"ההיי-טק בדרך לתהום; גל האקזיטים מאיים על קטר הצמיחה של המשק
איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה נגד המדען הראשי: התקנות החדשות לא מספיקות לשמר את ההיי-טק הישראלי
- ב' אייר התשע"ב
איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה המייצג חברות היי-טק ישראליות, תקף את התקנות החדשות שפירסם אתמול המדען הראשי במשרד התמ"ת, אבי חסון. האיגוד טוען כי התקנת אינן מספקות, ויש להוסיף עליהן כדי למנוע את קריסת ההיי-טק המשמש קטר הצמיחה של המשק.
"התקנות החדשות של משרד האוצר והתמ"ת הן רק קצה קצהו של מהלך רחב לתיקון כשלי השוק שעל המדינה להוביל באופן מיידי על מנת לעצור את קריסתה של תעשיית ההיי-טק הישראלית", אמר שלמה וקס, מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה. לדבריו, "מהלכים של מיסוי גבוה והטלת קנסות על מכירת חברות ישראליות לחברות זרות אמנם מושכים תשומת לב ציבורית אולם אין בהם כדי למנוע ממפתחים מלמכור המצאה בכסף גדול לחברה זרה".
וקס הוסיף, כי "גל האקזיטים הענק ששטף את ישראל באחרונה מאיים על יכולתה של התעשייה להמשיך ולשמר את מעמדה כקטר הצמיחה של המשק, ומוביל את התעשייה כולה אל פי תהום. פיטורי העובדים מחברת מדטרוניק וסגירת מרכז הפיתוח של חברת ונטור כ-4 שנים בלבד לאחר שנרכשה על ידי מדטרוניק בכמיליארד שקל הם עוד נורת אזהרה המצטרפת לרצף המזהיר כי משהו רע קורה לתעשיית ההיי-טק הישראלית".
וקס סבור שעל המדינה לפעול בצורה תקיפה ורחבה יותר לתיקון כשלי השוק שכן בעשור האחרון, הממשלה לא עשתה די להכשרת הקרקע על מנת שהדור הבא של חברות ההיי-טק, יצמחו ויתפתחו בישראל ולא עשתה די להקמת חברות שמייצרות ומוכרות בעשרות ומאות מיליוני דולרים ואפילו במיליארדי דולרים בשנה.
לדבריו, ניתן לתקן את כשלי השוק בכל הקשור לקרנות הביניים באמצעות יצירת תנאים להקמת קרנות שמשקיעות בחברות בשלבי ביניים, המוכרות ב-10-5 מיליון דולר, שיש להן פוטנציאל לגדול. קרנות אלה ירגיעו את היזמים ויאפשרו להם לצבור רווחים מבלי שייאלצו למכור את החברה. כמו כן, הן יאפשרו לחברות לפנות לשווקים חדשים, לפתח קווי מוצרים חדשים ולהגדיל את היקפי המכירות. "זה יבטיח שהחברות הללו ימשיכו להתפתח בארץ ולא ייאלצו להימכר לחברות בחו"ל או להיסגר", אמר וקס.
בנוסף, הציע לגייס לטובת תעשיית ההיי-טק את המערכת המוסדית ויחד עם הממשלה להקים קרן מתאימה שתשקיע ותסייע לחברות לצמוח תוך קידום מהלכים ליצירת שותפות עם שוק ההון הישראלי. הקרן תשקיע את הכספים בחברות ישראליות שידאגו לתעסוקה ברחבי הארץ וכן גם לבני 45 פלוס - להגדלת היצוא וכל זה בשכר ראוי. "זה הוא הצדק החברתי במלוא מובן המילה", אמר וקס. לדבריו, מהלך נוסף שנדרש הוא הגדלת תקציב המדען הראשי ל-3 מיליארד שקל ולכל הפחות ל-2 מיליארד שקל, כפי שהיה לפני כעשור.
"התקנות החדשות של משרד האוצר והתמ"ת הן רק קצה קצהו של מהלך רחב לתיקון כשלי השוק שעל המדינה להוביל באופן מיידי על מנת לעצור את קריסתה של תעשיית ההיי-טק הישראלית", אמר שלמה וקס, מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה. לדבריו, "מהלכים של מיסוי גבוה והטלת קנסות על מכירת חברות ישראליות לחברות זרות אמנם מושכים תשומת לב ציבורית אולם אין בהם כדי למנוע ממפתחים מלמכור המצאה בכסף גדול לחברה זרה".
וקס הוסיף, כי "גל האקזיטים הענק ששטף את ישראל באחרונה מאיים על יכולתה של התעשייה להמשיך ולשמר את מעמדה כקטר הצמיחה של המשק, ומוביל את התעשייה כולה אל פי תהום. פיטורי העובדים מחברת מדטרוניק וסגירת מרכז הפיתוח של חברת ונטור כ-4 שנים בלבד לאחר שנרכשה על ידי מדטרוניק בכמיליארד שקל הם עוד נורת אזהרה המצטרפת לרצף המזהיר כי משהו רע קורה לתעשיית ההיי-טק הישראלית".
וקס סבור שעל המדינה לפעול בצורה תקיפה ורחבה יותר לתיקון כשלי השוק שכן בעשור האחרון, הממשלה לא עשתה די להכשרת הקרקע על מנת שהדור הבא של חברות ההיי-טק, יצמחו ויתפתחו בישראל ולא עשתה די להקמת חברות שמייצרות ומוכרות בעשרות ומאות מיליוני דולרים ואפילו במיליארדי דולרים בשנה.
לדבריו, ניתן לתקן את כשלי השוק בכל הקשור לקרנות הביניים באמצעות יצירת תנאים להקמת קרנות שמשקיעות בחברות בשלבי ביניים, המוכרות ב-10-5 מיליון דולר, שיש להן פוטנציאל לגדול. קרנות אלה ירגיעו את היזמים ויאפשרו להם לצבור רווחים מבלי שייאלצו למכור את החברה. כמו כן, הן יאפשרו לחברות לפנות לשווקים חדשים, לפתח קווי מוצרים חדשים ולהגדיל את היקפי המכירות. "זה יבטיח שהחברות הללו ימשיכו להתפתח בארץ ולא ייאלצו להימכר לחברות בחו"ל או להיסגר", אמר וקס.
בנוסף, הציע לגייס לטובת תעשיית ההיי-טק את המערכת המוסדית ויחד עם הממשלה להקים קרן מתאימה שתשקיע ותסייע לחברות לצמוח תוך קידום מהלכים ליצירת שותפות עם שוק ההון הישראלי. הקרן תשקיע את הכספים בחברות ישראליות שידאגו לתעסוקה ברחבי הארץ וכן גם לבני 45 פלוס - להגדלת היצוא וכל זה בשכר ראוי. "זה הוא הצדק החברתי במלוא מובן המילה", אמר וקס. לדבריו, מהלך נוסף שנדרש הוא הגדלת תקציב המדען הראשי ל-3 מיליארד שקל ולכל הפחות ל-2 מיליארד שקל, כפי שהיה לפני כעשור.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות