבאה, אבל אז נזכרנו שפסק הדין הזה ניתן כבר לפני מספר חדשים ולא יתכן ש'מקור ראשון' ימחזר אותו כך סתם, ועוד במהדורה הדיגיטלית והמתקדמת?
התעכבנו עוד רגע, נכנסנו לגוף הידיעה ומצאנו שכך נאמר בה, כל הוספה מיותרת: "עירית גבעתיים הגיעה להסדר פשרה עם הרשת שבמסגרתו 'טיב טעם' תסיר את הערעור על פסק דינו של השופט יונה אטדקי שהורה לסגור את הסניף בשבת, ובתמורה יתאפשר בידיה לפתוח בעיר סניף אחר בשבת"...
קשה להאמין שדבר שכזה אכן קרה ושעיתון המכבד עצמו התגייס ל'הכשיר' אותו. תמורת ויתור על עירעור נגד פסק דין המחייב את טיב טעם לסגור חנות בשבת הסכימו לאשר פתיחת סניף אחר בעיר בשבת.
לצחוק או לבכות?!
ולחשוב שאת הצעד התבוסתי הזה בחר מקור ראשון להכתיר בכותרת : "הציבור הדתי בגבעתיים ניצח את טיב טעם".
עוד 'נצחון' שכזה ואבדנו.
עכשיו רק נותר לנסות ולהבין ממה נציגי הציבור הדתי בעיר כל כך שבעי רצון? האם כשנכתב בכותרת בשמם: "פסק הדין מאשר סגירת עסקים בשבת" התכוונו רק לומר שמעתה תאשר העיריה למי שירצה בכך לסגור את עסקיו בשבת וכל יתר העסקים ישארו פתוחים? האם קוראי 'מקור ראשון' פתיים עד כדי כך?
הכתב אורי פז הבין היטב, כי אם מישהו מהקוראים יגיע עד לפיסקה השלישית בידיעה שלו, הוא ימצא עצמו מול כל אותן שאלות נוקבות. אז מה עושים? מתחפרים עמוק יותר ומחפשים הנמקות ל'פשרה' העלובה. "בעקבות הגשת הערעור התברר לעיריה כי בכוונת בית המשפט לפסוק לרעתה לכן העדיפה לשמר את פסק הדין כפשרה, והערעור יוסר" – הוא מסביר.
וגם זה אינו אלא הטעיה מכוונת. כיצד ניתן לדעת אם הערעור יתקבל או לא יתקבל לפני שהשופט אמר את דברו? האם למישהו בעיריה יש קשרים עם השופט והוא גילה את אזנו כי בכוונתו לקבל את הערעור?!_ קשה להאמין! ונגיד שנציגי העיריה חשו שהרוח בבית המשפט אינה נושבת לצדם, גם אז לא היתה שום סכנה שאם יתקבל הערעור של 'טיב טעם' יפתח הסניף ברחוב ויצמן שוב בשבת. החנות כבר נמכרה מזמן ובמקום פועל מרכול של רשת 'מגה', הסגור, כמובן, בשבת.
הכותרת ב'מקור ראשון' שהציגה את התבוסה מול 'טיב טעם' כ'נצחון' אולי הצליחה להטעות כמה מהקוראים, אבל היא לא הפחיתה במאומה מעוצמתה של הקרינה המסוכנת שפולטת ה'פשרה' הזו על דיונים משפטיים דומים המתקיימים נגד 'טיב טעם' ברחובות, רמת גן ורמת החיל.
צריך רק לקוות שיועצי ברקת לא ילמדו ממנה את הנוסחה כיצד להפוך תבוסה לנצחון.
סטירה מיניה וביה
הזהרנו.
אמרנו שמי שמסוגל להנחית סטירה מצלצלת לנבחר ציבור בין כתלי הכנסת, אינו שונה במאומה מ'הראשון בבידוד' ואם לא ינתן בהסגר, יכה שוב.
אלימות אינה נעלמת מעצמה, והיא גם אינה תחביב זמני שניתן להחליפו באחר. היא מקננת עמוק בנפשו של הלוקה בה, וכדי להפטר ממנה הוא חייב לעבור תהליך גמילה ארוך.
על טופז יכפה תהליך כזה לתקופה ארוכה, באשפוז או בכליאה. עו"ד אמנון דה הרטוך השתמט מטיפולם של החוק והרפואה. כך קורה שלמרות היותו סכנה הוא ממשיך לעבוד עם ציבור.
אמש, היו ידיו עסוקות במקלדת ולא הצליחו להגיע בעצמן ל'שק החבטות'. אבל ציפור הנפש הפצועה, לא יכלה עוד להשאר לכודה בתוכו. היא נקרעה ממנו ושייטה כיונת דואר אלקטרוני, עד שנחתה בעמוד הדעות של עתון 'דה מרקר'. הדם הארס וזרע האלימות שנטפו ממנה, הפכו למלים. בעגה המשפטית של דה הרטוך וחבריו קוראים לזה 'אלימות מילולית'.
באיזו מדינה מתוקנת היה נותן עיתון נחשב במה לאיש אלים, והופך למוציא לפועל שלו כמו זנקו לטופז?
אחרי שסטר לח"כ לשעבר יעקב כהן טען דה הרטוך להגנתו כי יצא מכליו משום שכהן השווה אותו כביכול ל'נאצי', דבר שמעולם לא קיבל אישור. ומי השווה אותך אתמול, מר דה הרטוך - ח"כ משה גפני, או אתה עצמך, בהשתלחות הסדיסטית שלוחת הרסן שלך נגדו, נגד הציבור שהוא מייצג וילדי תלמודי התורה שקמו מחדש לאחר השואה האיומה שכל כך משפיעה על התנהגותך? למה הפעם בחרת לעשות זאת בהיטפלות לגפני ולא אל אישיותך?
אמנון דה הרטוך, על פי המצויין בתת תת המאמר שלו ב'דה מרקר', שימש כראש תחום תמיכות במשרד המשפטים. 'הסדין האדום' של מלחמות השוורים שהוא מנהל, נמצא בתוך זירת העבודה הממלכתית שבה שירת, בין רשימת התמיכות שמתפקידו היה לאשר. מתן תמיכה לבתי הספר שגפני נשלח ונבחר לייצגם היה בלתי אפשרי בבחינתו. "...יש גם בתי ספר נוצריים, יש בתי ספר ציוניים-דתיים ויש כלליים – הוא מדגיש במאמרו הארסי. "בוגרים רבים של בתי ספר אלה ישרתו בצבא ויעבדו לפרנסתם, המסים שישלמו ישמשו למימון אחזקת בתי ספר שרבים מאד מבוגריהם אינם הולכים לצבא, אינם עובדים למחייתם ואינם משלמים מסים".
עכשיו עיצמו עינים, שננו את "אינם עובדים למחייתם ואינם משלמים מסים" ונראה אם תאמינו שהוא סטר לח"כ כהן משום שהשווה אותו ל'נאצים'...
"אינם עובדים למחייתם ואינם משלמים מסים".
בחקירתו אמר דודו טופז כי חשב לפגוע גם במקורבים לו, ואפילו בו עצמו, כדי להסיר ממנו כל חשד. דה הרטוך, עושה זאת למי שהיה המעביד שלו - למדינה ששילמה לו כל חודש. את מאמרו הוא מסיים ב..."ועולם כמנהגו נוהג. אלא שמנהגו של עולם הוא גם התמוטטות מדינות מושחתות, כולל עור הכסא שלהם. היכן שהשחיתות פושה אין עוד במה להאחז".
אז מבחינתנו זוהי קריאה אחרונה: המשפטן שהיה ראש תחום תמיכות זקוק עתה בדחיפות לתמיכה של אנשי חוק ואנשי רפואה.
פחד פתאום משואת רשעים
כאשר העתונות מדווחת שבעקבות סקר שביעות רצון שעשתה ההוצאה לפועל הוחלט לשנות את שמה ומעתה היא תקרא 'רשות האכיפה והגביה', זה בהחלט אומר דרשני.
באם העיר בית שמש מחליטה להיות הראשונה בישראל שקוראת לרחוב בתחומה על שם 'קרית ארבע' בלי לחשוש שידבק בה סטיגמה של עיר 'ימין קיצונית והזויה', גם זה ראוי לציון בישראל של היום.
קריאת שמות לספסלים בירושלים על שם אישים, במקום רחובות, היא בהחלט רעיון יצירתי ומקורי.
אבל למחוק את המילה 'שואה' מהלקסיקון ומתוכניות לימודים זו כבר מחשבה אוילית ומטופשת.
בטאון שס 'יום ליום' מדווח בגליונו האחרון כי ראשי 'רשת מעיין החינוך התורני' ינצלו את ימי החופש הגדול, שהתחיל אתמול, לגיבוש תוכנית לימודים חדשה להטמעת נושא השואה בכל מוסדות החינוך החרדי בישראל. "בתקופה האחרונה החלו ברשת החינוך לחשוב על רעיונות יצירתיים יותר ללמד את הדורות הבאים על הסבל והיסורים שהיו מנת חלקו של העם היהודי בארצות אירופה לפני למעלה מששים שנה" – כותב חיים ישראלי. "רשת מעיין החינוך התורני של שס שוקדת על הכנת תכנית לימודים מיוחדת על חורבן יהדות אירופה ולאחר שתקבל את אישורם של אנשי המקצוע היא תוכנס באופן רשמי לתוכניות הלימודים במוסדות החינוך התורניים ותחייב את כל המוסדות ללמוד את החומר הזה דוקא".
אם אכן תפרוש שס את חסותה על גיבוש תוכנית לימודים סדורה בנושא שואת יהדות אירופה בכל בתי הספר החרדים, אין ספק שהיא תזכה להערכה מיוחדת ותטביע חותמה לדורות על נישה חדשה בחינוך החרדי בישראל. גיבוש תוכנית הלימודים כשלעצמו על ידי שס ראוי לכותרת בכל עיתון המכבד את עצמו. אבל במציאות המוכרת, כשהנושא מובלע אפילו בבטאון ש"ס 'יום ליום' אין לצפות שהוא יזכה לחשיפה מפרגנת באיזשהו עיתון חרדי אחר.
אז אולי לפחות ה'סקופ' האחר שמסתתר לו באותה כתבה ומגלה כי בקיבוץ לוחמי הגיטאות עומד לקום מוזיאון מיוחד לילד התורני בנושא השואה יזכה לחשיפה.
"בעבר לא היתה לקיבוץ הממוקם ליד נהריה שום זהות יהודית. עד שחברי הקיבוץ חזרו לשורשים ולערכים היהודים ולפני זמן לא רב אף חנכו בית כנסת במוזיאון השואה שבו" –כותב 'יום ליום'. מנהל המוזיאון , חיים מגירה, שאחיו מפעילי שס בשלומי, הוא שהקדיש את בית הכנסת, ספרי התורה ושאר ספרי הקודש לעילוי נשמתם של קדושי השואה.
בקיבוץ עצמו הוקם זה מכבר 'מוזיאון הילד', שאמור להקנות את מורשת השואה לילדי ישראל. עתה סוכם על הקמת מוזיאון מיוחד גם לילד התורני, שיונחה ויודרך, על ידי רשת החינוך של ש"ס.
אז מה ניתן עוד לחדש אחרי כל הגילויים המפתיעים הללו? לדעתנו אין כל צורך. אבל העומדים מאחורי התכנית מתעקשים, ודוקא במשהו העלול להעמיד את כל התוכנית המבורכת על סלע מחלוקת.
ר' גבי כהן, הרוח החיה שמאחורי התכנית, טוען כי 'שואה' היא מילה נרדפת ליאוש, לחוסר תקוה ולגאולה המתמהמהת מלבוא. לדברי כותב הכתבה גם רבנים ומחנכים סבורים שהמילה 'שואה' גורמת לרבים לערעור יסודות האמונה. אי לכך הנטיה היא להוציא, במסגרת אותה תוכנית, את המילה 'שואה' מהלקסיקון ומתכנית הלימודים ולהגדיר את מלחמת העולם השניה כ"חורבן יהדות אירופה".
כאילו ש'חורבן' מבטא יותר תקוה מהפסוק במשלי שממנו נלקח המושג 'שואה' " "אַל-תִּירָא, מִפַּחַד פִּתְאֹם; וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים, כִּי תָבֹא".
השואה היא צו הדורות -"לא תשכח'! ועל התכנית להורדת המילה 'שואה' מהתודעה אפשר בודאות לומר: תשכחו מזה!
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות