איש העסקים גולל בכאב: איפה הייתי 37 שנים

היה זה לפני כחצי שנה, ביקרתי בבית החולים יהודי בגיל מבוגר שעבר אירוע לבבי. השתדלתי בסייעתא דשמיא לעודד את רוחו ולהקשיב לו.

לאחר זמן מה שדיברנו על דא ועל הא אמר לי אותו יהודי: "תשמע מרדכי, אני יודע שאתה עוזר לאנשים ואתה כותב על כך אני חייב שתכתוב את הסיפור שלי".

וכך הוא התחיל את סיפורו: "אתה קצת מכיר אותי", אמר לי אותו יהודי, "אני נראה לך איש עסקים מצליח, אבל תדע לך שאולי כלפי חוץ אני נראה טוב - אבל בתוך הנפש ובעיקר בתוך ביתי אני חי חיים אומללים מאוד. התחתנתי בגיל 20, כמובן שלא קיבלתי כמעט שום הדרכה מה זה חיי נישואין, מה זה חיי זוגיות, מה זה אישה, מה זה ילדים, מה הצרכים של אישה".

"הייתי צעיר ונמרץ והתחלתי לעסוק בנדל"ן, ובדיוק שנה לאחר שהתחתנו אשתי ילדה תאומים למזל טוב. רוב הזמן לא הייתי בבית כי הייתי עסוק בעסקים שלי, כל מה שעניין אותי היה לעשות כסף והרבה כסף, לא עניין אותי שום דבר אחר חוץ מזה. הייתי פשוט באובססיה איך אני מגדיל את מאגר הכספים שלי".

הוא ממשיך ומספר לי, "לא פעם ולא פעמיים אשתי הייתה פונה אליי ואומרת לי שהיא צריכה את העזרה שלי עם הילדים, ואני הייתי אומר לה מה הבעיה אני אביא לך כסף ותיקחי עוזרת. וכאשר אשתי הייתה אומרת לי: 'אני צריכה אותך - אני צריכה בעל' הייתי נפגע ואומר לה: 'את לא רואה שאני דואג שיהיה לבית מה שצריך'. כך השנים עברו - הבאנו לעולם בס"ד עוד ארבעה ילדים, יום רדף יום העסקים שלי הלכו וגדלו, לילדים חגגנו בר־מצווה ובהמשך הם התחתנו".

"במשך השנים שעברו כמעט שלא היה לי קשר אמיתי עם אשתי, היינו נוסעים פעם בשנה לחוץ לארץ לשלושה שבועות, אבל גם משם הייתי עוסק יותר בביזנס שלי ופחות נמצא באמת עם אשתי. מידי פעם אשתי הייתה בוכה לי שהיא לא צריכה את כל הכסף שלי - היא רק רוצה בעל שיהיה איתה, שישמע לה, שיקשיב לה, שיאהב אותה. אבל לצערי הייתי אטום מדי כדי להבין ואני הייתי נפגע ואומר לה: 'מה את רוצה שאני אעשה? זאת הפרנסה שלנו! את הרי לא עובדת!'
כך הדבר נמשך בערך עד שאשתי החלה את העשור החמישי לחייה, מגיל 40 ומעלה משהו קרה לה, היה נראה שהיא מתחילה לשקוע בתוך עצמה ופחות לחפש איתי קשר".

כותב השורות, מרדכי רוט

"כנראה שלא שמתי לב לזה - לדגלים האדומים שקוראים לי: 'אשתך צריכה אותך, תהיה שם בשבילה' והמשכתי במלוא העוז בעסקיי", סיפר האיש בכאב ממיטת חוליו. "האמת שגם הקשר שלי עם ילדיי לא היה משהו מיוחד, הם ביקשו ממני כל־כך הרבה פעמים: 'אבא בוא תלמד איתנו מה שלמדנו בחיידר' ואני שלחתי להם אברך שילמד איתם. ואני עוד הייתי בטוח שאני האבא והבעל הכי טוב שיכול להיות, שאני דואג לכל מחסורם של המשפחה שלי. בעוד שאת האמת שלא הבאתי להם את הדברים שהם היו זקוקים להם באמת: יחס, אמפתיה, אהבה והקשבה".

"את הכול כיסיתי בכסף", ואז הכל השתנה, "בגיל 56 גמרנו לחתן את הילדים שלנו ואז קיבלתי את האירוע לבבי הראשון שלי, זה שם לי מעצור עם כל העסקים שלי ולאט לאט הריצה אחר הכסף נרגעה לי ומכרתי מספר נכסים שהיו לי בחו"ל".

"נבהלתי מאוד מהאירוע לבבי שקרא לי ואמרתי לעצמי כנראה הגיע הזמן שתירגע, התחלתי להיות הרבה יותר בבית ורק אז נפל לי האסימון של חיי 'אני איש בודד'. אשתי כבר נמצאת במקום אחר לגמרי היא בנתה לעצמה חיים אחרים - בילוי עם חברות בילויים עם הילדים. לא היה לי איתה שום שיחה משותפת", ממשיך האיש לגולל בכאב.

"אני זוכר שאמרתי לאשתי: 'בואי נצא לחוץ לארץ לחופש אני אהיה רק איתך', והיא פשוט ענתה לי שהיא לא מעוניינת: 'אני נוסעת עם חברות לטבריה לשלושה ימים למלון לאירוע לנשים'. פתאום שמתי לב שהילדים מתקשרים בעיקר לאשתי ואיתי הם בקושי שומרים על קשר, אמרתי לעצמי: 'איפה הייתי 37 שנים, פשוט הייתי שקוע רק בעצמי לא פיתחתי קשר אמיתי עם אשתי והילדים שלי במשך שנים ועכשיו אני רוצה בגיל 57 אחרי שנים של נתק רגשי לחזור'".

"לעולם לא אשכח את הלילה הזה שבו הבנתי באיזו בועה הייתי במשך שנים פשוט במו ידיי הפסדתי את אשתי והילדים שלי. אז יש לי בית מפואר והרבה נדל"ן בחו"ל, אבל את הדבר הכי יקר לי בעולם הפסדתי, את אשתי והילדים. ניסיתי להתחיל להתקרב אליהם אבל זה לא היה זה. אתה לא יכול לא להתייחס לאנשים עשרות שנים ואז לרצות תוך חודש שהם יאהבו אותך והם ירצו אותך. כמובן שהילדים שלי מדברים איתי וכן אשתי אבל אין לנו שום קשר אמיתי, שום שיחת נפש, שום רגש, שום אהבה".

"אז בעצם יש לי הכול - כסף, אישה וילדים ואני מרגיש האדם הכי בודד בעולם, כי בתוך ליבי אני יודע מה מרגישים אשתי והילדים שלי כלפיי והכי כואב לי שאני עשיתי את זה לעצמי במו ידיי. זה לא היה מתוך רוע לב זה היה מתוך הטיפשות שלי".

"אתה שומע מרדכי", אמר לי אותו יהודי, "תגיד לאנשים שישקיעו במקומות הנכונים באישה ובילדים זה הדבר הכי חשוב בעולם. אני לא מאחל לאף אדם להרגיש בודד כמו שאני מרגיש".

אני פוגש לפעמים אנשים ורואה שאם לא משקיעים במשך כל השנים בזוגיות - כשמתבגרים המצב לא נהיה יותר טוב זה רק נהיה יותר גרוע.

פעם ראיתי זוג זקנים במושב זקנים ואני ממש רואה אותם מתווכחים ורבים ביניהם - אז כנראה שאם לא יודעים להתנהג כשצעירים אז כשמזדקנים המצב לא נהיה יותר טוב.

אותו יהודי שפגשתי קיבל לא מזמן התקף לב נוסף אבל אז כנראה הבדידות שלו עמדה לו לרועץ והוא פשוט נפטר. להגיד לכם שלא זלגו מעיניי דמעות על אותו יהודי בודד זה יהיה שקר.

מברך אתכם שתמיד תדעו לטפח את הקן המשפחתי שילווה אתכם לכל החיים.

שבת שלום לכל עם ישראל היקרים.

לתגובות: [email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!