והבדילנו מן התועים • על מנהגים 'יהודים'

עם ישראל הוא עם בחירה והוא מובדל ומופרד בין העמים, כאשר ההיסטוריה מוכיחה כי העם היחיד אשר הצליח לשמור על צביונו מכל אומות העולם אלו היהודים, שלא נטמעו בין האומות, למרות הגזירות והתלאות שעברו לאורך כל ההיסטוריה ועד ימינו אנו.

כך אימפריות כמו רומי, מצרים ופרס אשר במהלך ההיסטוריה שלטו כמעט בכל העולם - נעלמו לחלוטין במשך השנים, ורק בספרי ההיסטוריה אפשר לבחון את גדולתם בעבר, או כשאנו מגלים ממצאים ארכיאולוגיים שבנו, תוך שניתן רק לדמיין את עוצמתם.

לעומת זאת, עם ישראל שהוגדר אף במגילת אסתר כעם קטן ומפורד בין העמים, הצליח לשרוד את כל התקופות הקשות תוך שמירת צביונו הייחודי, והשאלה היא כיצד באמת זה קרה.

לשאלה זו ישנם תשובות רבות, הנפוצה והחשובה מכולם היא העובדה שעם ישראל לא שינה את "שמו לבושו ולשונו" מה שהבדיל את עם ישראל מכלל האומות.

אך בגילוי נאות חובה לומר, כי אם נצטרך להגדיר 'לבוש יהודי' מהו - נתקשה בכך.

מהו המאפיין של 'לבוש יהודי'? החליפה שנרכסת מצד ימין על שמאל? ה'הויזען-זאקן' הנהוגים בגור? הפראק הרבני? הקאפטן הירושלמי? כל עדה וכל חוג רגילים ללבוש כמנהגם, וכל אלו יחד נכללים תחת ההגדרה 'לבוש יהודי', אך בפועל לבושו של כל מגזר שונה ממשנהו.

גם עניין השמות לא עומד בדיוק בקריטריון של 'נבדל', שמות המשפחה ואף השמות הפרטיים נפוצים גם בין האומות וההבדלים לעיתים לא כל כך ברורים.

לדעתי מלבד סיבות אלה, גורם נוסף שהבדיל את עם ישראל מהאומות הוא שהמנהגים היהודיים לא 'נתפסו' בעיני האומות, דבר שבאופן טבעי הרחיק את האומות מעם ישראל, וטוב שכך.

כך מנהגים כמו מנהג הכפרות, תשליך וכדומה, אשר זר אינו יכול להבין מנהגים אלה.

בימים של ערב פסח חשבתי, שישנם מנהגים נוספים המיוחדים רק לעם ישראל, כך כשהגעתי למכור את החמץ, התבקשתי - אמנם באלגנטיות - לשלם עבור מכירת החמץ, מבחינה לוגית לכולם נהיר כי כאשר מוכרים כל דבר שהוא, בין נכסי דניידי ודלא ניידי או סתם מטלטלין, אמור המוכר לקבל כסף ולא לשלם כסף, אך מי אני שאשאל שאלות.

עוד דוגמא, בבדיקת חמץ נהוג להסתיר חמץ במקומות ידועים ומוצנעים, ומיד לאחריהם בודקים לאור הנר על מנת 'למצוא' את החמץ שאנחנו הסתרנו.

כך ישנם דוגמאות אין ספור למנהגים בעם ישראל, אך לעניות דעתי מנהגים אלה ואחרים שהוזכרו הם אמנם 'סמליים' וברור לכולם כי הנחת פרורי חמץ בבדיקת החמץ הם עניין סימלי, כאשר ביעור החמץ והוצאתו מהבית נעשו כבר במשך שבועות ארוכים טרם הפסח, אך מאידך, 'הבדיקה' לאור הנר, הופכת אותנו לעם מיוחד ומובדל בין העמים. חז"ל בחוכמתם הבינו שמנהגים אלה אולי אינם מובנים לאומות ואף מעלים גיחוך מסויים, אך הם הופכים ל'קו הגנה' ומחסום פסיכולוגי אותו אומות העולם לא יוכלו לעבור, כפי שהוכיחה ההיסטוריה, ועל זה נאמר "זר לא יבין זאת..."

פסח כשר ושמח.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!