כ' חשון התשפ"ה
21.11.2024
לא סופרים את אוחנה

במדינת בג"ץ החוק כבר לא רלוונטי // דעה

במדינה שבה היועץ והבג"ץ מחליטים מה שבא להם - אין שום ערך למילה הכתובה בחוק • מה הפלא שאלפי אנשים במדינה לא ששים ליישם את זכותם הדמוקרטית ללכת להצביע ביום הבוחר?

במדינת בג"ץ החוק כבר לא רלוונטי // דעה
אמיר אוחנה ואביחי מנדלבליט צילום: תומר נוירברג, פלאש 90

הגענו לשלב ההוכחות: מי שעוקב אחרי החדשות שם לב לאירועי השבוע, ששוב הוכיחו שגורמי מערכת המשפט מתעלים מעל החוק היבש כפי שנכתב בשפת המחוקק ומחוררים אותו ממהותו כפי שהוא בלשון המחוקק - למהותו כפי שישתקף בכוונותיו של השופט העליון התורן.

אם היה נדמה למישהו שהעתירה נגד מינויה של בן ארי בידי שר המשפטים למ"מ פרקליטת המדינה תידחה בשתי ידיים מהסיבה שהחוק מסמיך את שר המשפטים למנות את פרקליט/ת המדינה, הרי שהוא נוכח שוב לראות שלא הבין טוב את 'מטרת' החוק, שהיא מגיעה לידי ביצוע מדויק רק כפי שנשקפת בעיני השופט העליון מני מזוז.

על מה הוויכוח בעצם? החוק בלשונו מסמיך את השר להחליט מי יהיה פרקליט המדינה או לפחות מי יהיה ממלא מקומו עד למינוי קבוע. החוק מבקש גם מהשר להתייעץ עם היועץ המשפטי על המינוי, אך ההחלטה בסופו של דבר נתונה אך ורק לשר שהוא גם ממונה על היועץ מתוקף תפקידו.

מה לעשות שהיועץ המשפטי הבין שהמינוי הנוכחי של השר חוטא למהות החוק, והשר המכובד בעצם החלטתו למנות את בן ארי לפרקליטה, לא מביא לידי ביצוע את 'כוונת' המחוקק, שהיא בעצם להקל על היועץ את עבודתו באמצעות מינוי פרקליטה כלבבו. כיון שכך, הרי שהיועץ לא יוכל 'לגבות' את המינוי של השר למרות שהחוק מסמיך אותו ורק אותו להחליט מי ימונה.

ציפינו בתום לב, שכאשר העתירה תגיע לבג"ץ, יידע הבג"ץ להסיר עפר מעיני היועץ ה'חכם' ולהאיר את עיניו ב'לשון' המחוקק שמסמיך את השר בסופו של דבר, אך כנראה שגם השופט מסכים שאין לבצע את החוק בלשונו, אלא רק כפי 'כוונתו' כפי שמבין זאת היועץ ועמו השופט.

חלילה לנו לחשוד ביועץ שסיבת אי רצונו במינוי, היא ניגוד עניינים אישי, שמא הפרקליטה לא תייצג את התיקים הכבדים של ראש הממשלה כראות עיניו. חלילה לנו מלחשוד בו בזה, שהרי היועץ לא נתון לעולם בחשש ניגוד עניינים כפי שמצופה מאדם ברמתו.

חלילה לנו גם מלחשוד בשופט מזוז שהוא לא פוסק בכוונה מראש כפי לשון החוק, אלא כפי ראות עיני כבודו את כוונת המחוקק, חלילה, כי הוא הרי שופט עליון וככזה הוא האדם האחרון שנחשוד בו שאינו מכבד את החוק. כל התרעומת שלנו היא על האדם הפשוט, כבוד השר, שהוא זה שנמצא בניגוד עניינים, ברצונו להנחית על הפרקליטות, פרקליטה עם אג'נדה שלא תואמת את אמות המידה של היועץ ולא תקל עליו בעבודת הצוות.

הוי אומר: במדינה שבה היועץ והבג"ץ מחליטים מה שבא להם ומי יאמר להם מה לעשות, אין שום ערך למילה הכתובה בחוק.

מה הפלא, אפוא, שאלפי אנשים במדינה לא ששים כלל ליישם את זכותם הדמוקרטית ללכת להצביע ביום הבוחר, כי הם חשים שלא משנה מה יצביעו, בסופו של יום הבג"ץ הוא שיחליט עבורם מה ראוי ומה לא ראוי.

בג"ץ שי ניצן אמיר אוחנה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 9 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}