75 אחוז מבני הישיבות: אין לנו תוכניות לצאת לעבוד

כ-25%-30% בלבד - מתוך מדגם מייצג של בחורי הישיבות הגבוהות - הצהירו כי בשלב כלשהו יעזבו את ספסלי הישיבה לטובת לימודי מקצוע ומלאכת כפים. כל היתר הצהירו כי אין להם תוכניות, וכי הם מעוניינים להמשיך לשבת באוהלה של תורה.

הנתונים עולים ממחקר חדש שנערך במינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת.

לדברי גורמים במשרד התמ"ת, המחקר בוצע בתוך ישיבות חרדיות גבוהות, ומתייחס לצעירים בגילאי 17-20. המחקר ביקש לבחון את עמדותיהם ונכונותם של בני ישיבות חרדים ללימודי מקצוע ולימודים גבוהים טרם נישואיהם.

מהמחקר עולה כי מלאכת הקודש כמקור פרנסה הינו תחום עיסוק מועדף בו הביעו ענין במידה רבה כ-60% מכלל תלמידי הישיבות שהשתתפו בסקר.

במלאכת הקודש הוגדרו עבודות כדיינים, רבנים, ר"מים, משגיחי כשרות וסופרי סת"ם.

תחום העיסוק השני בו הביעו בחורי הישיבה עניין רב הוא תחום ההוראה והחינוך (56% מהמשיבים) ולאחריו תחומי המחשבים ובדיקת תוכנה (51%), משפטים (38%) ובנקאות (31%).

מרבית המשיבים (כ-75%) הצהירו כי הם מודעים לקיומן של מסגרות מיוחדות המותאמות לגברים חרדים. עם זאת, 25% מכלל תלמידי הישיבות אינם מכירים את מגוון האפשרויות ומשך הלימוד האקדמי והמקצועי במסגרות האקדמיות המיועדות כיום למגזר החרדי.

40 אחוזים מתלמידי הישיבות החלשות, המונעות נשירה מעולם הישיבות, שוחחו עם הוריהם (טרם נישואיהם) על האפשרות ללמוד מתמטיקה ואנגלית. כך גם 21% מהלומדים בישיבות הביניים ורק 12% מתלמידי ישיבות העילית נקטו בצעד זהה.

40% מהבחורים החסידים ו-49% מהבחורים הליטאים בסקר הנוכחי מעריכים שמסלול שח"ר (שירות חרדים בצה"ל) עשוי להוות חלופה רלוונטית מבחינתם, לצורך רכישת מקצוע בעתיד.

רמות ההזדהות הגבוהות ביותר עם צה"ל נמצאו בקרב בחורי הישיבות הספרדים (כ-81%). רמת ההזדהות הנמוכה ביותר הייתה בקרב בחורי הישיבות הליטאים ( כ-63%).

43% מבחורי הישיבות החסידים, 22% מהספרדים ורק 17% מהליטאים מעריכים כי היעדר ידע בסיסי באנגלית ומתמטיקה יקשה עליהם מאוד ברכישת מקצוע בעתיד. בסה"כ כ-55% מכלל המשיבים מעריכים כי העדר ידע במקצועות אלו יקשה עליהם בעתיד בעת רכישת מקצוע או לימודים גבוהים.

1.5 מיליארד למען העבודה החרדית

קבוצת המחקר הקיפה כ-400 תלמידי ישיבות "גדולות" שחולקו ל-9 תתי-קבוצות האופייניות למגזר החרדי. על כן נבחרו 3 ישיבות ליטאיות על-פי רמתן כדלקמן; ישיבות ברמה גבוהה, ישיבות ברמה בינונית וישיבות 'חלשות'.

בחירה דומה נעשתה בשתי הקבוצות החרדיות האחרות, החסידית והספרדית. כמו כן, נבחרה ישיבה חרדית תיכונית אחת ששימשה כקבוצת השוואה בה מלמדים גם לימודי חול.

שר התמ"ת שלום שמחון נשמע נלהב מנתוני המחקר. לדבריו, "יותר ויותר חרדים מבקשים להשתלב בשוק העבודה. חוק טל החדש, שיגובש, יהווה למעשה הזדמנות בראש ובראשונה להשתלבות חרדים בשוק העבודה. שוק העבודה זקוק לכל אדם".

השר הוסיף: "התמ"ת מפעיל מספר מסלולים ותכניות לעידוד כניסת חרדים לעבודה. בין היתר מקדם המשרד מהלך לפתיחת 8 מרכזי הכוון ייעודיים לחרדים, מפעיל מסלולי תעסוקה לעודד מעסיקים להעסיק חרדים, מקדם לימודי הנדסאות בקרב גברים חרדים במימון המשרד, ומממן קורסי הכשרה מקצועית לגברים חרדים ונשים חרדיות, כולל בשיתוף צה"ל. רק לאחרונה אישרה המשלה תקציב של 1.5 מליארד שקלים במסגרת דוח טרכטנברג, שיופנו לעידוד תעסוקה במגזרי המיעוטים והחרדים".

המחקר נכתב על-ידי ד"ר יעקב לופו היסטוריון וחוקר החברה החרדית, ואסף מלחי, חוקר ורכז תחום מחקר חרדים במנהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!