שאול חיון שלא הכרתם • סיפור חיים מטלטל • ראיון חג

שאול חיון (36, אב לשמונה) נולד בבית החולים 'בילינסון' למשפחה מסורתית.

הוריו עלו מלוב, התיישבו ברמת גן - והשתלבו במרוצת השנים בקהילה החרדית. את שנות ילדותו העביר שאול בתלמוד תורה כילד שלא אוהב ללמוד, אך מצליח להנפיק במבחנים את הציונים הטובים ביותר.

מאז הפך לזמר ושחקן ובשנים שעברו הצליח לחל וש על כל תפקיד קיים בעולם המדיה החרדי.

כשאביו, יהודה חיון, היה בן שלושה חודשים, גילו אצלו את מחלת הפוליו - שיתוק ילדים, אך רק לאחר שנים רבות, הוכר על-ידי הממסד כנכה.

כשהגיע אביו לגיל גיוס לצה"ל, קיבל פטור מהשירות בעקבות היותו נכה. לדברי הבן, אי גיוסו לצה"ל קירב אותו לדת.



בילדותה התגוררה אמו של חיון, גאולה בובליל, בלוב, באותו בית בו התגורר אביו כמה שנים מוקדם יותר. לפני שעלתה יחד עם משפחתה לארץ ועברה להתגורר בנתניה, עברה עם בני משפחתה לאיטליה, שם נהנו מעושר רב.

בני משפחתה הגיעו לארץ ופקד את משרדי העלייה והקליטה, שם העניקו להם דירה בעיר נתניה.

בשעות הערב המאוחרות, נסעו מתל-אביב לכיוון ביתם, אך כשהגיעו גילו כי המפתח שקיבלו אינו המפתח הנכון. הם נאלצו לנדוד חזרה לתל-אביב, אך דלתות המשרד כבר ננעלו. אחת הפקידות החליטה לעזור והשיגה עבורם את מפתחות הבית, נסעה עמם לכיוון נתניה ואף דאגה להם לאוכל. "ביום מן הימים התברר לי כי זו הייתה שולמית אלוני. ורק אז הבנתי מדוע סבתא שלי מצד האמא ע"ה בירכה אותה תמיד", אומר חיון.

בגיל 18 הכיר יהודה חיון, אביו של שאול, את הרב אליהו פורת טהרני, ראש ישיבת 'ברכת יוסף' והפך להיות נהגו האישי באמצעות הקטנוע שרכש שנה קודם לכן. כך החל להתקרב לדת. הרב שכנע אותו להיכנס לישיבה.

באותם ימים היה אביו משמש כפייטן. "בתור יוצא לוב, הוא לא היה מקבל שקל על אירועים של הקהילה בהם הופיע", מסביר חיון. "בעדה הזו, אם אתה לוקח כסף, אתה נחשב לגנב".

באחד מן האירועים הבחינו הוריה של גאולה בובליל בפייטן המסלסל הנמצא על קדמת הבמה ולמרות הפרש הגילאים בינו לבין, בתם החליטו כי הם רוצים לקחת אותו לחתן. "אביה של אמי התלהב שיהיה לו חתן פייטן, אך הוא פחות נלהב כשהוא ראה אותו מתרומם מהכסא והבחין בכך שהוא נכה. אז הוא אמר לאמא שלי: 'לא מספיק אבא שלך נכה? גם את צריכה שבעלך יהיה נכה?.

"לא הסכימו לקבל אותי"

יהודה חיון וגאולה בובליל נישאו כשהם בשנות העשרים לחייהם ועברו להתגורר בשכונת עמידר ברמת-גן.

ימים עברו - והרב טהרני לקח את אביו להשתתף בשיעור של הגר"ע יוסף שהתקיים בתל-אביב.

מיד עם תום השיעור, אמור היה הגר"ע להגיע לפתח-תקווה. אביו של שאול הציע להסיע את הרב והפך להיות נהגו משיעור לשיעור.

ההורים לבית משפחת חיון זכו - ובניהם משמשים כרבנים ופעילים למען קירוב כל יהודי.

עם תהליך ההתחרדות, עברה המשפחה להתגורר בשיכון ו' בבני ברק, אז נחשב לשכונת פא"י.

אמו עוד הייתה באותה תקופה הולכת עם מכנסיים ותהליך ההתקרבות גבר מיום ליום.

הרב שמעון חזקיהו, אחד מתושבי השכונה באותה תקופה, הציע ליהודה חיון להעביר את ילדיו ללמוד בתלמוד-תורה 'תורה תמימה'. "הגענו עם הכיפות הסרוגות והמנהל ביקש שנחליף לכיפה שחורה, הוריי לא נראו אז כחרדים, אך לאט לאט מהחינוך שקיבלנו בתלמוד תורה הם התחזקו יחד איתנו".

חיון אז נחשב לילד בעייתי בלימודים. "הייתי מצייר, לא מכין שיעורי בית אך למרות הכל, ידעתי את החומר הנלמד בכיתה מתחילתו ועד סופו. במבחנים הוצאתי תמיד את הציונים הטובים ביותר אך ההתנהגות שלי תמיד הייתה בגדר "מספיק".

גם בבית היה נחשב לילד בעייתי. אביו לא היה נכנס למיטה לפני שהיה רואה שבנו שאול כבר עצם את עיניו, לא היה יוצא לתפילת שחרית עד שבנו היה מתעורר גם הוא. "כל הרבנים לא האמינו בי, תמיד כולם אמרו לאבא שלי "הוא עוד יום אחד יהיה חילוני".

כבר בגיל 8 הופיע שאול יחד עם אביו באירועים של העדה הלובית. "הוא לא היה נחשב לזמר רשמי, אבל תמיד היינו מצטרפים אליו כקולות רקע. בשבתות היינו צועדים רגלית שעות ארוכות כדי לקחת חלק בשבתות חתן וכדומה".

בכיתה ד' עבר יחד עם אחיו לתלמוד תורה 'אוהל משה'. "בכיתה ה' לא הסכימו לקבל אותי לשנת הלימודים והשאירו אותי ללמוד שנה נוספת בכיתה ד'".

בכיתה ו' נאלץ לעבור לתלמוד תורה 'כסא רחמים', ומשם עבר לישיבת 'נר ישראל', 'נתיבות משה' ועוד ישיבות נוספות. "כל שנה הייתי במוסד אחר", הוא מעיד על עצמו.

בגיל 14 כבר קיבל אביו הצעה להוציאו לשוק המוסיקה באופן רשמי, אך סירב.

אמרגנים רבים ניסו למשוך אותו ואת אחיו להופעות, אך כלום לא הצליח לשכנע את אביו. "הוא רצה שנמשיך ללמוד בישיבה ורק בגיל מאוחר יותר נצא לעבוד", מסביר שאול את ההחלטה.

"גרובייס אמר לי: נכשלת"

חודשיים לפני גיל 17, אחד החברים הציע לו להתחתן. "הוא שאל אותי אם ההורים שלי יסכימו, אמרתי לו שלא תהיה בעיה".

• מה קרה שהחלטת להתחתן בגיל כה מוקדם?

"הייתי בלא מעט אירועים, וכבר היה נחשב שעברתי הרבה בחיים. בתור בחור שמופיע, אתה רואה קהל ואתה מפחד להידרדר. החלטתי לעשות לזה סטופ! הבחורה שהציעו לו בשידוך הייתה גם היא באותו גיל והוריה לא התנגדו לשידוך".

לאחר החתונה, ניהל שני מוסדות חינוך. מיד לאחר גירושיו מאשתו הראשונה, החליט לחפש רידוש חדש. "זה היה משהו פתאומי, לא צפוי והרגשתי שאני צריך למלא את החסר".

בוקר אחד הבחין חיון במודעה שהופיעה בעיתון: "דרושים ניצבים לסרט המצולם בפתח-תקווה". הוא חייג למספר המופיע. "אמרו לי תגיע לאודישן. לא ידעתי מה זה, הגעתי לשם ונתתי קטע קצר. אחרי שבועיים ראיתי שלא חוזרים אליי אז החלטתי להתקשר אליהם ואמרו לי: מצטערים, אתה לא עובר מסך".

כך עבר חיון אודישן אחר אודישן בחברות הפקה בהן חיפשו ניצבים, אך הוא נכשל בכולם. "זו הייתה שאיפה עבורי לשחק, אמרתי שאנחנו כציבור צריכים שיהיו לנו משהו מקורי משלנו במקום שבחורי ישיבה יקשיבו לגששים כל היום ויחקו אותם".

• מה גרם לך לעבור משירה למשחק?

"אדם שמתחיל בגיל צעיר לעמוד על במה, תמיד יש לו שאיפות לגדול ולקבל חשיפת קהל גדולה יותר. הייתי שחקן במהותי. בין החבר'ה הייתי הליצן כאחד שאהב מעשי קונדס ורציתי לנסות את מזלי גם בתור מקצוע".

אך הדחיות הרבות שקיבל בזה אחר זה מחברות ההפקה, לא גרמו לו להרים ידיים. באותה תקופה פרחו תחנות הרדיו הפיראטיות. גם שם הוא ניסה את מזלו וקיבל סירוב אחר סירוב - מ'ערוץ 2000' דרך 'קול הנשמה' ועד 'קול האמת'. "הם לא הסכימו לקבל אותי אפילו כמגיש קפה ותה".

באחד מן הימים פגש את ר' אשר ברדה, מנהל רדיו 'קול צופייך'. "הוא הציע לי לבוא לשדר תוך שעה תוכנית פיוטים, אני זוכר שרעדתי, כל מילה שנאמרה בתוכנית הראשונה שלי הייתה כתובה מראש".

מאוחר יותר הפך להיות מנהל הטכני בתחנה עד שפגש את אברהם גרובייס בתחנת הרדיו. "הוא הגיע יחד עם אחיו יהודה גרובייס שהגישו יחד תוכנית סיפורי חסידים והוא הציע לי לבוא לשחק בסרט שהם צילמו".

כבר ב-5 בבוקר התייצב חיון במשרדי ההפקה של 'גרובייס' בדרך לשחק את תפקידו הראשון בסרט חרדי. "הגענו למקום הצילומים, השחקן הראשי הודיע שהוא צריך ללכת והפכו אותי להיות שחקן המשנה בסרט. זאת הייתה הפתעה גדולה עבורי. כל משפט שאמרתי, רעדתי כולי".

כעבור 8 חודשים מאז התגרש, נישא בשנית ומאז מגדל משפחה בת 7 נפשות לתפארת.

באותם ימים הפך להיות חלק בלתי נפרד מהנוף במשרדיהם של משפחת גרובייס. "ישבתי וראיתי את הקטעים של עצמי יחד עם העורך, ממש כמו בחור מתלהב".

כך עברו הימים ותפקידיו בסרטים של האחים גדלו מרגע לרגע. באחת הפעמים הציע חיון לאברהם גרובייס קטע קומדיה בתוך אחד הסרטים. "זה היה נראה להם כעבירה", אומר חיון. "הם הסבירו לי שהוועדה הרוחנית לא תאשר את זה". בעריכת הסרט התלהב המבקר הרוחני ומאז הפך השחקן המשנה לשחקן קומדיה קבוע.

חמש שנים של עבודה הוא עבר אצל גרובייס. "זאת הייתה תקופה שלא הזנחתי את השירה ועשיתי את הסרטים ממש בלי כסף. כבר התחילו להכיר אותי ברחוב וכשהגעתי להופיע באירועים אנשים הכירו אותי יותר ויותר".

התסריט הראשון עבורו היה 'בורג משוחרר', סרט שכולו קומדיה. גרובייס חששו להציג את הסרט כהוצאה מבית היוצר ואישרו לו תקציב זעום של 8 אלף שקל.

"כשסיימנו את הסרט, כינסנו 50 אנשים, רובם היו עיתונאים חרדים והקרנו להם את התוצאה הסופית. אחרי רבע שעה, האולם נשאר ריק. יהודה גרובייס אמר לי: "נכשלת!".

"הגעתי הביתה ובכיתי, זו הייתה עבורי מכה חזקה כי היה מדובר בפרויקט הראשון שלי".

אבל כפי שכבר הספקתם להכיר, חיון אף פעם לא מתייאש.

"התנצלתי ב'יום ליום' - והסאגה מאחורינו"

לימים הכיר חיון את השחקן ניסים ורטה. "הוא טען בתוקף שאנחנו צריכים לעשות פרויקטים יחד ואני דמיינתי כבר את המיליונים שאני גורף. עשינו מערכונים וכשהגענו לרגע שאנחנו צריכים למכור את המאסטר - הבנתי שאין בזה כסף".

כשהגיע לגיל 30, החליט ללכת לדרך עצמאית והפיק ושיחק בסרט הראשון שלו - 'הבורג של שאול'.

"מישהו טען שהוא מוכן להשקיע את כל הכסף, ורק אחרי כמה שבועות הוא משך את ההצעה והותיר אותי עם הוצאות של כמה עשרות אלפי שקלים. אבי גרינברג, מ'גרינטק', הציל אותי ברגע האחרון".

אם תשאלו את חיון, עד היום הוא לא הפסיק לעשות בקריירת הסרטים, אך חבריו בתעשיית המוסיקה מעידים כי משהו טוב עבר עליו בשנים האחרונות. הוא הפך לזמר מוכר בעולם המוזיקה המזרחית-חסידית. "הרגשתי שאני מפספס משהו במוסיקה. לפני שנתיים הכרתי את ישראל כהן, המנהל האישי שלי. שמעתי שלכל אחד יש יחצ"ן, מנהל אישי ואדם שדוחף והבנתי שגם אני צריך אחד כזה".

כהן מבלה עם חיון מבוקר ועד ערב. "אמרתי שעם ניהול טוב, שאול יכול להגיע למקום רחוק הרבה יותר ממה שהוא הגיע עד היום", מעיד עליו כהן. "אין זמרים במוסיקה בכלל שיכולים להגיע לביצועים ברמה גבוהה כמו שהוא עושה".

למרות שהוציא רק אלבום מוסיקה אחד, 'אהלל', שיריו הפכו ללהיטי רדיו המושמעים יום אחר יום בתחנות הרדיו ובחתונות. בימים אלו הוא עובד על אלבום חסידי בהשקעה של עשרות אלפי שקלים. "שאול עד לפני שנתיים היה מגיע לאירוע לשיר והיו הופכים אותו לבדרן, היום אנשים מסתכלים עליו בשני הכובעים יחד, זה מהפך שהצלחנו לעשות יחד", מסביר כהן, מנהלו האישי.

"במהותי אני שחקן", מסביר חיון. "אני יכול לעשות שינוי ברגע מקצה לקצה. חתנים שמזמינים אותי להופיע בחתונות, אומרים לי: ארוסתי מכירה אותך רק מהסרטים. לישראל יש עבודה קשה להסביר להם שאני גם זמר". לדבריו, השינוי שעבר בשנים האחרונות בקריירת השירה היא בכך ש"אני מייחצן יותר הרבה את קריירת השירה שלי".

אך הקריירה שלו ידעה גם מעידות. אין מי שיכול לשכוח את הסכסוך בינו לבין ש"ס בתקופה בה היה נוהג לחקות את הגר"ע יוסף. באחד האירועים הגדולים של ש"ס, נשברו הכלים. "כתבת ערוץ 2 שסיקרה את האירוע בו הופעתי, צילמה אותי מחקה את הרב והציגה את זה בכתבה כאילו אני בא להחליף אותו".

בש"ס לא ראו את הדברים בעין יפה וכתוצאה מכך זעמו על חיון. "רק לאחר 3 שנים התחייבתי לא לחקות יותר את הרב ואף התנצלתי על החיקויים בגלוי בעיתון 'יום ליום' ומאז זה מאחורינו".

לפני שנה וחצי נקלע חיון לתסבוכת כלכלית בעקבות יעוץ כלכלי שגוי שהוביל אותו לחוב הנושק למליון שק. "אני מתמודד עם זה יום ביומו, ברוך ה' הגעתי להסדרים עם רוב האנשים שאני חייב להם כסף. נכון שלפי ההסדר עם בעלי החוב ייקח לי לפחות חמש-שש שנים לכסות את החוב הגדול, אבל הבנתי שאסור לי לבכות. אחרת זה יגרום לי ולקריירה שלי נזק גדול".

• איפה שאול חיון בעוד 10 שנים?

"לא חשבתי על זה אף פעם. תמיד היה לי חלום לעשות הצגה מוסיקלית עם כלי נגינה בלתי שגרתיים. אם יום אחד תראה אותי על במה בהופעה כזו, תדע שהגשמתי את חלום חיי".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!