כ"ט כסלו התשפ"ה
30.12.2024

כמה זמן ניתן להחזיק כד מים מלא • תבלין לשבת

סיפורה של הנערה שלא התקבלה לאף מוסד התברר כסיפורם של ההורים וחוסר התקשורת ביניהם • המסר מפרשת אמור: בני הזוג, ההורים, בעלי פוטנציאל למקום הראשון

כמה זמן ניתן להחזיק כד מים מלא • תבלין לשבת



"כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו לְאִמּוֹ וּלְאָבִיו וְלִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ וּלְאָחִיו - אין שארו אלא אשתו" (רש"י)

מה בא ללמדנו סדר ההיררכיה המשפחתית כפי שהתורה כותבת?

קודם לכל, אשתו. לאחר מכן, הוריו וילדיו, ולבסוף אחיו.

לכאורה, אדם מחוייב לכבד את הוריו, לאחר מכן מחנך את ילדיו.

ומדוע גם התואר 'הקרוב אליו' נכתב דווקא אחרי אשתו?

"סליחה, הכד כבד"

משפחה שלמה נאלצה לעבור דירה אך ורק בגלל בתם בת ה-16, שאף מקום לימודים קרוב, לא הסכים לקבלה לשורותיו עקב חוצפתה הרבה.

נוכחתי לדעת שמפגש עם ההורים בהרכב מלא, הוא דבר קשה לביצוע.

"בעלי לא ממש בעניין של חינוך", הבהירה האם.

כל ניסיונותיי להבהיר, כי לא ניתן לעשות שום דבר כאשר רק חצי מההורים משתפים פעולה, זכו לתגובה המסבירה שוב ושוב ש'אינך מכיר אותו, אתה תראה שהוא לא בעניין'.

בכל זאת, פגישה סודרה תוך הבטחה שהוא 'ממש מיותר'.

והוא אכן היה מיותר.

כל רגע בו הופנתה אליו שאלה או שביקש לדבר, גרר עמו מיידית תגובה של רעייתו שהשיבה במקומו, לא נתנה לו להוציא מילה, תוך עדכון שהוא "נחבא אל הכלים".

"קפטן, טוב ככל שיהיה, לא יכול להשיט לבד אונייה גדולה, לאורך זמן", עלה בראשי הפתגם.

הרהרתי בקול על עניין התקשורת ביניהם שזקוק לפתרון עוד בטרם תועלה הבת לדיון, וקיבלתי גערה קולנית. "באתי בשביל בתי, לא בשבילי. אין לי שום עניין לשנות את המצב הקיים בבית".

ברגע ההוא, 'נפלה' כוס המים שלצידי, הרטיבה את השולחן. התנצלתי וביקשתי שמישהו יחזיק את הכד עד שאסיים לנקות. לא ממש הזדרזתי לייבש את השולחן הרטוב, בעיקר תהיתי כמה זמן ניתן להחזיק כד מים מלא.

"לא הרבה, סליחה, הוא כבד", היא ענתה ותרה אחר מקום להניחו.

והמשפחה, היא לא כבדה? ניהול בית של לא מעט ילדים, עבודה, חינוך, כל זה הוא קל יותר מכד מים? כמה ניתן להחזיקו?

העבודה בין בני הזוג, הייתה מורכבת ולא בהכרח קלה, אבל כאשר רק החלו להסתדר ביניהם, השינוי שחל בילדים כמעט ללא מאמץ, היה לא ייאמן.

ראשון ברשימת ה'שארים'

את זה אנו יכולים ללמוד מפרשת השבוע.

אם אנחנו כהורים רוצים להגיע לילדים, עלינו קודם כל להיות שם אחד עבור השנייה, ולהיפך.

אין דרכים עוקפות.

עליך, האב, להסתכל על אשתך לא רק כרעייתך, אלא הרבה יותר מכך. כאל הראשון ברשימת שאריך, זו שהתורה אומרת לך שהיא הקרובה אליך יותר מכולם.

גם עלייך, האישה, לזכור: אמנם התורה שמה אותך במקום הראשון, עם תואר מכובד, אבל זה רק אומר שיש בך את הכוחות, את היכולת ואת המחויבות להיות במקום הראשון לצד בעלך.

לאפשר לו לכבד, לתת, להעניק ולאהוב.

כך, נראה בעז"ה דור ישרים מבורך.



יוסף חיים בולטון, מאמן בכיר בקאוצ'ינג, מתמחה בחינוך ושלום בית. אימייל: [email protected]

תבלין לשבת יוסף חיים בולטון חינוך פרשת השבוע שלום בית

art

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של 'בחדרי חרדים'

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}