'הוועדה המדינית' חוגגת עצמאות? • ויז'ניץ מבהירה: "מוקדם לדון בבחירות"

קצת מפתיע למצוא בכותרות את ויז'ניץ, חסידות ששמרה במהלך השנים על פרופיל תקשורתי-פוליטי די נמוך, ופתאום מרעישה עולמות בקולות שנשמעים כמו גילויי עצמאות מחודשים.

תחילתו של הסער בראיון שהעניק סגן ראש עיריית בני-ברק, מנדל איזנברג, לעורך 'מרכז העניינים' יצחק נחשוני ולעיתונאי ישראל כהן, חסיד ויז'ניץ. במהלך הראיון ניתן היה להבין מדברי איזנברג, כי חסידות ויז'ניץ מתכוונת לייצג את עצמה נאמנה בכל הנוגע לראשות העיר בני-ברק.

מה חידוש בכך שחסידות כזו או אחרת מעוניינת במועמד משל עצמה לראשות עיר? ובכן, מאז ומעולם 'הסתפקה' חסידות ויז'ניץ, לה קהל מכובד ביותר בעיר התורה והחסידות, בנציג ליטאי או חסיד גור - שייצגו אותה בכבוד ודאגו לאינטרסים של החסידות. כך הדבר גם עם ראש העיר המכהן, יעקב אשר. מבחינתם, כהונה נוספת של אשר מקובלת עליהם, ואפילו להוות תחליף מצוין לראש עיר 'משלהם'.

אלא מאי? שבויז'ניץ קיימת זה כשלושים שנה 'ועדה מדינית', המופקדת על ניווט המהלכים הפוליטיים, בהכוונת האדמו"ר, כמובן. בעבר היה זה האדמו"ר זצ"ל, בעל ה'ישועות משה'. כיום היא פועלת בהכוונת האדמו"ר הנוכחי, שנכנס לתפקידו לפני כחודש ימים.

בוועדה המדינית חברים הח"כ לשעבר שמואל הלפרט, חיים מאיר כץ ואליהו הערש הנדלר (מ'המודיע').

מתקנים פנצ'ר

שלא באופן רשמי, יתכן שבסתר ליבם היו חברי הוועדה המדינית חפצים בכך שחסיד גור (חנוך זייברט) יישב על כס ראש העיר בקדנציה הבאה, הגם שלא בטוח שהם יודו בכך בפה מלא, שכן לא מעטים כעסו על הברית הישנה עם גור. לדידם של אלה, ויז'ניץ היא חסידות מספיק גדולה כדי לעמוד בכוחות עצמה על זכויותיה שלה, מבלי להזדקק לחסדים מצד חסידות אחרת, גדולה ומכובדת ככל שתהיה.

לעומתם, קיימת גישה שונה, הטוענת לעצמאות. אחד ממוביליה הוא סגן שר החינוך, מנחם אליעזר מוזס, ש'העז' להצביע נגד מינויו של יעקב ליצמן לראשות ועדת הכספים.

אמנם מאז ועד היום הופשרו היחסים בין השניים, ואפילו נרשמה ביניהם אחווה בצורת סיוע בהחלפת גלגל ברכב באחד מכבישי הארץ, ובכל זאת אין ספק שמוזס הביא עמו אל 'יהדות התורה' גישה נועזת ועצמאית.

האם החלטתו של איזנברג להכריז על עצמאותה של ויז'ניץ כבר בשלב הזה, שנה ומחצה לפני הבחירות המקומיות, תוכל לקדם את האינטרסים של החסידות ושלו עצמו? לא ברור.

יתכן שמדובר בשלב מוקדם מדי, וברעש קצת גדול מדי. שכן, לא די היה לו בראיון בעיתונות הכתובה ('מרכז העניינים'), אלא שבהמשך אמר את הדברים גם ברדיו ('קול חי').

אלא שכעת מתברר שהיו מי שכעסו על ההצהרות, ומכתב ההבהרה החל לקרום עור וגידים.

מכתב ההרגעה

הבוקר, די במפתיע, שיגר ח"כ לשעבר שמואל הלפרט את המכתב הבא, הממוען "לכבוד הרב חנוך זייברט, מזכ"ל אגו"י ומ"מ ר"ע ב"ב".

וכך לשונו: "בעניין הבחירות לעיריית ב"ב אשר כידוע יתקיימו בעוד שנה ומחצה, בשלב זה לא התקיים כל דיון בעניין. הדברים יידונו ויוחלטו בידי חברי הוועדה המדינית כמקובל על פי הכוונת מרן אדמו"ר שליט"א".

על החתום: "הוועדה המדינית, שמואל הלפרט".

העתקים מהמכתב נשלחו ליו"ר מרכז אגודת ישראל יוסף קופרברג, לח"כ מנחם אליעזר מוזס, לח"כ יעקב ליצמן, לסגן ראש העיר בני-ברק מנדל איזנברג, ולבית האדמו"ר.

מה בעצם אומר המכתב? למען האמת, לא הרבה. אין בו כל הבטחה לשריין את ראשות העיר לנציג גור. יש בו רק אמירה בסגנון של 'מוקדם לדבר על זה' ו'עדיין הכול פתוח'.

מצד אחד, זה יכול להרגיע ולו במעט את חום הלהבות. מצד שני, לא ברור האם זה יספק את מי שמודאגים מהאפשרות של הליכה עצמאית של ויז'ניץ על כל הקופה של ראשות העיר.

ולפוליטיקה הארצית

בהקשר זה אסור לשכוח את ההערכה שרוחש הגראי"ל שטיינמן לאדמו"ר מויז'ניץ - ולא בכדי הגיע האחרון לכינוס שהתקיים בבבית שברחוב חזון איש 5 נגד משרד החינוך.

המשמעות: החלטה משותפת של הגראי"ל שטיינמן והאדמו"ר מויז'ניץ, כשהיא מגובה על-ידי סיעת 'שלומי אמונים', יכולה בהחלט להכריע את הכף לטובת מועמד מוסכם על שני הצדדים - ויז'ניצאי או ליטאי (יעקב אשר, רק לדוגמה), תוך דחיקתו של נציג 'הסיעה המרכזית', חנוך זייברט.

מצד אחד, גם האדמו"ר וגם הגראי"ל הינם אנשי שלום מובהקים. מצד שני, יתכן שלטובת העניין יוחלט ללכת על המהלך, שמהווה בהחלט סטירת לחי לחסידות גור. לאפשרות שכזו יש סיכוי סביר להתממש.

אגב, היריבות הסמויה בין הפלגים יכולה להשפיע גם על זהות נציג החסידות בכנסת.

האם יהיה זה מוזס או נציג השוחה עם הזרם של גור? שמות אפשריים בכיוון זה הם שלמה רוזנשטיין או חיים מאיר כץ, לדוגמה.

סביר להניח שערב הבחירות לכנסת, וכמובן, גם ערב הבחירות לראשות עיריית בני-ברק יצופו המאבקים הללו אל מעל לפני השטח בצורה פחות מוסתרת מאשר הם נראים כיום.

בשיחה עם בכיר בחסידות ויז'ניץ הוא מעריך, כי בניגוד לאדמו"ר הקודם שנתן יד לקו המגבה את חסידות גור, האדמו"ר הנוכחי פתוח לבחינה מחדש של המצב, וינהג כפי שטוב ביותר עבור ויז'ניץ, ולאו דווקא על פי הגישה עד כה. הדבר עשוי להשליך, כמובן, על הזירה הפוליטית הארצית והמקומית כאחד.

האם יצליח המכתב שנשלח הבוקר להרגיע את הסערה?

כפי שהדברים נראים כעת, מדובר בכדור אקמול, שאולי ישכך כאב זמני, אך אין סיכוי שיצליח לרפא אותו. בשלב מסוים יגיע שלב ההכרעה - וחסידות ויז'ניץ תצטרך להחליט לאן פניה מועדות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!