היכן תוחלת החיים הגבוהה ביותר מבין הערים החרדיות

תוחלת החיים הגבוהה ביותר בערים הגדולות - מודיעין עילית. זאת ועוד בנתונים מרתקים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

קשר חיובי בין הרמה החברתית-כלכלית לבין תוחלת החיים ב-32 היישובים שמנו 50,000 תושבים ויותר. מגמה זו נכונה למרבית היישובים להוציא כמה יישובים שבהם למרות הרמה החברתית-כלכלית הנמוכה, תוחלת החיים גבוהה - מודיעין עילית, בני ברק, ביתר עילית, בית שמש וירושלים.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את הפרופיל הבריאותי-חברתי של היישובים בישראל, 2017-2011. הפרופיל כולל נתונים דמוגרפיים, בריאותיים וחברתיים לפי רמות גיאוגרפיות: כלל-ארצי, מחוזות, נפות ויישובים שבהם יותר מ-10,000 תושבים.

תוחלת חיים

תוחלת החיים של כלל האוכלוסייה בישראל בממוצע לשנים 2017-2013 עמדה על 82.6 שנות חיים, 84.5 לנשים, 80.6 לגברים. הפער בין המחוז עם תוחלת החיים הגבוהה ביותר (אזור יהודה והשומרון - 84.1) לבין המחוז עם תוחלת החיים הנמוכה ביותר (תל אביב - 81.1) עמד על 2.9 שנים.

בהשוואה בין נפות, נמצא כי באזור יהודה והשומרון תוחלת החיים הגבוהה ביותר, ואילו בנפת באר שבע - הנמוכה ביותר. הפער בין נפות פתח תקווה לבאר שבע נשאר זהה בשנים 2017-2013 לפער שהיה בשנים 2009-2005 וכן בשנים 2002-1998 (כ-3.5 שנים). בנפות צפת, רמלה וחדרה נרשמו העליות הגדולות ביותר בתוחלת החיים. בנוסף על כך, נפות צפת וגולן שיפרו באופן יחסי את מיקומן ותוחלת החיים בהן בשנים 2017-2013, דומה לתוחלת החיים בנפות חיפה ורמלה.

בערים הגדולות שבהן לפחות 100,000 תושבים (15 ערים): ברמת גן תוחלת החיים הגבוהה ביותר (84.6) ובבת ים - הנמוכה ביותר (81.0), פער של 3.6 שנים. הפער בקרב הגברים עמד על 4.1 שנים - ברמת גן תוחלת החיים הגבוהה ביותר (82.6) ובבת ים -הנמוכה ביותר (78.4). הפער בקרב הנשים עמד על 3.1 שנים - ברמת גן תוחלת החיים הגבוהה ביותר (86.4) ובבת ים - הנמוכה ביותר (83.3).

בערים שבהן 99,999-50,000 תושבים (18 ערים): במודיעין עילית תוחלת החיים הגבוהה ביותר (87.6) ואחריה הוד השרון (86.0). באום אל-פחם תוחלת החיים הנמוכה ביותר (79.0) ולפניה אילת (80.0). לפניהן בדירוג - שתי ערים מעורבות (שבהן לפחות 20% מהאוכלוסייה הם ערבים): לוד (80.3) ורמלה (80.9).

ביישובים שבהם יותר מ-50,000 תושבים הפער בין היישוב עם תוחלת החיים הגבוהה ביותר (מודיעין עלית - 87.6) לבין היישוב עם תוחלת החיים הנמוכה ביותר (אום אל-פחם 79.0) עמד על 8.6 שנים. הבדלים אלו משקפים את הרכב האוכלוסייה, הבדלים חברתיים-כלכליים ונגישות וזמינות של שירותי בריאות.

בין השנים 2009-2005 לבין השנים 2017-2013, תוחלת החיים בישראל עלתה ב-1.8 שנים. באותן שנים חלה עלייה בתוחלת החיים בערים שבהן יותר מ-50,000 תושבים, אך לא במידה שווה. בערים גבעתיים, רמלה, חדרה ונצרת השיפור בתוחלת החיים היה גבוה יחסית. בערים חולון, נהרייה ובת ים השיפור היה נמוך יחסית. בערים בית שמש ורעננה חלה ירידה קטנה בתוחלת החיים.

בכל הרמות הגאוגרפיות שנמדדו נמצא כי תוחלת החיים של יהודים ואחרים גבוהה משל ערבים. בממוצע ארצי לשנים 2013-2017, תוחלת החיים של יהודים ואחרים עמדה על 83.1 שנות חיים, 84.9 לגברים ו-81.1 לנשים. אצל הערבים תוחלת החיים עמדה על 79.5, 81.4 לנשים ו-77.4 לגברים. בנוסף על כך, דירוג המחוזות ונפות שונה בחלוקה לפי קבוצות האוכלוסייה לעומת כלל אוכלוסייה.

בקרב יהודים ואחרים במחוז ירושלים תוחלת החיים הגבוהה ביותר (84.4) ובמחוז הדרום - הנמוכה ביותר (78.7). בקרב הערבים במחוז הצפון תוחלת החיים הגבוהה ביותר (80.4) ובמחוז המרכז - הנמוכה ביותר (78.4). בהשוואה של נפות, בקרב יהודים ואחרים תוחלת החיים הגבוהה ביותר היא בירושלים (84.4) ואחריה בפתח תקווה (84.2) והנמוכה ביותר - בנפת באר שבע (78.7). בקרב ערבים, תוחלת החיים הגבוהה היותר היא בנפת צפת ואחריה בנפת גולן, והנמוכה ביותר בנפת רמלה ואחריה בנפת השרון.

מהנתונים עולה כי קיים קשר חיובי בין הרמה החברתית-כלכלית של היישוב לבין תוחלת החיים ב-32 היישובים שמנו 50,000 תושבים ויותר. ככל שהמדד החברתי-כלכלי של היישוב גבוה יותר, כך תוחלת החיים שבו גבוהה יותר. מגמה זו נכונה למרבית היישובים להוציא כמה יישובים שבהם למרות הרמה החברתית-כלכלית הנמוכה, תוחלת החיים גבוהה - מודיעין עילית, בני ברק, ביתר עילית, בית שמש וירושלים.

שיעורי תמותה לפי סיבות מוות

שיעורים נמוכים של תמותה מסרטן נמצאו במחוז ירושלים ובאזור יהודה ושומרון, ואילו השיעור הגבוה - במחוז דרום. בחלוקה לפי נפות, נמצאו שיעורים נמוכים בתל אביב ובירושלים, ושיעורים גבוהים בנפות גולן ואשקלון. שיעורים גבוהים יחסית של תמותה ממחלות לב נמצאו במחוז הצפון ובמחוז חיפה, לעומת שיעורים נמוכים באזור יהודה והשומרון.

שיעורים גבוהים של תמותה ממחלות זיהומיות נמצאו במחוז הדרום לעומת שיעורים נמוכים במחוז הצפון. בחלוקה לפי נפות, נמצאו שיעורים נמוכים בנפות גולן, צפת ויזרעאל, ושיעורים גבוהים בנפות באר שבע ואשקלון. שיעורים גבוהים של תמותה מסוכרת וממחלות כלי דם במוח במחוז הצפון לעומת שיעורים נמוכים באזור יהודה והשומרון. בחלוקה לפי נפות, נמצאו שיעורים גבוהים בנפות יזרעאל וחדרה, ושיעורים נמוכים באזור יהודה והשומרון ובנפת רחובות.

נמצאו הבדלים גדולים בשיעורי תמותה בין יישובים וכן הבדלים בין יישובים יהודיים וערביים. השיעורים הגבוהים של תמותה ממחלות לב נמצאו ביישובים ערביים (לוח ב), ואילו השיעורים הגבוהים של תמותה מסרטן - מרביתם ביישובים יהודיים.

תמותת תינוקות

השיעור הארצי של תמותת התינוקות בשנים 2017-2013 עמד על 3.1 ל-1,000 לידות חי. שיעורים גבוהים מהממוצע הארצי נרשמו במחוזות הדרום (5.9), הצפון (3.9) וירושלים (3.3), ואילו בשאר המחוזות השיעור נמוך מהממוצע הארצי.

בהשוואה בין נפות, השיעור הגבוה ביותר של תמותת תינוקות הוא בנפת באר שבע - 6.9, ואילו השיעור הנמוך ביותר - בנפת גולן (1.8) ולפניה בנפת פתח תקווה (1.9). ברמת היישוב, תמותת התינוקות בישראל נמוכה ולכן מקרי פטירת התינוקות, גם כאשר מסוכמים לחמש שנים, נתונים לתנודות מקריות. השיעורים ביישובים היהודיים נמוכים מאוד, וההבדלים בין היישובים אינם מובהקים. לעומת זאת, השיעורים ביישובים הערביים גבוהים באופן משמעותי מהשיעורים של מרבית היישובים היהודים.

עודף משקל או השמנה בקרב ילדים

השיעור הארצי של בעלי עודף משקל או השמנה בכיתה ז בשנת הלימודים תשע"ח (2017/18) עמד על 30.0%. נמצאו הבדלים בכל הרמות הגאוגרפיות שנמדדו. בנפות יזרעאל ופתח תקווה נרשמו השיעורים הנמוכים ביותר (28.2% ו-28.4%, בהתאמה), ואילו בנפות חדרה וגולן נרשמו השיעורים הגבוהים ביותר (37.5% ו-36.7%, בהתאמה).

בהשוואת שיעורי עודף המשקל או השמנה בין יישובים שמנו 10,000 תושבים ויותר (127 יישובים), נמצאו הבדלים גדולים בין היישובים. באופן כללי, אפשר לראות כי היישובים שבהם אחוז ההשמנה נמוך הם ישובים יהודיים, והיישובים שבהם האחוז גבוה הם יישובים ערביים. ב-40 מתוך 44 היישובים הערביים (בכ-91% מהיישובים) אחוז הילדים בעלי עודף משקל או השמנה היה גבוה מהממוצע הארצי, לעומת 45 מתוך 83 היישובים היהודיים (כ-46% מהיישובים).

בראש טבלת היישובים שבהם אחוז ההשמנה הנמוך ביותר, מודיעין עילית עם 17.4% מכלל התלמידים בכיתה ז', ביתר עילית עם 18.5%, אלעד עם 22.6% ובני ברק עם 22.9 אחוז. היישובים שבהם אחוז ההשמנה הנמוך ביותר באחוזים בכיתה א', מודיעין עילית 8.5%, בני ברק 11%, ביתר עילית 11.4%, גבעת זאב עם 12.3% ורכסים עם 13.1 אחוז מתלמידי כיתה א'.

על פי הנתונים, לא נמצא קשר בין המדד החברתי-כלכלי של היישוב לבין עודף משקל או השמנה בכיתה ז', הן בכלל היישובים הן ביישובים ערביים וביישובים יהודיים ומעורבים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!