עמית סגל: כך תקף ריבלין את הפרקליטות; "יקרה דבר איום ונורא"

בפוסט שהעלה הפרשן הפוליטי של חדשות 12 עמית סגל, הוא חושף מה הייתה דעתו של הנשיא ריבלין על הפרקליטות לפני כעשרים שנה.

וכך מספר סגל: "בחדר ועדת החוקה הישן של הכנסת התקבצו ביום חורף קר של פברואר 2001 הגלקטיקוס של כנסת ישראל: היו שם שרי המשפטים לעתיד יוסף לפיד וציפי לבני, השרים בעבר ובעתיד עוזי לנדאו ואמנון רובינשטיין, ומי שהיה אז ח"כ מהשורה, ראובן ריבלין. על הפרק עמד סעיף בחוק יסוד: הממשלה, זה שנוסחו עומד היום במרכזו של דיון ציבורי, לכאורה חוקתי: האם משפטנים יכולים להדיח ראש ממשלה שנגדו הוגש כתב אישום.

הם עוד לא ידעו מה זה תיק 2000, מנדלבליט היה סגן הפרקליט הצבאי ושאול אלוביץ' שיווק טלפונים צבעוניים של נוקיה. זה היה ויכוח עקרוני, עוד בטרם נצבע הכל בצבעי ביבי־לא־ביבי: האם לאפשר לראש ממשלה שכבר הורשע במחוזי עם קלון להישאר בתפקידו. "שאלה חשובה מאוד", נאנח רובינשטיין.

"למה לתת לכנסת סמכות להשאיר אדם שהורשע בפלילים", שאל לפיד. "כי זה לא פסק דין סופי", השיב רובינשטיין, והיועצת המשפטית המשיכה: "אנחנו לא רוצים שבית משפט אוטומטית ידיח ראש ממשלה".

ואז יצא ריבלין להתקפה סרקסטית: "יכול להיות שאנו בימים שבהם יש אנשים אדירי רוח, שיכולים להחליט הכול בשביל הכנסת, לקפוץ מתי שהם רוצים, להתנפל מתי שהם רוצים. אבל האיזון קובע שהכנסת היא הריבון, ואסור לנו לסטות מזה, קלה כחמורה, כי אחרת יהיו לנו אומבודסמנים, שבכוח יכולתם האינטלקטואלית יקבעו מה מותר ומה אסור".

ריבלין ישב בוועדה כח"כ, שכן שבוע קודם לכן חקירת סרק זדונית סיכלה את מינויו לשר המשפטים. "אתה עכשיו רדוף במה שקרה לך ואינך יכול לשפוט את כל החיים הפוליטיים על העוול שנגרם לך", הטיח בו לפיד. דווקא התגברתי, השיב לו ריבלין. לפיד התעקש: "מוסרית – האם אתה חושב שאדם שבית המשפט העליון קבע שהוא פושע עם קלון, יכול להיות ראש ממשלת ישראל?"

שאר הנוכחים ענו במקומו. "בחדר הזה", אמר ח"כ מוחמד ברכה, "אין מחלוקת על כך שלא. מצד שני, כל מטרת החוק היא לחזק את הפרלמנטריזם, ולא ייתכן שמרצון נערער את המגמה העיקרית של החוק". ועוזי לנדאו הוסיף: "תהיה טעות קשה אם הכנסת תוותר על הריבונות שלה ".

“בין השיטין", הרהר לפיד, "מתנהל פה בעצם הוויכוח הגדול, שעומד עכשיו מאחורי הרבה מאוד דיונים במדינה הזאת, וזה האיזון בין הפרלמנט לבין בית המשפט".

“אולי אתה לא מבין", השיב לו ריבלין. "יש דבר שיכול להיות רדיפה". של בית המשפט העליון? התפלא לפיד וקיבל תשובה: "רדיפה של מערכת. זה דבר דמיוני, אבל יכול להיות. כאשר אדם נבחר פוליטית על ידי העם, וכל הכוונה היא קנוניה להדיח את ראש הממשלה מכהונתו. בואו נחשוב על מדינת ישראל אחרי שנפרוש לגמלאות. יכול להיות מצב שבו ראש ממשלה רדוף. אם אתה בא ואומר שיחידים שלא נבחרו, שלא עמדו למבחן הבוחר, שהעם לא רצה בהם, יכולים לבוא ולומר 'האיש הזה לא יהיה', אחרי זה תתברר צדקתו או לא תתברר, ובינתיים יקרה דבר איום ונורא לאדם שנבחר בדמוקרטיה".

המשפט האחרון הוא הראיה המכריעה שבניגוד לכל הרמזים המטרימים של אהרן ברק, שי ניצן ומרדכי קרמניצר, בחוק הקיים אין שום לקונה. המחוקקים אמנם לא נכנסו לסמטה ההיפותטית של הטלת הרכבת הממשלה על מועמד, אבל ברור מה הייתה דעתם בנושא. הם תיקנו את החוק בכוונה ברורה: למנוע מאדם אחד, שופט אבל קל וחומר יועץ משפטי, לסכל ולאיין בחירה פוליטית של מיליוני מצביעים. אם מורשע לא, קל וחומר נאשם.

מזל שיש פרוטוקול, כי אף עיתונאי לא הקליט את הדיון באותו בוקר. כתב אישום נגד ראש ממשלה היה אז שאלה היפותטית, מהסוג שכתבים אף פעם לא טרחו לסקר".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!