הביאו את הוודקה והחזיר: האם בארץ הזאת יש בכלל רק עם אחד?

מדינת ישראל-היהודית והדמוקרטית נוסדה כביתו של העם היהודי. העם היהודי? מיהו? זה העם שנרדף אלפי שנים רק על רקע מוצאו ואורחות חייו.

זה העם שחווה את השואה באירופה ופרעות בארצות ערב, מצא לו פיסת ארץ ששייכת לו היסטורית, העפיל אליה, נלחם נגד הכובש הבריטי, סילק אותו מהארץ ובנה לו כאן מדינה לתפארת. מקום שבו הוא יוכל להמשיך להתקיים כעם היהודי ולשמר את המאפיינים היהודים שלו.

עם קום המדינה, נקבע הסטטוס קוו בין מקימי הארץ הזו. השבת במרחב הציבורי הייתה טאבו. הרבנות הראשית הייתה טאבו. פטור לתלמידי ישיבה (לפי ההסדר ההיסטורי) היה טאבו, אי גיוס בנות לצה"ל היה טאבו, חוק החמץ היה טאבו, ועוד ועוד.

כך החליטו האבות המייסדים. לו לא היו מסכימים, הבריטים עדיין היו כאן, או לחילופין אירגוני גרילה היו מנהלים את המדינה לפי השתייכות דתית-שבטית.

בואו נשים את הדברים על השולחן: לזה הסכמנו! לא לשום דבר אחר. שמירת שבת בפרסיה, לזה הסכמנו! ת׳אמת, גם החילונים ומנהיגי הציונות החילונית הסכימו לזה. רק לשם דוגמה: דיזנגוף ראה בשמירת השבת במרחב הציבורי-ערך עליון, או בגלל שכך חשב, או שמא שהבין שכאשר בונים משהו, צריך לוותר על חלק מהדברים.

זה הצליח. נוסחת ההסכמות-פשרות הזו שרדה לא רע. עד מתי? שאלה מצוינת. עד ש.... צד אחד להסכמות-זה החילוני, כבר לא הסתדר עם מה שהוא עצמו הסכים עליו, ואז באמצעות "חוק השבות" הביא לכאן קבוצה גדולה של יהודים כשרים כשבתווך הגיעו גם יהודי חוק השבות.

אותה קבוצה גדולה, היא בדיוק השכן שעבר לגור בבניין רב קומות עם מאות דיירים, וכבר ביומו הראשון בבניין תלה בחדר המדרגות פתק: "בשבת הבאה תתקיים אסיפת דיירים בביתי, כל הדיירים מוזמנים כמובן. ההחלטות שיתקבלו על דעת הרוב יחייבו את כולם. מי שלא יופיע יחשב כתומך בדעתי. שלכם. איווט".

לא אדוני. יש כללים. אי אפשר להחליט לבד איך משנים אותם. גם לזה יש כללים, לאיך משנים את הכללים. העלייה הרוסית הביאה איתה לארץ את הוודקה, החזיר, התבוללות, ואכן חלקה גם שילמה ועד בית. אמנם, את הבית הם קיבלו על חשבוננו (סל הקליטה), אכן חלקם שירתו בצבא, אבל מה זה קשור? זה הבית שלי!.

אצלי בבית אל תאמר לי מתי לשטוף כלים, מי ישטוף כלים, ואל תתארח אצלי ותאמר לי שמכיוון ששטפת כלים והצעת את מיטתך, מהיום אתה בעל הבית. לא. ממש לא. אתה אורח. אכן, יתכן שאורח רצוי, והעליה הרוסית היא רצויה, ובתנאי שתקבל את סדרי הבית. כאן במדינה לא מוכרים חמץ בפסח, לא מוכרים חזיר כל השנה, אין תחב״צ בשבת, והמדינה מממנת לימוד תורה.

לא אהבתם? מעדיפים קומוניזם? לא שללו מכם את האזרחות הקודמת!

אתם אורחים שגם תורמים, נמזוג לכם ודקה, רק אל תשתכרו ותזרקו אותנו מהבית!

אנחנו הבית. היינו לפניכם, קבענו כללים, כבדו אותם, ותיהנו. כאן לא ירדפו אתכם כי אתם יהודים, אבל כאן לא תרדפו אותנו כי אנו יהודים.

הא, והערבים?! גם הם היו כאן לפניכם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!