אורחת קסומה בערבה התיכונה: החוברה הנדירה • צפו

החוברה המדברית (Chlamydotis undulata) הנדירה, נצפתה סמוך למושב עין יהב במועצה אזורית הערבה התיכונה, והתקבלה בשמחה רבה.

ד"ר עודד קינן, אקולוג, ומנהל המרכז ללימודי מדע, חקלאות וסביבה בערבה התיכונה אומר כי החוברה שנצפתה היא איננה ילידת הארץ, אלא אחת מבין 20 חוברות ששרדו וחצו את הגבול לערבה התיכונה , לאחר שגודלו בנסיכויות המפרץ, ושוחררו על מנת לצוד אותן מחדש, כחלק מ"ספורט" מוכר בקרב שייח'ים בעיקר ברחבי סעודיה וירדן. כתוצאה מכך, החוברות נהנות בערבה התיכונה מתנאי גידול יחסית נוחים, ובניגוד לחברותיהן- ניצלו מסכנת הכחדתן.

ההערכה היא כי בישראל ישנן רק 200 חוברות אשר גדלות באופן טבעי, המרוכזות באזור עזוז וניצנה, על גבול מצרים, בעבר קיננו החוברות גם בעמק הירדן, ברחבי הערבה התיכונה, בצפון הנגב ובדרום שפלת יהודה, ואפילו באזור רמלה-לוד.

במהלך העשור האחרון הצטמצמה אוכלוסיית החוברות במעל 20 אחוז, והציפור נמצאת בסכנת הכחדה חמורה, כתוצאה מבנייה מואצת, ותנועת רכבי שטח על חשבון שטחי הקינון והמחייה. לצד הריסת בתי הגידול, וכן התרבות האויבים הטבעיים של החוברה: עורבים שחורים, תנים ושועלים, החיים בסמוך לאזורים מיושבים.

החוברה, ובערבית "חובארא", הינו עוף קרקע גדול ממדים ומרשים המגיע לאורך 65 ס"מ, מוטת הכנף נעה בין 151 - 125 ס"מ, ומשקלו עד 2.2 ק"ג. צבעו של העוף חום-חולי, הוא מהלך באיטיות, ועיניו הצהובות בוהקות למרחוק, לאורך שולי צווארו פס שחור וחזהו אפור נקי. רגליו חזקות, צהובות וארוכות ובעלות שלוש אצבעות קצרות ורחבות. מדובר בעוף ביישן, בעל צבעי הסוואה יעילים המשתלבים היטב מאחורי שיח. החוברות ניזונות מזרעים, חרקים וחולייתנים קטנים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!