לשמוע קולות של משיח: האמן שבחר במוזיקה כנגד כל הסיכויים

"לקח לי שנתיים וחצי אחרי מבצע 'צוק איתן' להבין שאני סובל מפוסט טראומה", מספר עודד מנשרי, יוצר מסקרן בנישת המוזיקה היהודית המתחדשת. "יום אחד אני מסתכל למציאות עמוק בעיניים וקולט שאני במצב רוח ירוד רוב הזמן, לא מסוגל לצאת מהבית, ורב עם כל העולם. לא בדיוק ידעתי מה עובר עלי, אבל בסוף ירד לי האסימון והתחלתי לטפל בבעיה, מה שברוך ה' מאוד עזר לי להתמודד איתה, לישון, ליצור, ופשוט לחיות".

עברת דברים בחיים, אתה לא ילד. איך לא הבנת מה עובר עליך?

"אני יכול לומר שהשירות הצבאי הוא עניין מאוד משמעותי בחיים שלי, שגם עזר לי המון, ולכן לא חשבתי שיכולה להיות בעיה עם זה בכלל. זה חלק מהחיים פה, ומשיחות עם חברים הבנתי שכל אחד פחות או יותר עבר אותם דברים בשנים שאחרי המלחמה.

"הייתי ילד ונער שובב, עשיתי המון בלאגן, אבל מאז הגיוס הכל השתנה. זו הייתה נקודת מפנה עבורי, שלמעשה לא הסתיימה. קצת אחרי התיכון החיפוש הפנימי שלי – שתמיד היה שם - התחיל לגדול, והרצון לברר את האמת צמח יחד איתו, מה שהביא אותי לקבל החלטה קיצונית, לשנות את כל החיים שלי, ולהתחיל דרך חדשה ולשרת כלוחם.

"התגייסתי לנח"ל לשלוש שנים, שלמעשה היו סוג של טירונות ל-20 שנות מילואים. הייתי עושה חופשי תקופות  של 40 יום בשנה, במקומות לא פשוטים, ועברתי חוויות מורכבות. עם זאת, אין ספק שהשיא היה בצוק איתן. קיבלתי צו 8, השארתי בבית את האישה והילדים, נלחמתי לצד החברים הכי טובים שלי מהטירונות - ולא ידעתי אם אחזור הביתה".

לא מעט לוחמים דיווחו על אירועים על טבעיים שאירעו בצוק איתן. נתקלת בכאלה?

"אני לא אוהב לדבר על זה, וזה גם יכול להישמע הזוי לכל מיני אנשים, אבל חווינו שם חוויות מטורפות. ראינו בעיניים ניסים ונפלאות מעל הטבע. הדברים הנורמליים יחסית שקרו לנו שם זה למשל צירים שתכננו ללכת עליהם, שברגע האחרון ומסיבה לא ברורה לא עברנו בהם, ובדיעבד התברר שהם היו ממולכדים. ובכלל, כל התקופה הזו הייתה לא נורמלית. אמנם כל החיים התאמנו למבצע כזה, אבל רק כשזה מגיע אתה מבין כמה אי אפשר להתכונן לדבר כזה באמת ושמה שנשאר זה רק אמונה.

"היינו גדוד המילואים היחיד בכל צה"ל שנכנס פנימה ממש", אומר מנשרי. "אחרי שיצאתי מהבית הדבר הראשון שעשיתי היה למחוק את האישה והילדים מהזיכרון, כדי להיות מסוגל לתפקד. למדתי ב 'הלכות מלכים' של הרמב"ם שכך צריך לעשות. למרות ההכנה המנטלית, כל מה שהלך שם היה מאוד מאתגר, גם ביחס למה שראינו ועברנו כל השנים.

"למשל, העובדה שאתה ישן בבית של מחבלים וכל שנייה יכול לצאת מחבל מאיזו מנהרה ולתקוף או לחטוף אותך או את החבר הכי טוב שלך משאירה מתח מאוד גבוה כל הזמן. כולם עם כדורים בקנה. אתה ישן עם הרימונים עליך, חום אימים של שיא הקיץ, ואין מה לדבר על מקלחת. זה מצב סיכון מאוד גבוה, וכל היום הפגזים יורדים.

"מעבר לזה, כשאתה נכנס למנהרות הטרור אתה פשוט מריח את הריח של הרשע. אתה מוצא אמל"ח קטלני ומבין עם מי יש לך עסק. ומה שבעיקר אתה יודע זה שאם תיפול בידיים שלהם - אף אחד לא ירחם עליך, אז אתה רק מקווה לחזור בחתיכה אחת, יחד עם החברים שלך, הביתה. בנוסף, אתה פתאום מתחבר לעם ישראל ולחברים שלך ברמות מטורפות, עד כדי כך שאתה מוכן להיהרג בשביל מישהו אחר.

"כשיצאנו להפוגות, כל פעם לכמה שעות, לפעמים ראינו טלוויזיה. ערוצי החדשות שידרו שידורים חיים מהלוויות. אחד השירים באלבום החדש נקרא 'הערוצים בוכים', והוא מעביר את התחושות מזווית הראיה שלי על התקופה הזו ששינתה את חיי לתמיד".

לשמוע קולות של משיח

עודד מנשרי, 40, נשוי ואב לשישה המתגורר בחריש, הנו יוצר מרענן בשדות המוזיקה היהודית, אשר בימים אלה מוציא את אלבומו השני, 'קול חוזר'. "שם האלבום, שהופק על ידי שמוליק דניאל", אומר מנשרי, "הוא למעשה שמו של הסינגל הראשון שהוצאנו מהאלבום החדש. השיר נכתב בהשראת 'ליקוטי הלכות' של רבי נתן, שבו נכתב שכל קול שאנחנו שומעים למעשה צועק חיסרון. כלומר - הוא לא הקול האמיתי שיצא ממקורו, אלא מעין הד. אקו.

"לפי דבריו של רבי נתן, כל קול יוצא ממקורו, פוגע במשהו, ואז מגיע אלינו. לכן הוא נקרא 'קול חוזר', ולכן אנו לא שומעים את הקול האמיתי, את הקול הישר. מסיבה זו, אגב, כל אחד שומע משהו אחר, ומפרש אותו כרצונו. לכן גם כתבתי בשיר: 'אם הייתי יכול הייתי מצליח לשמוע קולות של משיח במקום מלחמות עוד רגע מגיח מתוך חלומות'".

"קול, אגב", מוסיף מנשרי, "זה כל דבר שמגיע אלינו. כל דבר שאנחנו קולטים. זה יכול להיות הזמר שאתה אוהב לשמוע, חבר שלך, אשתך, וכו'. רבי נתן אומר שלעתיד לבוא נשמע את הקול הישר. בשיר עצמו כתבתי: 'קול חוזר יהפך לישר וזוהר, ויכריז שאפשר, וחסד גובר, וחושך עבר'. הקול הישר הזה הוא קולו של הקב"ה, 'ברוך שאמר והיה העולם', ישר ומזוכך. בימינו, אומר רבי נתן, אנחנו שומעים בעיקר קול חוזר, אבל לאט לאט מתחזקת היכולת לשמוע את הקול הישר.

"זה קצת כמו ההבדל בין להקשיב ולשמוע. אפשר לשמוע את כל הקולות שבעולם, אבל השאלה היא למה אתה מקשיב. צריך להתכוונן כדי לשמוע את הקול הישר. אגב, ההוכחה לשמיעה המתגברת של הקול הישר בימינו היא התעצמותם של בעלי התשובה. לא יודע אם היה  דור כזה מעולם שכל כך הרבה אנשים חוזרים בתשובה. יותר ויותר אנשים אומרים: 'אנחנו רוצים לשמוע את הקול הישר. רוצים להמליך את ה' בעולם, לקבל עול מלכות שמיים'. ולכן  אנחנו גם עדים לפריחתה של המוזיקה היהודית ולתכנים שהיא מביאה".

עם כל הכבוד לפריחה, עדיין ברוב הבמות בישראל שולטת מוזיקה שאינה מחוברת לקודש.  

 "זה נכון, אבל עם זאת אפשר לראות שאנחנו חיים בדור שבו אפילו המיינסטרים חוזר למקורות שלו. אם אתה מסתכל על חלק מהאמנים הכי מצליחים בישראל, הוותיקים והחדשים, אתה רואה שהרבה מהם שומרי מסורת או למעלה מזה, ושהחומרים שהם מביאים הרבה פעמים טבולים ושזורים בתוכן יהודי שנוגע בכל סוגי הקהלים. יש כיום המון אמנים כאלה שנמצאים ממש בפרונט ולכן גם התחרות מאוד קשה".

צילום: אלעד דבי

איך בכל זאת מצליחים לשחות בבריכה קטנה שמלאה בכרישים?

"אני חושב שיש כלל שאי אפשר להתווכח איתו. מי שטוב מצליח, ולא משנה באיזה ז'אנר. וגם הפוך - אם זה מצליח והרבה אנשים אוהבים את זה – סימן שזה טוב. אז אני רוצה  לייצר דברים טובים ולהיות טוב במה שאני עושה. לגבי הצלחה של אמנים אחרים, אני חושב שקנאת סופרים תרבה חוכמה. רק צריך להיות אמיתי ולהביא את הסגנון והמסר שלך, בלי לחקות אף אחד. אגב, זה נכון גם בכלל בחיים, לא רק במוזיקה.

"לדוגמא, אני ביצירה שלי בוחר באופן טבעי שלא ללכת למקומות הקלים והנעימים, כמו למשל לשיר פסוקים יפים בלחן מתוק או להלחין תהילים. אם עברתי מלחמה בצוק איתן אני כותב על זה שיר. אם יש נתק ביני לבין החבר הכי טוב שלי, שהייתי איתו עשרים שנה בקשר הדוק - יוצא מזה שיר. אכזבתי את אשתי - אני כותב על זה שיר. פגשתי אדם דגול - עושה מזה שיר. החיים מכתיבים לי את המילים ויוצרים את הפס קול של עצמם. אני רק אוסף אותם ברגעים של השראה".

אפרופו תכנים יהודיים, מתי החיפוש אחר האלוקים נכנס לחייך?

"גדלתי באבן יהודה כחילוני. ההורים באו מבתים מסורתיים, והייתה לי נערות פרועה למהדרין. כולל כל הבלאגנים שאין טעם לדבר עליהם. כמו שאומרים: 'עשיתי הרבה חיים בטעויות שלי'. בסוף כתה ט' נזרקתי מהתיכון שבו למדתי, אז הייתי המון באילת, בסיני, אבל בתוך כל זה תמיד פעמה בי נקודה רוחנית של חיפוש אחר האמת.

"אכן בסופו של דבר זה מה שקרה. מי שבאמת מחפש מוצא. ועם זאת, אני לא יכול להגיד שלגמרי מצאתי, שאני במקום מתוקן לחלוטין. תמיד צריך להמשיך ולחפש ולשאוף עוד למעלה, אבל לפחות אני על המסלול. בגלל שאני לא לגמרי מתוקן אני גם לא מוכן לייצג שום דבר, ולהגיד: 'כל האמת אצלי', או לדבר בשם מגזר מסוים. בכלל, כל מי שמתקרב לרבי נחמן יודע שעדיף לסתום את הפה. כל דיבור מיותר רק מביא ניסיונות. אפילו הראיון הזה לא פשוט עבורי".

החתונה שהצילה אותי

לדבריו של מנשרי, במשך כל חייו הרגיש חיבור רוחני, והחיפוש אחר האמת בער בו, אך דווקא בשנים בהן שקע בהשלמת בגרויות ובלימודים אקדמיים החיבור האמיתי הגיע והפך את הקערה על פיה. "אחרי הצבא השלמתי בגרויות", הוא מספר, "ואז המשכתי לאוניברסיטה, למדתי  מדעי המדינה ויחסים בין לאומיים כי הנושא הזה ריתק אותי. מלחמות עולם, היסטוריה, פילוסופיה, פוליטיקה, וכו'. זה החזיק שנתיים, ואז הרגשתי צמא רוחני אדיר. נמשכתי כמו מגנט אל היהדות. עזבתי הכל וחזרתי בתשובה.

"אמנם תמיד הייתי מחובר, והיו כמה פעמים שבהן ניסיתי לחזור בתשובה, אבל זה תמיד נעצר איפשהו. גם לא באמת ידעתי הלכות. פעם בטירונות הנחתי תפילין של ראש לפני תפילין של יד, ומישהו שראה אותי הסביר לי איך מניחים כמו שצריך.

"באמצע התואר, למרות שמבחוץ היה נראה שאני בתקופה נהדרת, הרגשתי שזה לא שייך אלי. בתקופה ההיא כבר היה לי ברור שאני רוצה ללכת על אורח חיים דתי ולהתחתן עם אישה דתייה. זה התבשל אצלי שנים, ובשלב הזה הייתי מוכן. באותה תקופה גם הרבה חברים שלי התחילו לחזור בתשובה, אז חיזקנו אחד את השני, הרגשנו שמצאנו, והחלטנו יחד שהולכים על זה".

לא חששת לאבד את המקום שלך בתוך כל החבורה? להיות שה בעדר?

"תמיד מאוד השתדלתי להיות מפוכח ועצמאי. ללכת בקצב ובדרך שלי. לחבורה שבה הייתי התייחסתי יותר כמו אל משפחה, ובתקופה ההיא גם התחלתי ללמוד ברצינות. במקביל לכל זה, איך לא, גם מאוד רציתי להתחתן. אחד החברים שלי אמר לי להיכנס לאיזה אתר היכרויות לדתיים שהיה פעיל אז והיום כבר לא, ולראות מה קורה שם.

"בשיטוט באתר נתקלתי בפרופיל של בחורה מסוימת, ראיתי תמונת פספורט שלה, ומיד ידעתי שזו אשתי. הרגשתי שזה הזיווג שלי. זמן קצר אחרי שנפגשנו, גם היא ידעה. שלחתי לה הודעה, היא הסכימה להיפגש וישבנו בפארק רעננה. בפגישה השנייה החלטנו להתחתן, וב"ה יצאנו לדרך ארוכה יחד. היום אני יכול לומר שהחתונה הצילה לי את החיים. אין מילה אחרת. אשתי היא האדם הקרוב אלי ביותר והיא מלווה אותי בכל".

זה בוודאי לא פשוט למצוא את עצמך נשוי טרי ללא מקצוע.

"כן, זו בהחלט הייתה סוגיה, ובאמת שאלתי את עצמי בתקופה ההיא מה אני עושה בחיים. חיפשתי לעשות משהו שאוהב, שיחייה אותי. ועם זאת, כשאתה חוזר בתשובה אתה יודע שתהיה מוגבל במה שאתה עושה. בכל מקרה, לא הייתי מוכן לעבוד שוב בעבודות שעבדתי בהן בעבר - אבטחה, גינון, וכו'. וגם לא עניין אותי לעשות כסף. רציתי לקיים את היעוד שלי בחיים. להביא את הנשמה שלי.

"חשבתי על זה המון, במיוחד חשבתי על מה אני אוהב, ואחרי כמה זמן הבנתי שזה מוזיקה. תמיד אהבתי לשמוע מוזיקה, והיא הייתה חלק משמעותי מחיי. יחד עם זאת, לא עשיתי עם זה שום דבר ממשי. לא חשבתי שאני יכול להיות זמר, לא ידעתי לנגן, לא כתבתי, לא הלחנתי, כלום. ולמרות זאת החלטתי ללכת על זה. זה נשמע הזוי, אבל רק בגיל 28 נכנסתי לתחום כל כך קשוח בפעם הראשונה".

בתור אחד שלא צמח בתחום, מהיכן אתה שואב את ההשראה לשירים?

"השראה לשירים דווקא לא חסרה לי. את ההשראה אני שואב מהרבה מקומות, אבל בגדול  זה מתחלק לשניים. חציה לקוחה מעולם התורה שבו אני עוסק מאז שחזרתי בתשובה, וחציה מהחיים. מילואים, פרנסה, אישה, ילדים, וכו'. תמיד אני משתדל לחבר מקומות רוחניים וגשמיים. בכל מקרה, נכנסתי לזה, התחלתי לכתוב, לנגן עם חברים, ופתאום הצטברו לי שירים. עם הזמן קיבלתי תגובות וביטחון עצמי, וה' יתברך הראה לי שזה הכיוון הנכון עבורי. בדרך אכלתי גם הרבה קש".

צילום: אלעד דבי

מה אתה זוכר שהכאיב במיוחד?

"התחתנתי, היו לי ילדים, וחטפתי המון ביזיונות. אנשים אמרו: 'תמצא עבודה נורמלית, אתה לא זמר, צא מהסרט. אתה צריך לפרנס'. דברים כאלה. ב"ה אשתי ואני עמדנו בכל הלחצים, למרות שזה היה קשה בטירוף. גם ככה אתה חוזר בתשובה, לכאורה נראה לא הדבר הכי יציב בעולם, ובנוסף לזה אתה מתאבד על אחד המקצועות הכי קשים בשוק.

"בכל זאת המשכתי עם זה, והיה לי חלום להקליט אלבום. השגתי כסף, הגעתי לזמר מני בגר שעזר לי להפיק את האלבום, עברתי עם המיקסים תלאות שלא מהעולם הזה, אבל בסוף האלבום יצא לאור. אני מאוד שלם איתו וגאה בו. השירים התחילו להתגלגל בין אנשים, תחנות רדיו קטנות – ובמיוחד רדיו מורשת, וככה  דרך הרשתות החברתיות לאט לאט נבנה קהל לחומרים שלי. וזה תכל'ס מה שנתן לי את הכוח להמשיך וליצור.

"במבט עמוק יותר, חשוב לומר ולדעת שחזרה בתשובה זה לא רק להתחיל לשמור שבת ולאכול כשר. זה הרבה יותר מזה. זה גם לקיים את הייעוד שלך בעולם. לעשות את מה שהקב"ה רוצה שתעשה. קוראים לי עודד ישראל, ואני מאמין שאין לי באמת משהו אחר לעשות חוץ ממוזיקה".

בין אביב גפן לקידוש ה'

אחת התחנות בדרכו המוסיקלית של מנשרי הייתה השתתפותו בתוכנית הריאליטי 'אביב או אייל'. תוכנית זו, אשר זכתה לעונה אחת בלבד לפני שירדה מהמסך, הצליחה להכיל גם את מנשרי, שבלט בין מגוון המתמודדים הצעירים. "מלהק שעקב אחרי בפייסבוק פנה אלי יום אחד", הוא אומר, "וכתב לי שאביב גפן ואייל גולן עובדים על תוכנית חדשה שבה הם למעשה הולכים בעיקר להתכתש. הוא הזמין אותי לאודישן, אבל לא רציתי ללכת. אמרתי לו: 'תשמע, אני לא ילד, ולא מתאים לי לעמוד בתור עם ילדות בנות 16'. בתגובה לכך הוא אמר שלא אעמוד בתור, שאיך שאגיע מיד אצטלם ואחר כך אסע הביתה מיד.

"הסכמתי להגיע, שרתי שני שירים, ובכך זה הסתיים. כמה ימים אחר כך התקשרו והזמינו אותי לאודישן שני. עברתי גם אותו, ואז עשו עלי תחקיר מטורף, שבמהלכו שלחתי אליהם תמונות מכל תקופות החיים שלי. דילגתי על מספר אודישנים, והגעתי ישר לתוכנית. באודישן הראשון שלי מול אביב ואייל שרתי שיר מקורי שלי שנקרא 'נלחם', אביב התחבר לטקסט, והעביר אותי. בסוף גם אייל העביר, כי הוא אמר שעצם זה שאני שם זה קידוש ה'.

"באודישן השני שרתי שיר של מאיר אריאל, עם הלהקה של אביב גפן, והקהל העביר אותי. זה היה מפתיע, כי הקהל היה מאוד מאוד צעיר. בביצוע השלישי שרתי שיר של אביב גפן, וזה היה מגניב שאני בתור דוס שר את השיר הזה – שקיבל פתאום משמעות חדשה. את השלב הזה לא עברתי. בתוכניות האלה ביצועים טובים זה לא מספיק. אתה גם צריך להיות דמות מספיק מעניינת ולהביא סיפור חיים מרגש. הכל זה השגחה פרטית, ואני מודה לה' על הכל. רק מודה.

"לשמחתי, בעקבות ההשתתפות בתוכנית נפתחו לי כיוונים חדשים, והתחלתי יותר להופיע. במקביל, באותה תקופה העליתי לפייסבוק שיר חדש, שהוא גם הסינגל שב"ה נוציא: 'מעלית אל השקיעה'. צילמתי את עצמי שר את השיר, וביקשתי מאנשים שיציעו פזמון. לא הצלחתי להביא פזמון שהייתי מרוצה ממנו.

"את אחת התגובות לפוסט הזה כתב ארז לב ארי, שהציע: 'שב בשקט, תנשום. ככה זה עניינים של בן אדם למקום'. מיד ידעתי שזה מתאים ולקחתי את זה. כשהקלטתי את השיר לאלבום הזמנתי אותו לשיר איתי יחד את הפזמון והוא נענה בשמחה. הוא גם ניגן גיטרות בעוד שני שירים באלבום, והיה בינינו חיבור מיוחד.

"בסיכומו של דבר", אומר מנשרי, "אני נמצא עכשיו בתקופה הכי מרגשת בחיים שלי. היצירה שלי הגיעה למקום בשל, ויוצאת לעולם בצורה מקצועית. האלבום השני שלי מכיל 12 שירים שאני מאוד אוהב. אני כל הזמן פשוט ממשיך ללכת בדרך שלי. זה מה שאני טוב בו, זה מה שאני אוהב, ואני מאמין שזה מה שהקב"ה רוצה שאעשה. ב"ה אני רוצה להופיע הרבה, להיכנס לרדיו, לשתף פעולה עם אמנים טובים, ולפרוץ קדימה בדרך לאלבום השלישי אני מאוד מקווה שאכן כך יקרה". פורסם לראשונה באתר הידברות

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!