מכסות פטורים או גיוס של כולם? • מה צפוי בכנסת

דומה כי חוק טל ניצב השנה במרכזו של יום העצמאות. כמעט כל דובר ממלכתי חש חובה להזכיר את דעתו בנושא, על מכלול התובנות האישיות שלו.

ברקע ניצבות מספר גישות. לכל מפלגה דעה משל עצמה. במפלגת העבודה, למשל, היו די נדיבים, יחסית כמובן. על פי הצעתם יש לחזור ל'שיטת בן-גוריון' שהעניק 900 פטורים בלבד בשנה. בהתחשב בעובדה שבאותה עת מנה היישוב היהודי 600 אלף יהודים בלבד, והיום מדובר בלא פחות מששה מליון, הם מציעים 'בנדיבותם' להעניק 4000 פטורים. כמחצית ממספר הפטורים הניתן כיום.

שאלת מיליון הדולר תהיה: איך חותכים ובוררים את ה'זכאים' לפטור? והאם הם מתכוונים ליטול את כל השאר אל הבקו"ם בכוח? לאיש אין תשובה, כמובן.

את החלופה לחוק טל מטעם מפלגת העבודה, מגבש יו"ר הסיעה, ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג. היא נדונה אתמול בוועידה הרעיונית של מפלגת העבודה וזכתה לתמיכתה של יו"ר המפלגה, ח"כ שלי יחימוביץ.

אגב, ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג, המקדם את הנושא, התראיין באתר 'בחדרי חרדים' לפני מספר שבועות, תוך שהוא מספר על מכתב אותו שיגר סבו זצ"ל לבן גוריון, בדיוק באותו עניין. נזכיר כי הרצוג כיהן כמזכיר הממשלה לפני יותר מעשור, עת חוקקה הממשלה את חוק טל הקודם.

גם ב'קדימה' התלהבו מרעיון המכסות של בן גוריון, אלא שאצלם מצמצמים את המספרים ל-1,000 עד 2,000 פטורים בלבד לשנה, כפי שעולה מתוך הצעתו של יו"ר ועדת חוץ ובטחון ויו"ר קדימה הנבחר שאול מופז. "הצעת מופז נראית כלא ישימה כי היא קיצונית מדי", הגיב הרצוג להצעתו של מופז.

מופז, כמו גם יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, מתכוונים להגיש במליאת הכנסת השבוע את ההצעות שלהם לחוק. ליברמן מכנה את הצעתו "חוק שירות שווה לכולם", ומדגיש כי יגיש את החוק אף אם לא יזכה לתמיכה ממשלתית.

סער: הגדלת השוויון בנטל

גם שר החינוך גדעון סער, התייחס לגיוס החרדים, בדברים שנשא בטקס הענקת פרס ישראל בבנייני האומה. גם הוא, כמו כל השאר, דיבר על עיקרון השוויון בנטל, ומתברר לאחרונה שלפחות בנושא זה דעתם של חברי הליכוד זהה לשאר חברי הכנסת.

ובכל זאת יש מי שמנסה לגשר ולהבין לליבם של החרדים, כפי שנוהג יו"ר הכנסת, ראובן (רובי) ריבלין, המצוי בעיצומן של פגישות עם רבנים ואישי ציבור מהמגזר החרדי, כדי לנסות ולהגיע להסכמה שתהיה מקובלת על כולם.

לאחר שפירט את הישגי המדינה, הגיע סער לכך ש"נדרשים אנו, ביום שמחתנו, גם לחשבון-נפש". לדבריו, "קיימות בעיות עומק בחברה הישראלית, המחייבות התמודדות-אמת. דומה שחומות של ניכור נבנות בין שבטי ישראל. חומרי הבניין הם בורות, אי הכרת האחר, העדר כבוד לזולת ולשונות, חוסר-סובלנות. אנו משתדלים לראות את חסרונו של חברינו ולא את מעלתו. אל לנו לשכוח שלכולנו מורשת משותפת וגם גורל אחד.

"החרדי רואה בדרך החיים החילונית מתירנות מסוכנת. דומה שאינו רואה את המדע והמחקר המתקדם, היזמות והמקוריות, את מוסדות ההשכלה הגבוהה, את התרבות והאומנות. החילוני רואה בחרדי סגירוּת והתבדלות. דומה שאינו רואה את היופי בחברה אידאליסטית המוכנה להקריב כדי לחיות על פי אמונתה וגם לא את דרך-הארץ, כיבוד אב ואם והעוצמה שבלימוד תורה.

"חוסר נכונות להבין את נקודת-המבט של האחר ואת סולם-הערכים של הזולת, מסוכן ליכולתינו להתקיים כחברה אחת".

סער קרא, כמובן, ל"שינוי עמוק בכיוון של הגדלת השוויון בנטל. אזרחי ישראל מכל הזרמים בעם צריכים וחייבים להשתתף בקיום החובות האזרחיות ובראשן – השירות הצבאי או שירות לאומי-אזרחי כחלופה במקרים המתאימים".

ובכל זאת הוא מבין ש"מערכות המדינה חייבות לגלות גמישות וגם לסלול דרכים חדשות על-מנת לתת מענים מותאמים לאורח-חיים". וגם לניסיון להבין את האחר ואת סולם ערכיו.

האם יצליחו דבריו, כמו גם נסיונות הגישור של ריבלין, להרגיע את חברי הכנסת רגע לאחר שיתכנסו ביום שני הקרוב? קשה לבנות על כך. סביר להניח שחוק טל עתיד להביא את הכנסת בכלל, ואת קואליציית נתניהו בפרט, לנקודות רתיחה כמותן טרם ידעה הפוליטיקה הישראלית.

מנקודות רתיחה שכאלו, ואף מפחותות מהן, כפי שהוכיחה ההיסטוריה, צועדים אלי קלפי. מנקודות רתיחה מן הסוג הזה, גם לוליין פוליטי למוד קרבות כראש הממשלה, בנימין נתניהו, יתקשה מאוד להיחלץ בלי כוויות, שיוליכו אותו למערכת בחירות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!