המאבטח הגיבור שמנע פיגוע הסתבך בפלילים

ליל שישי 11 באוקטובר 2002 זכור בקולקטיב הישראלי כאלומת אור של שמחה בתוך תקופה חשוכה, עמוסת פיגועים וטרור. זה היה סיפור גבורה שזכה להדים בינלאומיים ובמציאות היומיומית הישראלית, הצליח להיחרת בזיכרון. באותו יום מיכאל סרקיסוב, מאבטח חמוש בגלאי מתכות ובאקדח גז, מנע בגופו ממחבל מתאבד להתפרץ אל "קפה טיילת" בתל אביב, סמוך לשגרירות האמריקנית.

סרקיסוב, קפטן בצבא הרוסי ובעל עבר קרבי, שעלה לישראל כשנה וחצי קודם לכן מטורקמניסטן, זיהה את המחבל כשחגורת נפץ לגופו, זינק עליו, שלף את חגורת הנפץ וריתק את המחבל למדרכה. בעזרת מאבטחים נוספים מסר אותו לכוחות הביטחון. גבורתו של סרקיסוב התעצמה כשנודע שלא היה מצויד בנשק בעת המאורע הדרמטי, בין השאר מכיוון שהתגורר בישראל פחות משלוש שנים ולא היה זכאי לרישיון לאקדח.

סרקיסוב הפך לגיבור לאומי. העולה החדש והמשופם בן ה־31, שעד אותו היום גר במכולה בתנאי עוני, שינה את מסלול חייו והוזמן לאירועי הצדעה וקבלת פרסים.

בצניעותו, הוא מיהר להרגיע את כולם ואמר לתקשורת: "רק עשיתי את העבודה שלי; אני יודע שמכל ההבטחות בסופו של דבר, תישאר עבורי רק תמונה בעיתון". אבל סרקיסוב טעה: חייו עמדו להשתנות מן הקצה אל הקצה.

חברת האבטחה של אהרון אביטן אחיו של הרצל המנוח, אחד העבריינים הגדולים והמסוכנים שידעה ישראל, קידם את סרקיסוב, ומינה אותו למנהל של 200 עובדים בחברתו. ההצלחה של סרקיסוב, שפיקד על פלוגה של 300 חיילים בצבא הרוסי היתה מזהירה. בשנת 2006 אביטן כבר הציע לו להפוך לבעלים ולחבר דירקטוריון בחברה. סרקיסוב היה אמור להיות הפנים של העסק, החזית של חברה שהבעלים שלה, אהרון אביטן, כבר היה עבריין בעל רקע פלילי.

בשל עברו הפלילי והחקירה נגדו, ידע אביטן כי הוא אינו כשיר לקבל רישיון לעסוק במתן שירותי שמירה וכי גורמי הפיקוח, הרישוי והביטוח עתידים לסרב להעניק לו את המסמכים המתאימים.

במטרה להמשיך להפעיל את החברה תכנן אביטן, יחד עם סרקיסוב ואדם נוסף, להעביר את הפעילות העסקית של "דוד המלך" לחברת שמירה אחרת, "כח המכבים", שתירשם בכזב על שמו של צד שלישי, תוך הסוואת בעלותו ומעורבותו של אביטן.

סרקיסוב, גיבור ישראלי, מצא עצמו בתחילת תסבוכת משפטית, שהגיעה לסופה העגום בשבוע שעבר כאשר הוא נידון ל־11 חודשי מאסר באישום של הלבנת הון.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!