בין ליברמן לנתניהו • מי יכריז ראשון על בחירות?

בעוד נציגי הסיעות החרדיות ספונים בתוך עצמם וחוששים להגיב, נראה כי המערכת הפוליטית רוחשת וגועשת בנושא המהווה ציפור נפשה של היהדות החרדית: חוק טל.

כפי שהדברים נראים כרגע, 'כל הקודם זוכה' מבחינת מי ירשום על שמו את הקדמת הבחירות בנושא גיוס החרדים.

האם יהיה זה ראש הממשלה בנימין נתניהו שיודיע על בחירות מיידיות היום (א') במהלך ועידת מרכז הליכוד או מחר (ב') בפתח מושב הקיץ? או שמא יהיה זה יו"ר סיעת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, שיצליח להקדים אותו?

הצרה הגדולה, מבחינת שני האישים, שאין ביניהם תיאום בנושא. כלומר, כל אחד מהם חושש כי השני יקדים אותו, לכל אחד מהם טוב יותר להיות היוזם, אך איש מהם אינו רוצה להכריז על מהלך מיותר, אם לא יהיה בטוח שהשני עומד לעשות זאת.

בינתיים, עד לרגע בו נוטל אחד מהצדדים (נתניהו או ליברמן) אומץ כדי להכריז על בחירות עכשיו, אין לנו אלא להסתמך על אמירות מעורפלות, רומזות יותר או רומזות פחות.

נתניהו ב'מחנה הפראיירים'

הבוקר שב נתניהו ונפגש עם נציגי המילואמניקים, המכונסים ב'מחנה הפראיירים'. פגישה מן הסוג הזה נערכה כבר בעבר ועצם קיומה פגע מאוד במפלגות החרדיות. אבל נתניהו, כמו נתניהו, 'הולך על הקצה'. ביום שישי נפגש עם אריה דרעי ודיבר על מסורת משפחתית ועל ילדיו הממשיכים בה, ויומים לאחר מכן מבטיח למילואמניקים: "חלוקת הנטל חייבת להשתנות" ו"מה שהיה לא יהיה".

לדברי בועז נול, אחד ממנהיגי המחאה שהשתתף בפגישה, אמר לו נתניהו כי בדעתו להביא לאישור הכנסת במושב הנוכחי חוק משלו, שדומה ברוחו להצעת ישראל ביתנו. "אם צריך, נלך על זה לבחירות", אמר לו. כך, לפחות, טוען נול.

"חוק טל יוחלף בחוק שוויוני יותר, צודק יותר ואני אביא אותו. החוק החדש יכלול גם שירות אזרחי לערבים. צריך לעשות זאת מבלי לשסות ציבור בציבור. השינוי יהיה כרוך בהרחבת מסגרות ובהגדלה תקציבית. זה יעד בסדר עדיפות גבוה לביטחון המדינה", היו דבריו הרשמיים של נתניהו במהלך הפגישה.

ומי כמוהו יודע כמה קשה יהיה לשכנע את המפלגות החרדיות, ומנהיגיהן - גדולי ישראל, בהסכמה לחוק חדש שכזה, שתכליתו, במילים פשוטות, לא מכובסות וישירות: שכנוע הילד שלי ושלכם לסגור חלילה את הגמרא ולייעד את תכליתו לשירות אזרחי.

כל מילה של הסברה, אגב, לא תועיל בנושא הזה. אין כל סיכוי לכך שאדם חילוני, ליכודניק או מרצניק, יבין לליבנו. לך תסביר להם כמה חשוב לאם חרדית לימוד התורה של בנה, כמה מסירות נפש היא מוכנה למסור עבור זה, וכמה בנוי העם היהודי כל כולו על לימוד התורה של בנינו.

זה לא עובר מסך, יודעות זאת גם המפלגות החרדיות, וטומנות ראשן באדמה כבת יענה מטופשת.

ולך תנהל מערכת בחירות סביב נושא שבו כל מה שתגיד - רק תזיק.

במהלך הימים הקרובים הולכות כמעט כל המפלגות להפציע עם 'חוק טל' מחודש משל עצמן. זהו הטרנד הלאומי החדש: או תביא חוק חדש או תכריז על בחירות סביב החוק.

אפילו האיחוד הלאומי עומדת להגיש הצעה, שתצטרף להצעותיהן של 'העבודה', 'קדימה', 'ישראל ביתנו' ואולי גם לזו של הליכוד.

לדברי ח"כ אורי אריאל, "יש צורך במציאת פתרון עבור שירות שווה לכולם". הוא לפחות מוסיף מילים של ריכוך ואומר: "יש לנהוג בחכמה ולהתאים את המסלול החדש לאופי האוכלוסייה" וכי "כל ניסיון צבאי ולאומי ללא התאמה נכונה נועד לכישלון".

זה בערך גם מה שאמר נתניהו, אך חשוב לדעת שמילות ריכוך נחמדות ככל שתהיינה לא ישנו את המצב בשטח: חוק שווה לכולם, קרי ניתוק בנינו מהגמרא או לחילופין ניתוק עולם הישיבות ממקורות התקציב.

ומה הסקרים אומרים?

למען האמת, אין הרבה היגיון פוליטי בפירוק הממשלה הנוכחית בידי ליברמן. מה ירוויח מכך מעבר לתוספת מינורית של עוד כמה מנדטים במקרה הטוב?

סקרים הם לא ממצא אמין שניתן להתייחס אליו ברצינות יתירה, אך כאשר לאורך תקופה סקרים שונים חוזרים על נתונים שווים, אפשר בהחלט לומר שמדובר במגמה אמיתית.

הבוקר פורסמו ב'ישראל היוםק ממצאי סקר 'הגל החדש', שאינו מפתיע ושב על מגמות מוכרות. מן הסקר עולה כי אילו נערכו הבחירות היום, היה הליכוד זוכה ב-31 מנדטים, העבודה ב-17, ישראל ביתנו ב-14, קדימה ב-13 מנדטים.

כאשר מפלחים את הנתונים לגושים, מתברר שלגוש הימין 64 מנדטים. אלא שבפני נתניהו עומדת גם האפשרות להקים ממשלה ללא השותפות הטבעיות שלו ולצרף הפעם את קדימה, את מפלגתו של לפיד ואולי גם את העבודה. עם שלושה רסיסים של מפלגות שמאל, הוא יכול לצעוד קדימה בנושאים שונים, גם בלי ליברמן ואולי אפילו בלי המפלגות החרדיות.

מה שברור הוא שליברמן אינו יכול להרוויח הרבה גם במקרה בו יוחלט לצרפו לקואליציה שכזו. שוב לא יהיה גלגל מרכזי בעגלה. אז למה לו ללכת לבחירות, ועוד בטרם הוא יודע דבר וחצי דבר על גורלו של כתב האישום שלו?

בחירות בלי סחטנות

באופן רשמי, גם נתניהו וגם ליברמן הודיעו, באופן כזה או אחר, כי במהלך הימים הקרובים יוכרע האם הולכים לבחירות.

ליברמן התייחס לנושא בתוכנית 'פגוש את העיתונות' בערוץ 2, במהלכה אמר כי "ב-9 במאי נדע אם הולכים לבחירות". הוא הוסיף טענות על הממשלה באמרו, כי "עשינו הכל כדי לשמור על הקואליציה. יש הסכם קואליציוני בנושא דת ומדינה, סעיפים בו היו אמורים לעלות לדיון בתוך שלושה חודשים מיום הקמתה של הממשלה, והדברים לא נעשו עד כה".

לדברי ליברמן, "ההתחייבות שלנו לקואליציה נגמרה, יש גם התחייבות לבוחר. הקואליציה לא הלכה איתנו לפשרה, ואנו הולכים להכרעות. ב-9 במאי נביא אלטרנטיבה לחוק טל להצבעה בכנסת. גיוס לכולם משמעו גם חרדים ובני מיעוטים".

ומה באשר לנתניהו?

לאחר שהוא ודובריו שבו והבהירו לאורך כל התקופה האחרונה, כי מצידו יכולה הממשלה להמשיך ולמלא את ימיה, הבוקר, במהלך ישיבת שרי הליכוד, הבהיר שיודיע על החלטתו כבר במהלך הימים הקרובים. מה קרה ומה גרם לשינוי? נראה שדבריו של ליברמן הם שחוללו את המהפך. כאמור, איש מהשניים אינו רוצה לאפשר ל'רעהו' 'לגנוב' לו את ההכרזה הראשונית על פירוק הממשלה.

במהלך הימים האחרונים הבהיר נתניהו למקורביו, כי הישגי ממשלתו התאפשרו בזכות העובדה שלכל השותפות היה עניין להצליח, וכי אם יראה במהלך הימים הקרובים כי מתחילה סחטנות מצד שותפה זו או אחרת - לא יהסס ללכת לבחירות.

מאחר והמפלגות החרדיות פועלות מולו בהבנות והסכמות בדרך לחקיקה של חוק חדש מאוזן ומוסכם, הרי שיש להניח שהתכוון לליברמן, המתעתד להניח מחר על שולחן הממשלה חוק חד-צדדי שלא יתחשב בשאר השותפות, ואשר הוכן על ידי סיעת ישראל ביתנו מבלי 'לשבת' עם שאר הגורמים הנוגעים בדבר.

ישנו, בכל זאת, רווח מסוים אותו עשוי נתניהו לקטוף ממהלך של הקדמת בחירות. הערב יתכנס מרכז הליכוד במגמה לקדם מהלכים לבחירת בכירים בליכוד למוסדות התנועה. כפי שהדברים נראים, אם יוכרז על מהלך של הקדמת בחירות, יוותרו אותם בכירים על רצונם, ויאפשרו לנתניהו להעביר ברוב רגיל את התיקונים בחוקה אותם הוא חפץ להעביר, כולל שריונים כאלו ואחרים. האם שווה לנתניהו לפרק ממשלה רק בשביל הרווח הזעום הזה? לא. אבל אם נצרף לכך את חששו שליברמן יקדים אותו ויזום מהלך דומה, יתכן ששני הנימוקים יהיו מספיק כבדי משקל כדי להביא להכרזה דרמטית של נתניהו היום בערב, מחר בפתח מושב הקיץ, או במהלך הימים הבאים.

סוללים דרך לנשיא

ואולי היה בנימה החגיגית משהו בה פתח נתניהו הבוקר את ישיבת ממשלתו כדי להעיד על ההבנה שלו, לפיה הוא נכנס ברגעים אלו ממש לתחילת מערכת בחירות סוערת.

בדרך כלל נוהג נתניהו לפתוח את ישיבות הממשלה שלו בנימה יבשה משהו, בדברים ענייניים, לא ארוכים, בטח לא בדו-שיח עם שר כזה או אחר. הבוקר חרג ממנהגו וזה בלט בשתי נקודות.

האחת, השבח אותו שלף והעניק ליו"ר הכנסת, ראובן רובי ריבלין. אין זה סוד כי במהלך השנים האחרונות ידעה מערכת היחסים בין שני האישים עליות וגם ירידות. לא פעם נרשמו ביניהם ויכוחים פומביים, לעיתים נפגשו כדי ליישר את ההדורים, לעיתים נותרו ההדורים בלתי מיושרים.

אבל הבוקר יצא נתניהו מגדרו כשהחמיא לאיש. באופן רשמי הוא הודה לו על הצעדים המיוחדים אותם נקט כדי שטקס הר הרצל יעבור בשלום אחרי הטרגדיה הנוראה בה נגדעו חייה של הקצינה הילה בצלאלי ז"ל. באופן בלתי רשמי, אין ספק שהיה בכך משום גושפנקה רשמית למערכת יחסים חדשה שתירשם בין שניהם, מן הסתם כחלק מפתיחת קמפיין מצליח של הליכוד.

ההערכות מדברות על כך שאם בעבר ניסה נתניהו להפריח שמועות בלתי רשמיות על מועמדים אלטרנטיביים לנשיאות המדינה, כיום נראה כי ברור לכל שהוא לא יעשה זאת, וכי מועמדותו של ריבלין לתפקיד ברורה מאי-פעם. השליחות שנטל על עצמו בנושא חוק טל ואשר קיבלה בהמשך את גיבויו של ראש הממשלה היא רק הסימפטום הראשון לבשר את דבר היחסים המחודשים בין שני האישים.

הנקודה השנייה שדי חרגה ממהלך שגרתי של פתיחת ישיבות ממשלה הייתה דו-שיח נחמד, סחבקי וידידותי, שנרשם בין ראש הממשלה לבין שר ההסברה, יולי אדלשטיין, שגם לו הודה נתניהו בקשר לארגון הטקס.

מי ציוני?

אבל הייתה נקודה נוספת אותה ציין נתניהו, ואשר נגעה לתחרות אותה ארגנה שרת התרבות לימור לבנת ב"יוטיוב" בשאלת מיהו ומהו ציוני. "אז אני מבקש לומר כולם כאן ציונים. אבל אני מבקש לציין ביום הזה, היום שאם אינני טועה מציין עשרים וחמש שנים לעלייתך לארץ – נכון יולי?" – יצא נתניהו מגדרו בניסיון להיות נחמד לשר בכיר בליכוד, ועוד שר המזוהה במיוחד עם האגף הימני בליכוד.

"לשחרורי", הבהיר לו אדלשטיין. כזכור, הסיפור המלא על מאסרו ושחרורו הופיע בראיון חג שערכנו עמו כאן באתר "בחדרי חרדים".

"לשחרורך מהכלא בשעה טובה. יולי ישב שלוש שנים כמסורב עלייה וכלוחם חופש. הנה תעודות לפנינו. בכלא הסובייטי", המשיך נתניהו. הוא אמנם טעה 'קלות', שכן השר אדלשטיין נאסר בעוון 'החזקת סמים', ובכל זאת הרעיון נכון. אילולי היה מסורב עלייה ולוחם חופש איש לא היה 'טורח' לשתול בביתו ראיות, לכאורה, להחזקת סמים.

"נראית אז יותר יפה", הצטרף גם השר מתן וילנאי לחגיגה הידידותית, לקול צחוקם של השרים.
"עם ראש מגולח כולנו נראים יותר טוב, מתן", השיב לו אדלשטיין ברמזו על זקנו הבלתי מגולח בשל ימי ספירת העומר. גם על כך שוחח בראיון בערב החג.

"הוא היה אז צעיר לוחם, הוא נשאר ציוני חולם. היית ציוני לוחם וחולם וחלמת על עלייה לציון ושילמת על זה בחירותך במשך שלוש שנים ועלית לארץ והיום אתה שר בממשלתנו ועשית את הפעולות הדרושות לציין את זה, גם את עצמאות ישראל ואני מבקש לברך אותך. אתה ציוני ועוד איזה ציוני. אז ברכה לך וברכות לעם ישראל כולו", המשיך נתניהו.

"קיבלתי פרס על המאבק בדמותה של מדינת ישראל יפה בת שישים וארבע. תודה רבה", סיכם אדלשטיין את שיחת הידידות.

ולמי שלא זוכר, ככה נראה ראש ממשלה בתקופת ערב בחירות. טקסי הרמת כוסית, חיוכים (גם לנציגי התקשורת החרדית שלא ממש זוכים ליחס בסתם יום של חול) ושיחות מלאות נופת צופים. לבוחר, לנציגי המילואימניקים, לשרים ולכולם.

ומה אומרים בסיעות החרדיות?

בסיעת יהדות התורה די נבוכים, מתקשים לברור את המילים הנכונות לומר אותן, ולא נראה שאחרי ישיבת סיעה הם יצאו מחוזקים יותר ופחות מבולבלים. אם אכן מערכת הבחירות הבאה תיסוב סביב ציר חוק טל, הם בצרות, ונראה כי הם מבינים זאת היטב. אך מכאן ועד להחלטה ברורה של מה אומרים - הדרך רחוקה. אין היום ביהדות התורה מנהיג כלשהו שיכול לקבל החלטות, הסיעה מורכבת מחמישה הבטוחים (כמעט) כל אחד מהם כי הוא הוא המנהיג הדגול.

על הרקע הזה, יש מצב שאויבנו מבית ומחוץ ינצלו את חולשתנו.

לכל זה נוסיף את הסכסוכים הפנימיים, גור ופלגים מויז'ניץ, חרדים עובדים, סיעת טוב ודגל התורה (וזאת יש לדעת: חרדים עובדים ותנועת טוב אינן מילים מקבילות), שלומי אמונים וגור ועוד ארוכה היריעה. חכו תראו כמה ידיעות נוכל להרכיב רק מהניסיון להרכיב רשימה חרדית לכנסת הבאה. לא פשוט.

גם בש"ס העניינים לא פחות מורכבים. איש שם אינו יודע, נכון לעכשיו, מה עומד היו"ר לשעבר אריה דרעי לעשות. האם ילך על המהלך אליו הוא מתכונן בכל הלהט במהלך החודשים האחרונים ויכריז על מפלגה חדשה? האם ייעתר לתחנוני גורמים שונים ויצטרף לש"ס, בתנאים כאלו או אחרים? ואם כן, האם זה 'יעבוד'? האם לא יהיה זה מתכון בדוק לתככים יומיומיים שיהפכו כל ישיבת סיעה לקרקס מהלך?

הבוקר התייחס יו"ר תנועת ש"ס, אלי ישי, למצב החדש שנוצר באמורו, כי הבחירות הבאות תהיינה רצופות שנאה לחרדים. אין ספק כי יש בכך משום קריאה נכונה של המפה. מה תעשינה המפלגות החרדיות מול האיום החדש, חוץ מלהמשיך ולהתקוטט בינן לבין עצמן על מקומות ועל כיבודים? לא ברור. כפי שהדברים נראים, כל תוכנית מגירה רצינית לא הוכנה למקרה שכזה.

כי לך תבנה קמפיין בחירות נבון מול ציבור שונא ומשסה, כשאתה עצמך נמצא בתוך יורה רותחת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!