זכאות לפיצויים מקרנית בעקבות תאונת דרכים כאשר זהות הפוגע אינה ידועה (תאונת "פגע וברח")

האם הנפגע יכול לקבל פיצויים אם הנהג הפוגע נעלם מזירת האירוע והנפגע לא לקח את פרטיו, למרות, שכביכול, היתה לו ההזדמנות לעשות זאת, עת נכח הפוגע בזירה.  

בפס"ד 5132/08 קרנית נ' א.ד, בו, בהצלחה רבה, טיפל משרדנו, פירט בית המשפט העליון באילו מקרים יש לתבוע את קרנית (קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים) כאשר הנפגע יכול היה, לכאורה, אך לא לקח את פרטי הנהג הפוגע וזה עזב את הזירה ולא מסר פרטים מזהים.

בית משפט העליון, בשתי פרשות שאוחדו (אחיאל דנוך ושרה קורן), דן בסוגיה עקרונית ופסק בשאלה האם הזכאות לקבלת פיצויים מקרנית מותנית במאמץ ובשקידה סבירה שביצע הנפגע לזהות את הנהג הפוגע.

קרנית טענה כי רק נפגע אשר עומד ברף אי הידיעה הסובייקטיבית, בתוספת לאי יכולת  אובייקטיבית לדעת מי הנהג הפוגע יוכל לתבוע פיצויים מקרנית. בכל מקרה אחר ואם יכול היה הנפגע לאתר ולזהות את הנהג הפוגע אך לא עשה זאת במועד התאונה, ביודעו כי תמיד יוכל לפנות לקבלת פיצויים מקרנית, יטיל עומס כלכלי כבד על הקופה הציבורית שלא בצדק.

עו"ד רונן ברק • קרדיט: יח"צ

בפס"ד קבע כב' השופט ריבלין, כי המושג סבירות, אשר משקף את היכולת האובייקטיבית לדעת, צריך להיבחן לצד המצב הסובייקטיבי של נפגע התאונה במועד קרות התאונה ומייד לאחריה. בהמשך לכך קבע כי במידה ונפגע תאונת הדרכים מסביר באופן הגיוני, מהימן ומניח את הדעת  על כך שאינו יכול להצביע על הנהג הפוגע ולא יכול היה במועד התאונה לקחת את פרטיו, תטה הכף לזכותו בקבלת פיצויים מקרנית. בכל זאת תאונת דרכים הינה אירוע טראומטי וריגשי ויש לבחון את מלוא הנתונים עם מתן התחשבות ראויה במצוקתו הסובייקטיבית של הנפגע, מצוקה שלא אפשרה לו לזהות את הפוגע ו/או לאתר את פרטיו המזהים במועד התאונה.

אם יוכיח הנפגע שפעולותיו בוצעו בתום לב והוא עשה כמיטב יכולתו לברר את פרטיו המזהים את הנהג הפוגע או של חברת הביטוח המבטחת אותו, גם אם בשלב מאוחר לתאונה, יטה ביהמ"ש את הכף לזכות הנפגע ויאפשר לו לתבוע פיצויים מקרן קרנית.

דוגמאות למקרים בהם תקום זכאות לקבלת פיצויים מקרן קרנית:

תאונות "פגע וברח" – כאשר הנהג הפוגע לא עוצר כדי להושיט עזרה ו/או להחליף פרטים.

גילו הצעיר של הנפגע- משרדנו טיפל בנפגע בן חמש שנפגע בתאונת דרכים ואילו אימו לקתה בהלם והפנתה את כל משאביה לטיפול בקטין. משכך, לא חשבה, במועד האירוע, לקחת מהנהג את פרטיו.

כאשר הנפגע נפצע באופן חמור אשר לא מאפשר לו להידבר עם הפוגע.

נפגע שנמצא בהלם או חרדה חזקה בעקבות האירוע אם לשלומו ואם לשלום אחרים.

אם הנהג הפוגע אלים ותוקפני ולא נותן את פרטיו ולא ניתן לקבלם בכל דרך אחרת, במאמץ סביר.

נפגע הינו עובד זר או תייר ואינו מבין או יודע שעליו לקחת את פרטי הנהג הפוגע.

מנגד, אם הנפגע לא לקח את פרטי הנהג הפוגע מפאת אי נעימות או שחשב כי הפגיעה אינה רצינית, לא יוכל, מאוחר יותר, לתבוע את קרנית.

בפסק הדין נקבע כי רשימת המקרים בהם תקום הזכאות לקבלת פיצויים מקרן קרנית אינה 'רשימה סגורה' ויתכנו מקרים נוספים, שלא נידונו בפסק הדין, בהם יוכל הנפגע לתבוע את קרנית.

נפגע אשר פעל בתום לב לקבל פרטי זיהוי של הנהג הפוגע, אם בזמן קרות התאונה ואם לאחריה, או שיוכיח שהיתה לו ו/או לבני משפחתו (במקרה של קטין) מניעה פיזית או מנטלית לאתר את הנהג הפוגע ולקבל את פרטיו- תקום לו הזכאות לקבלת פיצויים מקרן קרנית.

חשוב מאוד שנפגע בתאונת דרכים שלא ברכבו או ברכב של אחר (שאז חברת הביטוח המבטחת את הרכב משלמת פיצוי) יעשה את כל מה שביכולתו כדי לאתר את הנהג הפוגע ולקחת את פרטי הזיהוי שלו במועד התאונה, או שיעשה את כל המאמצים לאתר את הנהג אחרי מועד התאונה. זאת כדי שבמקרה והדבר לא צלח ניתן יהיה להוכיח לביהמ"ש כי נעשו מירב המאמצים מצד הנפגע והוא ראוי לקבלת פיצויים מקרן קרנית.

עורכת הדין ליאנה חזין- רביב, שותפה בכירה במשרד עורכי דין רונן ברק ושות', עוסקת ומתמחה שנים רבות בייצוג נפגעי פגיעות גוף בתביעות נזיקין בגין תאונות דרכים לרבות תביעות מול קרנית בתאונות פגע וברח. משרדנו נמצא ברמת גן ומלווה ומטפל בלקוחות מכל רחבי הארץ בשל ההתמחות המיוחדת שלנו בטיפול בנפגעי תאונות אופנוע ורכב דו-גלגלי. במידה ונפגעתם בתאונת דרכים אנו נלווה אתכם במסירות ומקצועיות ממועד קרות האירוע ועד לקבלת הפיצויים המרביים מחברת הביטוח המגיעים לכם לפי חוק.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!