"אכלני יתר אנונימיים”: הפתרון לאכילת יתר

“אכלני יתר אנונימיים” או בשמה הלועזי, OA  הוא הגוף עם המטרה הכי מרגשת בישראל.

להעניק שירות ללא כל מחויבות על מנת לסייע לאנשים הסובלים מבעיות של אכילה כפייתית - בולימיה, אנורקסיה, אכילת יתר והפרעות אכילה שונות.

מירה, חברה בקבוצה כבר 18 שנים ולבקשתנו היא הסכימה לשתף את הסיפור שלה:

“בעיני, אכילת יתר נובעת משילוב של מצוקה רגשית ומחשבה שאוכל יכול להעלים את אותה מצוקה.

המטרה שלנו היא להגיע לאנשים שסובלים מבעיות אכילה ולהציע להם פתרון יעיל שמשיג תוצאות מצוינות כבר 40 שנה בישראל.

אנחנו לא גוף מקצועי, איננו מעסיקים מטפלים, דיאטנים, פסיכולוגים או גורמים מקצועיים.

מה שאנחנו מציעים זה קבוצות תמיכה של אכלנים כפייתיים התומכים האחד בשני”.

השיחה עם מירה התנהלה מבלי לפרט את שמה המלא או את תמונתה.

זו המדיניות של OA, מתוך הבנה שאת כל החברים בקבוצות מאחד הרצון להפסיק לאכול באופן כפייתי ולכן כולם שווים.

אין לנו כוכבים או מנהיגים כדי שלא להסיט את תשומת הלב מהמטרה העיקרית והיא  להגיע לכמה שיותר אנשים הסובלים מבעיות הקשורות באוכל.

אכלני יתר אנונימיים מציעים פתרון המבוסס על תוכנית 12 הצעדים של AA לתמיכה באלכוהוליסטים אנונימיים.

מירה חידדה עבורנו את המסר:

 “בעיני לא מבריאים מאכילה כפייתית או אכילת יתר, אין דבר כזה אכלן כפייתי לשעבר, זו התמכרות כמו כל התמכרות.

תמיד קיימת הסכנה שמצוקה נפשית ורגשית תוביל אותי בחזרה לאכילה כפייתית, אך כל עוד אני שומרת על הפרדה בין אוכל לרגשות אני יכולה לחיות במסלול של החלמה.

איך יודעים שסובלים מבעיות אכילה?

ב OA יש רשימה ובה 15 שאלות שיכולות לעזור לכם לקבוע אם אתם סובלים מהבעיה:

למשל: האם אני אוכל גם כאשר אינני רעב? האם אני אוכל בהתקפי בולמוס ללא כל סיבה?

 האם אני אוכל עד שאני פשוט מתפוצץ ומרגיש ברע?

האם ישנם מאכלים שאחרי ביס אחד אני לא מצליח לעצור?

חמש-עשרה שאלות:

1. האם אני אוכל/ת כשאיני רעב/ה, או שאינני אוכל/ת כאשר גופי זקוק למזון?
2. האם אני מבלמס/ת ללא סיבה ברורה, ולעיתים אוכל/ת עד להתפקע או אפילו עד שמרגיש/ה בחילה?
3. האם אני מרגיש/נ אשמה, בושה, או מבוכה ממשקלי, או מהאופן בו אני אוכל/ת?
4. האם אני אוכל/ת בתבונה בנוכחות אחרים ומפצה על כך כשאני לבד?
5. האם אכילתי משפיעה על בריאותי או על האופן בו אני חי/ה את חיי?
6. כאשר רגשותיי עוצמתיים, חיוביים או שליליים-האם אני פונה לאוכל?
7. האם התנהגויות האכילה שלי גורמות לי או לאחרים להיות לא מאושרים?
8. האם השתמשתי אי פעם במשלשלים, הקאות, חומרים משתנים, אימון כושר מופרז, כדורי הרזיה, זריקות או התערבות רפואית אחרת (כולל ניתוחים) כדי לנסות לשלוט במשקלי?
9. האם אני צמתי או הגבלתי בצורה קיצונית את הכמויות שאני אוכל/ת, כדי לנסות לשלוט במשקלי?
10. האם אני מפנטז/ת שחיי יהיו טובים בהרבה אם אהיה במידה או במשקל שונה?
11. האם אני צריך/ה ללעוס או להחזיק משהו בפה כל הזמן: אוכל, מסטיק, סוכריות או משקאות קלים?
12. האם אי פעם אכלתי אוכל שרוף, קפוא, או מקולקל, בבית בחנות או מפח האשפה?
13. האם יש מאכלים מסוימים שאינני יכול/ה להפסיק לאכול אחרי הביס הראשון?
14. האם ירדתי במשקל עם דיאטה או “במשך תקופת זמן של שליטה” ואחר כך היו לי התקפות של אכילה לא מבוקרת ו/או עליה במשקל?
15. האם אני מבזבז/ת זמן רב מדי בחשיבה על אוכל, בוויכוחים עם עצמי אם ומה לאכול, תכנון הדיאטה הבאה, או אימון גופני כתרופה, או ספירת קלוריות?

מירה הסבירה:

 “יש אצלנו חברים שמספרים שהצטרפו לקבוצות עם בעיות בריאות כתוצאה מאכילת יתר ובזכות הפתרון שהתוכנית מציעה, מה שאנחנו מכנים תוכנית ההחלמה, הם הצליחו להוריד עשרות ק”ג ממשקלם ואף לשפר משמעותית את מצבם הבריאותי.

לכן חשוב לנו מאוד להגיע גם לאנשי מקצוע בתחום הבריאות כי אנחנו מעניקים מוצר משלים ולצורך זה אנחנו מקיימים מפגשים פתוחים אליהם יכולים להצטרף בני משפחה, אנשי מקצוע ואורחים.

רגע לפני הבחירה בפתרונות קיצוניים שמטפלים רק בצד הפיזי ומשאירים את המצוקה הנפשית ללא תשובה, בואו לקבוצה , תנסו את OA.

בעיני אם אינני משלבת בין פעולה פיזית ופעולה שתפקידה להשתחרר מן המצוקה הנפשית שהביאה אותי לאכילת יתר, זה בדיוק כמו לשים פלסטר קטן על חתך עמוק.

בזכות OA ירדתי כ 50 ק”ג בלי תוכנית דיאטה, בלי להישקל כל שבוע ובזכות מה שלמדתי אני מצליחה לשמור על זה, מה שלא קרה לי בעבר”.

ב OA אנחנו מאמינים שזו הנוסחה המנצחת שעובדת לאלפים בארץ ומאות אלפים ברחבי העולם, שילוב של שני הדברים גם יחד, הפיזי והרגשי.

הקבוצה היא קבוצת תמיכה של אכלנים כפייתיים אחרים שנפגשים בד”כ פעם בשבוע.

במפגשים עצמם אין שקילה של אף אחד, אין משקל יעד ולא מחלקים פרסים על התקדמות, אנחנו פשוט מקבלים בברכה כל אדם שרוצה להפסיק לאכול באופן כפייתי.

בעבר כאשר הלכתי לאירועים היה לי ברור שמסתכלים לי בתוך הצלחת, זה גרם לי להתבייש לאכול ליד אנשים כי הייתי מאוד שמנה ונרתעתי מהביקורת ולכן התאפקתי, אבל כאשר הייתי חוזרת הביתה הייתי מפצה את עצמי בהתקפי אכילה.

כאדם שמן התביישתי במשקל ובגוף שלי.

אם אתם משתמשים במשלשלים, עושים ספורט באופן מוגזם, נוטלים כדורים לדיכוי התיאבון או צמים למשך יום שלם כדי לרזות, אלו הם משחקי אהבה-שנאה עם האוכל.

 יש לנו בראש פנטזיה שאם נהיה רזים אז נחיה חיים מושלמים.

תמיד חלמתי להיות רזה , הייתי בטוחה שרק אז אהיה מאושרת אבל זה בדיוק מה שהביא אותי לבולמוסי אכילה אינסופיים ושנאה עצמית.

כאשר אדם רגיל נכנס למאפיה וקונה בורקס או שניים כי התחשק לו, הוא אוכל אותם ושובע.

אני הייתי אוכלת מגש שלם וגם אז לא הייתי שבעה, כי המזון בא לסתום חור בלב ובנפש”.

אחד מהמשפטים שאנחנו משתמשים בו הוא: “אני אוכלת על מה שאוכל אותי” והכוונה היא שאם יש משהו אשר מפריע לי רגשית, הפניה לאוכל כפתרון לא תטפל במצוקה, נהפוך הוא, המצוקה תתגבר.

למדתי להפריד את המצוקה הנפשית מהאכילה, לא להשתמש באוכל עודף על מנת לכסות.

בפגישות שלנו אנחנו מקפידים באדיקות על זהותם ופרטיותם של המשתתפים בכדי שאנשים ירגישו בנוח לשתף במקום הבטוח הזה. יש לנו אתר שבו אפשר להשאיר מספר טלפון (מצ”ב קישור- https://www.oa-israel.org/contact)  ונחזור אליכם בשמחה. הפרטים אינם נשמרים באף מאגר”

אכלני יתר אנונימיים הוא גוף עצמאי שאיננו מקבל תרומות מגורמים חיצוניים זאת על מנת שלא נהיה נתונים לאילוצים מצד הגוף התורם ונוכל להתמקד במטרה שלנו, להגיע לאכלנים כפייתיים אשר סובלים ולהציע להם את הפתרון שעובד עבורנו.

אנחנו תומכים בעצמנו ע”י תרומות המגיעות מהחברים בקבוצות, אלה בדרך כלל תורמים 20 שקלים למפגש ואף זה אינו חובה.

אם אין לך כסף ואתה זקוק לנו, תמשיך לבוא, אין שום בעיה.

אכלני יתר אנונימיים פועלים בישראל כבר למעלה מ 41 שנים.

אנחנו מרכזים כ 80 קבוצות תמיכה עצמאיות הפועלות בכל רחבי המדינה ויש לנו חברים מכל המגזרים: עשירים, חברים ממעמד סוציו אקונומי נמוך, חרדים, ערבים, עולים מחבר המדינות, נשים, גברים, כולם שם וכולם שווים.

מדוע באכלני יתר אנונימיים לא מעסיקים אנשי מקצוע בתהליך?

מירה מסבירה:

“באכלני יתר אנונימיים אנחנו מציעים את הפתרון שעבד עבורנו ועבור מאות אלפים ברחבי העולם.

להבנתנו  רק אכלן יתר אחד יכול לעזור לאכלן אחר.

רק אני מבינה וממש חיה את התחושות שעוברות בראש ובנפש לאכלן כפייתי אחר.

חשוב מאוד שנפעל בשיטה המאחדת והתומכת היות ועל פי תפיסתנו לעולם נשאר בלתי מקצועיים.

אנחנו לא פוסלים טיפול של אנשי מקצוע, להיפך, אנחנו תמיד ממליצים לחברים אשר זקוקים לזה לפנות לכל גורם מקצועי  ולהיעזר בו מחוץ לפגישות OA

אכילת יתר היא מחלה פיזית ונפשית והדרך שעובדת עבורנו לטפל בה היא באמצעות תוכנית 12 הצעדים של OA.

מדובר בצעדים הדרגתיים אשר משלבים שני היבטים.

ההיבט הפיזי הוא הימנעות מאכילת יתר, אכילה כפייתית והתנהגויות כפייתיות הקשורות לאוכל.

ההיבט הרגשי והתובנה שלא חייבים לאכול כאשר יש תחושת חרדה, דיכאון, לחץ או משבר”.

אז מדוע השיטה היא קבוצתית ולא פרטנית?

“הרעיון הכולל הוא שאני צריכה להתמודד לבד, ניסיתי וזה לא הצליח.

הבנתי שאין לי שליטה על האוכל, הבנתי שאני צריכה עזרה וישנם אנשים  שיכולים להראות לי דרך אחרת.

לדוגמה, אם לאדם רגיל הרכב לא מניע בבוקר הוא מתקשר לגרר ואני?

 אני קודם כל חושבת על סיר ג’חנון כפיצוי ורק אז מתקשרת לגרר.

יש לי בעיה וב OA מצאתי את הפתרון.

אכלני יתר אנונימיים כגוף הם אינם אנונימיים, אך המשתתפים בקבוצות הם אנונימיים לחלוטין.

אין משמעות למקצוע או מעמד חברתי ביננו, מה שיוצר מערכות יחסים עמוקות בין חבר לחבר.

מה שמירה מספרת בהתרגשות גדולה זה שעבורה OA היא משפחה.

מירה מדברת בעיניים נוצצות על כך שהחברויות שנרקמו בה הן הנכס הכי יקר ומשמעותי בחייה כבר למעלה מ 18 שנה.

“לפני 4 שנים חליתי בסרטן השד וברור לי שבזכות OA יצאתי מזה בשפיות, ללא דיכאון וללא עלייה במשקל.

קיבלתי תמיכה קבוצתית שאין לי יכולת לשקול את שוויה בזהב או במילים.

באחת התקופות הכי קשות בחיי גיליתי שבזכות הבסיס השווה של “כולנו אכלנים כפייתיים”  נוצרו סביבי חברויות עמוקות שהן נכס אדיר ומשנה חיים.

כאשר נכנסתי לפגישה הראשונה שלי הרגשתי סוף סוף שייכת ושמקבלים אותי בדיוק כפי שאני, בלי ביקורת ובלי הערות על משקל גופי.

 הלוואי שהכתבה הזו תגיע לכמה שיותר אנשים שסובלים מבעיות אכילה כדי שיראו שיש פתרון, אלפים ניסו והצליחו.”

לפרטים נוספים לחץ כאן

למידע נוסף על הפגישות לחץ כאן

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!