כ"ד חשון התשפ"ה
25.11.2024

139 חברים ורק החרדים בחוץ

שבע כותרות שונות למפגש אחד של ברק בוושינגטון • מדוע החרדים לא חברים ב'וועדה הרוחנית' של 'רשות השידור' • ולמה כדאי לשלוח את ברקת לפאריס? • טורו היומי של יצחק נחשוני

רשות השידור. צילום: bac.org.il
רשות השידור. צילום: bac.org.il




יש להם בטן 'מליאה'...

ללעוג לנו, הם יודעים היטב.

כשמועצות גדולי או חכמי התורה קובעות מי יהיו שליחי הציבור שייצגו את הציבור החרדי בכנסת, בממשלה ובמוסדות המדינה האחרים מגחכים עלינו 'אבירי הדמוקרטיה'. עד שבא אהוד ברק וממנה את שרי 'העבודה' ב'שלטון יחיד', ומי לעזאזל צריך אפילו מועצת מפלגה?
כשהמילה האחרונה בתקשורת החרדית הכתובה נאמרת על-ידי 'ועדה הרוחנית' המאשרת כל מילה כתובה בטרם תרד לדפוס, מתעוררים להם 'כלבי השמירה של הדמוקרטיה' ומשחיתים מילים למכביר על שחיטת הפרה הקדושה של 'חופש העתונות'...

מאמש כל זה גם הופך ל'מחקר' מדעי.

צופיה הירשפלד מדווחת באתר ynet על 'מחקר' שערכו פרופ' לימור וד"ר רבקה נריה-בן שחר המציג לראשונה את רמת הפיקוח הקפדנית ו"מכבסת המילים" של העיתונות החרדית. ממצאי ה'מחקר' הוצגו בכנס שפה וחברה, שנערך במכללה האקדמית לחינוך על-שם דוד ילין.

נריה-בן שחר: "העיתון החרדי הוא עיתון מצונזר לחלוטין. כמעט בכל העיתונים יש פונקציה של ועדה רוחנית שבה חברים רבנים ואברכים שעוברים על כל הטקסטים, כולל מודעות, ומוודאים שלא נכנס שם משהו שלא מתאים".

החוקרת המלומדת כאילו מגלה 'סודות' מחדרי העריכה: "כשיש קונפליקט בין הועדה הרוחנית לבין העורכים המקצועיים ידם של חברי הועדה הרוחנית על העליונה". עד כאן הכל אמת, תשאלו אפילו את הרב יהודה יברוב. אלא שאין כל צורך בהשקעה אקדמית מיוחדת כדי להגיע אליה.

אולי במאמץ לטשטש את הרושם המיידי שהדברים הידועים ביותר מוצגים על ידיה בפאתוס, מתבלת החוקרת המלומדת את הכתבה גם בכמה הגזמות:"כל דבר שהוא שונה מעולם שהכל בו טוב, לא יכתבו עליו"- היא פוסקת ללא כל בעיה דווקא בעיתוי הזה.

איפה את חיה הגב' נריה בן שחר?! את אמנם צודקת, השבת היא עולם שכולו טוב, אבל חילולי השבת של ברקת וההתנהגות האלימה והפרועה של השוטרים בהפגנות המחאה נגד חילולי השבת, הם עולם שכולו רע. ותתפלאי, גם על כך כתבו כל העיתונים החרדים בישראל השבוע.

"במקרים שבהם נכתב על נושא 'המותר לסיקור' אך כרוך במילים בעייתיות – ממשיכה נריה בן שחר בהצגת התאורייה שלה - "מפעילה הצנזורה החרדית 'מכבסת מילים'. המחשב נקרא 'מכשיר' והטלוויזיה היא 'כלי תקשורת'. נו?! ואם 'ועדה רוחנית' היא על פי ההגדרה שלך 'צנזורה' ולשון נקיה היא 'מכבסת מלים' למה לנו, העיתונאים החרדים, אסור לכנות מחשב במילה הכוללת 'מכשיר' ואת הטלוויזיה - 'כלי תקשורת'?

בסופו של המחקר המשעמם והמייגע, שגם בלי הקווים האדומים וה'צנזורה' של התקשורת החרדית, לא היה מוצא מקומו אליה משקולים ענייניים של עריכה, שם עצמו פרופ' לימור לאנתרופולוג ומסכם: "זו התנהגות טבעית לקבוצה שאחד הצרכים שלה הוא לשמור על הקיום שלה. הם עושים את זה על ידי שימור אורח חיים סגור, ומטפחים שפה ייחודית. אין פה בכלל שאלה של יתרונות וחסרונות, זוהי חברה שמאוימת על ידי החברה החילונית, והם מתגוננים באמצעות צנזורה מכל הסוגים".

ועכשיו התור שלנו. לא משהו המתיימר להיות מחקר, לא נגוע, לא מידע שאנחנו גילינו אותו, סתם ציטוט ישיר מתוך כתבה שמתפרסמת גם היא אמש ב'מעריב', במקביל לפרסום ה'מחקר' עלינו. הכתבה חושפת את פניה האמיתיות והלא רציניות של התקשורת החילונית 'המתקדמת'.

גילוי: גם ל'רשות השידור' האחראית לכל שידורי הרדיו ולערוץ הראשון בישראל יש 'ועדה רוחנית'.

לא מאמינים?

לי-אור אברבך מ'מעריב' מדווח כי השר יולי אדלשטיין, המרכיב בימים אלה את המליאה החדשה של רשות השידור, הסמכות העליונה של התקשורת האלקטרונית בישראל, נאלץ לפנות ללא פחות מ-139 גופים (!) בישראל.

מי ב'ועדה' ה'מכובדת' הזו? - ארגון יוצאי תימן...ארגון יוצאי צרפת וצפון אפריקה...ברית יוצאי מרוקו... התאחדות יוצאי אוסטרליה...הפדרציה הישראלית לרוסים (מה זה?), וארגון חיים וסביבה...ועוד רבים וגם לא טובים. הציבור הערבי מיוצג על ידי ארגונים שונים ובהם מוסאווא הנאבק, בין השאר, נגד חוקים שנועדו לחזק את הריבונות היהודית בישראל. רק החרדים והאתיופים מקופחים.

טוב, החוק הרי מחייב שנבחרי ה'וועדה' יהיו "אנשי ציבור בעלי רקע תרבותי הולם, עם ניסיון וידע בתחומי התמחותם וניסיון והבנה של המצב החברתי בישראל". ולחרדים, לעומת הערבים, הרי אין את זה...

נייתי שבל, מנכ"ל התאחדות עולי אוסטרליה, אומר לכתב: "אין לי מושג למה אנחנו שם...הם מתייעצים עם אנשים שאין להם שום קשר לזה...ההתייעצות נועדה להכשיר מינויים פוליטיים".
איך סיכם פרופ' לימור את ה'מחקר' על התקשורת החרדית: ""זו התנהגות טבעית לקבוצה שאחד הצרכים שלה הוא לשמור על הקיום שלה" - הגדרה שאין קולעת ממנה כדי לתאר את ה'וועדה הרוחנית' של 'רשות השידור'.

מפגש אחד עם שבע עלי כותרת

יותר מאשר משקפות את מה שבאמת מתפתח בפגישותיו של שר הבטחון אהוד ברק בארה"ב מבטאות כותרות עיתוני היום את מאוויהם של עורכי הלילה במערכות העיתונים, ואת מה שהם מעריכים כנטיית לבם של המו"לים המשלמים את משכורתם. אף אחד מהם או מכתבי העיתונים לא נכח בפגישת ברק-מיטשל, אך הדבר לא מנע בעדם לנסח כותרות סותרות ועם זאת בעלות מסרים ברורים וחד-משמעיים, שכאילו נלקחו מכלי ראשון ומהפגישות האישיות בארבע עיניים.

'ישראל היום', שופרו של נתניהו, משאיר אותנו עם סימן שאלה גדול, כזה שגם ראש הממשלה מתמודד עמו: "רגיעה עם ארה"ב"? - הוא שואל, ולא נראה שיקבל תשובה גם כשישוב ברק מנסיעתו.
'יתד נאמן' החלטי יותר: "המחלוקת על המשך הבניה בהתנחלות נותרה בעינה" - הוא מסכם, וכאילו קובע שאין עוד טעם בהמשך הפגישות.

גם על פי 'המודיע', "פגישת ברק עם מיטשל לא שינתה עמדת האמריקאים בעניין הישובים", אבל זה לא אומר דבר על מה שיקרה במפגשים הבאים שיערכו בדרג גבוה יותר.

'מעריב' לא לוקח הימור בכותרת הראשית. הוא מסתפק בציטוט, לא מפתיע, של משפט ריכוך שאמר ברק למיטשל: "בתקופתי הלכנו הכי רחוק למען השלום בלי להפסיק לבנות בשטחים". האם מיטשל התרשם מן הדברים או שגם הוא יודע שאין להם כל בסיס, ושבתקופת ברק לא נעשה דבר למען הבניה בשטחים וגם לא לטובת ה"שלום"? על פי כותרת המשנה משהו בכל זאת התרכך. "ישראל וארה"ב מתקרבות לפשרה" - מסכם 'מעריב' את משאלת הלב שלו ושל חברי הממשלה שנשארו בישראל.

'המבשר' הולך על החבל הדק של גם וגם. "הפגישה היתה טובה אך ישנן עדיין מחלוקות" - הוא מצטט את ברק עצמו ומשיל מעליו כל צורך לקבל אחריות על פרשנות שכבר מחר-מחרתיים עלולה להתגלות כלא נכונה.

'ידיעות אחרונות' מעדיף שלא להכניס את עצמו לסבך כלל, גם אם יש לו את הניסיון שיסייע לו, במידת הצורך, להשתחרר ממנו. הוא אינו מוצא לנכון לדווח בעמוד השער על פגישותיו של ברק בארה"ב.

רק 'הארץ' מכריז בהחלטיות בראש הכותרות על "התקדמות בפתרון המחלוקת בין ישראל לארה"ב בנושא ההתנחלויות".

ושלא תטעו: "התקדמות" במונחים של 'העיתון לאנשים חושבים' יכולה להתברר כ"נסיגה" בעמדות ממשלת ישראל. זוהי ה'גמישות' ששמורה רק לעיתון השמאל בישראל ושבגללה הוא מרשה לעצמו להעז בכל פעם מחדש.

אותה פגישה, אותן שיחות, שבע גרסאות שונות וכולם יבואו על שכרם...

עם שוטים לא נוהגים

לא פלא שלמרות שיחות ברק בארה"ב, נותרה תשומת הלב התקשורתית היום עדיין ב'חדשות' של אתמול. נגד שולה זקן, אתמול נאשמת בתיק 'רשות המסים', צץ לו לפתע היום עוד חשד של האזנות סתר לבוס - אהוד אולמרט. ההתערבות ה'שערורייתית' של נשיא צרפת סרקוזי בענייניה הפנימיים של ישראל, שהתבטאה בדרישתו מנתניהו שיתפטר משר החוץ שלו ליברמן, מקבלת גם היא נפח נוסף ואף חיזוק בפרשה אחרת המגיעה גם היא מצרפת.

נתניהו לא הגיב במקום על דברי סרקוזי. הוא המתין, משום מה, עד שהדברים יתגלו בישראל רק כשבוע אחרי שהתרחשו. הוא משך בשל כך ביקורת גם מחברים בממשלתו. הבוקר אומר השר לנדאו לתקשורת: "נתניהו היה צריך לדפוק על השולחן ולמחות". הוא לא יודע שנתניהו, שאינו שולט בצרפתית, רצה להגיב אך התקשה לתרגם את המשפט: "אדוני הנשיא, הייתי רוצה להתפטר מליברמן, אבל הוא חזק ממני".

אמש בהופיעו בפני השגרירים האירופאים הוא הסתפק בהתייחסות דיפלומטית: "יש לי אמון מלא בשר ליברמן". ליברמן עצמו אינו מסתפק בתמיכה המסויגת הזו, משיב אש ומכריז: "סרקוזי הוא לה פן".

עכשיו יש לנשיא צרפת עוד סיבה לרצות לפטר אותו.

עוד לא שככה השערורייה הזו וכבר רודפת אותה שערורייה צרפתית נוספת. בית המשפט בצרפת, אשר עומד לפרסם בעוד עשרה ימים את החלטתו במשפט הרצח המזוויע של הצעיר היהודי אילן חלימי הי"ד, מסרב להעתיק את מועד מתן גזר הדין משבת הבאה לאמצע השבוע.

משפחתו של אילן הי"ד שהינם שומרי שבת, בקשו מבית המשפט הצרפתי שיתחשב ברגשותיהם, אלא שעד כה פנייתם כמו פניית ארגוני היהודים לסרקוזי באותו עניין הושבה ריקם.

על רקע כל ההתרחשויות חובקות העולם הללו, יש בירושלים היום מי שמציע סבב מינויים גלובלי ומפתיע שבכוחו להשקיט את המתח המאיים להפוך את הגלובוס למרובע. הוא מתפרסם כאן לראשונה אחרי שעלה מתוך...אדי האלכוהול שהותיר אחריו סבב ה'פאבים' שערך הלילה ראש עיריית ירושלים בעירו.

ברקת, הגיע הלילה לחפש חיזוק ולחגוג את ניצחון החושך על אור השבת בירושלים ב'מאורות' המוכרות של 'נחלת שבעה'. בקבלת ההחלטה הזו, לעומת ההחלטה לפתוח את חניון קרתא, לא ידוע מי היו יועציו.

בעקבות הסיור הזה ובהשפעת האלכוהול התגבש רעיון דמיוני לחילופי התפקידים :

ברקת יעבור לצרפת, שם יוכל להשיג אפקט כפול - לבטא את עקשנותו שלא להתחשב ברגשות היהודים לשמור על השבת וגם למצוא הרבה יותר פאבים ו'מאורות' לחגוג בהם מאשר בירושלים.

סרקוזי יבוא לישראל וימלא את תפקיד שר החוץ שהוא כל כך חושק בו במקומו של ליברמן.
וליברמן? – הוא יתמנה לראש עיריית ירושלים. אם תיווצר לו חלילה בעיה בעתיד, בעקבות החקירה, יוכל להעביר את התפקיד לידידו אריה דרעי.

נשמע הזוי?! לא אחרי הלגימות בסיור הפאבים שהרי כבר אמר מי שאמר (מי?) "עם שוטים לא נוהגים".
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 7 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}